ספרים חדשים בספריה אפריל 2016

ספרים חדשים בספרייה – אפריל 2016

ספרות מתורגמת

אי-הבנה במוסקבה - סימון דה בובואר


זוג שממשיך רק מפני שהתחיל: האם זה העתיד המצפה להם? ידידוּת, חיבה, אך שום סיבה אמיתית לחיות יחד – כך זה יהיה?"   בשנת 1965 כתבה הפילוסופית והסופרת הפמיניסטית סימון דה בובואר רומן קצר בשם "אי־הבנה במוסקבה". הרומן מגולל סיפור פשוט לכאורה על זוג נשוי מפריז, בעל ואישה בשנות השישים לחייהם, שמגיעים לחופשה בת חודש בברית המועצות, ונאלצים לערוך חשבון נפש ולבחון את מידת אהבתם זה לזה. מסיבות לא ידועות החליטה דה בובואר לגנוז את הרומן. רק ב־ 2013 התפרסם הרומן לראשונה בספר, עורר התרגשות גדולה וזכויות תרגומו נרכשו על ידי עשרות הוצאות חשובות בעולם. כעת, במלאות שלושים שנה למותה של סימון דה בובואר, הרומן רואה אור לראשונה בעברית.   משתי נקודות מבט מתחלפות, של הגבר ושל האישה, מגוללת דה בובואר סיפור על משבר ספק־גורלי ספק־חולף בחייו של הזוג הנשוי. אנדרה הוא היסטוריון עצל בגמלאות ש"איבד את הניצוץ": הוא מפחד להזדקן, שותה יותר מדי ומוטרד מהתפוררות האידיאל הקומוניסטי. אך הוא עדיין אוהב בכל לבו את ניקול, אשתו, מורה שזה עתה יצאה לגמלאות ומתקשה להסתגל לגילה ולמעמדה החדש. בצעירותה היתה פעילה פמיניסטית חדורת להט, וכעת, בגיל שישים, היא אישה דעתנית אך מלאת חרדות. השניים מגיעים למוסקבה כדי לבקר את בתו של אנדרה, מאשה. בהתחלה החופשה מתנהלת על מי מנוחות, אך בזמן שהאב מוצא נחמה בשיחותיו עם בתו, הולכת וגדלה אצל אשתו ניקול תחושת בדידות – עד לאותה אי־הבנה שמאיימת למוטט את אהבתם.   הנושאים שבהם עוסק "אי־הבנה במוסקבה" הם נושאים שהרבו להעסיק את סימון דה בובואר ביצירתה הספרותית וההגותית. אך בשונה מיצירות אחרות שלה שסופרו מפי אישה בלבד, ברומן הזה היא בוחרת לספר את הסיפור מפי שני מְספרים, איש ואישה, וגישה זאת מאפשרת להשעות כל נקודת מבט שיפוטית ולהבין – כפי שכותב המתרגם ניר רצ'קובסקי באחרית הדבר – ש"רק כשאנחנו נעים בו־זמנית בשני המסלולים העומדים להתנגש, אנחנו יכולים לקבל את התשובה 'אין אשמים'."

עיני האח הנצחי - שטפן צוויג


עיני האח הנצחי" היא אגדה מהודו הקדם בודהיסטית,

בין יצירותיו הנדירות ביופיין וסגנונן של שטפן צוויג

כל שלבי הנובלה הזאת נושאים מטענים קיומיים, פילוסופיים, עדינים. האנרגיה הספרותית נמצאת בכוח ובשקט שמעבר למילים

זהו טקסט חריג, לילי באופיו. קריאתו באיטיות עשויה להעניק הנאה שלווה ומסתורית, לעורר שאלות, וכמו ביצירות מופת מודרניות, לגלות אמת חמקמקה

לאון ולואיז - אלכס קאפוס  (נתרם לספרייה)


לאון עוזב את בית הספר התיכון ויוצא לעבודה בעיירה קטנה. שם הוא מתאהב בלואיז - אהבה גדולה שתימשך עד יום מותו ב- 1986. אך זהו אינו סיפור אהבה פשוט - מזל ביש, משק כנפי ההיסטוריה והבחירות של בני הזוג מביאים לידי כך שהם נפגשים רק לרגעים קצרים, אך אינטנסיביים, ואז שבים ונפרדים למשך שנים ארוכות.   העלילה מגוללת את סיפורה של תשוקה העומדת במבחן הזמן והמרחק: היא מתחילה בחופי צרפת בשנים האחרונות של מלחמת העולם הראשונה ומגיעה עד מערב אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשבדרך היא חולפת בפריז של שנות העשרים והשלושים. במקביל לסיפור האהבה הסוחף, על לאון להתמודד לבדו עם האתגרים שמציבים לפניו קציני האס–אס בפריז הכבושה, ואילו לואיז נאלצת להתגבר בלעדיו על קשיים עצומים בערבות אפריקה.   אלכס קאפוס משרטט ביד אמן שישים ושמונה שנים בחיי שני אנשים שהיו לזוג אוהבים מופלא למרות כל אבני הנגף שהחיים פיזרו לרגליהם, ובד בבד פורש לפנינו את סיפורה המורכב של המאה העשרים

 

ספרות עברית

התנ"ך של אמא - ורדה הורביץ


עמי היא מעצבת וילונות נשואה לא באושר. את סודותיה המסוכנים היא מיטיבה להסתיר מן העולם, אך אמא שלה יודעת הכול. בין השתיים נכרתת ברית משונה: אני אהיה אשת הסוד שלך ואילו את, לכי ומצאי את אחיך האובד.

אלא שהרמזים מועטים. האח חיים חזר בתשובה. הוא נע ונד בסמטאותיה של שכונה חרדית ועקבותיו נעלמו. נעמי יוצאת אל מסתרי השכונה של החצאיות הארוכות, אך מסע החיפוש חורג אל מעבר לרחובות הצפופים והיא מוצאת עצמה תרה בעצם אחר זיכרונות ילדוּת שאינם מרפים ואחר הצללים שרודפים אותה כל ימי חייה. ומהו הדבר המנחם ומחזק אותה כל אותה העת? התנ"ך של אמא, המשמש כמפת הניווט בצעידה אל תוככי העבר.

בשפה עשירה ופיוטית ובאירוניה מושחזת המשלבת הומור עם כאב מדמם, חושפת בהדרגה הסופרת הנפלאה ורדה הורביץ את קורותיה של משפחה ישראלית אחת משכונת עולים חדשים משנות השישים ועד היום. במחוזות אלה מתמודדים אנשים קשי-יום עם סיוטי השואה ומתרגלים, איכשהו, להמשיך בחייהם בלי הנוכחים-נפקדים.

התנ"ך של אמא הוא רומן סוחף ושובה-לב שטומן בחובו את כל חומרי הרגש חורכי הנפש שמרכיבים את חיינו כאן, במקום הזה, ומעמיד למבחן מתחים מסוגים שונים: בין חיי בורגנות מוסדרים לבין אהבה סודית לגבר זר; בין שפה גלותית אסורה לבין זו שמותרת; בין זרות ובדידות לבין מחירם של נישואי בוסר; ובין שקרים ומחבואים לבין האמת הכואבת.

זהו הרומן הראשון של העיתונאית ומחברת רבי-המכר ורדה הורביץ.

אושרליה - איל מגד

המרוקאים - דניאל בן-סימון


בחיים, כמו בהסטוריה, אין "מה היה קורה אילו..". ובכל זאת, החל מתחילת ספרו של בן-סימון לא מרפה המחשבה – מה היה קורה אילו? מה היה קורה אילו, במקום לעלות למדינת ישראל, היה ממשיך בן-סימון בדרך שהותוותה לו על ידי מוריו בבית הספר במרוקו, מסיים את התיכון ומהגר לצרפת? האם היה הופך שם לעיתונאי ואינטלקטואל מבוקש שאת דבריו שותים בצמא כל הפרנקופילים? והיה מגיע מדי קיץ לבקר כאן בלבנט, קונה אולי דירה באחד ממגדלי היוקרה, כזו שעומדת ריקה מרבית ימי השנה.

או, מה היה קורה אילו לא היה נשלח לפנימייה מלכתחילה, אלא גדל בבית עם הוריואו, מה היה קורה אילו לכשעלה לארץ, במסגרת עליית הנוער, היה נשלח לפנימייה חילונית או אפילו לקיבוץ אבל כל אלה לא קרו, ובחיים, כאמור, אין מה היה קורה אילו שניים או אפילו שלושה סיפורים יש בספר הזה, שלעתים משתלבים זה בזה, לעתים קצת פחות, ובין כולם מופיע כותב הספר – דניאל בן-סימון.

על חוט השערה - תמי ארד

לרוץ עם סוסי הפרא - מיכל שלו

אישה לבדה - אילנה המרמן

עיון

אופטימי - אורי אבנרי


משך קרוב ל-80 שנים מעורב אורי אבנרי באירועים הגורליים של בתולדות היישוב והמדינה, כמשקיף מקרוב, כשותף ואף כמחולל חלק מהם.

בכרך הראשון של ספרו האוטוביוגרפי, אופטימי, תיאר אבנרי את ילדותו בגרמניה, שנותיו הראשונות בארץ, הצטרפותו לאצ"ל בגיל 15, ראשית פעילותו כעיתונאי, את השתתפותו במלחמת העצמאות כלוחם ב"שועלי שמשון", יחידת הקומנדו הראשונה של צה"ל, ואת פציעתו הקשה. אך עיקר הכרך הוקדש לשבועון "העולם הזה", שאבנרי הפך לכלי במאבקו הבלתי-נלאה להשפיע על דמותה של ישראל, "ללא מורא וללא משוא פנים", כפי שהובטח על שערו, ובמקביל יצר סגנון עיתונאי חדש – בלתי-מפלגתי, תמציתי ותוסס.

הכרך השני נפתח החלטתו של אבנרי לרוץ לכנסת בשנת 1965 כדי להיאבק בניסיון לרסן ואף לחסום את פיו של "העולם הזה". מתוארת בו בהרחבה פעילותו הפרלמנטרית, שבתחומים רבים היתה חלוצית וראשונית.

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף