לקראת הפעלת רכבת העמק

רכבת העמק יוצאת לדרך בשנית...

 

אל נסיעת ההשקה של רכבת העמק הצטרפו כמה עשרות אזרחים ותיקים שזוכרים עדיין את הקו המקורי - בהם נוסעת שבפעם האחרונה השתמשה ברכבת לפני 81 שנים

 

תחנת כפר יחזקאל

אחיה ראב"ד פורסם:  29.08.16 , 16:42

הנוסעת המבוגרת ביותר הייתה יונה ברקאי, בת 101 מקיבוץ גבע. היא זוכרת שתי נסיעות עיקריות ברכבת - אחת כשהייתה כבת 20, והגיעה מחיפה לקיבוץ בו היא חיה עד היום, ונסיעה נוספת מגבע לחיפה. "'העיר הגדולה' שלנו באותה תקופה הייתה עפולה, אבל אליה הגיעו בסוס ועגלה. כדי להגיע לחיפה ובחזרה צריך היה לנסוע ברכבת.

לשאלת העתונאים שהקיפוה מכל עבר כמה פעמים נסעה יונה ברכבת, היא ענתה "באתי לקיבוץ. בקיבוץ באים לעבוד ולא באים לנסוע ברכבת!"

יונה: אני לא זוכרת שהתרגשתי אז יותר מדי, כי באתי מליטא שבה רכבות היו דבר שגרתי. עכשיו אני מתרגשת יותר כי מאז כמעט לא נסעתי ברכבת. והתחנה כל-כך גדולה ויפה,

כמעט לא מרגישים הרכבת  נוסעת", אמרה. בתה סיפרה כי בכוונת בני המשפחההנכדים והנינים לנסוע בקרוב ברכבת "נסיעה חמולתית" עם הסבתא הגדולה.

 

יונה, הצלמים והשר

רכבת העמק יצאה לדרך - תופעל מערב סוכות ובחינם

לכבוד נסיעת הבכורה המחודשת של רכבת העמק.

 

"יום בהיסטוריה" מציג:רכבת העמק ההיסטורית.

בין השנים 1903 - 1905 נבנתה השלוחה הארץ ישראלית של המסילה החיג'אזית. מסילת רכבת העמק, בת 161 הק"מ, ראשיתה בחיפה, סופה בדרעא שבסוריה והיא עברה דרך צמח, עמק בית שאן ועמק יזרעאל. בשנת 1912 החלה בניית המסילה המחברת את ירושלים דרך עפולה עם רשת מסילות העמק, אך כשפרצה מלחמת העולם הראשונה שונה מסלול המסילה לטובת צרכי הצבא העות'מני, והמסילה הוטתה לטול כרם ומשם לבאר שבע ולעוג'ה אל חפיר, היא ניצנה של היום.

באוקטובר 1905 יצאה מתחנת חיפה רכבת העמק לדרכה הראשונה

עם חנוכתה בשנת 1905 הפכה רכבת העמק לעורק התחבורה העיקרי באזור חיפה, עמק יזרעאל, עמק הירדן ועמק בית שאן. קו השירות פעל כסדרו פעם אחת ביום, אך בתקופת החג' תוגברה תנועת הרכבות ומחיפה יצאו שש רכבות מדי יום.

לאורך המסילה נבנו שבע תחנות, ומאוחר יותר נוספו להן תחנות רבות נוספות ששירתו הן את האוכלוסייה היהודית והן את האוכלוסייה הערבית.

הידועות שבתחנות: תחנת עפולה, תחנת כפר יהושע, תחנת צמח ותחנת עין חרוד. תחנת גשר- נהריים, ששכנה 246 מ' מתחת לפני הים, היתה לתחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם. מיקומן של התחנות והמרחק ביניהן נקבע בהתאם לקיבולת המים של הקטר, שפעל באמצעות מנוע קיטור.

מכיוון שהמסילה הייתה צרה במיוחד, והקטר פעל על כוח קיטור הייתה נסיעתה של רכבת העמק איטית במיוחד, ועמדה על מהירות ממוצעת של 25 קמ"ש. במהלך השנים התקצר משך הנסיעה ברכבת הודות לשיפורים טכנולוגיים שנערכו בקטר ובמסילה.

פעילותה של רכבת העמק הופסקה בראשית מלחמת העצמאות, במרס שנת 1948 בשל מבצע פיצוץ מסילות ברזל על ידי כוחות ההגנה במטרה לסכל את השימוש במסילה על ידי צבאות ערב. חודשיים מאוחר יותר פוצץ גם גשר הרכבת הסמוך לקיבוץ גשר. לאחר המלחמה חודשה פעילות הרכבת באופן חלקי ומועט ביותר, בקו שבין חיפה לכפר יהושע ועפולה בלבד, ושימשה בעיקר לשם הסעת תלמידים. בשנת 1952 הושבתה פעילות הרכבת כליל.

בניית מסילת רכבת העמק ההיסטורית השפיעה השפעה עמוקה הן על ערי הצפון והן על הקיבוצים והמושבים באזור. בעת הקמת המסילה לא היו ישובים יהודים במסלולה, האזור היה שומם ברובו והביצות בו רבות. ברבות הימים נבנו ישובים יהודים רבים לאורך המסילה: בעמק יזרעאל, בעמק הירדן ובבקעת בית שאן, והאזור הפך לחקלאי ומשגשג. באמצעות הרכבת הובלו צינורות ניקוז לייבוש הביצות, חומרי בניין לבניית ישובים חדשים (ובהם ישובי חומה ומגדל) וכן תוצרת חקלאית של הישובים ששווקה בערים ובריכוזי אוכלוסייה אחרים. כמו כן סייעה בניית הרכבת להתפתחותם המואצת של חיפה ושל נמל חיפה, שהפך למעבר ימי חשוב לנוסעים וסחורות.

 

תחנת עין-חרוד

 


מופיע בעלון:
תגובות לדף