זכרונות מהסולם 4 - דנדי

זכרונות מהסולם

1944 מלחמת העולם בשיאה ולקראת סיומה. בחברת הילדים בגבע היינו ערים למצב ואף קלטנו שנה קודם את ילדי טהרן, ביניהם האחים משה ופסח סטרושבייצקי, תוך זמן קצר החליפו את שמם לעולמי.

בחדר האוכל היה המזון פחות מגוון ואכלנו מה שגדל במשק. בארוחת מנחה זכינו לטעום "טי טיים" ממרח דגים מעודפי הצבא הבריטי, על חביתות אין מה לדבר , אכלנו ביצים קשות ,ופעם בחודש לא הוגשו ביצים, מחיר הביצה נתרם לקרן הקיימת. ישראל המורה שלנו נעמד, דפק בכפית על הספל ,ומשנעשה שקט הודיע לנו  ש"12 זיתים מחליפים ביצה".

אבל עד הנה זו ההקדמה למה שקרה על הרחבה, ממש רבע שעה לפני ארוחת הערב.שעות בין הערביים היו גם שעת המקלחת, הייתה רק מקלחת אחת, והבנים והבנות התקלחו לסירוגין.

הסיפור שלנו שייך לשעה של הבנים,זה קורה ,אתה מתפשט ואז אופס, צריך ללכת לשרותים, מה עושים? שמים מגבת על המותניים ויוצאים לשרותים שנמצאים מחוץ למקלחת.ו זה גם מה שקרה ל-ד שחזר זה עתה מעבודתו במספוא,מגבת על מותניו ובריצה קלה הוא כבר בשרותים.

כאן עלי לתאר בקצרה את מבנה השרותים.

מבנה השרותים כלל שני תאים, וביניהם מחיצת פח, לא ברור למה ?

אולי מטעמי חיסכון או אולי חשבו הבונים שזה חשוב לחינוך המשותף.

על כל פנים , המחיצה התחילהמ  20 ס"ממגובה הרצפה, ונגמרה 30 ס"מ מהתקרה.

מצב זה אִפשר כמה דברים:

 א- שהריח יעבור מתא לתא

ב-שהקולות יעברו מתא לתא

ג-שאפשר יהיה לנהל שיחות ולא רק בזוג אלא גם בשלישיה עם הילד שהמתין לתורו בחוץ,

וד- לתלות על המחיצה את המגבת שאיתה באת.

וכאן מתחיל הסיפור.

נ.- שהבחין מיד שד... הוא זה שתלה את המגבת, תלש אותה ויצא החוצה אל הרחבה.

ופה התחילה הבעיה  ד... התחיל לצעוק בקולי קולות:

" נ..., נ...  תחזיר לי את המגבת",

 נ... עמד בין הילדים על הרחבה , המגבת על כתפו וחיוך רחב נסוך על פניו.

בלית בררה יצא ד...-מהתא שרבב את צוארו ושוב צעק,

" נ... ,נ..., תחזיר לי את המגבת!"

נ... ממשיך בשלו . ואז הראה לנו ד...(בן ה-16) את הבטוי "שם זיין"...

ערום כביום היוולדו ,רץ לנגד עינינו המשתאות, והמשיך בנחת במקלחת שטרם התחיל בה.

דנדי

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף