האווירה לפני מלחמת ששת הימים - דוד שטנר

האווירה לפני מלחמת ששת הימים

בחוברת זו מובאת לפני הקוראים שלנו משהו מאווירת החיים בגבע בעת מלחמת ששת הימים. כדי להבין ולחוש את האווירה בגבע של ימי המלחמה ההיא, צריך להביט ולו בקצרה על הנעשה במדינה עוד לפני פרוץ הקרבות

ביום העצמאות תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה, באמצע המצעד הצבאי, העביר המזכיר הצבאי של ראש הממשלה פתק ללוי אשכול. בפתק הייתה ידיעה קצרה על כוונת מצרים להכניס יחידות צבא לסיני, שהיה אז אזור נטול כוחות כמעט. פירושו של פתק זה היה ברור: המצרים מתכוננים למלחמה קרובה. במצעד החלה התדרדרות, כשמצרים ואחר כך סוריה, עושות את ההכנות לקראת קרבות המלחמה: מצרים החלה בתעמולה פומבית כנגד ישראל, כולל איומי מלחמה. היא ביקשה/דרשה מכח החרום של האו"ם לצאת מסיני שם היה כשוטר מלאחר מלחמת קדש ב – 1956), סגרה את מצרי טיראן לאניות ישראליות השטות לאילת וממנה, הכפיפה את צבאות ירדן וסוריה לפיקוד משותף אתה. הגבול של ישראל וסוריה היה חם תמיד עקב תקריות גבול שונות, וגם שם היה ברור שיש לסורים פוטנציאל ואף כוונות התקפיות. גם ירדן קידמה לשטחה את "עולי בבל" החדשים, הם היחידות של צבא עירק.  ישראל נקטה במדיניות של הכנות שקטות לאפשרות מלחמה, הוסיפה מיגון צבאי ואזרחי, גייסה יחידות מילואים, ופעלה נמרצות כדי למצוא תמיכה לעמדתה בעולם הרחב ובעיקר מארצות הברית. במקומות שונים בארץ החלה באותו זמן התארגנות אזרחית  למקרה שישראל ויישוביה יותקפו בצורות שונות. גם ביישוביי הסביבה שלנו הייתה ערנות, ואף סופר אז שבישוב לא רחוק מגבע ,הנודע בגישה ביטחונית ברורה של רבים מחבריו, בוצעו אז כמה חפירות תעלות בדשאים שונים על כך צרה שלא תבוא.

הרחוב הישראלי רחש אז משמועות שהולידו חששות ופחדים ש"הנה  הנה באה מלחמה כוללת נגד ישראל ומי יודע מי ינצח בה". כנגד הממשלה שבראשות מפלגת  מפא"י הייתה פעילות ערנית הכוללת מגוון פעילות תקשורתית ואחרת (שיש הגורסים שהייתה זו הסתה לשמה), עליה ניצחו בעיקר שני יוצאי מפלגת מפא"י, הלוא הם משה דיין ושמעון פרס. בן גוריון, שגם הוא היה מחוץ למפא"י והיה באופוזיציה לה, ישב בצריפו שבשדה בוקר ולא השתתף בחגיגה. הוא רק נתן עצתו למי שבא להתייעץ אתו (הרמטכ"ל רבין למשל), שלא לצאת למלחמה ללא תמיכת מעצמה גדולה (ארצות הברית) וכן חשש מקורבנות רבים. בלחץ הרחוב הוקמה ממשלת אחדות לאומית, אליה נכנס בגין ואחרים וכן משה דיין כשר ביטחון. שינוי זה נוצר בעקבות נאום מגומגם של ראש הממשלה שהושמע בשידור חי. לאומה. לאחריו הייתה הפגנת נשים רעשנית בתביעה להכניס את דיין לממשלה, הפגנה שכונתה אז "נשות וינדזור העליזות" (על פי שקספיר) דחפה ממש את דיין לממשלה.

החל מתחילת יוני 1967 היה ברור לכל שפרוץ המלחמה הוא רק עניין של זמן. ישראל עשתה רבות כדי שלא תפתח, אך משעה שהיה ברור לה כי מאמצים אלו כשלו, והיא נמצאת בפתחה של מלחמה, וכי העולם הנאור מתייצב לצדה, היה צריך למצוא מהלך מתוחכם ומכריע אחד בפתיחת המלחמה, שבו יוכרע האויב המרכזי (מצרים) כבר בפתיחת הקרבות,  ושישראל לא תואשם בירי הראשון של המלחמה. ובאמת, הידיעה בבוקר 5.6.1967 הייתה כי המצרים פתחו בקרבות וישראל משיבה מלחמה. האמת היא כי חיל האוויר של ישראל השמיד את חיל האוויר המצרי (והסורי). מפה הכל היסטוריה.

דוד שטנר

 

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף