עדכון מהגזבר - אלי מזרחי

חברות וחברים שלום רב.

בפרסום זה אני מתכוון לנסות ולתאר באופן תמציתי ובהיר כמיטב יכולתי את תמונת המצב של גבע ותאגידיה, להמעיט ככל הניתן בנתונים כמותיים ולתת דגש לאופן ההתנהלות ואילו אמצעים יש לנקוט בטווח המידי.

א.מצב כספי להיום ואמדנים לסוף שנה

1.קיים עיכוב בתשלומי לקוחות נכון לתחילת יולי בסכום נצבר של כ- 1.25 מליון שקלים. כ-450 אש"ח בקבוץ והיתרה בתאגיד החקלאות.

.לקראת המחצית השנייה של 2015:

2.יבול השקדים השנה, נמוך בשליש מהתוכניות מה שיביא להפחתה בהכנסה של כ-1.6 מלש"ח, לעומת התכנון.

3. ירידת מחירים בענף הגד"ש יביא להפחתבהכנסה של כ- 0.3 מלש"ח.

4.מכון השקדים ייאלץ להתמודד עם ירידה משמעותית במחירים של מוצרי הלוואי שומר השקד וקליפת השקד, בשיעור של כ- 50%. המשמעות הכספית ירידה של כ – 1 מלש"ח.

5.הרחבה במספר הלקוחות תפצה על הירידה בכמות היבול המפוצחת של הלקוחות הקיימים, כלומר ירידה נצברת ברווח ביחס לתכנון של כ- 2.9 מלש"ח

6.כל המפורט לעיל,משפיע על חלוקת רווחים בשנת 2016 וכמובן על היכולת לבצע את תוכניות ההשקעה ושימור רמת ההוצאות המתוכננת בקהילה במהלך 2015.

ב.תאגידים

1.גבע ,קבוץ מגוון פעילויות עסקיות ויכולות כלכליות. זה נתון ולא אמירה ריקה.

2.חשוב ביותר שתיווצר התאמה וחפיפה בין היכולות האמיתיות לבין רמת הציפיות מהתאגידים בכל הקשור לגובה הרווחים וחלוקתם.

3.מכון השקדים – ההשקעה הגדולה ביותר בשנים האחרונות. תואם את תוכנית ההקמה ומעבר לזה.  

4.בקרה – פועלת באופן נפרד לחלוטין מהקבוץ. בשנים האחרונות הועלה הסכום המועבר בגין דמי שימוש בנכסים ושכר עבודה. מתווה חלוקת הרווחים נותר כשהיה 50% מהרווח הנקי בממוצע לשלוש שנים.

5.פעילויות אלו מוצלחות ככל שיהיו מהוות תעשייה מסורתית, חקלאות ושירותים לחקלאות. שיעורי הרווח בהתאם, כך גם היכולת לגוון ולהיכנס לתחומים חדשים, בוודאי בכל הקשור לחקלאות ומכון השקדים.

לפעילויות אלו יש תקרה שלא ניתן לפרוץ. היקף הקרקע לא יכול לגדול, מכסות מים, חלב וגידול פטמים לא ניתנות לשינוי, יכולת הפיצוח גם היא מוגבלת לשטחי השקד הנטועים ומרבית היבול מגיע אלינו. עיקר המאמצים כמובן בהתייעלות אבל גם כאן יש גבול ליכולות. עלינו להבין את המגבלות שבתאגידים שלנו. לדעת מה היכולות, ולמה לצפות.

ג.תיאגוד

1.הליך התיאגוד הושלם. במסגרתו הועברה האחזקה בתאגידים לתאגיד האחזקות ובקבוץ נותרו מספר יזמויות קטנות והמוסך.

2.כלל ההלוואות שגייסנו מבנק לאומי שהיו בקבוץ, הועברו לתאגיד האחזקות.

3.כלל השעבודים והערבויות שהיו בקבוץ הוסרווהועברו אף הן לתאגיד האחזקות ולתאגידים המוחזקים. אני רואה מהלך זה כהישג שחובה לשמר.

4.בצד התועלות הנגזרות ממהלך התיאגוד נולדה אחריות כבדה שעלינו לעמוד בה.אופן ההתנהלות השוטף נגזר מהתחייבויות שלקחנו על עצמנו בעת התיאגוד מחדש,והסבת ההלוואות מהקבוץ.הוכן מתווה ברור ומוסכם בינינו לבין הבנק של קצב ירידה בחוב העומד על 2.5 מלש"ח לכל הפחות בכל שנה.

ד.מה נדרש לעשות

1.כמו בכל גוף עיסקי או משפחתי, מוטלת עלינו החובה ועלינו והאחריות להכיר במגבלות שלנו ולהתאים את רמת ההוצאות ליכולות האמיתיות.

2.משך תקופה ארוכה נהגה גבע לממן את הפער שבין היכולת האמתית ( הכנסות עבודה וביצועי התאגידים),להוצאות על צריכה שוטפת, שיפוצים והרחבות, הפקדות לפנסיה וקרנות חיים (רמת חיים) בנטילת הלוואות.

3.כל עוד הסכימו הבנקים השונים נלקחו הלוואות מהבנקים. כשאלו עצרו את מתן האשראים פנינו לארגון האזורי ולאחר מכן כשגם מסגרות אלו נוצלו פנינו ולקחנו הלוואות מבקרה. המשמעות היא אחת –הוצאות מעבר ליכולות.

4.חברות וחברים , התנהגות שכזו לא יכולה להימשך ומוטב לבצע את השינויים ההכרחיים מהר ובאופן תכליתי ועמוק ככל שנדרש.

במידה וכך ננהג הקושי יהיה פחות ולפרק זמן קצר יותר. דיונים מרתוניים וויכוחים על כל סעיף הן מותרות שהזמן לא מאפשר.אנו נדרשים לתת פתרונות אמתיים ולא לגלגל את הקושי הנוכחי לעתיד, בוודאי שלא להתעלם ממנו בתקווה ש"יהיה בסדר".  העדר התמודדות אינו פתרון, נהפוך הוא זה רק מעמיק את הבעיה.

אין כל סיבה ואף אחד לא רוצה להיות במצב שבו אחרים בוחרים את הפתרונות בעבורו.

בזאת אסיים – יש אין סוף דוגמאות לגופים בכל סדר גודל שהתעלמו מהמציאות וסופו של דבר נפלו למשבר וכשלו החל מהתא המשפחתי, תאגידי ענק בהיקפי נכסים ופעילויות אדירים ועד למדינות (ראו לאחרונה את יוון).

מצופה מכולם לנהוג באחריות, להכיר בקשיים, להתמודד ולפתור אותם בקור רוח, שיקול דעת ובמהירות.

אלי מזרחי, גזבר

מופיע בעלון:
תגובות לדף