אור

שמעו סיפור

באחד הימים, אי שם בסוף שנות ה-90, הגיעו לישראל כמה תיירים ספרדים. בניגוד לרוב התיירים בישראל הם לא התעניינו בירושלים, בכנרת או במצדה. לנגד עיניהם היתה רק מטרה אחת ברורה - צבועה כתום. על פי החשד, הספרדים התגנבו לאחד הפרדסים הספורים בישראל שגידלו קלמנטינה מסוג אור, כדי לקטוף ענף קטן. הספרדים הבינו אז מה שרבים מהחקלאים הישראלים עדיין לא הפנימו: בישראל הומצא זן חדש של קלמנטינה - קטנה, מתוקה, נטולת גרעינים וקלה לקילוף - שיהפוך בעוד שנים ספורות למכרה זהב של ממש. קלמנטינה אור .את הענף שקטפו, הגניבו ככל הנראה הספרדים בכליהם. הוא עשה את דרכו באין מפריע לספרד, ונחת באחת החלקות החקלאיות במדינה. בתוך שלוש שנים הפך הענף לעץ פורח, מניב פרי, ומשם היתה הדרך לפרדס פורח קצרה. הפרדס שדבר קיומו התגלה במקרה ,ניצב עכשיו במרכזו של מאבק משפטי - ועל כף המאזניים מונח הרבה מאוד כסף.

אף שמקורה בישראל ומרבית גידולה נמצא כאן, רובכם, ככל הנראה, לא מכירים את האור ולא טעמתם אותה. רוב רובה של התוצרת (97%) מיוצאת מדי שנה לחו"ל – בעיקר לאירופה – שם היא מבוקשת מאוד, ונמכרת כמוצר פרימיום - ולכן גם יקר ורווחי במיוחד שהעבודה על פיתוחה החל כבר לפני 30 שנה, מחזיקה על כתפיה המתוקות את עתידם של לא מעט חקלאים בישראל. וזה לא הכל: במו פלחיה נקיי החרצנים וקליפתה הנוחה לקילוף, הצליחה האור להושיע את ענף ההדרים הישראלי מחורבן ולהעמיד על רגליו מבחינה כלכלית את פרויקט פיתוח זני הדרים של מכון וולקני. הספרדים אמנם לא הצליחו להזיק למגדלים הישראלים, משום שהיקפי הגידול שלהם היו קטנים, אבל ברור שהם לא היחידים שניסו, או ינסו לגנוב את ביצת הזהב.

כדי להבין את האור הגדול שהביאה קלמנטינת אור, צריך לחזור כמה שנים אחורה - אל התקופה שבה הכוכב בשמי ההדר הישראלי היה כתום מסוג אחר – התפוז שמוטי, הידוע בכינויו ג'אפה.

הימים, ימי שנות ה–60 העליזות של ישראל, שנות אופוריה לאומית וחקלאית. השמוטי הפך לסמל המזוהה ביותר עם הנס הכלכלי שהיתה אז ישראל בעיני העולם. בשנות ה–70 הגיע השמוטי לשיא בהיקפי הגידול והיצוא לחו"ל, עם כ–600 אלף טונות תפוזים שיוצאו מדי שנה (לעומת 10,000 טון בלבד כיום), ומגדלי השמוטי הישראליים ספרו את השטרות..

"עד 1965 היה תור הזהב של השמוטי", נזכר דודיק שליט, 82, פרדסן מפרדס חנה. "הרווחיות היתה בשיאה. לא היו לנו מתחרים רציניים והתפרנסנו יפה מאוד". אבל כמו האופוריה המדינית, כך גם האופוריה החקלאית הרדימה את המגדלים, והכשירה את הקרקע לקראת יום הכיפורים הגדול של ענף ההדרים - ההתרסקות של השמוטי.

בתחילת שנות ה–80 השוק האירופי נעשה פתאום מפונק", מספר ד"ר ניר כרמי, חוקר ואחראי על פיתוח זני ההדרים במכון וולקני. "אנשים נהיו עסוקים וקצרים בזמן, ולכן מאסו בתפוזים לטובת פירות הדר 'קליפים' - מנדרינות שמתקלפות מהר ובקלות, עם עדיפות לכאלה בלי גרעינים. הביקוש לתפוזים צנח". אם לא די בחך האירופי המשתנה, הרי שגם משבר המים הישראלי החריף, שערי המטבע השתנו לרעת המגדלים, וכוח העבודה היה יקר יותר משל המתחרים. ענף ההדרים - סמל הישראליות באותם ימים, שנשען כולו על השמוטי - עמד בפני כליה. מספר רמי הסל, סמנכ"ל הדרים בחברת מהדרין : בסוף שנות אחרים.ענף התפוזים לייצוא נחתך בכ–90% ה-80 החלו חיתוכים של פרדסים, היו כאלה שעברו לגידולים והיו כאלה שפרשו מהמקצוע.  במכון וולקני הבינו לאן נושבות הרוחות והחלו לעבוד על פיתוח זן מתקדם של קלמנטינה, ובכן, הניתוח הצליח, אבל החולה כמעט מת. פיתוח הזן החדש, שקיבל את השם "אור", ארך 20 שנה, ולא רווה נחת. החקלאים גילו חשדנות ודחו מעליהם את האור. מפתחי הזן, פרופ' פנחס שפיגל וד"ר עליזה ורדי המנוחה, יצאו לגמלאות כשהם בטוחים שההמצאה שלהם היא כישלון צורב.

שוקי קנוניץ, מנהל תחום ההדרים במשרד החקלאות: "החלקות הראשונות לא הניבו יבול טוב ונעקרו. הפרי היה טעים, אך היבול היה מצומצם והפרי קטן. ידענו שבמצבו הנוכחי של הזן, הוא לא יהיה כלכלי. כמעט הכרזנו על האור כעל נפל"

  אבל אז דברים התחילו לזוז. "פיתחנו שיטה בשם 'חיגור' - שבה מבצעים חיתוך של קליפת הגזע כדי להשאיר את סוכרי העץ בחלקו העליון, ומגדילים כך את פוריות הפרי - ששיפרה את הביצועים של האור", מסביר קנוניץ. ב-1996 שתל קומץ חקלאים חלוץ את האור. קבוצה שנייה התנסתה בו שש שנים מאוחר יותר ב-2002 - ואז התרחשה התפנית בעלילה. "היבול עלה משנה לשנה, אז החלטנו לתת פוש. במשך חמש־שש שנים הקצנו את כל המשאבים אך ורק לאור. סוף סוף ראינו את האור בקצה המנהרה",.

המגדלים התחילו להיכנס לעניין באטרף. חקלאים החלו לעקור זנים ישנים ולשתול את האור במקומם, בקצב של 10,000 דונם בשנה. לולא אור, ענף ההדרים הישראלי היה נכחד. פשוט ככה.

כיום, ההכנסות מהאור המיוצא והרווחי, הן 350 מיליון שקל בשנה - 35% מכלל ההכנסות מפירות הדר בישראל - כך על פי נתוני מועצת הצמחים. הזן משווק בעיקר באירופה (כ-80% מהכמות המיוצאת מיועדת לאירופה), והשוק השני בגודלו הוא צפון אמריקה (13%). בנוסף, הוא משווק ביפן, קוריאה ואוסטרליה.

לאט לאט למדנו את הזן, והוא אותנו. מה המסקנה?", שואל קנוניץ ומשיב מיד - "שאסור להתייאש. לחקלאי טוב – כמו לספורטאי טוב – אסור להרים ידיים. גם כשהכל נראה אבוד, ממשיכים. כך זה עבד למכבי בפיינל פור".

מרגע שנהפך ללהיט, ההתנפלות על האור היתה מהירה מאוד. מספר החקלאים המגדלים את הזן בישראל קפץ מכמה בודדים ליותר מ-1,000 בתוך עשור - והיד עוד נטויה. י על פי נתוני מועצת הצמחים, בעונת 2013-4 ייצאה ישראל 53 אלף טונות אור, פי 176 לעומת היקפי הייצוא לפני עשור, שהיו 400-300 טונות בשנה.

כל הגורמים השותפים בפיתוח האור, הפצתו ומכירתו – החל במשרד החקלאות, דרך מועצת הצמחים ומכון ולקני ועד למשווקים והיצואנים – טוענים שהאור היא־היא הקלמנטינה הטובה בעולם. בקיצור, הנחתום מעיד על עיסתו. מבחינה מספרית, הנוכחות שלו בשוק הקליפים (מנדרינות) באירופה אינה עצומה:50 אלף טונות מתוך 2 מיליון טונות קליפים. לשם השוואה, קלמנטינת האפורר הספרדית, המתחרה העיקרית של אור באירופה, נמכרת ב-120 אלף טון. אבל האור, בשל מחירה הגבוה ורווחיותה הגבוהה, הפכה למתחרה רצינית בשוק, בעיקר בקרב מול הספרדים והמרוקאים.

"האור הוא הכוכב שמנצנץ בשמים מעל כולם", אומר צבי אלון מנכ"ל מועצת הצמחים. "כל מומחה יגיד שאין עוד קלמנטינה כזו. הצפי הוא שהיקפי הייצוא של האור ישלשו את עצמם תוך שנתיים־שלוש והפדיון השנתי יהיה לכל הפחות 50% מכלל הכנסות ההדרים". קנוניץ מוסיף כי "למרות הנטייה לקטרג על ישראל, כדאי לזכור שהיא תרמה לעולם את אחד מפירות ההדר הטובים ביותר אי פעם".

"נפילת השמוטי הותירה בנו שריטה"

אלא שעם כל הכבוד להצלחת האור – כל זן חדש ומלהיב סופו לדעוך. במכון וולקני, במועצת הצמחים ובמשרד החקלאות זוכרים היטב את הפאניקה שאחזה בהם בשנות ה-80, כשענף ההדרים הישראלי כמעט התאייד, ופתרון לא נראה באופק. לכן הפעם הם נערכים מראש ומכשירים את הקרקע ליום שאחרי האור. במכון וולקאני  עומדים  על המשמר. יש זנים חדשים שנמצאים בקנה. ברור שלא לעולם חוסן,. "תוחלת החיים של זן חדש היא קצרה, 30-20 שנה,.הזן המוצלח חשוף כיום לשלל איומים – החל בזנים מתחרים, ועד גניבות הפטנט, שגם כך זמנו קצוב. "נפילת השמוטי בשנות ה-80 הותירה בנו שריטה, זה היה טראומתי", מודה עמית. "אנחנו נערכים לבאות".".

והחקלאי גלאם: "כיום כל המדינה היא 'אור'. אם בחו"ל לא יקנו מאתנו, כי פתאום לצרפתים יימאס מהאור נניח, אז אנחנו בברוך. אם האור ייפול, מה יישאר לי?", הוא שואל, "אני לא יכול לסמוך רק עליו". בכל מקרה, סבור גלאם, כי ימיה הטובים של החקלאות חלפו עברו. "לפני 100 שנה חקלאי יכול היה לחיות מ-10 דונם בכבוד. היום מ-100 דונם אי אפשר להתקיים. את 2013 סיימתי עם כמה גרושים בכיס. יש לי בסך הכל שישה עובדים, אין לי מנהל עבודה והכל אני עושה לבד כדי לחסוך". גלאם מצביע על שורת בתים צמודי קרקע, השייכים למושבה הסמוכה מזכרת בתיה, ואומר בנימה מפוכחת: "היום עושים כסף מנדל"ן - לא מחקלאות."

,תעשיית החקלאות העולמית צפופה ותחרותית, ולכן לא מפתיע לגלות שבתקופה האחרונה מנהלת מועצת הצמחים מאבק משפטי מול מגדלים ספרדים, שחשודים בגניבת פטנט על קלמנטינת אור הישראלית. שתי תביעות הוגשו ב-2013, ויש עוד 23 כאלה בצנרת. החשד הוא שהמגדלים הספרדים גנבו ענף מעץ אור בשלהי שנות ה-90, עוד לפני שנרשם עליו הפטנט באופן רשמי (הבקשה לפטנט הוגשה ב-2004). גם מגדלים ישראלים, אגב, נתפסו לא אחת בגניבות של מוצרים זרים.

"גילינו שהאור נגנב לגמרי במקרה", מספר טל עמית, מנהל ענף הדרים במועצת הצמחים. "סביב 2006 החלטנו למסחר את האור בספרד – כלומר לתת למגדל ספרדי את הזיכיון לגדל את הזן בספרד. ברגע שהזיכיון הוא שלו, יש לו אינטרס לוודא שאינו מופר. אלא שאז התברר שיש כבר מגדלי אור לא חוקיים בספרד. כך הבנו שהאור נגנב. מאז אנו מתכתשים עם המגדלים האלה בבתי משפט בספרד ותובעים אותם על הפרת זכויות".

הגניבה הזו מסבה נזק לישראל?

כרגע לא ממש, שכן מדובר בגידולים מעטים. אבל אם 'השד ייצא מהבקבוק' וגידולי האור יתרחבו, יכול להיווצר מצב שבו בספרד יגדלו אור בכמויות גדולות יותר מאשר בישראל.

הגניבות אינן מיוחסות רק לספרדים. עמית מספר כי לפני כעשור הוזעק לטפל במשלחת מתאילנד שהוזמנה לישראל כדי לסייר במטעי אור, ואנשיה נתפסו כשהם מחביאים ענפי אור בכיסים. "אמרו לי 'בוא מהר התאילנדים גונבים ענפים'", מספר עמית. "לא היתה לי ברירה אלא להעמידם במסדר צבאי ולבקש שיוציאו את כל מה שיש להם בכיסים. הם הוציאו ענפים מהתחתונים, מהכיסים - מאיפה לא. למתחרים אין מעצורים. גם כשאתה מזמין אותם אליך הביתה, הם עלולים לגנוב אותך"

 

מתוך THE MARKER הארץ / הילה וייסברג

המאמר נכתב בשנת 2014

בינתיים ישנן התפתחויות נוספות בתולדות האור ובקרוב נדווח.

מופיע בעלון:
תגובות לדף