זכרונות מהסולם 9 - דנדי

 

זיכרונות מהסולם

אני עולה בסולם וכמו שסיפרתי אני רואה את פישקו מתקדם לבריכה, רק בבגרותי הבנתי שעקב מחלת עור שסבל ממנה ,חשב שאור השמש שמוקרן על גופו החשוף יעזור לו. גם בימים שהיו מעט מים בבריכה לא ויתר , היה יושב על כיסא ובוהה בברווזים שהגיעו מפינת החי.

ברוך פישקו הגיע לגבע ב-1946 ע"י יעקב רז, אני הייתי בכיתה ו' ,למרות הופעתו המוזרה משהו, נקלט בגבע בלי בעיות. קיבל חדר כלומר "חדר קטן", מושג שהיה קשור לצדק הטוטלי לשוויון שהיה נהוג בקבוצים ובגבע בפרט.

כלומר: זוג נשוי קיבל דירה בגודל  14מ"ר, אבל אם חס ושלום אשתך נפטרה  או התגרשת גם כאן חס ושלום, העבירו אותך "לחדר קטן" שהיה משולב בכל בית.

אבל נחזור לפישקו.

עוד לפני בואו לגבע כבר הכרתי את שמו, קראתי ספר שכתב

"נפש חיה" הספר היה מנוקד וממש נהניתי מקריאתו.

לקחתי את הספר לעיין בו . ואני מוצא בעמוד המידע: "סודר ע"י מחוסרי עבודה באגודת פועלי הדפוס".

בספרית גבע יש ארבעה ספרים שכתב: "נפש חיה", "תעלומות החי", "גלגולי חיים",  "כנף אל כנף".

 התרשמתי מאהבתו לבעלי חיים ובעיקר מהבנת  בעיותיהם, לא כל יום אני נפגש בסופר, למעשה הוא גר בינינו הילדים תקופה די ארוכה, עד שהעבירו אותו לדירה יותר גדולה. (בגבע יש שלשה בתים על שם אנשים: "בית גוריון", "בית אתקין" ו"בית פישקו", עד היום.)

 

בית פישקו צילום יהודה חזין

למרות שהיה בעל כושר ניידות מוגבל  הסתובב בארץ וגם למעיין חרוד הגיע ממש ביום שאנשי עין חרוד עולים לגבעה שלהם, ובמעיין מתמקם קיבוץ אחר המחכה לעלות לנקודת הקבע שלו.

אם להתייחס במשהו לסיפורי המשובה של יאיר קארו על המקלחת ומציציה, הרי שבמעיין זה היה דומה ובכל זאת אחרת.

לקיבוץ שהתמקם במעיין לא הייתה מקלחת, המעיין היה המקלחת, קירות ממחצלות הפרידו בין הבנים לבנות ,הטענות של הבנות  היו שהמים המסובנים של הבנים מגיעים עם הזרם אל מקלחת הבנות  .

פישקו היה שם, והוא מתאר איך הגדוד עוזב ומשאיר מאחוריו סוסה חולה שימיה ספורים   כאן אני מצטט כמה שורות מספרו :"תעלומות החי"

"אור שחר ואופל לילה שימשו בערבוביה לרגלי הגלבוע, הסוסים והפרידות  נרתמו לעגלות טעונות מטלטלים שונים. מעליהם ישבו נשים וטף עטופים עבאיות בלות.  שקט ודממת מוות.  רק על המגרש הריק ליד המעיין התלבטה בדד

נפש חיה , סוסה חולה, שלד, עור ועצמות,

אבדה עצת בעליה לרפאותה , הלא תמות בדרך ,ועזבה לבדה."

 

עד הנה סיפורו של פישקו, מי שיקרא ואולי גם בין השורות ,יוכל לדמיין את  החיים בעמק בשנות העשרים.

דנדי

מופיע בעלון:
תגובות לדף