מרד הנפילים - בארי צימרמן. מצב יום יומי - צקי גפן

מרד הנפילים

ארבעים יום וארבעים לילה, מוקף נהרות ונעירות, השיב אבינו נח לבניו כל תשובות שבעולם, ולא קיבלו ממנו. חם טען בחום, יפת שפך זפת, ושֵם, לעת ערב / היה בוטה כמדקרות חרב: למה נפלה בחלקנו ההצלה הזו, אמרו לנח. במה זכינו אנו החיים ובמה חטאו המתים? במה אנו טובים מן הטבועים והנחנקים? / מה פשעו ומה עָוו הילדים הרכים? / ומשהתמיד נח בשתיקתו הזועפת / פנו שם, חם ויפת, / כדרכם של כועסים, אל ספר איוב: "אחת היא על כן אמרתי", ציטט חם כחום לבו, "תם ורשע הוא מכלה!"; "ארץ ניתנה ביד רשע!", הוסיף יפת קיסם למדורה / שתיקתו של שם היתה מרה ושחורה / האוויר עמד, דחוס ורע / אבא נח היה בהחלט בצרה.

מתוך המצוקה פתח נח את פיו ויצטט לבניו מפרשת נח: "ותישחת הארץ לפני האלוהים", אמר, "ותימלא הארץ חמס", הוסיף, "אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה", סיכם. מה יש לכם? / שאל נח / ככה הוא רצה / כך הוחלט למעלה / הנחיתו עלי עובדה מנומקת / הסבירו לי שאני צדיק / שאשב בשקט / לא אני התחלתי / לא אני הכרזתי. אנחנו עדי הטביעה, לא המטביעים. מי שטבע כנראה הגיע לו. נסתרות דרכי השם. עובדה שאנחנו פה והם שם. ריבונו של עולם יודע מה שהוא עושה. בטחו בַּשם. הכל לטובה / אבל בני נח לא בטחו / הם המשיכו לתבוע תשובה / לא היה כל כך נעים שם, בתיבה / בחוץ ירד מבול, נהמה הרוח / ובפנים עלה והתלהט הויכוח.

כל אותם ימים השיב נח לבניו כל תשובות שבעולם, ולא קיבלו הימנו. אמר להם: יש צדק בעולם, וחורבן זה יוכיח, שהחריב הקדוש ברוך הוא את הרשעים והותיר בחיים אותנו, צדיקיו, יראי שמו. מה כאן לא מובן? / אמר חם לאביו: אין מביאים ראיה מן החורבן / חַמי, עליו השלום, קבע / איש ישר היה, ובכל זאת טבע / הוא ואשתו ובניו ונכדיו / כל המאבד עולם מלא כאילו איבד נפש אחת / התרגש חם ושיבש פתגם.

אז אמר נח לבניו: יש צדק בעולם, ויוכיחו המים, שהטביעו חוטאים ולא יכלו לצדיקים. אמר לו יפת בנו: אין מביאים ראיה מן המים, והתחיל למנות, כרוכל, את כל הנספים והקטולים שאבדו במים הגדולים / את התנשמות והפילים, העכברים והאיילים / החרדונים והצפרדעים ועוד זעירים וקטנים ובינוניים וענקים / שעכשיו כולם במחלקת הנחנקים.

אין זאת, אמר יפת, כי דין החיה והבהמה כדין כולנו / מהם השאיר דוגמה אחת וכך נהג גם בנו / לא הבחין בין דם לדם / בין רפש לנפש / לא נתן לבו לצלמו שבאדם / ירק לנו מבול ישר בפנים, וכל המלבין פני חברו, ציטט יפת לאביו / כאילו שפך דמים / "ארץ ניתנה ביד רשע!" חזר וציטט במרץ / ועכשיו, מה אתה יודע, אין לנו אפילו ארץ.

האווירה היתה קשה ודחוסה. על כפות המאזניים הוטלו כבוד האדם וחירותו / מול קדושת האל ודתו / שלטון המוסר מול שרירות השררה / יכולת הבחירה מול פי הגבורה / בעולם צעקה הרוח ובתיבה להטו הרוחות / אש הספק מילאה כל פה, רגשות אשמה וריגושי התפכחות ירקו גיצי תבערה / והמים שבחוץ רק ליבו את המדורה / נח עצמו, כאמור,לא בער  / צדיק תמים היה וצדיק תמים נשאר / אבל בניו, שמאסו בצַדיקות וחיפשו צדק / בערו בכפירתם הגדולה

ולא עזרו כל תשובות שבעולם.

בארי צימרמן

************************

מצב יום יומי

 

נכנסתי לתא זכרונותי

ומצאתי תמונה ישנה ומכתב

 

הרכבתי משקפיים כהים

ויצאתי

 

המראה שנגלה סימא את עיני

 

חזרתי לתא זכרונותי שוב

לאותה תמונה ישנה ומכתב

 

צקי

מופיע בעלון:
תגובות לדף