מהרהורי הלב - רוחלה רז

מהרהורי הלב

אני כותבת בעיקר בשביל להוריד מועקות מן הלב, ובשביל התקווה שאולי סוף סוף נתעורר ונבחר לנו דרכים אחרות, לתקן את ה"עוְלות". בתוכנו, שלרוב המועט הוא שמכתיב לנו את השינויים ה"נכספים" בדרך חיינו. אני תומכת בהחלט ברעיון ההדברות "גבע לאן" ומקווה שסוף סוף אנשים יפקחו עיניים ורבים יפתחו את פיהם, ויראו את הטוב שמעניקה דרך חיינו השיתופיים. וגם יביעו את דעתם, לא רק דעת יחידים, או בעלי תפקידים, או דעות שנשמעו. רבים לא נוהגים להביע את דעתם בציבור. נברר לעומק בֵּינֵינו, מה באמת נכון וטוב לקיים, מה הערך והטוב שבחיינו השיתופיים ואיך נֵרָאֶה אחרת, בלי כל השותפות.

האם רק החזקים ובעלי היכולות הם המוערכים, אלא כל אחד ואחד מאתנו מסוגל לתרום ומגיע לו שיווין, התחשבות ותשומת לב שאין בכל חברה אחרת.

אני מסתכלת על הנעשה במדינה שלנו כיום, והלב מתכווץ האם לזה אנחנו שואפים להיות כמו כולם? למרות שאני קוראת ושומעת גם דברים יפים שקורים במקומות אחרים כמו עזרה לזולת, תמיכה בחלש ללא התחשבנות ופתחון לב.

אז בואו  נדבר ונמצא דרכים לשמור על הטוב שבחיינו, נתקן ונשפר בעזרת כל אחד ואחד מאתנו.

אנו מאוד מזדהה עם כתבתה של רחל עוזרי (סוף סוף נשמעים קולות שלא מרבים לדבר) וגם מזדהה עם כתבתה של רחלי וייס בהחלטות ובבחירת תפקידים. יש לשתף את כל הציבור במשאלים, ולא המיעוט הוא שיקבע. ההצבעות האחרונות שנעשו משקפות לדעתי את יכולתו של הציבור לקבוע (כולל גם את ההצבעה על עניין הכנסת הכסף לבנקים)

אוי לנו אם ציבור קטן של בעלי תפקידים יקבע את אורחות חיינו.

העיקר לדעתי הוא לפקוח את העיניים, להאמין, לתרום ולא להישאר אדיש.

ציטוט: "אם נשחה עם הזרם,

נמצא את עצמנו, באותו ים עם כולם. . .

בואו לא נהרוס כשאיננו בטוחים שנוכל לתקן!"

רוחלה רז

מופיע בעלון:
תגובות לדף