קיבלנו במייל

קבלנו במייל


פוסט מצוין של מאיר ויזלטיר

מי שהגה בעבר הרחוק את הסיסמא "מיטב השיר כזבו" התכוון למציאות כפי שהיא מופיעה בתוך שירים, לא להתנהגות המשורר בחיי יומיום. אבל בין משוררי ערס-פואטיקה* יש מי שמאמין בילקוט הכזבים גם בחיים עצמם.

ועדת ביטון העניקה לכמה משוררים "מזרחיים" שאפתנים זכאות מוזרה להיות חומר חובה בהוראת ספרות בבתי ספר תיכוניים. אחד מהם, שלומי חתוכה, נשאל בכתבה ב"ידיעות" אם אין זה תמוה בעיניו שמשורר שהוציא ספר או שניים הוא כבר חומר חובה בהוראה בתיכון [תופעה שאין כדוגמתה בשום מקום בעולם]. גזיר העיתון עם תשובתו של חתוכה מצורף פה

 

תשובה זו כולה רצף של שקרים. למזלו, הכתב הנבוך לא העלה בדעתו לבקש ממנו שינקוב בשמו של "אשכנזי" אחד – אחד! – שקיבל את הפרס אחרי ספר אחד או אפילו סתם לפני שמלאו לו 70, 60, מינימום 50? השקר השני הוא ה"דיכוי האשכנזי החזק" – בספרות הישראלית נהוג "דיכוי חזק" של כישרונות "מזרחיים"? אין ספק שהיתה בארץ אפליה של עולים מארצות ערב בתחומים רבים – אבל דווקא בספרות היא היתה זניחה. השקר השלישי הוא שקיימים רק שלושה משוררים "מזרחיים". בספרות הישראלית. יש עשרות, ואחדים מהם טובים בהרבה ממנו ומחבורתו – אבל הם אינם "מזרחיים מקצועיים", על כן אינם נחשבים בעיניו. השקר השלישי הוא הסתרת העובדה הגלויה לעין שקבוצת ערס-פואטיקה היתה בת תפנוקים של מערכת "הארץ" עוד לפני שגילו אותה הפוליטיקאים.

על כל הקבוצה הזהותנית הזאת, שהתמקמה לאחרונה בוועדה ממשלתית וסידרה לעצמה זכויות יתר מוזרות בתוכנית הלימודים, אפשר לומר בעיקר את הדבר הבא: זו פעם ראשונה בתולדות השירה העברית שקבוצת משוררים רוצה להיבנות לא מהתלהבות של קהל קוראים או מהערכה של משוררים אחרים, גם לא מהתפעלות של הביקורת או האקדמיה, אלא מגיבוי אינטרסנטי של קבוצת פוליטיקאים שאין לה שום הבנה או אפילו עניין בספרות.

זו פעם ראשונה שמשוררים נתלים בסינרה של שרת תרבות ובציציות של שר חינוך או – במלים אחרות – מקווים לשאוב כוח בעיקר מגיבוי פעיל מצד השלטונות. זו תופעה דוחה, האופיינית למשטרים המתרחקים מהתנהלות דמוקרטית

**************************

*ערס פואטיקה הוא ערב הקראת שירה שייסדה בתחילת שנת 2013 המשוררת עדי קיסר הערב יצר "קול שכונה כגל המזרחי  החדש". הערב שמתקיים  פעם בחודש מוגדר כחאפלה של האופי המזרחי של האירוע .בין המשוררים תהילה חכימי, ישראל דדון, רועי חסן, שלומי חתוכה.

דוגמא ל"שירה" של רועי חסן מראשי הצווחנים

אֲנִי מֵת עַל אֵלֶּה..   ...
דּוֹר שְׁלִישִׁי לְשׁוֹדְדֵי הָאֲדָמוֹת בַּקִּבּוּצִים
שֶׁמַּחְרִימִים אֶת הַהִתְנַחֲלֻיּוֹת
כִּי שֹׁד אֲדָמוֹת וְכִבּוּשׁ

(אֲנִי חוֹלֵם יוֹם אֶחָד
שֶׁתִּהְיֶה לִי הַפְּרִיבִילֶגְיָה

לְהַחְרִים אֵרוּעֵי תַּרְבּוּת בְּקִבּוּצִים
כְּאַקְט פּוֹלִיטִי, בֵּינְתַיִם
מִסְתַּפֵּק בְּלִגְבּוֹת מֵהֶם תַּעֲרִיף
שַׁבָּת פְּלוּס חַג בִּימֵי חֹל...

במְדִינַת אַשְׁכְּנַז הַשָּׁקֵד פּוֹרֵחַ
בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז מְצַפִּים לְאוֹרֵחַ
לֹא לְשֻׁתָּף
רוֹחֲצִים יָדַיִם בַּסַּבּוֹן וְגַם אָז
נוֹגְעִים מֵרָחוֹק
לֹא תּוֹקְעִים כַּף
בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז אֲנִי אֹכֶל
חָרִיף וּבַיִת חָם
בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז אֲנִי מוּפְלֶטָה
אֲנִי חַפְלָה
אֲנִי כָּבוֹד
אֲנִי עַצְלָן
אֲנִי כָּל מַה שֶׁלֹּא הָיָה פֹּה פַּעַם
כְּשֶׁהַכֹּל הָיָה לָבָן
אֲנִי הַהֶרֶס
הַחֻרְבָּן
הַשֵּׁד הַמְּזֻיָּן
הָעֲבַרְיָן עִם הַכִּפָּה
בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט
אֲנִי קִבְרֵי צַדִּיקִים
וּקְמֵעוֹת
אֲנִי עַרְס
אֲנִי יָאלְלָה
כַּפַּיִם
וּמוּסִיקָה זוֹלָה
תַּת תַּרְבּוּת
תַּת רָמָה
אֲנִי שֹׁרֶשׁ עִקֵּשׁ
וְקוֹץ בַּתַּחַת
אֲנִי שַׁקְרָן
הָרֵי הַגִּזְעָנוּת הִיא נַחֲלַת הֶעָבָר
וּמֵתָה מִזְּמַן
אֲנִי לָקְחוּ לִי שָׁתוּ לִי
אֲנִי סְתָם בַּכְיָן
אֲנִי עֶצֶם
בִּלְתִּי מְזֹהֶה
תָּקוּעַ לְךָ כָּאן

לֹא רָאִית אוֹתִי כְּשֶׁהָלַכְתִּי עַל הַמַּיִם כְּמוֹ יֵשוּ
וְלֹא כְּשֶׁסָּפַרְתִּי אֲגוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁסָּפַרְתְּ כּוֹכָבִים
וְלֹא כְּשֶׁהִנְבַּטְתִּי שְׁעוּעִית בְּצֶמֶר גֶּפֶן כְּדֵי לִלְמֹד מִמֶּנָּה
אֵיךְ צוֹמְחִים
וְלֹא כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי לִפְנוֹת בֹּקֶר לִצְפּוֹת ב-NBA
כְּדֵי לִרְאוֹת שְׁחֹרִים מְרַחֲפִים בְּקִרְקָס שֶׁל לְבָנִים
וְלֹא כְּשֶׁלָּמַדְתִּי אַנְגְּלִית מ-Jay z
כִּי הָיִיתִי חַיָּב לָדַעַת מָה שֶׁיֵּשׁ לַיֶּלֶד מֵהַגֶּטוֹ לְהַגִּיד
וְלֹא כְּשֶׁהִתְאַהַבְתִּי בְּרוֹמִי אָבּוּלְעַפֽיָה
כִּי הִיא סִמְּלָה בִּשְׁבִילִי אֶת כֹּל מָה שֶׁהִפְנַמְתִּי כְּיֶלֶד
שֶׁאָבּוּלְעַפֽיָה לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לִהְיוֹת
וְלֹא כְּשֶׁהִשְׁתַּכַּרְתִּי כָּל לַיְלָה
לַמְרוֹת שֶׁאַף פַּעַם לֹא אָהַבְתִּי לִשְׁתּוֹת
וְלֹא כְּשֶׁשָּׂנֵאתִי עֲרָבִים
כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי בְּשִׁעוּרֵי הִיסְטוֹרְיָה לִשְׂנֹא
וְלֹא כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי עַל אִמָּא שֶׁלִּי בְּטִקְסֵי יוֹם הַשּׁוֹאָה
כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לִבְכּוֹת
וְלֹא כְּשֶׁשָּׂנֵאתִי שִׁירָה וּמְשׁוֹרְרִים
כִּי לֹא סִפְּרוּ לִי שֶׁשִׁטְרִית וּבִּיטוֹן וְדָדוֹן וְחָתוּכָּה
גַּם כּוֹתְבִים שִׁירִים
וּבְכָל זֹאת בָּנִיתִי לְעַצְמִי סִפְרִיָּה
שֶׁל שִׁירָה וְסִפְרוּת אַשְׁכְּנַזִּית
וּכְמוֹ אָתֵאִיסְט הַקּוֹרֵא בִּכְתָבִים קְדוֹשִׁים
כְּדֵי לָדַעַת אֵיךְ לֹא לַחֲשֹב
כָּךְ קָרָאתִי אֵת כֻּלָּם
כְּדֵי לָדַעַת אֵיךְ לֹא לִכְתֹּב

לא הִתְאַבַּלְתִּי עַל קַנְיוּק
וְשָׂרַפְתִּי אֶת הַסְּפָרִים שֶׁל נָתָן זַךְ
וְלֹא חוֹגֵג לָךְ עַצְמָאוּת
עֵד שֶׁתָּקוּם לִי מְדִינָה

אִם תְּגָרְשִׁי אוֹתִי אֵלֵךְ

רַק אַל תִּקְרְאִי לִי בְּשֵׁמוֹת
הֵבַנְת?

מופיע בעלון:
תגובות לדף