דף 2238

 

דף מספר 2238 י'  בתשרי תשע"ז 12 באוקטובר 2016

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 

ערב יום כיפור תשע"ז

יום הכיפורים הוא אולי היום הקדוש ביותר במסורת היהודית. אם השבת היא קדושה, הרי שיום כיפור הוא שבת שבתון- קודש קודשים. אם באופן כללי עומדים החגים בסימן היותנו בני-אדם, סובבים סביב המשפחה והאוכל, הרי שיום-כיפור עומד סביב הניסיון להתעלות מעל הטבע האנושי- להיות מלאך ולא איש.

ואמנם בציבוריות הישראלית זוכה יום הכיפורים לעדנה מיוחדת. בלי חוק ובלי חיוב, באמנה חברתית שמעטות כמוה בישראל, מתרוקנים הכבישים, כבים שידורי הטלוויזיה והרדיו ומשתרר שקט. שקט זה הוא למעשה יסודו של היום, הוא שמאפשר את חשבון הנפש הפנימי.

עיון בפסוקי התורה מעלה את היסוד הכפול של יום הכיפורים- מחד זהו היום של חשבון הנפש של האדם הפרטי על חטאיו הפרטיים ומאפייניו הייחודיים, מאידך זהו היום בו מכפר הכהן הגדול על חטאי הקהילה כולה, על חטאי העם.

אבי "דת העבודה", המנהיג הציוני בן העלייה השנייה א.ד גורדון שאמנם שולל את דמותו המסורתית של יום הכיפורים אך טורח להדגיש את חשיבותו העקרונית:

"היה לעם יום מיוחד לחשבון הנפש עם עצמו בתור עם ועם בניו בתור בני עם, לביקורת חשבון החיים, להתמכרות שלמה לתביעות העליונות של הרוח האנושית... ואני שואל: מה לנו, לאינם שומרים דת, מה לנו היום הזה? שואל אני: האמנם אין היום הזה בשבילנו אלא נחלת עבר, שריד קדומים? האמנם אין לנו צורך ביום כזה, ודווקא בצורה לאומית? ואם היום הזה יחדל מהיות מה שהינו וישוב להיות יום פשוט ככל הימים, האם לא תהיה זאת אבדה לאומית ואנושית גדולה, ירידה שאין אחריה עליה לעם ישראל ולנו לכולנו, בני העם הזה"?

מופיע בעלון:
תגובות לדף