זכרונות מהסולם 2 - דנדי

זיכרונות מהסולם

 

והפעם הקומזיץ, יוני הדואר ונתן הקסטר

שבת בבוקר ואני כבר על הגג, תמיד הייתי מציפורי הבוקר,בימים ההם בקייץ 

הבוקר היה החלק הנעים ביותר, בצהריים השמש קפחה על הראש, ועד שהמציאו את הטפטפות גם בחדר לא מצאת מפלט.

על כל פנים אני על הגג,כל הגג מלא בתאנים שאספנו בשדרה ליד הואדי. סידרנו אותם שורות שורות, וכיסינו אותם ברשת נגד הציפורים. כך עושים דבלים.

בדרך כלל כשעליתי על הגג הייתי שומע את המיית יוני הדואר שהיו בשובך הגדול והמיוחד שנבנה בחלק הדרומי של הגג ומי שניגש לשובך יכול היה להשקיף על הגלבוע.

יוני הדואר הם גזע מיוחד. נתן קיבל אותן ממפקדת ההגנה, היה צריך לאמן אותן על מנת שיוכלו להעביר ידיעות מהנקודה בה נשלחו אל השובך בגבע.

נתן ראה בזה אתגר ותרומה צנועה למדינה שבדרך.

אז כמו שסיפרתי ,עליתי על הגג ולהפתעתי לא שמעתי את המיית היונים, התקרבתי ומיד הבחנתי שהשובך ריק , נפעם ירדתי לרחבת בית-הספר לאחר ברור קצר התברר שבלילה היה קומזיץ על הגג. בהנהגת אחד הטבחים לעתיד נאספו היונים ,נמרטו והוכנו כיאות ואז בושלו בסיר על פרימוס שהושאל ממטבח הילדים.

נתן לא השלים עם הבושה...

ואוי לאותה בושה, בני גבע בניהם של מייסדי גבע, שגדלו על ערכים שהובאו לגבע עוד מתקופת ה"שומר" ע"י צפורה אברמזון ,זלזלו בתרומתן של יוני הדואר, לביטחון "המדינה שבדרך" והעדיפו להשקיט בהן את הרעב.זה לא קרה כל יום ונתן הבין שצריך לעשות מעשה ודווקא בשיתוף עם חברת הילדים.את המשך הסיפור שמעתי מנתן בערוב ימיו, הוא דיבר בלחש והייתי צריך ממש  להתקרב אליו כדי לשמוע.

"לא הייתה לי ברירה" סיפר,"נסעתי למטֵה גידול היונים בצה"ל שהיה בסרפנד, התחננתי והבטחתי,מהיום אני אחראי. הכירו אותי , וחזרתי עם זוג יונים ,זכר ונקבה.

ידעתי,צריך למצוא שני נערים אחראים ובעלי נכונות להצליח. פניתי לשני נערים ממחזור ה' דוויד אתקין ואורי הררי, ההצלחה הייתה מיידית .תוך חצי שנה התמלא השובך ביונים, כשהבחורים שומרים עליהם מכל משמר.

הם גם קבלו על עצמם את אימון היונים, בוקר וערב אפשר היה לשמוע את הצפצוף שקורא ליונים לצאת מהשובך ולעוף במעגלים סביב לבית הספר.

כעבור כשעה התחלפה  השריקה ובשניה חזרו היונים לשובך.ואיך העבירו הודעות? שפופרת קטנה מפלסטיק נקשרה לרגלה של היונה ובתוכה גולגל פתק עם ההודעה. מי שנסע בשיירות לירושליים במלחמת השחרור קיבל כלוב קטן וו יונה, כשהגיע לירושליים שחרר את היונה. כעבור כחצי שעה הגיעה היונה לשובך.

פתק ששלחו הילדים ,עם היונה כשהיו בטיול

עד היום יש במוזאון בגבע פתקים אותנטיים  מהימים ההם                

דנדי

***************************************

יונת דואר

 

זן של יונת סלע מושבחת, שגודלה באופן בררני, כך שתוכל למצוא את דרכה לביתה על פני מרחקים ארוכים מאד. מכיוון שכל יונה שבה לרוב אל קינה ואל בן זוגה, היה קל יחסית לברור  את היונים ששוב ושוב מצאו את דרכן לביתן 

בדרך כלל היונה יכולה לחזור לביתה ממרחק של 1000 ק"מ. אך בתחרות מרוץ יונים תועד מעוף חריג של יונים למרחק של 1689 מיילים (2702 ק"מ בקירוב). מהירות התעופה הממוצעת שלהן על פני מרחקים מתונים, היא כ-50 קמ"ש. אך הן עשויות לפתח פרצי מהירות של עד לכ-100 קמ"ש

מופיע בעלון:
תגובות לדף