זוית ראיה / נחמן רז

העיתונות הקיבוצית והמציאות הממשית, אתמול, היום ומחר

עיתוני הקיבוצים בתקופה האחרונה "ידיעות הקיבוץ" וה"זמן הירוק" מתארים תופעות מעניינות ודי מדהימות של  קיבוצים שהפכו כבאורח-פלא מיצורים שבקושי מקימים את כלכלתם ורמת-חייהם שהורגלו לה, קיבוצים ששנים רבות נחשבו למתקשִים "לגמור את החודש" ובקושי מקימים את אוכלוסייתם הקיימת והם משוועים לתגבורת כֹח, לאנשים, לקליטה וגידול, בכל דרך שהיא, בכל מיני שיטות. דפוסי קליטה, חלקיים וזמניים מומצאים ללא הפסק. והנה אפילו באותו עִיתון רשמי ומהימן ב"ידיעות-הקיבוץ" מידע מרתק על קיבוצים, שהפכו בין לילה ל"גברים" "נס של חנוכה" ע"י כך שמצא קונה לנכסים שוֹנים של: מפעלי-תעשיה או חלק מענפי המשק ויש לו קונים שמקווים לעשות בהם שימוש שיביא להם הוֹן ומהר!

לאחר מכירת ענפים-מפעלים מה טיבו של ישוב הזה? קיבוץ? שכונה? או מה?

בין שפע המידע המצורף לידיעות אלה משתרבבת לה בצניעות הידיעה כי בחלק מאותם קיבוצים, שהפכו לפתע לבעלי-רכוש כבד, הרחיקו לכת וקבעו שאותם כספים שיתקבלו או מתקבלים עבור הנכסים האלה, יהפכו לרכושם הפרטי של חברים. לא חלילה להשתמש בהם לפיתוח נוסף ציבוֹרי ומשותף לשכלוּל ולחיזוק יסודות הקיבוץ – אלא פשוט לחלק לחברים. "מתנות" בסכומים ענקיים לעיתים, "כי כך רוצים מרבית החברים!" כפי שמוסרות הידיעות האלה. כל-כך פשוט, ושלום על ישראל! בלי משק ובלי דאגות.

מן הראוי שתימסר בצורה מוסמכת ואמינה ידיעה מטעם מזכירות התנועה הקיבוצית האם כל הידיעות האלה יש להן בסיס. או לא? ואם מטעמים שונים לא נוח להיכנס לנושא רגיש כל כך – אולי מוטב "לקפוץ לעבר השני בקפיצה אחת" ולא למשוך עינוים מתמשכים ואם לא – מה בכל זאת חושבת הנהגת התנועה לעשות? זו זכותה, זו גם חובתה!

גם העיתון התנועתי השני (מדוע הוא ממשיך להתקיים למרות החלטות חוזרות ונשנות שהחליטו על משהוּ אחר, ומדוע?) משמש לאחרונה במה לכתבות שהקורא שואל את עצמו – למי נועד העיתון הזה? לאלה השוללים כבר זמן ארוך את עצם התופעה שקוראים לה "קיבוץ", והם משתמשים בה בפומביות של העיתון ומפרסמים שם את יצירותיהם.

מופיע בעלון:
תגובות לדף