קיבלנו במייל

קבלנו במייל

 

מוקדש למירי רגב – האשה הגסה, שיצריה חנקו את מוחה, שמתהדרת במה שאין לה ומעולם לא היה לה,

שעשתה מעצמה צחוק בכל המדינה,

הייתה למשל ושנינה והצליחה מה?

להרים חיץ בין הספרדים לאשכנזים?

ליצור קבצי בדיחות עליה ועל חשבונה?

להיות למטרה לכל קומיקאי באשר הוא, להתאמן על דרכה הלא הזויה, המטופשת והמפלגת!

*****************************************************

אלי סט,(ספרדי טהור) יליד חיפה (1939), גדל בקבוץ כילד חוץ,  סגן אלוף במילואים כותב:

עול ימים הייתי כשהבחנתי ותהיתי,

אך מענה לא היה לי

האם בעיני ראיתי, האם לא טעיתי,

שאיבן-גבירול (בתל אביב) ארוך מביאליק?

רק עכשיו כשזקנתי, סופסוף הבנתי

שמפרוץ הציונות הייתה פה חזית (אשכנזית)

שמטרתה נבזית:

להרוג, לאבד ולהכחיד את התרבות המזרחית.

 

"ילד חוץ" בקיבוץ גבת גדלתי

ובמקהלת הילדים, בקבלת שבת קולי נתתי:

"דרור יקרא לבן עם בת וינצרכם כמו בבת"

ומורינו (הפולנים) שלימדו את השיר

חייכו, ברכו ולא חשבו לחטא

שהתאמצנו להדגיש "ע" ולהטעים "ח".

הם כנראה היו חלק מאותה חזית, אשכנזית

שמטרתה נבזית:

להרוג, לאבד ולהכחיד את התרבות המזרחית.

 

בבית הורי הייתה ספריה, זה עבר כל שיא,

היה שם ספר של אחד - (ר"ל) פרסי

עומאר כיאם, שם הספר "מרובעים"

לא טעות בהדפסה, לא ספר הנדסה,

רק פניני שירה שממזרח מיובאים.

עכשיו ברור מה היה

ומדוע הספר היה בספריה

זה מפני שמפרוץ הציונות הייתה פה חזית אשכנזית

שמטרתה נבזית...

 

כשל"בגרות" נגשתי ונשאלתי

על "ציון הלא תשאלי" ועל הכוזרי

שניהם ממש לא היו לי זרים

יכולתם בעצמכם לנחש מדוע

דווקא בנושא זה הציון לא היה ממש גרוע:

כי מפרוץ הציונות הייתה פה חזית אשכנזית...

 

כשהורי עלו מפולין

במחברת המתכונים התגנבו איתם עוד שני "עולים":

רגל קרושה וגעפילטע פיש,

איפה הרגל ? ואיפה הפיש ?

היום פה כולם, פה-אחד אוכלים

רק פלאפל וחומוס ובעדן מאפיש.

עכשיו אפילו בלוטות הטעם,

יגחכו כשאומר ( יכני רעם)

שזה נגרם בשל אותה חזית אשכנזית ...

 

המופע המופלא, שהצליח לאין שעור

לכל בר-בי-רב (לא נאמר ברברן) זה מובן גם ברור

שפתח לנו  puerta cerrada

לתור הזהב  בקאדיז, סיביליה וגרנדה -

הבוסתן הספרדי,

לא היה זה סתם ולא בכדי,

הבוסתן פרח אף הצליח בשל טעמים וניחוחות

שהרטיטו לבבות, של כל אותה חזית ...

 

אם מישהו רצה לרומם פה את תרבותו

אף אחד לא הפריע, איש לא הוגבל

ראו את התימנים

שושנה דמארי ולהקת המחול "ענבל",

אולי מסיבה זו לא תראו את התימנים

עם שלט "אני מסכן" ובפרצוף נפוח

בין מיללי ה"שתו לי" ובכייני הקיפוח

הם היו עסוקים בלעשות לתרבותם

ומה שעשו - טוב לכל העם.

 

היו (מעטים,  שונאי המולה) מעדות אחרות

שקידשו את "נעשה ונשמע" (כלומר, קודם נעשה ואחר כך ...)

זוזו מוסא ואברהם חמו ממצרים

סמי מיכאל ויוסי חורי מפרברי בגדד

ובמיוחד

אולי ראשונה לכולם (סליחה, לכולנו) - איילה שלוחה כחץ

רונית אלקבץ

כשרואים את הדרך ואת ההצלחה 

איך לא אוכלת בכם הבושה, איך לבכם לא מתפלץ

שעה שפיכם את מחדלכם מתרץ

באותה טענה הזויה, נבזית

שמפרוץ הציונות הייתה פה חזית...

 

דוגמה (אחרונה) לזכר חותניי חווה ואליעזר שוורץ - הונגרי ופולניה,

בנוכחות סיפולוקס ופרי טרי מן הצרכנייה,

ממש כמו חצי עם ישראל, כל שישי בשש,

את השבת הקרבה הזוג בדרכו קידש

בקטע מתרבות שמאד אהב -

סרט בכיכובו של פאריד אל-אטרש או עבדול ואהאב.

הגם הסרט היה רק "סינימה בלאש" ?

האם כל סביב היה רק camouflage ?

שמטרתו להסוות את אותה חזית אשכנזית

שמטרתה נבזית:

להרוג, לאבד ולהכחיד את התרבות המזרחית.

 

כשדור הורי לארץ עלו הם נשאו בילקוטם התרבותי

אוצרות תרבות, נכסי צאן ברזל עולמיים (רשימה חלקית):

דוסטוייבסקי, פושקין, צ'כוב,

ויקטור הוגו ושייקספיר ומולייר

צ'ייקובסקי מוצרט מנדלסון ובטהובן ובך וורדי

רמברנדט, ואן גוך מיכאלאנג'לו

רודן מודליאני ודה-וינצ'י

ושגאל, גם הוא נכלל.

 

המירי (נזק לכל תרבות, בעיקר המזרחית)

והמתמזרח החדש - הביבי

והבנט (אנא, רק לא אוחנה !),

בהבל פה יכולים להכריז על הורדתם

של כל אותן שכיות תרבות מסדר יומם,

אבל לא מסדר יומנו !

ולא מסדר יומו של העולם התרבותי !

כי הם לא יכולים להציע תחליף בעל ערך דומה,

בעל ערך אמיתי !

 

ואתה ארז ביטון, חתן פרס ישראל לשירה

לאחרונה, בחתימתך, יצאה לחושך "יצירה"

הזדרז, השלך לפח

כי תפארתך לא תהיה על כך

שמעדת, מרע לא שמרת מרחק

ובידי זוליטיקאים היית כלי משחק

אתה, שלמרות חסרונך

מיטיב לראות מכל אותם "פיקחים"

בלבך אתה יודע מבין שכל תעשיית "עליהום, על האשכנזים"

וכל סיפורי אותה החזית

שמטרתה נבזית:

להרוג, לאבד ולהכחיד את התרבות המזרחית.

אין בהם דבר למעט רשעות מתובלת בטמטום,

ואפילו אם בעבר היה פה משהו קצת עקום

או פה ושם מקומות קצת חשוכים

אם רוצים ששוב יפרחו פה פרחים

חזור ארז, ללמד, כפי שכתבת:

"להתהלך עם החושך כמו ידידים"

לא כמו עם אויבים או שודדים.

מופיע בעלון:
תגובות לדף