מרים רכס בת 100

לאימא – מרים רכס בת ה- 100

רק המעטים, יחידי סגולה זוכים להגיע לגיל 100.

מה אומרים, במה מברכים אדם שהגיע לגיל כה מופלג?

אימא! אנחנו, גאים בך ואוהבים אותך!

נולדת לפני 100 שנים, כאן בארץ, בראשל"צ כבת בכורה לסבא יוסף וסבתא חסיה, חלוצי העלייה השנייה.

זכית לגדול בארץ ישראל של תחילת המאה ולהיות עדה במו עינייך ושותפה בגופך ורוחך למהפכה הציונית, לבניית הארץ, ולהקמת המדינה המתגשמת ומתממשת במהלך אותה ה"מאה הקצרה" האיומה והמופלאה, ממש במקביל לסיפור ילדותך, נעוריך ובחרותך.

הבית של סבתא וסבא  היה בית חלוצי מיוחד במינו. בית שגם בתקופות של מחסור וקשיים עצומים שידר והנחיל אופטימיות ואמונה והיווה בית חם, פתוח ומקום מפלט ומקלט גם לחברים בודדים.

 

גם היום כשאני עצמי כבר סבא, אני אוהב לשבת לידך ולשמוע סיפורים שאת זוכרת מילדותך הרחוקה.

הסיפור על התינוקת מרים בת 9 חודשים שחלתה בדלקת מעיים, וההורים הצעירים שלוקחים אותה על הידיים ברגל, לאורך שפת הים מראשון ליפו בדרך שורצת עריקים תורכים אל הרופא הגרמני שקבע : "אל תדאגו- היא תחיה"

ואפילו לא תאר לעצמו כמה צדק...

תמיד התרגשתי לשמוע את הסיפור על מרים בת ה-6 שכבר יש לה שתי אחיות קטנות הדסה ורות, היוצאות לרחוב בנוה- צדק לבושות לבן יחד עם אימא חסיה לחגיגות האחד במאי 1921 וקריאות "פרעות, פרעות" מחזירות אותן הביתה, אליו, נכנס אחרי זמן קצר סבא יוסף, חייל משוחרר מהגדוד העברי, עם כמה חברים חמושים ברובים וכבר יודעים לספר על רצח העולים ביפו, ועל רצח הסופר י.ח.ברנר.

אנחנו גאים בך על שזכית לקחת חלק כתלמידה וחניכה בניסוי חינוכי ייחודי ומרתק הוא "בית החינוך לילדי העובדים" בתל אביב. מוסד שהייה לו משקל משמעותי בייצוג עולמך בדרכך כמחנכת וכאדם.

 

אני מאוד גאה ואפילו מקנא בך שזכית להשתתף בשנת 1942, יחד עם אחיך בן-עמי, הנמצא איתנו היום במסע הנועז והחלוצי, של סמינר הנוער העובד למצדה ברשות שמריה גוטמן בגילוי וחשיפה של שביל הנחש.

חלק נכבד מחייך הקדשת לחינוך כמורה בעמק הירדן וכמורה ומנהלת בית הספר בגבע, ובעיקר כמורה ומחנכת של ילדי עליית הנוער ולחינוכם ולקליטתם התמסרת בכל מאודך, וראית בכך ייעוד ועבודת קודש ממש ורבים מחניכייך אלה שגם הם כבר סבים לנכדים עוד שמרו ושומרים אתך על קשר עשרות בשנים עד היום.

אני גאים בך על שהקמת את הארכיון בגבע, ארכיון לתפארת המשמש עד היום כארכיון קיבוצי לדוגמא.

אנו מאושרים על שבחרת את אבא אנשל להקים עמו את משפחת רכס שלנו, ולהביא אותנו צביקה דרור ודינהל'ה לעולם.

אנחנו אוהבים אותך אימא, כי נתת לנו יחד, עם אבא אנשל, בית חם ואוהב, כי היקנת לנו את אהבת הארץ, את הספר והדעת ולימדת אותנו בפועל , בשטח ממש את חשיבותם וערכם של בית ומשפחה.

משפחתנו מורחבת כוללת הים 11 נכדים ו-17 נינים והשושלת לא רק שלא נותקה, אלה חייה, נושמת וגדלה.

ואולם גם היום את נותנת לנו את התחושה כי שלומו ומצבו של כל אחד מילדיך, נכדיך ונינייך, אחייך ה"הקטנים" וצאצאיהם יקרים וחשובים לך מכל.

על כל אלה אנחנו אוהבים אותך אימא, גאים בך ומאחלים לך ולכולנו הרבה בריאות ואושר!

יום הולדת שמח!


מופיע בעלון:
תגובות לדף