פיוס - צבי בן צבי



פיוס

השתתפתי בסדנת שירה והתבקשתי לכתוב תשובה לשיר של דליה רביקוביץ'

(לא מתיימר להתחרות בסגנון שלה). אני מציג את שני השירים תחת הכותרת "פיוס".

צבי

 

זכרונות חמים

 דליה רביקוביץ'


תָּאֵר לְךָ: רַק הָאָבָק לִוָּה אוֹתִי 
וְלֹא הָיָה לִי מְלַוֶּה אַחֵר
הוּא הָלַךְ אִתִּי לְגַן הַיְלָדִים 
וְהָיָה מְסַכְסֵךְ אֶת שַׂעֲרוֹתַי 
בִּימֵי יַלְדוּתִי הַחַמִּים בְּיוֹתֵר
תָּאֵר לְךָ מִיהוּ שֶׁלִּוָּה אוֹתִי
וּלְכָל חַבְרוֹתַי הָיָה אַחֵר
בַּחֹרֶף, בִּפְרֹס עַרְסָלִים אֲיֻמִּים
וְהָעֲנָנִים טוֹרְפִים אֶת צֵידָם
תָּאֵר לְךָ מִיהוּ שֶׁלִּוָּה אוֹתִי 
וְעַד כַּמָּה רָצִיתִי מְלַוֶּה אַחֵר
זֵרְעוֹנֵי הָעֵצִים שִׁקְשְׁקוּ, וּלְשָׁעָה 
נִתְאַוֵּיתִי לִשְׁכֹּן בִּיחִידוּת עִם הָרוּחַ
לֵילוֹת רַבִּים הָיִיתִי הוֹזָה 
עַל בָּתִּים אֲחָדִים, רְטֻבִּים מֵאַהֲבָה
תָּאֵר לְךָ כַּמָּה הָיִיתִי מְקֻפַּחַת 
שֶׁזֶּה הַמְלַוֶּה הַיָּחִיד שֶׁלִּי
בִּימוֹת הַחַמְסִין הָיִיתִי מַפְלִיגָה 
עַד עִיר בִּירָתָם שֶׁל הַלִּוְיְתָנִים
הָיִיתִי מְלֵאָה הֶפְקֵרוּת מְאֻשֶּׁרֶת
לֹא רָצִיתִי לָשׁוּב כָּל עוֹד בִּי רוּחִי
אוּלָם בְּשׁוּבִי הָיִיתִי כְּעוֹרֵב 
שֶׁנָּקֹטּוּ בוֹ קְרוֹבָיו הָעוֹרְבִים
וְלֹא הָיָה לִי שׁוּם מְלַוֶּה
וְרַק הָאָבָק לִוָּה אוֹתִי.



פיוס


דליה שלי,

הגעתי לגבע כשאת כבר מזמן לא היית

לא יכולתי לעמוד לימינך כשעמדת לבד מול כולם

(ואולי לא היה לי העוז לעמוד אז בכל מקרה)

האבק שליווה אותך בבדידותך

ליווה גם את ילדותי,

ועלה מאדמת המזרע הקשה,

היבשה, של העמק, עליה הילכו נפילים

ששפעו זעתם לשדה בלהט השמש הרם

ונשאו יבול מבורך להלל.

לא היה זה מקום לילדה עדינה עם דמיון מפותח

לא היה זה מקום לבעל חלומות שכמותי,

עכשיו נשב לְבַכּוֹת את ימי נעורינו

את יתר כוחנו זרינו בשדות הכותנה.

האפשר שתוכלי עוד לסלוח

על הניסוי לייצר יהודים חדשים

בארץ חלום שהיתה לנו אז כמזבח,

האם עוד תוכלי לחזור למחוזות ילדותך,

לִמְקום הפרדס, הבריכה והפרח בגן.


דליה שלי,

מה אתן לרַצות אותך,

איך אוכל לכפר עוונות ישנים...

שתקומי לבוקר חדש בכל יום

שתהיי נקיה וקלה כנוצה

שתנוחי סוף סוף בשלום.


צבי בן-צבי

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף