ותיקי הגבעטרון - סיום - דנדי

ותיקי הגבעטרון  סיום

 

כאילו משום מקום התאספנו, וותיקי הגבעטרון והתחלנו לשיר ביחד שירים ששרנו בצעירותינו. כל שיר היה מלווה בזיכרונות, שיר זה שרנו עוד עם יובל, זה עם נחצ'ה, שיר זה עם דב כרמל, ושיר זה עם חיים אגמון והגענו לצביקה כספי.

אבל הסיפור שלנו מתחיל עם שרה'לה שרון וזמרשת והמשיך עם זמרשת ונגה אשד שקבלה אותנו ואימצה אותנו אל ליבה. בהצגת הזמרים היינו אומרים "נגה היא נערת הליווי שלנו".

בגילנו להעביר 8 שנים זה לא פשוט. גיל זה לא דבר שאתה צריך להלחם בו, צריך לקבל אותו יפה והזמרה היא אחת התרופות, מה גם שלשיר אתה יכול בכל גיל.

כאן אולי המקום לספר כמה פרטים. 2 הזמרים המבוגרים ביותר הם בני 91 ואחרים הם בני: 85, 84, 75 81, 70, ורד אבן-צור היא  אחת מאלה שעמדו על הבמה בשנת – 1948 יחד עם רינה ביום יסוד הגבעטרון. צירפנו את בִּתָה לימור שתתמוך בזמרות האלט שביניהן שרה גם ורד.


אתאר לכם יום בחיי הלהקה, לאחר ששמעתם על גילם. יציאה לאיילת-השחר בשעה: 09:30,  בבוקר, חזרות, התארגנות והופעה. ב- 14:00, חזרה לגבע. הגענו בשעה: 17:00, עייפים, אך מותשים ומרוצים.

דנדי: "אמר לי חבר", "זה היה מפעל חיים שלך" אולי? היו קשיים רבים, אבל לא ויתרנו על הרמה המקצועית על ההגברה, התלבושות והליווי. זה אולי מה שהחזיק אותנו לאורך השנים. בתקופה מסוימת הייתה לנו תמיכה טובה של בעל "התקליט חיפה" דוב זעירא. איש חם ותומך ובעיקר ידיד ואוהב הגבעטרון.

לא עשינו תחרות עם אף אחד. פשוט התאספנו ושרנו. בהצגת הזמרים הייתי אומר: כל אחד מאתנו היה עשרות שנים בגבעטרון ועזב מסיבותיו הוא.

"אתה יכול לעזוב את הגבעטרון, אבל הגבעטרון לא עוזב אותך"

 וכך היה.

ואלה שמות הזמרים:נירקה רז, עירית(שירה)  ורמי ברבר(אקורדיאון), נעה ידין, לימור הלוי , ורד אבן-צור, שרהל'ה שמחוני, דני יופה (ניר דוד) אבשי בן-יהודה, דנדי, ספיק לוין, רפי לביא (אקורדיון) עין-חרוד, וניהול מוזיקאלי שירה וליווי (גיטרה) נוגה אשד  .

 

אני רוצה לספר על שתי הופעות מיוחדות:

1.      הופענו בבית הפלמ"ח – הייתה אווירה קסומה. התחלנו לשיר, לאחר שלושה שירים קם שייקה גביש הצביע עלינו והודיע: אלה ישירו בפתיחת ה"חאן" בשער הגיא. בינתיים עוד לא פתחו את החאן המשופץ ואנחנו מחכים....

2.       הופעה בכפר-עזה בסוף מלחמת "צוק איתן". ניצלנו ערב אחד שקט ונסענו לעודד אותם. להלן נוסח המכתב שקבלנו:

"רגעי קסם כפר-עזה"

לדנדי ידין – וותיקי ה"גבעטרון"

"רגעי קסם כפר-עזה"

אני רוצה להודות ולהחמיא ל"וותיקי הגבעטרון" על הערב הקסום אותו תרמתם והענקתם לנו בשירותכם. שילוב הקולות שטרם נס ליחם, היה ממש מרגש.

ב"אולם המרחב המוגן", שמתחת לבית התרבות, חווינו רגעים של שפיות בים הטירוף בו אנו מצויים.

כציבור, ששירי ה"גבעטרון" הם "נכסי צאן ברזל" עבורו, שירים עליהם גדלנו, בגרנו ואף זקנו, ישבנו מוקסמים.

חווינו ערב של "מסע בזמן". יצאנו אל הדרך, כי אנחנו מאותו הכפר, צפינו אל ההר הירוק תמיד, כשמלאו אסמינו בר. היו ימים ששרו על קטיושקה ולא על קטיושה. כן, אני נושא עימי זיכרונות מארצי מולדתי שבכל זאת יש בה משהו, בתקווה שהחגיגה לא נגמרת ועוד ישובו נעורי הזהב.

תבורכו / בשם חברי כפר-עזה / פיצו

ובכל זאת החלטנו לסיים. התאספנו במועדון לחבר, העלנו זיכרונות, הצטערנו על אלה שכבר לא יכולים להשתתף וכמו שנהוג היה גם הדרן.

כבר שנתיים שיפעת רווה מבקשת שנופיע בבית מוגן "בית בלב" בירושלים. היא מנהלת את התרבות שם. הייתה חוויה נעימה ונפרדנו באווירה טובה.

יכול להיות שיהיו לנו הופעות נוספות אבל במתכונת שונה, אחרי הכל אנחנו אוהבים לשיר.


אני רוצה להודות לכל חברי "וותיקי הגבעטרון". מדי פעם הרגשתי כאילו קשה לעמוד בלחץ. אבל לא. גמרנו את ההופעה בחיוך וחזרנו הביתה.

תודה רבה למשפחות שלנו, תודה לגבע שתמכה, תודה לכל מי שהיה בהופעות שלנו ויצא עם חיוך גדול.

דנדי

לסיום תודה אחרונה מיפעת רווה  אחראית התרבות מבית מוגן "בית בלב" ירושלים

שפע ברכות ותודה גדולה

ברצוני להודות לכם בשם "דיירי בית בלב" רחביה, ובשם הצוות על מפגש השירה שערכתם אצלנו.

על הקולות המרגשים שהבאתם אתכם עם נגה אשד, על התכנית המגוונת, על שירת הגבעטרון האהובה והטובה, זו המביאה איתה את הזכרונות הנפלאים.

תודה על ערב העשוי במקצועיות, גם  מבחינת הגברה.

תודה רבה  ובתקווה להפגש שוב.

יפעת רווה

תרבות

בית בלב, רחביה

12/12/17

מופיע בעלון:
תגובות לדף