שנה טובה מהרפת

 

הלינה המשותפת חוזרת!

המוסד החינוכי האנטי-דמוקרטי הראשון בגלבוע "כלובי זהב" פותח שעריו ברפת גבע, במתבן הצפוני הישן. מהרו להירשם!

אנו מתחייבים כי מרגע שנולדו ועד גיל 55 יום נגמול אותם מהרגלים ישנים, ויהיו דוגמא ומופת לדורות הבאים.

להלן הנבחרת שהתגייסה לכך, מימין לשמאל: נתן בן יוסף, אביב חגולי, צור פלג, עמר רז, שחר(שלקה)נתן, דוידי ברעם, טמיר רצין.

צילום: מתוך כדור פורח מזדמן.

רפת גבע – הגודל כן קובע.

המגמה המוזכרת במדור זה בשנים האחרונות נמשכת ביתר שאת, ובסיום השנה האזרחית 2017 נחצה את קו הייצור השנתי של 5.1 מיליון ליטרים, המלווה ביחס ישיר לגידול המתמיד במכסה, שגם בשנה הבאה צפויה לגדול, ובחריגת הקיץ המתחדדת מדי שנה. נראה כי גם שורת הרווח השנה תהיה גבוהה מהתחזית בעקבות זאת. ישנם עוד מספר מדדים מקצועיים מעודדים מבחינתנו, כגון: פוריות, בריאות המקנה, אך לא נכביר מילים על מנת לא לפתוח פה ל... אנונימוס.

  סך הנתונים מעיד על מגמת גידול מתמדת בביקושם בכל הארץ ובהחלט מדובר בשנים לא רעות לענף, על אף השחיקה וסגירת רפתות רבות. בעשור האחרון גדל בהתמדה נפח הייצור שלנו בכ  – 33% מצטברים, ומבלי להוסיף כמעט מקום לחולבות ולגידול. מנגד, עם סיומו הצפוי של "הסכם לוקר" ב - 2019, שוב נראה כי משטר המכסות והתכנון המבורך אינו מובן מאילו, וכי עלינו להתכונן פעם נוספת לסבב מתיש של מו"מ מול הממשלה, שתכפה עלינו הסכם חדש אשר בו ה"מתן" מצדנו כמעט וודאי. לשמחתנו, קברניטי הענף מנסים בשקט מזה זמן למזער מחלוקות עתידיות ואי-וודאות.

הסיכוי כי מה שהיה הוא שיהיה דומה לסיכוי ש"הצל" יצטרף ל"שוברים שתיקה", ועלינו להתכונן מבעוד מועד לכל תרחיש, כולל גידול משמעותי בזמן קצר יחסית. היותנו רפת גדולה, הנמצאת בקרבת שתי מחלבות גדולות של "תנובה", מקנה לנו יתרון. כבר בשנה הבאה בכוונתנו להגדיל מאד את נפח אחסון החלב בטנקים, ולהמשיך לפתור עוד בעיות נקודתיות הנוצרות כתוצאה מהגידול בייצור בקיץ ובעדר. צריך לשאוף להיות מוכנים ל"יום שאחרי" בצורה אופטימלית, תוך המשך השקעות על פני מספר שנים.

הצוות הוותיק - האקזקוטיבה – בסה"כ אופטימי, אך עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות...ב"משחקי הכס", ליבו גס בחורשי רעתנו הרדיקלים, לרוב מתעורר בזמן, ומיום ליום יותר ויותר דומה לבע"ח עליהן הוא אמון בזכות שיגרה בריאה וזמני ארוחות קבועים. לאחרונה הצטרף אלינו אביב חגולי, 52, חבר קיבוץ דוברת, כאיש בריאות ופוריות, היישר לנעליו הגדולות של עוז בן ארי, הנשוי הטרי, ממנו נפרדנו לאחרונה בצער. כמו כן קיבלנו בברכה את טמיר רצין המסיים את שנת הבית במחצנו.

ולסיום – בלעדי! משל עתיק שדלף לשולחננו מארכיונו הגנוז של המושל חורב לה-פונטיין קהילוב בכבודו ובעצמו:

מעשה בהֵלֶךְ תועה אשר נקלע בצהרי יום לוהט של חודש אלול אל מרגלות הגלבוע עוד בטרם נוסד מעיין חרוד. עייף, צמא ואובד עצות פנה לעוברים ושבים: "היכן אוכל להשיב את נפשי?"

ענו לו – " הבט צפונה אל ראש הגבעה. שם, בתוך צריף רעוע, נחבאת דלת עליה כתוב בדיו דהוי: א.מ. גזבר. אולי מעבר למפתן הדלת נובע מעיין הישועה".

טיפס האיש בכבדות במורד ההר ובשארית כוחותיו נקש בדלת. נפתחה הדלת בחריקה איטית ומיד זרם קולח של מי שלגים צוננים קידם את פניו והחייה את נפשו. רוחו איתנה, רגליו בקרקע, המשיך הנווד בדרכו.

לשנה חקלאית מוצלחת, אשר כבר מסתמנת ככזאת, שנהיה נדיבים ולא נחסוך בכמות ה"לייקים" איש לרעהו גם מחוץ לגבולות הרשת. הרבה בריאות ושנה מבורכת לכולנו, בשם צוות הרפת – צור פלג.

******************


שרה גרוצקי חולבת. ציור שאול הקסטר

מופיע בעלון:
תגובות לדף