ארץ היענים - דליה זבולון

*הידעת את הארץ בה חיים היענים?

בוודאי תכיר את העופות שבחול ראשם טומנים

שם – בדיונות חול רכות הם חיים בנעימים

לא תמיד ידעו אם קר/ או אם היום הוא או מחר

גם החושך והאור/ מתבלבלים הלוך חזור

ובכלל אין מה לומר/ שם העתיד הוא העבר

לאיטו הזמן עובר/ אין מה להילחץ או למהר

אך בכל זאת מזה זמן/ החול כבר לא די רך וחם

יש רעידות, תזוזות, ממש לא נוח/ אולי את העיניים אפשר לפקוח?...שאל יען צעיר את הבוגר/ בעודו חושב ומהרהר


איני יודע סח לו הבוגר והוסיף/ וגם המשיך וקצת הטיף :

הרי מה שמתרחש אי שם בחוץ / זה די נורא – וזה גם לא קיבוץ...

ויענה אחת הוסיפה בקול נמרץ/  טמון הראש בחול כך גורלך נחרץ

אז יענים מספר הצטרפו לרגע/ והרהרו בקול האם הגיע איזה רגע

שבו עלינו את הראש קצת להוציא / ולנער החול מהציצית ?

אולי כדאי את החלום מאז לעדכן קמעה/ ולאמץ חלום מדור שלוש, הרי ההוא כבר בן 100..

לחיות קצת בריאליטי, להתעדכן/ תקנונים ונהלים לרענן

נוכל לפרוש כנפיים, גם קצת להשתפר/ מן החולות נוכל להתנער

לא! לא! התהליך,  הזמן והמקום/לא נאותים ולא נוחים לנו היום

יש זמן, אפשר עוד לחכות ולחכות ולחכות.../ כך נשמעו בנחרצות קולות מהחולות 

לכן - הס פן תעיר, זה לא ראוי / צריך לשקול, לבלום- זה הרצוי !

ושוב שקעו בחול החם והמגן/ הרי עדיף כך סתם בכיף להתלונן...

ואם יש שמץ של מוסר השכל או לקח / הרי הבנת זאת לבטח

דליה זבולון

**************************

*פרפראזה על כותרת שיר של גתה - הידעת את הארץ בה פורחים הלימונים

וכותרת שיר של א.קסטנר - הידעת את הארץ בה פורחים התותחים

מופיע בעלון:
תגובות לדף