לזכרו של עמיאל גרייצר - אביה של ריה וייסמן

הקבוצה משתתפת באבלה של ריה וייסמן

על מות אביה

עמיאל (עמי) גרייצר

 

 עמיאל גרייצר ראשון מימין

נולד ב 1926 במטולה.

למד בביה"ס הריאלי בחיפה.

במסגרת ההכשרה לפלמ"ח, שהה גם בקבוצת גבע.

עבד בגן הירק עם נעמי וייסמן, ורד אבן-צור, דידי מנוסי, שמואל (קופילביץ) אלמוג, ואחרים.

מתוך אתר הפלמ"ח "במלחמת העצמאות שירת בפלוגה ה' בגדוד החמישי של חטיבת 'הראל'.

היה מפקד מחלקה. לקח חלק בליווי שיירות, בפיצוץ גשרים על הירדן, ובהתקפה על הרדאר. בפעולה האחרונה איבד את עינו".

בספר 'חברים מספרים על ג'ימי' מתואר עמיאל ע"י חבריו:

"...אחר-כך נזכרנו בעוד בחור בשם עמיאל, שהיה מטלטל עצמו בין אצ"ל ופלמ"ח...לבחור זה היתה תשוקה עזה לכלי נשק. תאווה – ממש....בחור זה חונן במידה גדושה של אומץ לב. באותם הימים שהאנגלים הכריזו על עונש מוות או מאסר עולם, בעד החזקת נשק, ישב עם חבר בקולנוע ואמר לו פתאום "הנח לרגע את הסרט: שים את ידך ומשש בכיס המעיל שלי, בצד שמאל –

זה 'פָּרַבֶּלוּם'. ועכשיו משש בימיני: זה 'פיבי'. אני מחרבן עליהם".

ועוד כתוב שם "בקרב על 'ויקטוריה אוגוסטה', כאשר המ"כ שלו נפל, נטל את הפיקוד לידיו, השתלט על העניינים וחילץ את הכיתה ממבוך תיל דוקרני. קרב זה עלה לבַּחוּר בעין אחת."

כאזרח עובד צ"הל, שימש קצין מטה, הממונה על שירותי הבריאות בשטחים.

היה מנהל אדמיניסטרטיבי של בי"ח 'ברזילי'. בהמשך, התמנה לסמנכ"ל משרד הבריאות.  כמומחה לדיני עבודה, הן בהיבט המשפטי, הן בהיבט  המוסרי - שימש דיין בבית הדין המשמעתי של המדינה.

עמיאל היה גם צייר אמן.

עם מותו, פורסמה בעיתון "הארץ" מודעת אבל ייחודית, גם ברוח ההומור של עמי 

 

השאיר אחריו שישה ילדים. ביניהם ריה, בתו הבכורה. 

יהי זכרו ברוך.

מופיע בעלון:
תגובות לדף