יום החקלאות בכנסת

יום החקלאות בכנסת

רה"מ: "הורתי לשר ולמפכ"ל לטפל בפשיעה נגד החקלאים והחקלאות"

ניר מאיר: "הניצחון הבא של האוצר על החקלאים עלול להיות ניצחון פירוס"

יו"ר הכנסת: החקלאות היא החיבור לציונות      רה"מ: ישראל צריכה חקלאות חזקה

 

ביום שלישי השבוע נערך בכנסת 'יום החקלאות וההתיישבות' שאורגן על-ידי התאחדות חקלאי ישראל, התנועה הקיבוצית, התנועות המיישבות והשדולה החקלאית בכנסת בה חברים חברי הכנסת איתן ברושי, עומר בר-לב, יצחק וקנין, חיים ילין ואייל בן ראובן. במסגרת היום נערכו דיונים ברוב ועדות הכנסת הנוגעים לעתיד החקלאות, החקלאים וההתיישבות העובדת בישראל. בנוסף, נערך דיון מיוחד במליאת הכנסת בנושא.

באירוע הסיום של היום אמר ראש-הממשלה, בנימין נתניהו: "אני שומע את הטענות ואת הבעיות שמעלים החקלאים ואני אביא את זה לדיון בממשלה. אני חסיד של תחרות, אבל התשומות לא בידכם, אין לכם בקרה על זה. ישראל צריכה חקלאות חזקה כי מדינה צריכה בסיס מרכזי למזון, ואת זה החקלאות מספקת.

 לא פחות חשוב מכך, הוא נושא הפשיעה נגד החקלאים והגניבות החקלאיות. מעשי הביזה ולפעמים אף מעשי האלימות נגד החקלאים מטרידים אותי, ויש לכך השלכות לאומיות.  ביקשתי מהשר לביטחון פנים וממפכ"ל המשטרה לטפל בנושא. זה נושא שצריך להטריד את כולנו".

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין אמר:" מעבר להיותה חיונית לקיום ברמה הבסיסית ביותר, ומספקת חלק מכריע מתצרוכת המזון המקומי- החקלאות היא  גם ערך, ביטוי ממשי לעבודת האדמה וחלק מרכזי בהגשמת החזון הציוני. מכיוון שאני משוכנע כי הציונות חיה ובועטת, גם אם החליפה את הכלים ועדכנה את היעדים, אני רואה בחקלאות ענף בעל מעמד מיוחד שיש לו תפקיד מרכזי לא רק באספקת תוצרת אלא כביטוי לחיבור שלנו לארץ הזו. לא בכדי, כרוכים כאן היום החקלאות וההתיישבות באותה נשימה. משום כך, אני סבור שיש לעשות כל מה שניתן כדי לסייע לחקלאים, לתת דחיפה לפיתוחים ולפרויקטים ולסייע למנף את החקלאות ואת ההתיישבות שלנו ככל הניתן". 

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "אם יימשך הסחף המסוכן והממשלה תמשיך ותדחוף את החקלאים אל מעבר לקו האדום, דחיפה שכל תכליתה היא להוריד, במקרה הטוב, אחוזים ספורים במחיר המוצר החקלאי, עתיד להיווצר שבר שיהיה בלתי ניתן לאיחוי. אני קורא לשר האוצר ולאנשי אגף התקציבים להרפות לאלתר מחקלאי ישראל. אני אומר לו ולפקידי משרדו – הניצחון הבא שלכם עתיד להתברר כניצחון פירוס שירשום את שמכם בספר דברי הימים של העם היהודי, לדיראון עולם. אנחנו צריכים תכנית ממשלתית ארוכת טווח שתבטיח יציבות ורווחיות מתקבלת על הדעת לחקלאים באשר הם. לא ייתכן שמדינת ישראל, המדינה היחידה בעולם שיש המערערים על ריבונותה בשטחיה, דווקא היא פועלת באופן כל כך אקטיבי, כל כך נחוש וכל כך שיטתי בכדי להפריד את החקלאי מאדמתו, מפרנסתו, ממפעל חייו. זו עלולה להיות בכיה לדורות".

חברי כנסת והחקלאים קיימו דיון מיוחד של ועדת הכספים על עתיד החקלאות בישראל במסגרת ציון הכנסת את יום החקלאות. חברי הכנסת הלינו על היעדרה של תכנית אסטרטגית שנים קדימה בחקלאות.

 יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לאנשי הלובי החקלאי להגביר את קולם ולנצל את החודשיים הקרובים עד לאישור תקציב המדינה ל- 2017-2018, כך שיוגדלו התקציבים לעידוד החקלאות. "יש נושאים אחרים כעת על סדר היום הציבורי, כגון השידור הציבורי ועמונה ועליכם להעלות את הנושא על סדר היום. כיו"ר ועדת הכספים, אתרום את חלקי במאמץ לחזק את החקלאות ולהבטחת המשך קיומה ושגשוגה לאורך שנים. כבני העם היהודי החקלאות היא בעלת ערך חשוב. אבותינו היו חקלאים, אלא שהפכנו להיות מנותקים מהאדמה, הפכנו היי-טקיסטים. לחקלאות נודעת חשיבות עצומה ונדרשים איזונים בין הרצון להוריד מחירים ע"י הורדת מכסים וכד' לבין הצורך לחזק את החקלאות. הבעיה שבמקרים שונים כמו בטונה, הורדו מחירים אך המחיר לצרכן לא ירד. בכוונתי לפעול לתיקון החקיקה, כך שכשמפחיתים מכסים, הדבר לא ייעשה רק בחתימת שר אלא גם באישור ועדת הכספים, על-מנת שיתקיים דיון ציבורי בעניין".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "חשיבותה הכלכלית של החקלאות בישראל הרבה מעבר לחלקה בתל"ג. "לחקלאות יש השפעות חיצוניות חשובות לטובת כלל האזרחים, על האתוס הציוני, על החלת הריבונות על שטחה של המדינה, על פיזור האוכלוסין, היא השכפ"צ של המדינה, בפיתוח הנדסת המים הלאומית, בשימור שטחים פתחים, בקידום המו"פ הישראלי והשיווק לחו"ל. כשתתגלה גודל השגיאה של הזנחת החקלאות וממדיה, כבר יהיה קשה לתקן את הנזקים".

דו"ח של הכנסת: 18 אלף ראשי בקר נגנבו ונזק של מיליונים בעקבות פשיעה חקלאית

בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הפשיעה החקלאית במסגרת יום החקלאות והתיישבות בכנסת, החליט היו"ר, ח"כ איתן כבל, כי וועדת הכלכלה תגיש הצעת חוק ענישת מינימום, תפעל למינוי פרקליט ייעודי מתמחה בתחום החקלאות ותקדם סימון בעל-חיים במטרה להקל על הזיהוי בעת התפיסה. במהלך דיון נחשפו צדדים קשים של התופעה שמאיימת על חקלאים רבים בקריסה כלכלית בשל גניבות והשחתות רכוש, לצד גביית דמי חסות ואיומים בנשק חם. לצד זאת התקיים דיון נוקב סביב חוסר הכדאיות הכלכלית של חברות הביטוח לבטח את החקלאים, והפרמייה הגבוהה שהן דורשות. 

 18 אלף ראשי בקר וצאן נגנבו משנת 2011 עד 2015. כך עולה מדו"ח חדש של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת ומצביע על עלייה בפשיעה החקלאית שגורמת לנזקים של מיליונים לחקלאים, שנותרים חסרי אונים מול התופעה, בין היתר בשל היעדר אכיפה וענישה. על פי הדו"ח, בשנים 2015-2011 נפתחו במשטרת ישראל 5,239 תיקים בגין פשיעה חקלאית, וייתכן שבפועל המספר גבוה הרבה יותר בגלל שיעור גבוה של אירועים לא מדווחים. באותן שנים נגנזו 4,703 תיקים. ביותר ממחצית מכלל התיקים לא היו כלל חשודים, ולבית משפט הגיעו 95 תיקים בלבד. הנתונים הקשים, מצוין בדו"ח, מובילים לאובדן אמון במערכת. על פי הדו"ח, גם משרד החקלאות מתקשה כיום לאכוף חוקים קיימים, ובין השאר אין מאגר DNA של חיות משק שיסייעו באיתור הגניבות. גם ליקויים רבים שעליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה כבר ב-2012, שנגע לסוגית הפשיעה והביטחון השוטף במגזר הכפרי, טרם תוקנו.

חיים חבלין הממונה על תחום החקלאות בתנועה הקיבוצית אמר על ממצאי הדו"ח : "לצערי, הדברים לא חדשים לנו, אבל טוב שהם מוצגים שחור על גבי לבן בדוח של כנסת ישראל. החקלאים מתמודדים יום ביומו עם פגעי מזג אוויר, מחירי תשומות גבוהים ומאמירים, התייעלות ותחרות קשה ובלתי הוגנת מול יבוא פירות ירקות ובשר. בנוסף לכך סובלים מנזקים מתמשכים במיליונים רבים כתוצאה מגניבות ונזקים בזדון. הממשלה חייבת להיערך בתוכנית מקיפה וכוללנית להגנה על רכושם של החקלאים שהפך להיות הפקר".

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) יוזם הדיון אמר במהלך הדיון: "החקלאים בישראל לא יכולים להרגיש בטוחים. תופעת הגניבות החקלאיות מאיימת על חקלאים רבים שמגיעים לסף קריסה כלכלית, אך המדינה אינה מסייעת ומפקירה את השטח לעבריינים. מי שלא מבין שהחקלאות שומרת על מדינת ישראל כנראה שלא מבין שמדינת ישראל צריכה גם לשמור על החקלאות".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "מצב הביטחון ביישובים הכפריים הוא איום על אדמות המדינה ולא רק בעיה של גניבת רכוש פרטי. המרחב הכפרי הוא צבא ההגנה לאדמות ישראל אבל גורמי האכיפה נכשלים בהגנה עליו. חייבים לשנות את סדרי העדיפויות של כוחות הביטחון, ואני מקווה שזה אכן הולך להשתנות. תושבי המרחב הכפרי נאלצים להתמודד מזה שנים עם מקרים רבים של פריצות, גניבות ומקרי חבלה רבים, וכי זו לא הפעם הראשונה שתושב המרחב הכפרי נאלץ להתמודד בסיטואציה כזו מול פורץ". 

המרכיב הביטחוני הלאומי לא עומד בתוך השיקול של קבלת ההחלטות של שר האוצר. החקלאות הינה אבן יסוד בביטחונה של ישראל. אם ייקחו אבן אחת ממנה, המפעל הציוני יקרוס

ועדת חוץ וביטחון ציינה את יום החקלאות וההתיישבות בכנסת וקיימה דיון בנושא חשיבות עיקרון "התלם האחרון" בחקלאות לביטחון מדינת ישראל.
חברי הכנסת אמרו בוועדה: "המרכיב הביטחוני הלאומי לא עומד בתוך השיקול של קבלת ההחלטות של שר האוצר שפועל להורדת המכסים ובכך לחיסול ישיר של החקלאות. החקלאות הינה אבן יסוד בביטחונה של ישראל. אם ייקחו אבן אחת ממנה, המפעל הציוני יקרוס. חייבת להיות תכנית לאומית אסטרטגית לשמירה על החקלאות בישראל". התאחדות חקלאי ישראל הודיעה כי תשלח לוועדת חוץ וביטחון טיוטה של תכנית אסטרטגית עליה עבדה.
יו''ר ועדת חוץ וביטחון, ח''כ אבי דיכטר אמר בפתח הישיבה: ''כולנו גדלנו על המונח 'התלם האחרון', לצערי אני זוכר שברבות השנים היו אנשים שפקפקו במונח הזה, היה אפילו משפט שנאמר בישיבת ממשלה 'למה מדינת ישראל צריכה לסבסד את הירקות שאנחנו אוכלים באירופה'. לחקלאות אין חשיבות רק בתור תוצרת אלא גם כגורם מעצב מהבולטים שהיו במדינת ישראל לפני הקמתה ולאחר הקמתה''.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "לפני שנתיים וחודשיים התנהל מבצע 'צוק איתן' במשך 51  יום. כל יום במבצע הזה אזרחי ישראל ראו את צה"ל נלחם למען בטחון ישראל מתוך שטחי החקלאות של הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה. אני הייתי בטוח שהתמונה הזאת תביא את ההבנה של חשיבות החקלאות במקום הזה, אבל חודשיים אחרי כשהפצועים עוד לא התאוששו השיח עבר להיות על מחיר המילקי בברלין. זאת אחריות חברי הכנסת להביא לשיח ציבורי אחר, ואף אחד מכם לא דיבר! אותו הדבר כששומעים נציג ממשלה בכיר – פרופ' אבי שמחון שאומר ששלב גאולת הקרקע נגמר ועכשיו הגיע שלב גאולת העם ואפשר להחליף את החקלאים בשוטרים שיגנו על הקרקע. זאת האחריות שלכם לענות לו.

מופיע בעלון:
תגובות לדף