נחומיק לנדאו ז"ל - דברים לזכרו

בית גבע אבל

 על מותו של חברנו

נחומיק לנדאו  ז"ל

ומשתתף בצער המשפחה

נחומיק


מאז אמש אני מתהלך בתחושת הלם ואובדן חבר יקר.

אני רוצה לשתף אתכם מעט באירועי היום האחרון בחייו של נחומיק.

אנו נפגשים בחדר האוכל בשולחן "הפרלמנט" , מחכים לנסיעה היומית ל"דורות בגלבוע" ללימודי העשרה שלנו הפנסיונרים בקתדרה. בהמתנה ב"הסעית" ובאוטובוס אנו משוחחים שיחת חולין על מגוון נושאים:  על הסופ"ש המשפחתי בשבוע שעבר  עם הילדים והנכדים  בצימרים במלכיה. על הנסיעה המתוכננת  הקרובה לחו"ל – לפירנאים ועוד ועוד. אנו חוזרים הביתה  לארוחת הצהרים ונפרדים לשלום. לא שיערתי בנפשי שתהיה זו הפגישה האחרונה.

בשעה 17:50 טלפון בהול משכנתי חנה- דני  רוץ מהר אל נחומיק., כשהגעתי כבר היה ללא רוח חיים,לצערי כבר היה מאוחר מידי.

שנים רבות של חברות ושכנות פסקו באופן פתאומי.

נחומיק נולד בגבע בנובמבר 1940 בן בכור ליונה ולצבי. יונה מקבוצת ההשלמה ליטא- לטביה, וצבי יליד פולין שנקלע לגבע ובה חי כל ימיו. נחומיק  גדל בילדות "גבעית" של השנים היפות ההן.  שנים של תמימות ואמונה בצדקת הדרך. עם סיום הלימודים בבית הספר המשותף בעין חרוד מתגייס נחומיק לגדוד 13 – גולני. 

רבות שוחחנו על תקופת השרות הסדיר ב"פילון" ( בסיס הגדוד ליד ראש פינה) בתקופה אשר בני הקיבוצים היו מיעוט ורוב החיילים בגדוד בני העלייה החדשה. נחומיק בוגר קורס המכ"ים בג'וערה משמש כמפקד כיתה וסמל מחלקה בגדוד  . לאחר השחרור מצה"ל חוזר נחומיק הביתה לגבע . משתלב בענפי המשק - תחילה בענף המספוא עם איתן רצין. ולאחר מכן בחלוקת המזון ברפת. ומשם עובר לבקרה למחלקת הסולונואידים כרתך פלנג'ים מדופלם. בין לבין משמש כשלוש שנים כרכז רכב ב"מפעלי העמק" במגדל העמק. ראוי לציין כי הרכב והמכוניות היו אחת מאהבותיו הגדולות והיה "מומחה" בתחום. איך מעגלים משתלבים – בשרותה הצבאי עדנה משרתת כפקידה פלוגתית בגדוד 13 . בשנות ה-60 שוהה עדנה שנת שרות בתל קציר שנים מספר לאחר שנחומיק מסיים גם הוא ש.ש בתל קציר .  נחומיק מכיר את עדנה בת גלעד  ( לא בתל קציר)  והם מתחתנים בשנת 1971 . ולאחר הנשואים הם שוהים שנת ניסיון בגלעד,לאחר מכן הם חוזרים לגבע וכאן נולדו הילדים:  יפעת,יעל ונוגה  .ביחד עם עדנה הקימו משפחה לתפארת,כשבנים ונכדים סביבם.

כחבר קבוצה נאמן היה נחומיק  מאד "אכפתי" מהמתרחש בקבוצה. כמו כן היה ביקורתי ודעתן. המודל להשוואה היה כמובן קיבוץ גלעד ששם הייקים פועלים בסדר מופתי.  "הבזבוז" וחסר ההתייעלות של גבע  גרמו לו צער רב.  אני חושב שהיה בעד שינויים בגבע אך לא היה בצוות הפעיל לדחיפת הנושא..

משפחה יקרה ! עדנה, יפעת , יעל והילה ,נוגה  וגלעד והנכדים -  איבדתם אבא וסבא מסור. אסון גדול בא עליכם בחטף.  אין יום שלא ראיתי סבא נחומיק מטייל עם הנכדים בגאווה , אושר ואהבה ברחבי גבע על גבי הקלנועית או התלת אופן.

היה שלום חבר !

דני פלג

 

אבא

פתאום הלכת לנו, לי, בפתאומיות ובלי הכנה מוקדמת.

הלכת "לנוח" (כמו שאתה קורא לזה) את שנת הצהרים ולא קמת...

כמה זיכרונות טריים רק מסוף השבוע האחרון.

סוף השבוע המשפחתי בצפון הרחוק של כל משפחת לנדאו מגבע. בילוי משותף סבים-ילדים-נכדים ואתה כל כך שותף, בקביעת מסלול הטיול, צמא לחוות עוד ועוד מקומות "אם אנחנו כבר כאן אז שווה לראות גם את זה..."

נהנו מהזמן המשותף של המשפחה ובעיקר עם הנכדים והנכדות שכל כך אהבת.

יום שני אחר הצהריים – שיחת טלפון אחרונה שלנו, כמו תמיד שאלת "איך ליאור"? ורק כששאלתי עליך, סיפרת שהיית באותו יום אצל הקרדיולוג והוא אמר שאתה "בסך הכל בסדר" ואין שינוי במצב הלב. כנראה שהלב שלך הרגיש אחרת. סיפרת בגאווה גם על כך שנהגת, לראשונה מזה תקופה ארוכה לבד ברכב עד נצרת, והסתדרת ללא קושי.

גיל 75 מוגדר באופן פורמאלי כ"קשיש", אבל אתה ברוחך ובהתנהגותך היית צעיר בהרבה. חבל כל כך על האהבה הבלתי נגמרת למשפחה ולנכדים שנקטעה...

יהי זכרך ברוך.

יפעת

סבא נחומיק

את סבא נחומיק וסבתא עדנה הכרתי לראשונה לפני כמעט 10 שנים, בשיחת טלפון בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה. התקשרתי לברר מה שלומו של יעל ונפגשתי עם ההתרגשות והחום של שיחה עם כלה חדשה. בהמשך ולאחר המלחמה כבר נפגשנו במרפסת של סבא וסבתא לארוחת ערב, הראשונה מיני רבות. סבא תמיד התעניין במשפחתי הגדולה, עד לפרטים הקטנים ונהנה לשמוע במיוחד על תלאות הורי בטיולים וההיסטוריה המשפחתית והקיבוצית הענפה. אבל אני רוצה לספר על סבא בזכות חלקו ותפקידו כסבא מיוחד של הדר בני הבכור. ובכן שנתיים וחצי משיחתנו הראשונה וכבר נולד הדר, הנכד הראשון של סבא וסבתא. מהרגע הראשון נוצר קשר נפלא ומיוחד בין סבא להדר שלנו. כשהדר עוד היה בן פחות משנתיים, כבר היה לוקח אותו סבא ברגל לסככת הטרקטורים ומסביר על כל אחד ואחד מהכלים, מה תפקידם מהיכן הגיעו ובכלל על ההיסטוריה המקוצרת. במהרה נטש הדר את החיבה לטרקטורים וכלים כבדים, אבל לא את השיחות עם סבא. סבא והדר היו נפגשים לפחות שלוש פעמים בשבוע בבית, האהוב של סבא וסבתא. סבתא מפנקת את הדר במאכלים האהובים וביחד עם סבא היו מתיישבים, על ספר (אנציקלופדיות למיניהם, דינוזאורים, מפות, אטלסים ועוד) ובשנים האחרונות היו מתיישבים על העיתון ובעיקר הספורט. עוד ביום שני האחרון הגיע הדר כבר בצהרים לבית של סבא וסבתא ובילה עם סבא במיטה כל הצהרים בשיחות וצפייה בטלביזיה.

הדר נהנה במהלך השנים מאינספור שיחות בכל הנושאים שבעולם: מדע, טכנולוגיה, גיאוגרפיה, טבע, ארכיאולוגיה ובמיוחד היסטוריה של ישראל ובכלל. סבא ידע הכל ומצא את הדרך המיוחדת לליבו הסקרן והרך של הדרי. טיולים רבים בשבת בבוקר ואירועי שיא כמו נסיעה לג'ון דיר לאנד, לאתר החפירות בציפורי ובסוף שבוע האחרון למלכיה וטיפוס מבצר יחיעם (הכולל הסברים מקיפים), כל אלו לבטח יחרטו עמוק בליבו של הדר.
סבא נחומיק - היית בשבילנו סבא גדול מהחיים, קשוב, מבין, מפנק, מטייל ובעיקר אוהב מאוד מאוד את כל נכדיך; ליאור, תום, נטע, איתי והדר.

הלכת מוקדם מידי בשבילם ובשבילנו, רצינו עוד שיחות, הסברים וטיולים בשבתות בשיפוע.

יהיה זכרך ברוך ונצור בלב כל המשפחה לעוד שנים רבות וארוכות.

הילה כלתך

מופיע בעלון:
תגובות לדף