מהרפת - צור פלג

מהנעשה ברפת– והפעם – אחד קצר בלי חפירה.

רפת גבע, כמו אחיותיה בכל הארץ,ובדומה ל"בקרה", נמצאת בצמיחה מתמדת.

למרות הכול-העם היושב בציון מאמין בתוצרת המקומית, והביקוש מקביל לגידול באוכלוסייה, ואף יותר.

השנה זכינו שוב לתוספת מכסה, ומרבית הסיכויים כי נחצה את קו ייצור חמשת מיליוני הליטרים, הכוללים כ-  4.5 מיליון ליטרים במכסה + חריגת קיץ מאסיבית + מחלבת בוטיק משפחתית קטנה ומטריפה בשוליים.

נראה כי ה- בֶּנְצְ'מַרְק (מושג אהוב על נערי האוצר בגבע, בוגרי "דה-מרקר") שלנו לגדילה עצמית בקצב ובמתקן הקיים הוא טוב  יחסית, ואפשר להתמיד במגמה זו תוך השקעות מתונות ופתיחת "צווארי בקבוק" הנגזרים מהעונתיות שמביא אתו הביקוש לחלב בקיץ.

 

במסגרת תכנית ההשקעות הצנועה בחקלאות ובתאגידים השנה, גם הרפת חסה על הקופה הציבורית, ורכשה מקרב מזון קטן ויעיל. כל חברי/ות הצוות מרגישים בטוחים לנהוג בו: ???

כל זאת, כמובן, עד לגבול מסוים (6 מיליון ליטרים לכל היותר להערכתנו), או אז נידרש שוב לדיון "רפת גבע, לאן?", אך בניגוד ל - "פני גבע, לאן?", מדובר בצרות טובות.

מחירי הבשר מצויים כרגע בשפל, ובכל זאת אנו תקווה כי תהה זו שנת ייצור מקצועית וכלכלית לא-פחות טובה מקודמתה, על אף שלל הגזירות והאיומים על הענף והחקלאים להם כולנו נחשפים כל הזמן.יש לזכור כי "מתווה לוקר" הסתיים זה עתה, ולאחר 4 שנים בהם נשחקנו, המגזר הקיבוצי, כ "צד המשלם" בלבד, חזר מנגנון מחיר המטרה למתכונתו הרגילה.

ולסיום - השבוע הובא למנוחות ידידנו השר לשעבר אברהםשריר ז"ל. "אברשה חזור הביתה!" קרא לו יצחק שמיר לאחר כישלון "התרגיל המסריח" עליו הצטער עד יומו האחרון.

 השבוע גם נבראו חיים חדשים בדמותה של בר הרלינגבת לאיריס וליאור. לפני מספר חודשים הגיח לאוויר העולם–עיטם, בן להגר וניצן מזור. רפתן ורפתנית עם פוטנציאל ואומדני הורשה מבטיחים באו לעולמנו. המון מזל טוב מצוות הרפת להורים המאושרים.וברוח קריאתו הפומבית של שמיר לאברשה,הגר ואיריס, אנא: "חיזרו הביתה!". הכוח הנשי חסר לנו מאד ברפת.

ובברכת – בורקסים וקרואסונים–OUT, לחם מלא, גבינות, ירקות ופירות - IN. מבאס, אבל אין ברירה.

חג פסח שמח והרבה הרבה בריאות לכולנו,

בשם צוות הרפת, צור.

 

************

רץ ברשת. לא ניתן לזה לקרות

פָּרָה, פָּרָה
עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, גוֹסֶסֶתֶ פָּרָה
שֶּׁכְּבָר לֹא תִּפְתַּח וְתִסְגוֹר חֲזָרָה.
מֵת הַּזַּרְזִיר, קָמַל הַגָרְגִיר
וְאֵין גַּם שׁוּם זֶכֶר לַשׁוֹמֶר הַצָּעִיר...
גַּם לֹא לְאוֹטוֹ גָּדוֹל וְיָרוֹק
(שֶׁהֵסִּיעַ אֶת 'תְּנוּבָה' לַמִּזְרָח הָרָחוֹק).
אֶרֶץ "זָבַת" בְּלִי חָלָב, בְּלִי פָּרָה,
מַה עוֹד תְבַקֵּשִׁי מְאִיתָנוּ מְכוֹרָה?


ציור של דודו גבע

מופיע בעלון:
תגובות לדף