תודה לקובצה (במקום פרידה מהטיולית) - רועי לרון

קובְּצֶה(הלא הוא קובי) היחיד והמיוחד,

 

עם מכירתה של הטיולית, תם עידן על הגבעה, ומסתיים לו מפעל חיים מפואר.

הטיולית של גבע הייתה מיוחדת במינה וזאת אך ורק בזכותך. מדן ועד אילת בימי שלג קרים ובחמסינים מטורפים, הובלת אותנו ילדי הגבעה ברחבי המדינה במסירות שאין כמוה.

דורות של ילדים חרשו את הארץ כשידיך על ההגה מובילות אותם בבטחה.

הנסיעה וההגעה ממקום למקום הוו חלק קטן מהחוויה; מה שעשה את הטיול היו הסיפורים והאגדות הבלתי נגמרים שלך על כל פינה בארץ. סיפורים מתקופת הצבא שלך, חוויות מתקופת סיני, וכשחלפנו ליד קיבוצים שונים: איך נאספו בני זוג חדשים לגבע, ועוד ועוד ועוד...

דברים מדהימים לפעמים טוב שנגמרים בשיאם. היינו מאחרוני הקיבוצים שעוד החזיקו טיולית מיוחדת כזאת; טבעם של דברים טובים מתישהו להסתיים.

רצינו להגיד המון תודה על השנים היפות בהן עזרת ונענית לכול בקשותינו וכול שיגעונותינו ועל שהייתה לך הסבלנות להיתקע בפקקים אין סופיים, ולהמתין לנו שעות על גבי שעות בשמורות נידחות. יש לנו חלום גדול שכבר בחופש הקרוב תסיע אותנו עם אוטובוס מפנק, מזגן ומקרר וכסאות נוחים. (אנחנו מאמינים שחלומות מתגשמים).

קובצה יקר, נפרדנו מהטיולית אך לא ממך...

 

רועי לרון, בשם מערכת החינוך

מופיע בעלון:
תגובות לדף