מת יצחק רועה

מת יצחק רועה מגדולי השדרים ברשות רשות

 

יצחק רועה נולד בשנת 1937 בשם יצחק רויך, הוא גדל בקריית חיים "האדומה". היה חניך בתנועת הנוער "הנוער העובד". בצה"ל שירת ככתב צבאי בעיתון "במחנה נחל" ואחר כך הצטרף לגרעין הנח"ל  שיצא להכשרה בקיבוץ אלומות שברמת פורייה הצופה לכנרת ולעמק הירדן. יצחק רועה סיפר כי אהב מאוד את חיי הקיבוץ ואת נופיו. הוא היה בקיבוץ קרוב לשבע שנים. רוב השנים בקיבוץ היה נוקד- רועה צאן ואף שימש רכז ענף הצאן של הקיבוץ.

יצחק היה חבר גרעין "נגוהות" גרעין הנח"ל אליו השתייכה גם זיוה ידין. הגרעין עשה בגבע את שנת הכשרתו לקראת חיי הקיבוץ.

לדעת רבים הוא מגדולי שדרי קול ישראל והטלוויזיה בהיסטוריה של רשות השידור.הוא יצר אסכולת שידור אקטואליה בהגשה שעל גבול האומנות, ספוגת תרבות ערכים ורגישות, בצד ספקנות וביקורתיות, עצמית". אופן וסגנון הגשתו היה בלתי פורמלי ייחודי באותה תקופה. הוא קרא תגר על סגנון ההגשה הרשמי והכבד של השידורים עד לאותה עת, והתאפיין בסגנון דיבור אישי, לעתים מהורהר וספקני. לא פעם סגנון הגשתו זה ושאלותיו הנוקבות חודרניות הלא מרפות בראיונות "ממלכתיים" עם אישי ציבור ואחרים הביאו עליו ביקורת מצד ראשי רשות השידור דאז ואף הודח או הושעה מהגשה של תוכניות.

האם יש ''מורשת'' לצורת ההגשה של יצחק רועה? אין לי ספק. מגישי ומגישות החדשות כיום למדו לדבר עם צופי הטלוויזיה ומאזיני הרדיו – לא לקריין, לא להכריז, לא לדבר גבוהה. דבר אחד ברור: ההגשה ה''אותוריטטיבית'', של המגיש המוסמך, כמו פעם, חלפה מן העולם. כבר אין מסיימים במשפטו של. הצופה בימינו יודע שבחדשות לא תמיד העיתונות יודעת את כל האמת ולא תמיד היא מגלה לך אותה. בימינו קם דור אחר של מגישי ומגישות החדשות, שלמדו לשוחח עם הצופים, לא להכתיב להם. יצחק רועה היה החלוץ, הוא, יחד עם ירון לונדון ורבים אחרים..

מופיע בעלון:
תגובות לדף