חורץ גורלות - מיכה קארו

"חורץ גורלות"    ("קפה חוץ"  9.2009)

 

שוב קיץ אל קיצו,  אל סופו הוא קרב

חום ולחות, ברוח ערביים קרירה מתערבב.

מקדימות  השעות, כנפיים הערב פורש

אורות נדלקים בהיסוס, מעט אחרי שש.

 

חצב יהיר משתלח,  אדמה חרבה  מפלח

שלדי קוצים מצהיבים, מדרוני גבעות מכסים.

תאנה יגעה מעולפת,  אל דופן הוואדי נדחקת

אבק, זרועותיה חושפת, תש כוחן עלווה מצולקת.

 

חורשף בודד, בתזזית-חוגג לו הזוי

כנפיים בלויות, קרועות  וצבע דהוי.

ינבוט מגוּיד וקשה עורף חורק לו שיניים

נאחז בשולי המשעול, מפנטז על גשם ומים.

 

וכבר שקנאי, חסידה וסתם ברווז, אנפה

בודקים דרכון, מזוודה והאם הוויזה תקפה ?...

כך באופן פשוט, נראה לכאורה שגרתי

הכנות אחרונות "לטיול השנתי"...

 

וכשהכול נראה כך יבש ומשמים   -   כמעט סופני

מתחיל בצנעה ובשקט, "מעגל" חדש, לא פחות צבעוני.

אשכולות מחיק התמר, בשמים תלויים

וצבעים של צהוב או אדום לראווה מפגינים.

 

רימוני ארגמן מלאכת מחשבת תוכם.

גרעינים, רק גאון כך יכול  לשבצם.

אשכולית תפוז וגם קלמנטינה, תופחים

ורומזים עוד מעט קט, נבשיל נאדימה.

 

וכמו אחר השריפה- הלוחכת,                    

שוב הטבע, ירוק, ידו משרבטת.

חוֹם-דרכים בין שלפים,  נכנע וגווע

תחתיו מכינים, מכחול   ודלי מכל צבע.

 

דיירי תבל ביציע, כקפיץ הדרוך לבאות

הכל ערוך במקומו לקראת חילופי העונות

לאותו "ירי אקדח" אלמוני, לא נשמע !

חורץ גורלות,  של קץ  ותחילת כל עונה.

 

אם כך השינוי כבר כאן,  עובר כל עונה כגלגל משומן.

נותן כבוד לכל שיח ועץ   מוקיר את פריים, משתף מתייעץ.

יד על הדופק,  סדר, שקיפות,  מטפח שתיל וגוזָל ודואג לאיכות .

כך קדנציה (קיץ או חורף)  חולפת נגמרת

ותקופת מעבר( סתיו אביב) לחפיפה מיועדת.

 

אין קומבינות קואליציות לא דבקים בכסא

כל מנהל,  בקדנציה שלו, את המיטב הוא עושה.

אין חשבון או שוטר אשר בשער עומד

האומר לתמר או רימון לדוגמא, אתה אצלי,   לא עובד !!!...

כל עונה ועונה  בחוכמה היא נוהגת

בפִרקה,  את הטוב בכ"א היא בוחרת !!!.

מיכה קארו

תגובות לדף