תפקיד מזכירה חברתית- מסמך אחרון ומסכם - זיוה אוחיון-רכט

תפקיד מזכירה חברתית –בחירה בין אלטרנטיבות ונספחים

מסמך אחרון ומסכם זיוה אוחיון-רכט

קבלת החלטות בצומת של שינוי

1.   שחררו כל רעיון שעיצבתם מראש, מושג או דעה מוקדמת, בזמן שאתם מוכנים להיות מעורבים בתהליך של שינוי.

2.   גשו אל השאלות בהיגיון  ועוצמה והיו מעורבים לחלוטין בכל האספקטים של השאלות וההחלטות שלכם. 

3. נהלו משא-ומתן מעמדה של חוזק, כאשר אתם יודעים שיש לכם מלאי גדול של אנרגיה.

4. נקטו בעמדה אמיצה.

5.  קבלו החלטה מהמקום העמוק, החם והאדום של לבכם, תנו  לזהב שלכם להתגלות. 

ככה מתחיל שינוי !!(לא בהכרח הפרטה!)מתוך קלפי אבן החכמים.

ובהזדמנות זו תוספת קטנה ל"אני מאמין" לגבי הנושאים המרכזיים עליהם הצהרתי ואשר בהם ארצה לייצר שינוי , עוד שתי תשובות לשאלות מרכזיות שעלו במזכירות ועוד תשובות  לשאלות שהגיעו אלי מהציבור:

הנושאים המרכזיים שארצה לקדם בנוסף לשוטף:

1. השלמת התהליך וקבלת החלטות תוך מספר חודשים בנושא "פני גבע לאן?"

2. בניית תהליך מובנה וקבלת החלטות בנושא "פרנסה ותעסוקה" מהי הדרך לייצר מילוי חובות ומוטיבציה . האם המקל או הגזר?

3. חזון ואסטרטגיה לחינוך בגבע.

4. קידום עתודה ניהולית פעילה ותורמת לאיוש התפקידים המרכזיים בגבע .

שתי שאלות מרכזיות מהדיון במזכירות ותשובותיי בנושא :

1.                 מה דעתך על תהליך השינוי בגבע "פני גבע לאן?" .  כיצד עמדותייך מתכתבות עם ההחלטות שהתקבלו בקלפי גבע . בנוסף, נבחרת לצוות השינוי  למה פרשת מהצוות?  יכולת להשפיע על התהליך מתוך הצוות .

תשובה:דעתי על תהליך השינוי "פני גבע לאן?" היא שזהו תהליך תקוע בעיצומו!

להערכתי הצוות הקטן שנשאר (מתוך כ- 23 חברים שנבחרו להוביל את התהליך)

אינו קשוב לרחשי הציבור ומתעקש לגבש הצעה אחת שלא מאפשרת בחירה אמיתית בין אלטרנטיבות.

הצבעתי בקלפי בעד התהליך לא בעד גיבוש הצעה להפרטה. העניין המרכזי ,שעמד בלב מסמך העקרונות המנחים אותו גיבשו חברי גבע , היה להגדיר לצוות את גבולות המגרש להחלטות.  לא ראיתי במסמך זה מתן לגיטימציה לחברי צוות ההיגוי לקחת את הקיבוץ להצבעה על החלטה אחת צרה שכל מטרתה הפרטה.

קולות לא מעטים נשמעו בצוות שקראו לגבש מספר חלופות, או לכל הפחות 2-3 חלופות ולהציג אותם לציבור. מי שנבחר מתוך הצוות להוביל את התהליך, בחר להתעלם מהקולות האלו.

כדי לשמור בכל זאת על קול שיתופי אמיתי, ועל השפעה מסויימת על התהליך, הובלתי את צוות "ערבות הדדית" כדי לוודא שחברי גבע מגובים בערבויות ובטוחות אמיתיות בצורת קרן הפנסיה, ביטוחי בריאות, קרנות לבנים תלויים ועוד קרנות, שחלילה לא נגלה בסוף הדרך שגם את זה אין לנו.

פרשתי כי אני לא מזדהה ולא מוכנה להיות חלק מצוות שמביא הצעה אחת צרה שכל מטרתה הפרטה ללא אפשרות להתבוננות נוספת על הקיבוץ השיתופי.

יש מודלים שונים של שיתופיות וגבע השיתופית כיום  לא דומה לגבע השיתופית של לפני 20 שנה. אפשר לעשות התאמות ובכל זאת להישאר שיתופיים. 

2.                 התניית תמריצים כמו רכב מאפיינת נורמות ואופן התנהלות שמאפיינים את הקיבוץ המתחדש.  בתקופה שבה הוחלט על צמצום והתייעלות כיצד את מסבירה את דרישתך זו?

תשובה:על שאלה זו עניתי במסמך הקודם שהוצאתי לקבוצה ואחזור ואחדד מספר נקודות

א.              בוועדת האיתור העליתי את נושא התמריצים והצוות קיבל את המלצתי וברוח זו פנינו לחברי גבע שהגיעו להתראיין לתפקיד.  זה לא היה מסמכותנו להחליט, אך היינו מעבירים זאת למזכירות כהמלצה שיוצאת מהצוות. בלב העניין , הבנו שקשה לגייס חבר גבע לתפקיד זה , לאור כל החוויות מהעבר , וחיפשנו דרך יצירתית לשמור את החברים בעניין. על אף התמריצים שהצענו , לא נמצא החבר "האמיץ" שיהיה מוכן לסחוב את העגלה בתקופה מורכבת זו.  כשקיבלנו את ההחלטה בדבר התמריצים, האפשרות שאתמודד על התפקיד כלל לא הייתה על הפרק. כשנפתחה אפשרות זו מבחינתי, הצעתי את עצמי לתפקיד מתוך הבנה שהחלטה זו כבר התגבשה בתוך הצוות. זו הייתה אכזבה גמורה ואף נתפשה בעיניי כהחלטה תמוהה,  שכשזה הגיע אליי אז העניין כבר לא היה רלוונטי ! ואף הגדילו לעשות,, הרעיון הותקף קשות בתוך הצוות ולא הובא ברוח המקורית למזכירות! .

ב.                 בתקופה זו של צמצום והתייעלות זה בדיוק המענה האמיתי להתייעלות וחיסכון. כל שכיר שניקח לתפקיד יעלה לקבוצה לא פחות מ- 18,000 ₪ ברוטו + תנאים סוציאליים + רכב צמוד.  אני מעריכה שתהיה זו עלות של כ- 28,000 ₪ עלות מעביד לכל הפחות.  הקצאת רכב לנושא משרה זו מתוך גבע תעלה לקבוצה לא יותר מ- 4,000 ₪ ובצמצום הדרישה לא יעלה על 2,700 ₪ בחודש. אולי יש באפשרותנו גם לחסוך את אפשרות גיוס מנהל קהילה מבחוץ ולמצוא חבר מתאים שייקח זאת בחצי משרה ואני אוביל את המכלול של מזכירה חברתית וניהול קהילה ובכך נחסוך אפילו יותר.

ג.                   נורמות של קיבוץ מתחדש ... ממש לא.  בתנועה הקיבוצית כבר ב- 2005 יצאו עם מסמך שנקרא " מדיניות תגמול בקיבוץ ובמפעל הקיבוצי כדרך להנעה ועידוד ביצועים בעבודה" חברי הצוות : אשר בר אמת מעברון, לאה זבולון מרמת יוחנן, סיגל סבוראי מעין חרוד מאוחד, ערן בן דב מעין צורים, רוזי אפרתי מגבעת ברנר, רמי יעקב מבית עמק ויועצים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה.  כבר אז, כשראו לאן הרוח נושבת, המליצו על תגמול חומריכמו רכב, אש"ל/ארוחות מסובסדות, אחזקת טלפון, הנחה על מוצרי החברה (להינות ממוצרים או שירותים שמייצר הארגון)ועל תגמול שאינו חומרי כמו כבוד, הכרה והוקרה.כל זאת לצד כלי הערכה ומשוב שמודדים ביצועים.  אני לא מקדימה את זמני , הזמנים מזמן כבר כאן. אילו היינו יכולים להקשיב לזה כבר אז ,כשהבאתי זאת למזכירות בתקופתו של דני פלג ,אולי לא היינו עומדים זועמים כל כך כשמישהו מבקש "להזיז את הגבינה".

3.                 זיוה יקרה , בקטע הנ"ל בן 3 סעיפים אני חלוק עליך מפה ועד הודעה חדשה . אני פשוט לא מעריך מועמד לתפקיד כל כך מרכזי ברמה הערכית , מוסרית , חברית שוויונית וכו' . שמתנה את כניסתו לתפקיד בטובות הנאה כל שהן . אגב , למה דווקא רכב , למה לא תגמול ישירות לתקציבו ? מה ההבדל העקרוני בעצם ?

תשובה:למה לקרוא לזה טובות הנאה ולהקטין את זה כל כך??? למה לא לראות את זה כמו שרוב העולם רואה את זה "תגמול והכרה על ציפייה למקצועיות והשקעה?? " למה רכב?? כי רכב יאפשר לי לשמור על הנוחות שיש לי היום ויש ביכולתי להמשיך ולהעניק למשפחתי.  כל תגמול כספי הופך את המשחק להכנסה מעבודה ושם גבולות המגרש ברורים.  אני שולחת לך את המסמך של התנועה הקיבוצית מ- 2005. תלמד אותו יש בו הרבה מאוד מעוף לשמירה על הקיבוץ השיתופי.

4.   אני מכיר באופן אישי חבר גבע שכיהן 8 שנים כמזכיר והגיע לתפקיד מתנאים לא רעים בכלל כעובד חוץ , אבל בא לתפקיד מתפיסת עולם מסוימת ורצון לקחת חלק משמעותי בחיי קהילה בה נולד והקים את משפחתו , ו"למרבה הפלא" מצא שאפשר להשתלב בחיי היום יום בתפקיד ובגבע גם בלי שיקשוק המפתחות בכיס . . . מבחינתי מי שלא בא לתפקיד שכזה מתוך אידיאל וערך של צניעות , חן וחסד ורחמים ובעיקר דוגמא אישית , שפשוט לא יכנס לזה . אין קיבוץ אחד דומה לשני , לכן סיפורים בנושאים שונים מקיבוצים אחרים אינם רלבנטיים לגבע.

תשובה:אני חושבת שאני מאוד צנועה וגם מאוד ריאלית.  לא נמצא חבר אחד מתוך גבע שהסכים לקחת את התפקיד !  פעם היו ______, כמוך.  העולם השתנה והתאמות קלות לא פגעו באף אחד, להיפך.  אני חושבת שיש לגבע הזדמנות לקבל איכות על חשבון גמישות קלה ומבלי להיצמד לעבר.  הקיבוץ השיתופי היום הוא לא מה שהיה פעם, אך עדיין אפשר לשמר אותו כקולקטיב מוצלח אשר מובילים אותו אנשים איכותיים שרואים את טובת הקהילה לצד טובתם האישית.  זאת לא מילה גסה! אני מאמינה, בכל הצניעות, שתרומתי תעלה אין ספור מונים על ההיצמדות למה שהיה והדרישה לעוד מאותו הדבר.

אין לי כלל התנגדות לתמריצים לבעלי תפקידים, נהפוך הוא. הטעות היא הצבת תנאי מוקדם בעת הגשת המועמדות. הציבור בכלל וה"גבוני" בפרט, הוא שיפוטי וביקורתי ,ככל שהמועמד יהיה חיובי, וחווה זאת כהתנשאות. נושא התמריצים (במקרה שלך) חייב להתקבל בהסכמות בגופים /וועדות ציבוריות טרום דיון לגופו של מועמד.  ב"להט ההסתערות" המועמד מתאהב בקונספט שלו, מאבד את הקשר עם ציבור הבוחרים ובעצם מכשיל את עצמו.

תשובה: אני מסכימה איתך שיש התנגדות על אף כוונותיי הכנות, אך היא לא רק לתנאי המקדים. בגבע, לדעתי, רוצים שמה שהיה הוא מה שיהיה.  לטעמי אנחנו בשלב, בקבוצה, בארץ ובעולם, של בחירה בין אלטרנטיבות. בהנחה שאלו התנאים ועכשיו גם משהורדתי את "הניצול הפרטי" שנתפס כפחות מוסרי בקבוצה, האם לא תהיה זו אלטרנטיבה טובה/ עדיפה יותר על מועמד מבחוץ?

לידיעת הציבור:

ברצוני לשתף כי הגמשתי את התנאים בעניין הרכב ובקשתי תעמוד כעת על הקצאת רכב בו יעשה שימוש בקרלוג עבודה לצורך נסיעות עבודה וקרלוג פרטי לנסיעות פרטיות כמו שזה כבר מתנהל בענפי החקלאות ובבקרה עם הרכבים המוצמדים.

אלו השאלות, אלו התשובות, אלו תפישותיי ואני מזמינה אתכם לבחון את הדברים מהמקום העמוק, החם והאדום של לבכם.....

ותוספת רוחנית קטנה כדי שנסיים לקרוא בהרגשה טובה :

גבע – ילד זה יהיה יצירתי, דברים יסתדרו לו בדקה ה 90, רגיש מאוד, רוחני, שפע חומרי, מזל, גאולה והצלחה. תהיה לו ביקורת עצמית גבוהה, שאפתן. יעשה הרבה כדי לרצות את החברים, לפעמים ייגרר אחר מעשים פחות טובים כדי לרצות את האנשים מסביבו. רגישות פנימית חזקה מאוד.     (מתוך ספר השמות לבנים) 

בתקווה שנתבונן על הדברים ועל החיים קצת יותר בקלילות וגם נוכל לצחוק

כל הדרך אל הקלפי !!!

בברכה, זיוה אוחיון-רכט

*********************************

חברה שלי זיוה,

הגיעה לכאן ממחוזות אחרים,

מעבר לשדות ומעבר להרים.

היא הביאה אלינו ניחוח חדש,

לא מוכר, מוזר... מפתיע ממש!

לפעמים היא נשמעת מעט משונה,

כשמקשיבים לה טוב טוב, היא חדה ושנונה.

איזו תעוזה, איזו עקשנות,

היא תזיז גם הרים אם זה מה שנחוץ.

מביאה את נסיון העולם הגדול,

ואינה מפחדת לקום וליפול.

יש לה יכולת לראות, רחב ופתוח,

ומזהה בקלות לאן נושבת הרוח.

בעלת תפיסת עולם וגישה מערכתית,

יש לה איכות של מנהיגה אמיתית,

ואפילו שהיא לא "גבונית גזעית"...

אז יש כאן הזדמנות לעירוב גנטי,

לגלות את עצמו, עוצמתי ואוטנטי,

שיאפשר  לו לגזע להעמיק שרשים,

שיניבו פירות וחיים חדשים.

 

בברכה,

מורן שבילי רז.

מופיע בעלון:
תגובות לדף