מה נשתנה - דליה זבולון

מה נשתנה

פסח הגיע ועימו האביב,  הפריחות וההתחדשות וכמובן "הסדר", בו מספרים על יציאתנו מעבדות לחירות. סיפור המסע בן 40 השנה במדבר,  של עם עבדים מתנגד ומתלונן,  ובראשו מנהיג חסר ניסיון מעורר התפעלות ומחשבות.

למה זקוקה הנהגה ואיך חברה לא מגובשת וחסרת בטחון מתנהלת. מה מסייע לשני המרכיבים האלה לעמוד במשימה בסופו של דבר (אתעלם מהכוח האלוהי..) ואיך זה מתחבר אלינו.

אנחנו חיים כאן בשנת 2018 בגבע בחברה הטרוגנית ובה כוחות שונים וגם אינטרסים שונים. אלא שאצלנו ההנהגה ( ולא הנהלה) נבחרת על ידי החברים, שהפקידו בידי חברים נבחרים את ההגה, לקדנציה מוגדרת. לאחר הבחירה שני הצדדים- ההנהגה והחברים – מחוייבים לכך ונדרשים לסייע בקידום החברה והחברים. בבסיס חיינו כאן מונחת "אמנה חברתית"  שאמנם לא חתמנו עליה אך כל המתקבל לחברות מקבל עליו בהסכמה את מחויבותו לה. ללא הסכמה כזו החברה הזו תקרוס והענף עליו אנו יושבים ייכרת.

האינטרסים האישיים ( וברור שהם ישנם, כי אין איש ללא אינטרס כלשהו) מובנים אך מולם עומדים גם האינטרסים הציבוריים – חברתיים.

בחיים כאן חברים נדרשו לא פעם להניח בצד לזמן מה אינטרסים אישיים, כדי לשמור על החברה הזו.

בעלי התפקידים זקוקים להסכמת הציבור כדי לקדם את גבע. עליהם לפעול בסביבה המקבלת את הנהגתם ולא בולמת ומכשילה פעולותיהם. היום אצלנו אין להתפלא שלא נמצא חברים המוכנים ליטול את הגה החברה ולקדמה, כי הרי מיד לאחר שנבחרו הם נדרשים להתמודד רוב הזמן עם התנגדויות, ביקורת וחוסר שיתוף פעולה. מובן שביקורת היא חשובה כל עוד תיעשה במגמה לתקן ולשפר. היום אנחנו עומדים בפני משימות חברתיות (וכלכליות) לא קלות המחייבות לזכור ולהזכיר את האינטרס הציבורי המשותף ולשמור על המארג החברתי שלנו.

חג שמח

דליה זבולון

מופיע בעלון:
תגובות לדף