רגע של שאר רוח - אורי ברזק

רגע של שאר רוח:

כבר כמה חודשים שאני פוקד את אתר הסקי בגלבוע באופן יומיומי. מכאן אני מצטרף אל חברי לעבודה בבית הספר בזכרון יעקב ויחד אנחנו נוסעים כדי לחסוך בכסף ובזיהום אוויר.

רחבת החנייה שוממת כמו המבנים שבפאתיה. מפעם לפעם מגיע רכב הסעות בודד, עושה סיבוב ויוצא. איש אינו עולה ואיש אינו יורד. שלושה דגלים מתנוססים על הכיכר שבכניסה מבשרים בחגיגיות שמוטה את הלאומיות, העסקיות והמקומיות של האתר המפואר.

עזריה אלון זכרונו לברכה כינה את המקום 'פצע סביבתי' ונדמה שכמו דויד בקינתו, קילל אלון את המקום לעזובה חסרת תועלת וחסר חן.

ואולם, אי אפשר שלא להתפעל מהנוף הנשקף ממרפסות השיש המרובבות לשלשת של יונים. ממש כמו בשירה של נתנאלה - "גבוה מעל הרי גלבוע... היונה פורשת כנף, היונה דואה במרחב, אברותיה קלות..."

עומד האדם שהר הגלבוע הוא תבנית נוף הולדתו ושואל עצמו האם לעולם יקולל המקום? האם לנצח יעמוד בעזובה? או שמא בבוקר אחד יבקיע נסיך את דרכו אל הארמון המכושף ויעיר את היפהפייה הנמה בנשיקת משמעות. כשתפקח את עיניה הענוגות הוא יאמר לה בוקר טוב עלמתי. הגיע הזמן לקום לבית הספר.

כן. המקום הזה יהפוך לבית הספר הקהילתי של המועצה. לכאן יגיעו תלמידים מכל רחבי המועצה,מהמושבים, מהכפרים ומהקיבוצים ללמוד בדרך שטרם קרתה לנו. הם ילמדו יחד בשתי שפות, לאורן של שלוש דתות ובשלל תרבויות ססגוני. יהיה זה בית ספר שבו הקשר בין התלמידים למוריהם יתבסס על הגישה הדמוקרטית. שיטות הלימוד בו תהיינה על בסיס שיטת הלמידה דרך פרויקטים והצלחת התלמידים תימדד בקשר הרב-דורי בינם לבין היישובים שלהם.

אז תסור קללתו של עזריה אלון ובמקום שלושת הדגלים שבכיכר יישתל עץ אלון צעיר - רופא לפצע ומאחה עבר עם עתיד, מזרח עם מערב, רוח עם חומר.

נעלה ונגשים!, אורי ברזק

מופיע בעלון:
תגובות לדף