תחשיב עלויות קליטה חלק 2 - זיוה אוחיון רכט

כתבת המשך לנושא : תחשיב עלויות כלכליות לקליטה

עריצות המספרים" – מתוך האם שימפנזים חושבים על פרישה, יעקב בורק

" עריצות המספרים" (( The Tyranny of Numbers הוא המושג שטבעו מהנדסי המחשבים של שנות ה- 60 לתיאור הצורך המתסכל לחווט את מספרם ההולך וגדל של רכיבי המחשב כדי להגדיל את כושר החישוב שלו.  זהו גם שם ספרו של העיתונאי והעורך הבריטי דויד בויל, וזה בדיוק מה שרשם לי הרופא כאשר חלקתי עמו את חלומותיי עתירי המספרים.  סיפור הפתיחה של הספר עוסק בידידיה בקסטון, פועל חסר השכלה באנגליה הוויקטוריאנית , שניחן ביכולת מופלאה לעיבוד מספרים. ביקורו הראשון של בקסטון באולם התיאטרון הבריטי היה בהצגה ריצ'ארד השלישי. כאשר נשאל לאחר ההצגה כיצד נהנה, אמר כי ספר 5,202 צעדי ריקוד ו- 12,445 מילים שאמרו השחקנים במהלך ההצגה. אף לא מילה על משמעות הדברים או דמותו הכריזמטית של המלך הגיבן והמרושע.

בקסטון דייק להפליא בספירה, אך הסיפור מטריד. בקסטון מייצג היטב את העולם שבו הספירה היא חזות הכל, אך המשמעות העמוקה של מה שנמדד נעלמת בתהליך: תוצאות בחינות מחליפות אינטליגנציה, סקרי דעת קהל מחליפים מנהיגות וממוצע הכנסה לנפש מסתיר את ממדי העוני. נהמת הספירה הבלתי פוסקת יוצרת את הניכור הרגשי העומד בבסיס אובדן הדרך של ציוויליזציות שלמות.

בין שאר הפרדוקסים שיוצרת המדידה, מצביע בויל על העובדה שאנו יכולים למדוד קבוצות אנשים אבל איננו יכולים למדוד בודדים. כאשר אנו מצליחים להכיר את "מר ממוצע" בפועל, אנו מגלים שיש לו טעם מוזר בבחירת בגדיו התחתונים ואוסף ממוצע של פרפרים מיערות בורניאו.

על פי פרדוקס מפתיע אחר, כאשר אנו מודדים תופעה מסוימת, היא נוטה להחמיר. ההסבר לכך לא ברור כל כך.  לעיתים, הגדרות התופעה משתנה עם הזמן כדי לשקף עניין ציבורי גובר, לעיתים הבריות נוטות לדווח עוד יותר על תופעה מסוימת כיוון שעצם המדידה העלתה את הנושא לתודעתם.

סיפור הסיום של בויל מתעד את מערכת הבחירות המוזרה לנשיאות ארצות הברית שנערכה בנובמבר 2000. במדינה שבה הניתוח הסטטיסטי משמש מזון שתינוקות גדלים עליו ואמצעי ההצגה הכמותית בטלוויזיה הם המשוכללים בעולם, הוכרע גורלו של הנשיא על ידי אופי הניקוב האנושי של כרטיסי ההצבעה של פחות מ- 1,000 איש. לפתע נעשה ברור כמה סובייקטיבי וחשוף לטעות אנוש הפך תהליך הספירה והמדידה.

לסיכום, טוען בויל, העיסוק בניתוח הכמותי מביא עמו סוג של עיוורון.  כאשר אנו מודדים את החיים אנו מצמצמים אותם.

אחרי הכל, אנו חייבים להודות, איננו מרזים מכך שאנו עולים על המאזניים בכל יום."

עד כאן יעקב בורק והעיתונאי הבריטי דויד בויל.

ועכשיו איך זה קשור לענייניה של קבוצת גבע בנושא הקליטה?

קיבלתי המון תגובות מפרגנות אך גם מסויגות מכיוון שמדובר במספרים.

אז לטובתו של עניין אני מביאה את המספרים המדויקים לתחשיב כדי להוכיח שהמספרים נכונים.  את תפישתי בעניין קליטה אני חושבת שכבר מכירים כולם,  והיא משתווה למשפט של בויל : " נהמת הספירה הבלתי פוסקת יוצרת את הניכור הרגשי העומד בבסיס אובדן הדרך של ציוויליזציות שלמות. "

עלויות ליחיד לחודש - סה"כ הוצאה ליחיד + ילד בחודש =  9,770 ₪

עלויות דירה : 750 ₪ (1,500 ₪ למשפחה.)  אחזקה וכלליות : 700₪

תקציב אישי: 2,500 ₪ ,        תקציב ילדים: 700 ₪ לילד

הפרשות לפנסיה: 1,100 ₪    הפרשות לקופת גמל: 550 ₪

תשלומי ביטוח לאומי: 500 ₪          תשלומי בריאות: 800 ₪

ביטוח קטסטרופות: 70 ₪    ביטוח סיעודי: 30 ₪

ביטוח בריאות: 70 ₪            סבסוד רכב: 250 ₪

חינוך ילדים: 1,200 ₪ (לילד)            סבסוד מזון: 200 ₪

מים: 100 ₪                חשמל: 250 ₪

סך הוצאות 40 נקלטים בחודש =325,510 ₪  

הכנסות 40 נקלטים בחודש = 338,850 ₪

יתרה = 13,340 ₪ בחודש  - פחות קיזוז עלויות מעביד בקרה בחודש: 16,160 ₪

הוצאות קהילה בחודש לקליטה (40 נקלטים)  2,880 - ₪ ליחיד =  72 ₪

הכנסות מדמי קליטה 2012-2016 = 225,904 ₪= 3,765 ₪ לחודש .

3,765-2880=885 ₪ הכנסות מקליטה בחודש!!!!!!!!!

לסיכום, טוען בויל, העיסוק בניתוח הכמותי מביא עמו סוג של עיוורון.  כאשר אנו מודדים את החיים אנו מצמצמים אותם.

בברכת חברים, זיוה אוחיון-רכט

מופיע בעלון:
תגובות לדף