המירוץ לתחנת כח - ארז רביב מתוך דבר ראשון

מתוך "דבר ראשון" 13/8 המירוץ לתחנת הכוח


הממשלה החליטה שבגלבוע יוקמו תחנות כח פרטיות,.

הממשלה סימנה יישובים בצפון כיעדים להקמת תחנות כח בגז טבעי ע"י יזמים, בתנאים מקלים"  "

מאת ארז רביב עדכון אחרון: 11.08.2017, 6:55

"הם ישבו ביאכטה שלהם, וכאן אנשים ייחנקו ממחלות", זועק אורי השילוני ממושב מולדת שבגלבוע, על היזמים העורכים כעת 'שופינג' קרקעות להקמת תחנות כח פרטיות ביישובים חקלאיים ברחבי הארץ. השילוני, יחד עם תושבים נוספים במועצה האזורית גלבוע, מתקוממים כנגד תכניות המדינה להקמת כ-18 תחנות כח פרטיות חדשות, 6 מהן בשטח המועצה או רשויות סמוכות. בשבוע הבא הם מתכננים כנס מחאה.

"אצלנו 'דליה אנרגיות' סגרו עם ועד האגודה השיתופית במאי". "בהתחלה היינו בהלם, ואז התחיל מאבק גדול בתוך המושב, והצלחנו לעצור את זה ממש לפני החתימה, אחרי שהוועד כבר הסכים להקים". השילוני מספר שההצעה נדחתה ברוב של 80%. "המיעוט שתמך רצה זאת ממניע כלכלי. אצלנו במושב מדובר בקרקעות חקלאיות פעילות. אם הערך הכלכלי שלהן הוא 2,000 ש"ח בשנה לדונם, בא יזם ומציע 12 אלף או 24 אלף, אז ברור שיש מי שצריך את הכסף ויסכים לזה". הוא מזהיר כי השאיפה לרווחים קצרי טווח מהשכרת השטח לתחנות כח תחריב בטווח הארוך את איכות החיים באזור, שכן ליד תחנות כוח נבנים קווי מתח על-עליון (400 אלף וולט), ומסביבן קמים אזורי תעשייה.

הממשלה הכשירה אתרים רבים להקמת תחנות כח  חדשות

 בהחלטה פורטו 18 אתרים בהם יוסמכו יזמים פרטיים לקדם הליכי תכנון לתחנות כוח, בין השאר בקיבוץ גן שמואל, קיבוץ ניר דוד, כפר חסידים, עמק המעיינות והרחבות לאתרים קיימים של חברת דוראד, OPC רותם ו-OPC חדרה. עוד נקבע כי המדינה תקדם את הקמתן של תחנות בהליך מהיר, דרך ועדת התשתיות הלאומיות (ות"ל), ולא דרך ערוצי תכנון ראשיים.

החלטת הממשלה התקבלה ללא התייעצות עם מרכז המועצות האזוריות, ולא פורט בה מה היו השיקולים בבחירת האזורים להקמת התחנות. למעשה, מדיניות הממשלה לעודד ייצור חשמל בגז טבעי אינה מגובה בתכנון ברור לטווח הארוך. לעומת זאת, זהות הנהנים ממנה דווקא ברורה מאוד – יזמי הגז ובעלי תחנות הכח, שזוכים להקלות והטבות רבות מהמדינה.

גם הגז הטבעי מזהם

במשרד האנרגיה נוהגים להציג את הגז הטבעי כפתרון אופטימלי למשק האנרגיה בישראל – גז 'כחול לבן'. שר האנרגיה יובל שטייניץ כינה אותו 'הדלק הכי נקי'. זה נכון, אבל זה לא אומר  שהגז הטבעי אינו מזהם כלל. למעשה, הגז הטבעי הוא טבעי בדיוק כמו שפחם הוא טבעי – וגם השימוש בו יוצר זיהום. מדובר אמנם בזיהום נמוך משמעותית מפחם, אך ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על רמת הזיהום בפועל, למשל גובה הארובות. כך תחנת הכח הפחמית "אורות רבין" בחדרה, שגובה הארובות שלה הוא 250 מטר, גורמת לזיהום ברדיוס של 30-40 ק"מ, ולפיזור של חלק מהזיהום בשיעורים נמוכים לטווח רחב בהרבה, המגיע אפילו למדינות שכנות. תחנת כח בגז טבעי, שמשתמשת בארובה בגובה 60 מטר, גורמת לחשיפה גבוהה לחלקיקים הנפלטים בטווח הקרוב של 3-4 קילומטר.

 ד"ר יוסי קמינצ'יק ממושב מולדת מפנה לדו"חות המשרד להגנת הסביבה, לפיהם שיעור רוב המזהמים באזור עפולה, הסמוכה לתחנת הגז הטבעי אלון-תבור, דומה לרמת הזיהום בחדרה, בה נמצאות תחנות הכח הפחמיות. לכן, תחנות חדשות בעלות ארובות נמוכות צפויות דווקא להגדיל את זיהום האוויר בישראל, ולצרף אזורים נוספים למפת הזיהום. יש לציין כי חלק מהאתרים שסימנה החלטת הממשלה להקמת תחנות פרטיות נמצאים בסמוך לתחנות כח קיימות.

המירוץ נפתח

החלטת הממשלה הבטיחה ליזמים לשקול בחיוב מתן רשיון להקמת תחנת כח בגז באתרים שנבחרו, במידה ויציגו "זיקה לקרקע" תוך 60 יום. בכך נפתח המירוץ לתחנת הכוח – בו יזמים העתידים להרוויח מאות מליוני שקלים מכל תחנה מנסים לשכנע יישובים חקלאיים להשכיר או למכור להם את קרקעותיהם, בעידן בו קשה יותר ויותר להתפרנס מחקלאות. כל תחנת כח כזו לא תעמוד לבדה, מאחר שבטווח הארוך היא תסמן את הקמתו של אזור תעשייה סביבה. לציבור ולגופי הסביבה יהיה קשה הרבה יותר להתנגד לעסקאות האלה, מכיוון שהן יובאו לאישור הות"ל  לועדת תכנון לאומית)– וועדה שקשה הרבה יותר להתנגד אליה מאשר ועדת תכנון מחוזית רגילה.

המדהים הוא שביישוב אחד יכולים לקבל החלטה בעלות השלכות סביבתיות על כל האזור, ללא שום צורך פורמאלי לקבל הסכמה מהמועצה האיזורית. בגלבוע חוששים שכך תאושר הקמת 6 תחנות כוח בסביבתם, שיפגעו באופן מהותי באיכות החיים באיזור. אמנם חלק מהתחנות עתידות לקום בצמוד לתחנות כוח קיימות, אך בחברת אדלטק סיכמו על הקמת תחנת כוח עם מושב רמת צבי, כך שמדובר בהפיכת אזור חקלאי לאזור של תעשיה כבדה. היכולת "לברוא" כך אתרים חדשים לתחנות כוח, גם אם אין בהם כעת תשתיות של מתח גבוה, עלולה ליצור "התפרעות" של תחנות בגז טבעי.

האינטרסים הכלכליים

יזמי חשמל פרטי נוהגים להתלונן על קשיי תכנון המעכבים את אישורי ההקמה של תחנות הכוח בשנים רבות ואף מסכנים את כלכליות הפרויקטים. ההליך המהיר בו נוקטת הממשלה כעת עשוי לסייע להם להתגבר על קשיים אלו. יזמים שכבר הצליחו להקים תחנות כח פרטיות נהנים מרווחים גדולים במיוחד, בעוד חברת החשמל נאנקת תחת חוב גדול ואיסורים ממשלתיים לפתח פעילות בתחומים חדשים – הכל על חשבון תעריף החשמל שכולנו משלמים. השאלה הגדולה המתעוררת היא האם בכלל מדינת ישראל זקוקה לייצור חשמל בהיקפים גדולים בגז טבעי

אמנון פורטוגלי ממכון ואן ליר חושב שהסיבה למאמץ המוגבר להקמת תחנות כח בגז טבעי היא מאגר לוויתן. "ללוויתן אין שוק בישראל, ובלי לקוחות הם לא יצליחו לממן את הפעלתו", טוען פורטוגלי, "עידוד הגז הטבעי הוא הגיוני מאוד מבחינת האינטרס של בעלי המאגר, אבל לישראל עדיף לפתח חשמל סולרי. ניתן להקים כ-3,000 מגה-ואט של חשמל בישראל, רק על בסיס ניצול גגות קיימים, ללא תפיסת שטחי קרקע חדשים. החשמל הסולרי הוא אף יותר זול מגז טבעי. זה האינטרס של ישראל

 תכנית אב למשק האנרגיה, שבה נשקלות החלופות השונות, ונבחנות בפרמטרים רבים, תוך שמיעת הערות מהציבור לגבי ההיבטים הכלכליים, הסביבתיים ואף הבטחוניים. הליך זה לא התרחש בישראל, והתכנית הזו נמצאת במהלך כתיבה ראשונית במשרד האנרגיה. בינתיים, נראה שהחלטות ארוכות טווח מתקבלות כבר כעת, ללא אינטרס ציבורי מוכח, ושפע של אינטרסים פרטיים.

מופיע בעלון:
תגובות לדף