צ"ו השעה - דליה זבולון

צ"ו השעה

גבע בת 96 -  צ"ו בגימאטריה -  וזו בהחלט סיבה טובה לשמוח, לחגוג, ולציין בסיפוק הישגים והצלחות. עם זאת לחשוב ולברר מה עומד על הפרק בהמשך הדרך, מהו צ"ו השעה ?

מהם האתגרים שנסמן כחשובים להמשך?

במבט מפוכח ומפוקח ובהבנה שאנו חיים בתקופה סוערת. לא יציבה וקשה מכל בחינה שהיא שני האתגרים שלטעמי הם החשובים –

·       אורח החיים הקיבוצי שלנו, או במילים פשוטות – שינוי אורחות חיים והתאמות לתקופתנו – 2017 ואילך. האתגר הזה של שינוי אורחות חיים הוא לפתחנו ויש פעילות, בדיקה, עיסוק בו ולטעמי אנחנו בדרך הנכונה – " וגם אם יתמהמה בו יבוא..."

·        המצב הדמוגרפי של גבע הוא האתגר החשוב הנוסף

לפני 41 שנים הגעתי לגבע שמנתה אז   300 חברים ! חלפו 41 שנים וגבע מונה כ-290   חברים ! כלומר לא רק שלא גדלנו אלא הצטמצמנו ! לטעמי לגבי קיבוץ הרוצה להמשיך את תנופת חייו זה לא מתקבל על הדעת. גם הנתונים הדמוגרפיים המפורטים יותר יצביעו על בעייתיות ממשית שאין להתעלם ממנה. אנחנו באמת קיבוץ זקן, אין בכך כל רע אבל – חייבים גם לטפח ולהגדיל את שכבת הגיל הצעירה! כלומר – לקלוט את בני גבע. אני מכירה ויודעת את כל הטיעונים לגבי דיור, צורך בקליטה וכו'  ולכן יש לחשוב בראש פתוח ולחפש פתרונות יצירתיים שיאפשרו קליטה ויש כאלה.  אני קוראת בעיתונות הקיבוצית על קיבוצים רבים שקולטים עשרות משפחות של בניהם וזה מעורר שמחה ומחשבה – אם הם יכולים אז מדוע לא אנחנו ? ישוב חפץ חיים זקוק לאוכלוסיה מגוונת ורבת שכבות-גיל. היום עלינו לחשוב ולבצע קליטה ממשית, כדי לחזק את גבע כי הרי ידוע לנו ש " הכל אנשים" , שחיינו כאן רק יתחזקו וייטב לנו אם אכן נממש אתגר זה.

אפשר לפעול בו זמנית למען שתי המשימות החשובות האלה  שיקדמו את גבע  לעוד שנים  רבות וטובות                             

דליה זבולון

מופיע בעלון:
תגובות לדף