נווה - גדעון גולן 1964

נווה / גדעון גולן 1964

יצאתי לעולם לתור במשעולים,

בקשתי לי נווה לנטות בו אהלי.

 

הלכתי למדבר והוא חסר גבולות,

ודרור במרחבים, והוד ושגב לו,

ואין בו נפש חי, ואין בו רע לי,

יחיד בלב ציה נותר רק משעולי.

 

עליתי אל ההר, והוא שחקים נושק,

רוחו סוערת און, עולם רגליו חובק.

הייתי כה גדול- הייתי לבדי

ובני אדם רעי נראו כגמדים.

 

לעמק אז אלך, ואופקיו צרים,

והוא ירוק ורך, שדות ואפרים.

ופרח כלנית חייך אלי בתום

ובאו בני אדם, ברכוני לשלום.

 

יצאתי לעולם לתור במשעולים,

בקשתי לי נווה לנטות בו אהלי.

 

מה יפית עמק נווי...צילום: דני פלג

מופיע בעלון:
תגובות לדף