בנינו בתקשורת - גיא רבי

בנינו בתקשורת

בים - ללא מגבלות וללא גבולות

"בטרם הצטרפתי לפעילות היו לי חששות רבים. למרות שהדבר משך אותי, לא עבדתי מעולם עם בעלי צרכים מיוחדים, לכן לא ידעתי כיצד אצליח לחנוך אותם כראוי, איך אצליח לתקשר איתם ולהנגיש להם את הים, מקום חוויתי אך מסוכן כאחד". גיא רבי סטודנט במכללה האקדמית לחינוך "אוהלו" בקצרין, מספר על התנדבות מיוחדת

גיא רביhttp://www.ynet.co.il/images/kav.jpgפורסם:  09.08.16 , 08:47 ב YNET


בכל שישי בצהרים, נפגשים בחוף חובלים, בו פועלת שלוחה של המכללה להכשרת מורים "אוהלו", חניכים ומדריכים לפעילות ימית הכוללת שייט מפרשיות וקיאקים. את החניכים אתם ודאי מדמיינים כ"חולי-ים" מקצוענים, והם אכן כאלה, אך בנוסף הם גם בעלי צרכים מיוחדים והם יכולים ללמד אתכם דבר או שניים על איך לחתור בקיאק או לקשור קשר הצלה.

לפני ארבע שנים התחלתי ללמוד בהתמחות הימית במכללת "אוהלו", היה לי ברור שאעסוק במשהו שהים משתלב בו. בנוסף, האמנתי שניתן לשלב חינוך מיוחד

עם התמחות ימית משום ששני הדברים יכולים להעשיר אחד את השני אבל לא ידעתי איך ניתן לעשות זאת.

 לפני כשנה הציע לי דרור לאובר, ראש ההתמחות הימית ב"אוהלו", להצטרף לפעילות חברתית-התנדבותית שהמכללה מקיימת יחד עם עמותת "מועדון הימיה" הפועלת בתוכה. גיליתי שיתוף פעולה מרשים ומיוחד בין המכללה לעמותה שמתקיים בכל יום שישי בצהרים, בחוף חובלים בעכו, פעילות ימית בקיאקים ומפרשיות עם בעלי צרכים מיוחדים בגילאי 30-7.

בפעילות המיוחדת והמרגשת הזו אני ממלא תפקיד של מדריך וגם דואג לצד הלוגיסטי של הפעילות. בפעילות משתתפים כ-13 חניכים בעלי צרכים מיוחדים (תסמונת דאון, פיגור שכלי ושיתוק) וצוות מדריכים קבוע. הפעילות נמשכת כשעתיים וחצי-שלוש וכוללת ארגון הציוד, הכנת כלי השייט, חתירה ותרגילים נוספים לפיתוח שיווי המשקל, התמצאות במרחב, קשירת קשרים ועבודת צוות.

 המדריכים והחניכים הפכו למשפחה אחת גדולה

בטרם הצטרפתי לפעילות היו לי חששות רבים. למרות שהדבר משך אותי, לא עבדתי מעולם עם בעלי צרכים מיוחדים, לכן לא ידעתי כיצד אצליח לחנוך אותם כראוי, איך אצליח לתקשר איתם ולהנגיש להם את הים, מקום חוויתי אך מסוכן כאחד. בפועל, לא הייתי צריך יותר משני מפגשים כדי לדעת שאין שום הבדל בינם לבין חניכים "רגילים" ובשנייה החבר'ה המדהימים האלה הפכו להיות חלק ממני, מהאישיות שלי.

מעבר לפעילות הימית המגבשת והמאחדת, אני יכול לומר בלי הגזמה, שהמדריכים והחניכים הפכו למשפחה אחת גדולה. המדריכים ממועדון הימיה מגיעים עם המשפחות שלהם ויחד אנחנו מציינים חגים ושמחות, לדוגמא ביום העצמאות האחרון עשינו יחד "על האש" וכל יום הולדת של החניכים והמדריכים זוכה לחגיגה ועוגה.

החניכה היא אישית, כל חניך מלווה על ידי מדריך צמוד, איתו הוא יוצא לים, אך בכל שבוע אני חונך חניך אחר ולכן הקשר שלי עם כל אחד מחניכי הקבוצה של בעלי הצרכים המיוחדים הוא ייחודי. אני רואה בכל אחד מהחניכים את ההתקדמות האישית שלהם ונפעם מהם בכל שבוע מחדש.

החניכים, שמתמודדים עם בעיות רבות בחיי היום יום שלהם, מצליחים להתגבר על קשיים ופחדים בזכות כוח הרצון שלהם ולהגיע להתמודדות מרשימה כל כך עם הים והקשיים שהוא מציב. זאת כמובן לצד הנחישות, העקשנות וההתמדה של המדריכים.

אני רואה איך הים, הופך לחלק משמעותי ונגיש גם לחניכים

תוצאות הפעילות מדהימות, החניכים שחששו להיכנס לקיאק שיפרו את יכולותיהם הגופניות, הגדילו את ביטחונם העצמי ורכשו מיומנות המשמשת אותם בפעילויות נופש עם המשפחה והחברים. אחד החניכים שנגע לליבי הוא ילד בן ה-10, שהצטרף אלינו לפני מספר חודשים, הוא בעל תפקוד גבוה ומאוד ביישן.

הפעילות הימית העלתה לו את הביטחון העצמי ברמה כזו שהיום הוא מתקשר יותר עם הסביבה ואפילו בטוח בעצמו כדי לקחת קיאק בודד ולחתור לבד (כמובן בהשגחה צמודה של אחד המדריכים). לראות את ההתקדמות של החניכים וההשפעה החיובית של הים עליהם זו פשוט הרגשה נהדרת.


מופיע בעלון:
תגובות לדף