על חברות - ציפורה בן צבי

על חברות, כבוד הדדי, סולידריות,

או - איך אוכל לתת לזולת תחושה שאני מכבדת אותו ומקבלת אותו כמו שהוא ומקיימת את הפסוק: אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.    

מה היית את ואתה חשים לו הגעתם לקחת כביסה נקייה ולנגד עיניכם חבר עוטף את כביסתו הנקייה בסדינים נקיים  מהתא שלכם?

זה קרה לי הבוקר. ולתדהמתי החבר הנ"ל ענה: מה אכפת לך אני כבר מחזיר לך את הסדינים. מיד נזכרתי שציפה אחת שלי חזרה אחרי חדשיים מהכביסה, כנראה מאותה סיבה ואולי בכלל לא מאותה סיבה, אבל אני מיד עושה את ההקשר. אני מספרת על משהו פעוט, לא משמעותי לעומת בריאות, חינוך, פרנסה, שוויון ועזרה הדדית. אבל גם הדברים הקטנים האלה הם אלו שבונים את האמון שלנו זה בזה. ומהם בנויים חיינו והם שמותירים בנו רישומיהם.

ולעניין אחר -  לפני זמן מה לקחתי על עצמי את האחריות על חדרי האורחים. הנוהל הוא  - חבר מקבל חדר נקי ומוסר חדר נקי עם סיום השימוש . השאלה שלי מהי אמת המידה של הערך "נקי"  - מהו נקי בעיני? - לעומת התשובה: "אבל ניקיתי ובכלל שתדעי לך שקיבלתי חדר מלוכלך וניקיתי גם לפני וגם אחרי". - וכשאני באה לבדוק את החדר אני מוצאת אותו גם לא מסודר וגם לא נקי.

מדוע חבר המקבל שירות שכל כך חשוב לו - לארח את אורחיו במקום נעים נקי ומתאים לארוח  - לא ישתדל לשמור על הקיים, ולהעמיד אותי בתפקיד השוטרת . האם זה תפקידי או שאני אמורה לחייב מיד את המארח שלא החזיר חדר נקי ומסודר  בעלות הניקיון. כפי שהתבקשתי לעשות על ידי האחראי  על ענפי השרותים. ומהיום אזמין את החבר שהחזיר מפתח לבוא יחד איתי וביחד נוכל לברר אם החדר מוחזר כראוי.

ותמיד במקרים כאלו אני נזכרת  בדברי הפסיכולוג – גדעון לוין ז"ל - למדתי אצלו חינוך  לפני כ-38 שנים  בקורס למטפלות באורנים. גדעון נתן לנו שעורי בית לתצפת בבית הילדים – לרשום את דיבור המטפלת אל הילדים. אחר כך התנהלה שיחה על הממצאים. בסופו של השעור אמר גדעון: תדעו לכן הילדים שאתן מטפלות בהן  - יחקק בתת הכרתם היחס שהם קיבלו מכן ולפי זה האצבע שלהם תצביע על כל בקשה שלכם באסיפת חברים ולא לגופו של עניין, ומכאן לקח חשוב: מה שאתה נותן לזולת סביר שזה מה שתקבל חזרה. טוב לב מושך טוב לב. נדיבות מושכת נדיבות.

בכבוד רב     ציפורה בן צבי.

מופיע בעלון:
תגובות לדף