חלופת האגודה - יאיר קארו ; רחלי וייס

חלופת האגודה:

לקראת כלה - שאלות ותשובות.

חלופת האגודה תגיע להצבעה בקלפי בסוף אפריל (איה"ש). בינתיים נשאלות שאלות על ידי חברים וצריך להתמודד עם העובדה כי רבים אינם קוראים את החומרים שמובאים לדף גבע, או כפי שסופר בהגזמה ידועה הרשימה הכי ארוכה שאני קוראת זו רשימת הקניות שלי בכל-בו.  

הפעם ננסה בנוסח שאלות ותשובות שאולי יעבירו את המידע והמסר בדרך קצרה וקלה יותר לעיכול.

שאלה: האם יש תזוזה בנושא המימון ?

תשובה: כן!  למשל  - משקי עמק יזרעאל קיבל החלטה להקצות 60 מיליון ₪ לסיוע למשקים בבואם לבצע חלופת האגודה.

לגבע מיועד סכום של עד 10 מיליון ₪ . באיזה תנאים יינתן הסכום וגודלו הסופי – טרם נקבע וקרוב לוודאי יקבע רק לאחר ידיעת מלוא הפרטים על "עסקת רכישת הקרקע". ולשם כך נצטרך שחברי גבע יאשרו בקלפי את חלופת האגודה ברוב 2/3  מסך בעלי זכות הבחירה.

בנק לאומי החל בפגישות עם קיבוצים שכבר החליטו על חלופת האגודה ונמצאים בתהליך הגשה למינהל , פגישות בחלקן נכח גם דוד ברודט יו"ר בנק לאומי.

גם עם גבע נוצר קשר (למרות שטרם הצבענו) כדי לאשר כי הבנק נערך להלוואות בתנאים משופרים. איזה תנאים  - זאת נדע רק לאחר ידיעת מלוא הפרטים על "עסקת רכישת הקרקע". ולשם כך נצטרך שחברי גבע יאשרו בקלפי את חלופת האגודה ברוב 2/3 .

קרן קמ"ע - הודיעה כי גם היא תקצה כספים (כהלוואה או ערבות) לחלופת האגודה.  כמה ובאיזה תנאים -  זאת נדע רק לאחר ידיעת מלוא הפרטים על "עסקת רכישת הקרקע". ולשם כך נצטרך שחברי גבע יאשרו בקלפי את חלופת האגודה ברוב 2/3.

כלומר כדי להתקדם למידע מלא ועדכני - נצטרך לאשר את חלופת האגודה במסגרת ה"מתווה הכפול".  ולחזור לאישור סופי כאשר מלוא הפרטים בידנו.

שאלה: האם שיוך קנייני ( חבר מול המנהל)  הוא לנצח ושיוך לפי חלופת האגודה הוא "רק ל- 100 שנה"?

תשובה: לא - שיוך קנייני ישיר (החבר מול המנהל)/ או חוזי - הקיבוץ מול המנהל (והחבר מול הקיבוץ), שניהם לשתי תקופות של 49 + 49 שנים

כלומר סה"כ ל-98 שנים. בגבע מדובר על שנת 2089!! (עוד 72 שנה – בכל זאת לא מחר!).

שאלה: האם קבלת חלופת האגודה מונעת לאחר מכן חלופת שיוך קנייני?

תשובה: לא! אלא ההיפך-שיוך קנייני תחילה מונע את חלופת האגודה לאחר מכן. קבוץ שהחליט והחל לבצע שיוך ישיר קנייני (חבר מול המנהל) אינו יכול לחזור לחלופת האגודה.

מטעם זה קיבוצים שהלכו בעבר לשיוך ישיר – כי לא הייתה חלופת האגודה -  הכניסו סייגים רבים לתהליך בלתי הפיך זה כדי לא למלא את חצר הקיבוץ ב"זרים בלתי מוכרים" שקנו את המגרשים מהחברים!!  - כפר הנשיא למשל הכניסו סייגים כאלה.

ישנם קיבוצים שהחליטו על שיוך ישיר וטרם ביצעו והחליטו לחזור לחלופת האגודה – זה אפשרי, אף מתבצע.  

מאידך קיבוץ שהחליט על חלופת האגודה ואף ביצע אותה ושייך מגרשים לחבר מול הקיבוץ  – יכול בהחלטת קיבוץ מיוחדת לעבור לשיוך ישיר-  (החבר מול המנהל). באמצעות חלופת האגודה, לקיבוץ מול המנהל יש כושר מיקוח גדול יותר מאשר לכל חבר הפועל בנפרד.

שאלה: כחבר מבוגר האם אוכל לרכוש כעת זכות עתידית ל"זכויות מגרש" (כדי להורישה בבוא העת לאחר מעבר לקיבוץ מתחדש)?

תשובה: כן! הליך זה אפשרי. בהצעה המלאה על חלופת האגודה כשתעלה לאשור לקראת קלפי נציג זאת בהיבט העקרוני.   

שאלה: האם לגבע כקיבוץ שיתופי יש אפשרות ללכת לחלופת השיוך הישיר עכשיו (החבר מול המנהל)?

תשובה: לא! לגבע כקיבוץ שיתופי יש כעת רק אפשרות ללכת לחלופת האגודה (שיוך מגרש מול הקיבוץ והקיבוץ מול המנהל) .

רק קיבוץ מתחדש שהשלים תהליך חלוקת מגרשים (וזה לוקח זמן רב הנאמד בשנים)  יכול ללכת לחלופת השיוך הישיר.

אלא שעד אז מחיר הקרקע, תנאי השוק ומדיניות הממשלה ומנהל (כולל הוצאתנו מאזור עדיפות א) יכולים לטרוף את הקלפים.

שאלה: – האם גבע לאחר חלופת האגודה תוכל להתחיל לבנות לצעירים ונקלטים, גם אם תהליך המעבר "לקיבוץ מתחדש" יתארך?

תשובה: כן! יש מודלים שונים של בניה במצב זה של מעבר/ אי הכרעה בין קיבוץ שיתופי  למתחדש הנקראים " מודלים לבניה בתקופת המעבר". 

פירוט שלהם- יתיש. כשנגיע- נציג. זה לא מהלך פשוט- אבל אפשרי. .

אפשרות הבניה של גבע לצעירים, ממקורותיה, לאחר סיום, במאמץ רב מאד, של תכנית 2009  - גבולית בהעדר מקורות והלוואות לבניה.

שאלה: מה הסיכון הגדול ביותר של אי אישור חלופת האגודה?

תשובה: לדעתי, החמצת הזדמנות היסטורית מבלי כלל לברר אותה לעומק. סיכון גדול של השארת גבע לאורך שנים בלי יכולת בניה בהיקף משמעותי, על כל המשתמע בתחומי בניה עתידית למשפחות צעירות ועצירת הצמיחה והקליטה של בנינו/בנותינו ומשפחותיהם.

היבט שני  - אי מתן אופציה ל"זכות הורשה" לחברים מבוגרים שמבקשים להבטיח ככל הניתן אופציה כזו כעת.  

שאלה: למה דרוש/מועיל המתווה הכפול ( שתי הצבעות  - אחת לאישור עקרוני ברוב 2/3 מסך בעלי זכות הבחירה כדי להתחיל והצבעה שניה לפני חתימה על העסקה כדי לסיים).

תשובה: רוב הקיבוצים אתם דיברתי הצביעו ללא מתווה כפול כלל, פשוט  קיבלו רוב דרוש ויצאו לדרך. רביבים – הצביעו בדיוק על פי המתווה הכפול שהצענו (50%  בהצבעה שניה).

אין לנו מידע מלא כדי להביא הצעה מפורטת ומדויקת לציבור (גם בקיבוצים אחרים  לא היה- כי המידע נקבע רק לאחר התהליך מול המינהל).

כדי להביא מידע מלא נצטרך להגיש הבקשה לחלופת האגודה למנהל ולעבור מולם את כל התהליך שרק בסופו יהיה מידע שיאפשר בחירת "החליפה המתאימה לגבע" ואת "החליפה" נביא לאישור – זהו בדיוק המתווה הכפול.

שאלה: אני מפחד להצביע כי אני לא מבין מה רוצים ממני. האם הצבעה בעד חלופת האגודה ניתנת לעצירה בהמשך? אם כן זה יקל עלי להצביע בעד חלופת האגודה.  

תשובה:  כן ההצבעה ניתנת לעצירה בהמשך ובשני אופנים. האחד על ידי אי חתימה על ביצוע עסקת הרכישה של המגרשים מול המנהל: התוצאה  - אי ביצוע חלופת האגודה.

השני -  על ידי הצבעת אשרור לפני חתימת העסקה עם מנהל – זה נקרא המתווה כפול (מצביעים פעמיים – פעם אחת יציאה לדרך ופעם שניה לפני הביצוע).  

קרוב ל – 40 קיבוצים כבר החליטו והצביעו בעד חלופת האגודה - בודדים בחרו אחרת.

בחיים צריכים לקבל החלטות לא רק למען ההווה אלא גם, ואולי בעיקר, למען העתיד.

לפעמים מקבלים החלטות כשלא הכל ידוע ומכוסה בביטוח 100%!

כך קיבלה גבע פעמיים החלטות על בטחון סוציאלי  בין השנים 1988-2000 .

אלה היו החלטות לעתיד שכיום מתבררות כגורליות וחשובות להבטחת עתידם של גילאי 55 ומעלה של היום.

היה לזה מחיר בשוטף, לא ידענו לומר (מיכה אפרתי ,עפר ברזק, יאיר קארו, מוקי ידין, צביקה רכס) בדיוק איך נעשה הכול,ומה יהיה עומס התשלומים ולא שקענו בפרטים אין-סופיים ותרחישים ללא גבול שמהם לעולם כבר אין יציאה לדרך.

קיבלנו, חברי גבע, החלטה במבט רחוק טווח - הכסף הושקע בפנסיות, בבטוחות לבעלי צרכים מיוחדים ובקרן-חיים.  

הסכומים שהושקעו בביטחון הסוציאלי גדולים פי 10 מההשקעה הנדרשת בחלופת האגודה.ובכל זאת צעדנו קדימה.

אנחנו נצטרך לקבל החלטות בתנאים שבהם "לא הכל ידוע", ונצטרך לפני ביצוע העסקה לחזור ולהציג תכנית מלאה יותר.

אבל בעיקר נצטרך להביט קדימה אל העתיד ולשאול: האם גבע לוקחת שוב עתידה בידיה, כדי להבטיח המשכיות פורחת במקום הזה למשפחות הצעירות ולדורות שאחרינו או שפנינו להפוך ל"סביוני הגבעה" כפי שקרה בקיבוצים ששקעו בתוך עצמם.

זו החלטה שעשויה להתברר בעתיד הלא כל כך רחוק, כגורלית להבטחת עתידנו, בנינו ונכדינו.

נצטרך 2/3 מכלל חברי גבע, זה אומר כמעט כל אחד ואחת, שיצביעו בעד ויתנו אור ירוק להתקדם. אם נחמיץ – יקשה מאד לתקן!!

שבת חמימה – יאיר.

*******************

חלף חלופה

בכתבתו של עו"ד מירום היו יותר משתי אמירות מרכזיות. היו אמירות כמו:

1.אין עדיין הוראות ביצוע של חלופת האגודה. יש חלוקי דעות בין התנועה הקיבוצית לרשות מקרקעי ישראל בקשר להוראות הביצוע. דהיינו, לא רק לנו אין את כל הפרטים, אלא בכלל ההצעה עוד לא הבשילה ולא הושלמה. 

2. עבור הוותיקים המעוניינים להוריש את ביתם, נוטלת חלופת האגודה את אופציית התשלום הנדחה שקיימת בהצעות השיוך האחרות. – בהצעות השיוך האחרות , החברים הוותיקים יוכלו להעביר את חובת התשלום לצאצאיהם, שיקבלו את הדירות בירושה ויהיו חייבים רק בתשלום של 3.5% כל עוד לא ימכרו את הנכס. חלופת האגודה לא מאפשרת זאת.

אנו נדרשים היום לשלם מיליונים רבים על נחלות, כשהנחלה שלנו (מיקומה וגודלה) לא ידועה לנו. נכון להיום, יש משפחות מסודרות מבחינת גודל נחלה וטיב בית, האחרים גרים בדירות קטנות, בבתים על קומות  ובשכונות צפופות.

נקראנו הדור השני והשלישי ע"י הממסד, לחשוב על הצעירים ועל הבתים שיבנו על הגבעה. אך חובתנו המוסרית היא לדאוג קודם כל לדור השני והשלישי שהשקיעו את מיטב שנותיהם בקבוץ, גם כדי שיוכלו בבוא יום להוריש נכס בעל ערך שלא יהיה בפער מהבתים האחרונים שנבנו על הגבעה.

לכן טרם עיסוק בשיוך בואו :

1.     נעשה  "פרצלציית צל" (עורכים מיפוי וחלוקת הקיבוץ למגרשי בניה. לא מדובר על חלוקת נכסים בפועל,(  ואז נדע טרם קניית נחלות איפה הנחלה שלנו ומה גודלה – ועל מה בדיוק הולך הכסף שהוא גם שלנו .

2.     נשקיע את המיליונים בבניה ושיפוצים לדור השני והשלישי- כדי לצמצם פערי דיור. כי זה מוסרי והוגן וכדי שלא נצטרך בבוא יום לומר להם זו בעיה שלכם או לחילופין שלא נאלץ להשקיע עוד מיליוני ש"ח בצמצום פערי דיור, מלבד המיליונים שיושקעו בחלופת האגודה. (ההיו לנו אותם???)

3.      ומה העתיד למשפחות הצעירות? נבנה לצעירים כמו שעשינו עד היום. היכן יבנו? במגרשים  הרבים המיועדים ומסודרים כבר לבניה עתידית ,שאין אנו נדרשים לשים עליהם כרגע אגורה.

גם אם בעתיד נעשה שיוך ועלות מגרש תוכפל ואולי אף תשולש עדיין 80,000 ש"ח או 120,000 ש"ח למגרש, בטלין בשישים לעומת עלות תשתיות ובניה שיושתו על משפחות צעירות בעת בניית ביתם. (וכבר נאמר לנו באחד ממפגשי ההסבר על חלופת האגודה שניתן לקבל משכנתאות מבנק איגוד גם בבניה בקבוץ שיתופי).

ולסיום, סוגיה בהבנת הנקרא: מנחם לא ביקש בכתבתו לדעת את תנאי העסקה על פרטי פרטיה–שאלה כידוע אינם ידועים. אלא ביקש ממוליכי התהליך להגיד לציבור איך בכוונתם להחזיר את הלוואת המיליונים.- כל גוף אחראי בטרם לקיחת הלוואה חייב לדעת מהם המקורות והאפשריות שלו להחזרת ההלוואה. (גם אם לא ידועים עדיין כל פרטי העסקה) . אנו כציבור שמין הסתם נרגיש את נטל ההחזרה בצמצומים או מיני גזרות אחרות חייבים לקבל אינפורמציה זו טרם ההצבעה.

רחל וייס

 

ציור של יונה שפרינגר

מופיע בעלון:
תגובות לדף