סיפורו של בית העלמין בגבע - אלי אלון (דה מרקר)

סיפורו של מקום: בית העלמין גבע

  מאת :אלי אלון מתוך  דה מרקר מה 31/5/16

בין הקבורים בבית העלמין בגבע שבעמק חרוד - הפיזמונאי והסאטיריקן דידי מנוסי,"האמא של  הגבעטרון"רינה פירסטנברג, ושלושה חברי כנסת לפחות: יוסף אפרתי, יהודית שמחוני

 ונחמן רז.

בפאתיו הצפון מערביים של קיבוץ גבע, נושק לבתי תושבים ומשקיף לעבר עמק חרוד- שוכן בצל עצי ברוש גבוהים ושיחי בוגנוויליה יפהפיים בית העלמין של הקיבוץ. זהו בית עלמין  קטן יחסית, קבורים בו  חברי  הקיבוץ לדורותיו ובתוכם ממייסדיי הקיבוץ וכן גם  נפטרים שלא נמנו על  חברי הקיבוץ אך יש להם קשר משפחתי ואחר קרוב לקיבוץ גבע .

 

דידי  מנוסי : "מי שחלם לו ונשאר לו החלום".

הידוע והמפורסם שבין שוכני בית העלמין בגבע הוא  הפזמונאי , עיתונאי והסאטירקן  דידי מנוסי.  דידי הוא בנם של חברי הקיבוץ שמואל (1982-1905)וחיה(1982-1905) מנסוביץ  לבית משפחת וילקוביץ  הקבורים אף הם בבית העלמין בגבע. קברו של דידי מנוסי  ממוקם ממש בכניסה הראשית לבית העלמין בצמוד לקברה של  המוזיקאית שפרה מנור אחותו וקברו של  שלמה מנסוביץ'אחיו הצעיר  .על קברו של דידי נחרטו המילים :"מי שחלם לו ונשאר לו החלום"... הלקוחות  מתוך השיר "מי שחלם" שכתב  לזכר הנופלים במערכות ישראל

דידי  מנוסי נולד  בשנת 1928בשם ידידיה מנוסוביץ', גדל והתחנך בקבוצת גבע, עזב את הקיבוץ ב-1946, ב-1947  התגייס לפלמ"ח. ושירת בחטיבת הנגב בגדודים השני והשביעי. במלחמת העצמאות היה שותף לכיבוש צפת, להגנה על נגבה ולכיבוש אשקלון.עם שחרורו החל  ללמוד ספרות ופילוסופיה  באוניברסיטה העברית. כתב טור יומי ב"דבר" ופרסם שלושה ספרי שירה. דידי הרבה לערוך מסעות סביב העולם והחל בכך עוד בשנות ה-50 כשנסיעות  תושבי ישראל לטיולים בחו"ל היו דבר לא שכיח,  ופרסם סידרת כתבות שתיארו את רשמי מסעותיו. בשנים 1962-2000 פרסם טור סאטירי שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות" שעסק באקטואליה. דידי חיבר פזמונים רבים ובהם  "קול אורלוגין", "לי ולך

(שאותו שר אריק איינשטיין עם גאולה נוני). "מי שחלם", שהפך לשיר ידוע לזכר הנופלים, "פגישה במילואים" ("באנו למילואים / חשבנו עושים חיים"), ועוד. לכבוד 60 שנה לקיבוץ גבע. בו נולד וגדל, כתב מנוסי  את השיר "בת שישים" אותו מבצעת  להקת הגבעטרון. כמו כן כתב ספרים רבים ובהם : "מאנטרטיקה ועד פופאה", "בדיחמין לשבת", "המצב חמור אבל לא רציני "  ועוד רבים .

דידי מנוסי נפטר בביתו ברמת גן ב-20 בדצמבר 2013 והוא בן 85 במותו. הותיר אחריו  את רעייתו  הציירת המאיירת והגרפיקאית צילה מנוסי שעיצבה ואיירה את טוריו  ורבים מספריו , ושלושה ילדים. אחד מהם ,ניר מנוסי חזר בתשובה ועוסק בהרצאות וכתיבה בנושאי יהדות.

 חברי כנסת שמחוני,אפרתי ורז

בבית העלמין בגבע קבורים לא פחות משלושה חברי כנסת : יוסף אפרתי, יהודית שמחוני ונחמן רז.

 יוסף(יוסקה) אפרתי נולד בשנת  1897 בפינסק שברוסיה הלבנה,עלה לבדו ארצה ערב מלחמת העולם הראשונה בשלהי שנת  1913 והוא נער בן 16.למד בבית הספר החקלאי בפ"ת ואחר כך עבר לקיבוץ באר טוביה. היה מראשוני גבע,(משנת 1925) יוסף אפרתי היה פעיל ב"מרכז החקלאי" יחד עם אברהם הרצפלד. עם קום המדינה נבחר לכנסת וכיהן בה במשך חמש כנסות במשך 16 שנה ברציפות  ובין השאר כיהן כסגן שר החקלאות.

יהודית שמחונית (לעתים: שמחוני)

נולדה בשנת  1902 במושבה החקלאית נהר טוב שבפלך חרסון (אוקראינה), בתו של משה יבזורי משכיל ליטאי. בשנת 1921 עלתה לארץ ישראל, הייתה חברה  במועצת הפועלות ופעילה מפלגתית  במוסדות מפא"י ונמנתה עם מייסדי מושב נהלל בעמק יזרעאל. בשנותיה הראשונות בארץ הייתה גם בין מייסדי הקיבוצים תל יוסף וגבע, רוב שנותיה חיה בגבע  (משנת 1943).במלחמת העצמאות  שימשה כקצינת תרבות וסעד בדרגת רב סרן. עם קום המדינה נבחרה לכנסת הראשונה והייתה חברה בוועדת הכנסת ובוועדת העבודה והרווחה. בשנים 1960–1965 עמדה שמחונית בראש המחלקה לקשרים בינלאומיים בהסתדרות העובדים הכללית, הייתה חברת מערכת  "דבר הפועלת", בשנת 1965 פרשה ממפא"י  יחד עם דוד בן-גוריון אל מפלגת רפ"י.  שמחוני נפטרה בשנת 1991 והיא בת 89 במותה. ליד קברה שוכן קברו של בעלה  מרדכי שמחוני שעלה לארץ בשנת  1921 ונמנה על מייסדי נהלל  הוא נפטר ב-1982.

בנם, של יהודית ומרדכי שמחוני האלוף אסף שמחוני, נהרג בהתרסקות מטוס   בשנת 1956יום לאחר סיום  מבצע קדש. נכדם  אבנר ("אבנריק") שמחוני,  בנם של דלילה והאלוף אסף שמחוני  נהרג  בעלות הג'יפ בו נסע על מוקש במהלך  שירות מבצעי בסיני ב-1968.

נחמן רז נולד בשנת 1924  בשם נחמן רייז'יק בקיבוץ עין חרוד. ליעקב רייזיק, ולשרה לבית פוקסמן, מראשוני גבע. נחמן למד בבית ספר בקיבוץ והיה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד .בשנים 1947 - 1948 היה רז מזכיר תנועת זו  לאחר קום המדינה, שימש קצין חינוך ראשי של הנח"ל (1950 - 1952).  בהמשך למד להוראה בסמינר בית ברל.  בין השנים 1958 – 1978 היה מורה ומנהל בית הספר המקיף עין חרוד. במקביל לעיסוקיו המקצועיים נבחר רז לתפקידים שונים בתנועה הקיבוצית. היה מזכיר קיבוץ גבע. וכיהן כמזכ"ל איחוד הקבוצות והקיבוצים.

בשנת 1983, נכנס נחמן רז לכנסת במקומו  של חיים הרצוג שהתפטר. במהלך הכנסת העשירית היה רז חבר ועדת החינוך והתרבות ולאורך הכנסת האחת עשרה כיהן כיו"ר הוועדה. רז נפטר בביתו בגבע ביולי 2015 והוא בן  90

קיברה של רינה פירסטנברג

 דמות ידועה נוספת  הקבורה בבית העלמין בגבע היא רינה פירסטנברג  המכונה "האמא של הגבעטרון ". רינה נולדה בגבע בשנת 1931  להוריה הלה ומרדכי בן יהודה ממייסדי גבע הקבורים אף בבית העלמין בגבע. מרדכי בן יהודה היה מראשוני מייסדי גבע. הוא נפטר כשרינה הייתה בת 12. רינה נמנתה על מייסדי  להקת הגבעטרון ועמדה בראש להקה זו  במשך שנים רבות. היא נפטרה בשנת 2001 .בת 70 הייתה במותה. על מצבתה נחקקו מילים מהשיר "זמר"  של המשוררת  רחל אותו הלחין  דוד זהבי: "בֹּקֶר וָעֶרֶב לְךָ וְעָלֶיךָ, לְךָ וְעָלֶיךָ שָׁרוּ שִׁירָי סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה, פֶּצַע וָצֹרִי, נַחַת וּדְוָי."  בסמוך לקברה נמצא קברו של בעלה שמואל פירסטנברג (2010-1927) על קברו נחרטו המילים: "צניעותו אמנותו".

יואב נחשון- לא רחוק מקברה של רינה פירסטנברג בחלקה החדשה של בית העלמין נמצא  קברו של יואב נחשון אף הוא היה חבר ותיק בגבעטרון  מסולני הגבעטרון  ובעל קול טנור מופלא.  על קברו נחקקו המילים: "קול הטנור שנדם בליבנו ישאר לעולם".

הוא בנו של אליהו  נחשון ממיסדי גבע אשר קברו שוכן  אף הוא בבית העלמין בגבע ם

אמנון ידין ובתו תמר ידין

בבית העלמין בגבע קבור אמנון ידין (1983-1938) ולידו קבורה בתו תמר ידין (1981-1967)  ש"נקטפה בדמי ימיה בטיול בגולן""

אמנון נולד בשנת 1938 בבית החולים בעפולה  לשלום ואסתר מראשוני גבע.  הוא התחנך ולמד בגבע. בשנת 1957 גויס לצה״ל ושירת ביחידת הצנחנים. לאחר שחרורו למד הוראה בבית ברל. נישא לנועה ידין ובהמשך למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולימד ביולוגיה בסמינר "אורנים" בשנת 1967 נולדות הבנות התאומות נירית ותמר . אמנון  מתמנה לסגן מנהל "אורנים"  וב1980 עובר לכהן  כגזבר גבע. באוקטובר שנת 1981, בעת טיול חברת הילדים ברמת הגולן נהרגת תמר בתם של  אמנון ונועה ידין והיא בת 14 בלבד. תמר  נערה מלאת חיים חובבת רכיבה על סוסים וטיולים מובאת לקבורה בבית העלמין בגבע. כשנה לאחר מכן בינואר שנת 1983 בגיל 45 שם אמנון ידין אבא של תמר, קץ לחייו הוא נטמן ליד קבר בתו האהובה "מותיר את בני משפחתו והמוני ידידיו, תלמידיו וחבריו המומים, וכואבים".

זיוה אלוני ויובל גוריון

 

במהלך סיורי בבית העלמין הבחנתי בקבר שעל מצבתו חקוק ציור של גיטרה זהו קברה של זיוה אלוני (1994-1952) שהייתה חברת להקת הגבעטרון ומורה למוזיקה שנפטרה לאחר מחלה קשה והיא בת 42 בלבד. אביה יובל גוריון קבור

אף בבית העלמין בגבע לא רחוק מקבר בתו. יובל גוריון נולד ב-1926 בבית החולים במעין חרוד בן בכור לפרידה ויוסף גוריון.  יובל גדל והתחנך בקבוצת גבע וכנער עבד בענף גידולי שדה.בגיל 17 התגייס  יובל להגנה (חי"ש).עם הקמת צה"ל היה יובל קצין בגולני ובשנת 1949 היה ממקימי הנח"ל ואף הדריך את קורס המ"כים הראשון של החיל. לאחר  שחרורו  כיהן כגזבר וכמזכיר קיבוץ גבע  ובהמשך שימש בתפקיד רכז מחלקת הנוער והנח"ל בתנועה. לאחר מלחמת יום-הכיפורים הצטרף יובל גוריון להקמת קיבוץ כפר-חרוב וכיהן כרכז החברתי והכלכלי של היישוב, בנובמבר 2007 הלך לעולמו. והוא בן  81

חללי מערכות ישראל בבית העלמין בגבע

בבית העלמין בגבע  קבורים מספר חללי מערכות ישראל.

אהרון אתקין בן שרה ושלמה דוד אתקין נולד ברוסיה  1898עלה לארץ  1911 נהרג ב-14.9.1938 עם שני חבריו,חיים שטורמן מעין חרוד  וד"ר דוד מוסינזון מעפולה, כשרכבם עלה על מוקש בדרך מבית שאן לטירת צבי.

בבית העלמין בגבע קבורים חללי  מערכות ישראל שהם קרובי משפחה: מוטי אפרתי נהרג ב-1948במלחמת העצמאות, כמ"פ בחטיבת "הראל"-פלמ"ח. ניר אפרתי, בנו של מיכה אחיו של מוטי, נהרג במלחמת יום הכיפורים, כשריונר בחטיבה 14. השנים קבורים זה לצד זה.

שמות נוספים

גדעון גולן בן אליקים ודינה 2015-1931 על קברו נחרטו המילים"שיר אזמר ועוד יושר הוא לגבע אימי שלי מתמיד"...

איש החינוך ישראל גור אריה תרס"ה-תשכ"ו

אמנון זיו בן מרים ויהושוע זטלובסקי 2004-1921 רותה זיו בת צפורה ומשה טרטקוב 2014-1923 על קברה נחרט:בת הגלבוע כה יפיפית סביב את מחייכת אל הגנים... שנותייך יזרח בקרן זיו

זאב קליין:"יצאתי מחושך לאור  וראיתי את יופי העולם""

מופיע בעלון:
תגובות לדף