תשובה לאליס - רחלי וייס

תשובה לאליס בארץ הפלאות....

אליס יקירה אין ספק שהגעת לאנשהו... במסע ארוך שנמשך כבר 96 שנה....את לא איבדת את דרכך... דרכך הביאה אותך להקים מקום בו את חייה באיכות חיים ובביטחון קיומי, חיים הכי הוגנים שתמצאי, חיים בהם המוקד הוא לא מרוץ מטורף אחרי הפרוטה, אלא הרחבה של משמעות הקיום שלך גם מעבר...

ולא ,את לא חייה בעבר ואת לא חייה את מה שהתאים לאז. את כל הזמן במסע משתנה ומתאים עצמו להווה- את רק לא יורדת מהשבילים המרכזיים ...

כן, את גרה בארץ של פלאות. ארץ בה נשמעת המיית תינוקות רבים . מקום בו לצעיר מערכת חינוך מפוארת והזקן מזדקן בכבוד ובתוך קהילה דואגת...מקום בו יש שפע של מתנות קטנות וגדולות שייחודיות לדרך בה בחרת ללכת . ושלא יבלבלו אותך, זה לא המצב הכלכלי או הדמוגרפי שצריך להוביל אותך למחוזות אחרים, כי כפי שכבר נכחת בדרכך היו ויהיו שנים טובות וטובות פחות , כי ככה זה.           נכון ,מסביב יש הנוטשים את הדרך ויוצאים למסעות אחרים- אך יקירתי, הדשא של השכן לא תמיד באמת ירוק יותר ואל תתני להבטחות לסנוור אותך, יש להם נטייה  לעיתים לנצנץ  יותר מבטוחה שיש לך בידיך...

וכדברי אותו חתול שמצטטים מדבריו , אך משמיטים את שורת המחץ של דבריו..." אין כל ספק שתגיעי לאנשהו," אמר החתול, "בתנאי שתלכי זמן ארוך מספיק."

ועוד..

 לאיריס, יולי, אופל וזיוי היקרות-תודה על זה שהזכרתם לנו  שהחיים על הגבעה זו מתנה גדולה שחלק מאיתנו נוטים לשכוח לעיתים. המודל בו קבוצה איכותית , מאמינה שזה אפשרי, משקיעה, מובילה, ללא תרומה כספית וגורמת לקהילה רחבה להרגיש ביחד, להרגיש שהשלם  הוא הרבה יותר מסך חלקיו.... הוא המודל שאני  בוחרת בו.        

רחלי וייס

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף