מערכת השכר בקיבוצים - רחלי וייס

" מערכת השכר בתנועה הקיבוצית מעוותת לחלוטין..."

אז מה היה לנו במאמר שהתפרסם בדף הירוק בסוף 2017 שנכתב על בסיס נתונים של סקר שנערך ב 69 קיבוצים על ידי היחידה לפיתוח הון אנושי בתנועה הקיבוצית

1.      יש פער עצום  בשכר (שערורייתי על פי הכותב..)של מאות אחוזים בין המגזר המשקי,עסקי  כלכלי- למגזר הקהילתי. כי המשכורות של הסקטור הקהילתי משולמות מהמיסים ולכן הן מצומצמות לעומת המשכורות במגזר המשקי והעסקי שמשולמות מהרווחים.

2.      השכר במגזר הקהילתי נמוך בהשוואה למה שמקובל לשלם במדינה.

3.      הסקטור העסקי גוזר לעצמו משכורות גבוהות ומעביר בהתאמה פחות כסף מהרווחים לטובת הקהילה והשרותים שהיא מעניקה לכלל החברים.

4.      השכר של העובדים בענפי הייצור הולך על חשבון החברים האחרים.

5.      שכרם של היו"רים, או מנהלים עסקיים הוא בלתי נתפס. שכרם אינו קשור ליכולות הכלכליות של הקיבוץ ואינו קשור לתוצאות הכלכליות של הניהול שלהם.

6.      רק בעלי השכר הגבוה נהנים מהטבות כמו: השתתפות ברכב, הפרשות לקרן השתלמות, ביטוח מנהלים והוצאות שוטפות.

7.      גובה השכר שאנחנו משלמים הוא חסוי בשל צנעת הפרט. חוסר הידיעה מביאה לאיפשור של עיוותים בשכר שלא מטפלים בתיקונם, בגלל חוסר הידיעה.

8.      הדמוקרטיה הקיבוצית נגמרה. אין לחבר יכולת להבין ולהשפיע על השכר שנקבע למנהלים השונים  ולבעלי התפקידים. הוא לא מעודכן, לא משתפים אותו, מלבד פעם בשנה שמוצגות לו טבלאות התקציב עם מונחים לרוב שאין לו הבנה בהם. וכך שכבת הניהול מעבירה מה שהיא רוצה להעביר.

9.      המציאות היא שהקיבוצים שקבעו פערי שכר קטנים בין המשכורות, עם הזמן זה התמוסס. זה לא עמד במבחן המציאות.

10. אין תהליך מסודר וידוע של העלאת שכר. זה תלוי בלחץ שהעובד מפעיל.

11. המפעל הופך להיות לא של הקיבוץ בתפיסה אלא של העובדים בו. התוצאה היא שמתבססת היום בקיבוץ שיכבה שחייה ברווחה גדולה ולידה שיכבה שחייה פחות טוב, כי המשאבים שנאספו כל השנים באופן משותף ושייכים לכולם באופן שווה מפסיקים להיות מחולקים באופן שווה.


 

ולקינוח

עוד שאלה שנשאלה שלומית צימרינג בכתבה...

"האם תופעת הצריחה והצריכה בקיבוץ השיתופי, שבאה ברוב המיקרים על שכרה, קיימת גם בקיבוץ המופרט?

כן, זה עובד גם כאן. אותו חבר שידע לצרוח ולצרוך בקיבוץ השיתופי ויצא נישכר מזה, יודע לצרוח גם בקיבוץ המתחדש, וגם כאן הצריחה משתלמת. לעומת זאת חבר שאף פעם לא דפק על השולחנות, לא תמיד מקבל את מה שמגיע לו..."- מתוך הכתבה

                                                                          רחלי וייס

מופיע בעלון:
תגובות לדף