וישא - אורי ברזק ; מתוך המרד - הדס שטנר

"וישא את עיניו וירא"

בסיפור על חיי אברהם מופיע לראשונה פועל חדש - 'וישא את עיניו'. ראו איזה פועל מוזר הוא זה - עם עיניים מביטים או מסתכלים - מדוע יש 'לשאת' אותן? הן הרי לא כבדות. השאלה הזו גרמה לי להריץ חיפוש ולגלות שבכל מקום במקורות, בהם אנשים 'נושאים את עיניהם' הם מביטים הרבה מעבר למה שגלוי לעין. 'לשאת עיניים' מסתבר זהו מאמץ גדול במטרה לראות הרחק, גם במרחב וגם בזמן.
בסיפור בו אברם מחליט להפרד מלוט על מנת שלא להלחם זה בזה, נותן אברהם הדוד העשיר, ללוט האחיין הצעיר, את זכות הבחירה במרחב הרעייה של עדריו. לוט 'נושא את עיניו' ורואה את איזור סדום ועמורה שהוא עשיר יותר ומלא במים. הוא רואה את הרווח המיידי ובוחר באזור זה. מה שהוא לא רואה זה את האסון העומד להתרחש שם בשל רוע תושביו ו'צרות עיניהם'.

אברם נותר עם האזורים השחונים. בשלב זה, מצווה עליו האל 'שא את עיניך' וראה בבת-אחת את כל הארץ כולה שתהייה ליוצאי חלציו.

מה שלוט ראה כשנשא את עיניו לרווח מיידי היה מקום שוקק חיים. אך את האסון הממשמש ובא על האזור הזה, לא הצליח לראות.

מה שאברם ראה כשנשא את עיניו בבקשו שלום-בית והתחשבות בין שכנים, היה ארץ חרבה העומדת לפרוח לדורי דורות.

מכאן, שלשאת עיניים ולהביט רחוק תלוי קודם כל בכוונת המתבונן... בואו 'נישא עיניים' יחד אלי-מרחב, בהתכוונות לשלום-בית ושלום בין שכנים, והמאמץ הגדול ב'נשיאת העיניים' 'יישא פרי'.

שבת שלום :-), אורי ברזק

*********************************

מתוך הספר "המרד" של מנחם בגין

שתורגם להרבה שפות ולאחרונה גם לכורדית.

מעניין מה נשאר מזה בהתנהגות של ה"מנהיגות" היום.

הדס שטנר

מתוך הספר המרד:

"ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. בל תהיה רודנות. יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודיה. בל תהיה טפילות. בל יהיה ניצול. בל יהיה בביתנו איש – אזרח או גר – רעב ללחם, חסר קורת גג, חשוך בגד או נטול השכלה ראשונית.

מופיע בעלון:
תגובות לדף