שיר של שגית אלוני - (מתוקן)

בפירסום הקודם של הדף "נפלו" שורות ושני בתים, לפניכם השיר במלואו

ויהי/ שגית אלוני

והארץ הייתה תוהו ובוהו

וחושך

ואבק הריסות בכל עבר

ואפר מכל אבר

ותהום

ויהי ערב ויהי בוקר 

יום.

אב טבע בשחפת,

אם הוצעדה אל מותה,

אחים נעלמו בלי תשובה

וברחובות מהדהד ונופל וקם זיכרון

שלך היו גם

ויהי ערב ויהי בוקר

יום.

ואדי חיים שלא עוד נשפו באפך,

ובלי דעת עלם

ואנה ומה ובאי כתונת תניח ראשך

ורק שריד עמום של משהו שהיה

בצלם

ויהי ערב ויהי בוקר

יום.

ועל פיתחו של מסע,

מבין שבריו,

בחר ליבך במקרא האב,

שבביטנת כריכתו, בכתב יד,

אילן שהנצו עליו.

ויהי ערב ויהי בוקר

יום.

והטמנת הספר הנבחר בשימלת תרמילך,    

והעפלת בלובן הר בחסות חשיכה,

ובבטן משאית על גבול, רעדת כעלה בקרה,

שקטפת בעלותך על אוניה חורקת קרביה

עד תום.

ויהי ערב ויהי בוקר

יום.

וכשאל מול חופי הארץ המובטחת

מלחמת חורמה,

ובקרב שמה כן או לא תבוא,

ונפל התרמיל

וצלל

וטבע

ויהי ערב ויהי בוקר

יום.

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם

ויכל אלהים

וישבות

ויברך

ויאצור זיכרון על קרקעית ים

ויהי ערב ויהי בוקר

...

 

״מגרות זמן״. שגית אלוני. עץ, נייר וגרפית. 2008

מופיע בעלון:
תגובות לדף