נחמן רז ז"ל

בית גבע אבל על מותו של

חברנו נחמן רז ז"ל

ומשתתף בצער המשפחה


הספד

לאבא.

הצלחת לצאת בצורה יפה מכובדת, ואיתך מסתיים עידן. עידן של ערכים, עידן של התווית כיוון לדרך, שאולי לא מתאימה לכל אחד, אבל אתה הובלת אותו כמנהיג אמיתי.

גופתך שוכבת על הרצפה. אתה נראה כישן. אבל כשאני נוגע במצחך, אני חש קור מקפיא. אני מושך את ידי בחזרה ומבין שזו הפעם האחרונה שאני רואה אותך בצורתך הגשמית.

אבא, זה לא סתם בן - אדם. זאת אישיות, אישיות דגולה שמבוססת על פנימיות יציבה,  עניינית ומפוקסת ועל כיוון ברור ובלתי מתפשר.

אם הייתי שואל אותך עכשיו למה אתה חושב שזאת הדרך הנכונה היית אומר:הרי ברור לך שמטרתנו היא להמשיך את קיומו של העם היהודי.

איך עושים זאת? דרך חינוך !!! עיצוב דור של אנשים נאורים, ענייניים ומעשיים, עם מחויבות עמוקה להמשיך את דרכם של סבא יעקב וסבתא שרה שביחד עם קומץ צעירים יהודים אידיאליסטים כמוהם, עזבו את בתיהם ברוסיה מולדתם, וטילטלו את עצמם לישראל הלוהטת והלבנטינית חדורי הבנת הצורך הדחוף שבהקמת בית במדינה של יהודים. ולמה? כי לעמנו הרדוף והמוכה, אין אלטרנטיבה אחרת.

התמדת לכל אורך הדרך ולא דילגת על שום תפקיד.מדריך נוער, קצין חינוך בצה"ל, מתנדב להנחיל ערכי חקלאות ציונית לעולים מצפון אפריקה, מורה, מחנך, מנהל  בית ספר, מזכיר גבע, מזכיר האיחוד, חבר כנסת, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מרצה בסמינר אפעל ועוד.

תמיד ידעת לשמור על חזות עניינית וזקיפות קומה, ואפילו אם רתחת, מעולם לא ראיתי אותך משדר ייאוש, חוסר אונים או ספקות כלשהם בדרכך.

הייתה לך גאוות יחידה. ייצגת בכבוד רב את גבע, את התק"ם, את מדינת ישראל ואת העם היהודי.

בכשרון כתיבה נפלא, בניסוחים ישירים וביכולת נאום מרשימה בפני קהל, הצלחת להעביר את מסר ההכרח שבבנית יסודות יציבים למפעל ציוני טהור, המבוסס על ערכים של קידוש האמת, של מוסר עבודה,של שיויון ושל הגינות, ולשמור עליו מפני העשבים השוטים המכרסמים ביסודותיו, מונעים מאינטרסים אגואיסטיים, מסונוורים מתאוות ממון,עסוקים במניפולציות מלוכלכות, רומסים את כבוד האדם ומזנים את השפה העברית.


נחמן ונירקה והילדים בכפר אוריה

היית אבא אמיתי, שמגיע לחדר בערב, ונוקש בתיפוף מיוחד על הדלת כדי להכין אותנו לקפוץ עליך בחיבוקים, מארגן את התרמיל לצעדת הגלבוע ודוחק בנו לצאת בזמן לחדר אוכל ביום שישי שלא לאחר לקבלת השבת.

הגוף שלך כבר פה, למטה, אבל הנוכחות שלך קיימת בכל פינה בגבע, וההשראה שלך מרחפת מעל כל הלך רוח שנוצר כאן.

אין אנשים כמוך ולא מסתמן תחליף להמשך האחריות שנשאת על כתפיך. אבל, ימים יגידו לאן הכיוון ילך ואיך גבע תיראה בלעדיך, בעוד מספר שנים.שבעה ימים ניתנו לי כדי להיפרד ממך.אני מתכוון למצות אותם עד תום ולשחרר אותך לגמרי, לדרכך. היה שלום. אבא.

                                                                                                                               טולי
 

תודה תודה תודה על שנולדתי לאבא כמוך.

כל כך בטוח ויודע ומאמין בדרך

וכל כך מבולבל ואבוד בזוטות הקטנות של החיים, שאותן ניהלה אמא בטבעיות מוחלטת ובשנים האחרונות במיוחד עת שמרה עליך שהזדקנות הגוף לא תבייש או תביך.

אתה, שתמיד מכיר את המילים והביטויים והעובדות והרעיונות, אבל כשצריך לקדוח בקיר ולתלות מדף קוראים ליוסיק כדי שיהיה ישר ויציב ותלוי ועומד.

אבא שלעולם לא יגיד מילה שאינה בדיוק מה שהוא חושב, לעתים גם אם היא פוגעת בזולת, אבל הוא גם זה שיצא לתמוך בחלש וחסר האמצעים, גם אם זה נגד החלטת הרוב.

האמת החותכת הזאת נחתכת ומתפוגגת בסיפורים ודימיונות וגוזמאות ולרוב- אסור לקלקל סיפור טוב עם עובדות.

אבא שלעתים כועס ומתפרץ וזועם, בעיקר כשמקטרגים על כור מחצבתו, טבור העולם, השורש, גאוותו- גבע שלו, שהלכה והשתנתה אל מול עיניו והוא הלך ונעשה מריר ומאוכזב, כאהוב שננטש ע"י אהובתו ועדיין ממשיך לאחוז בכוח היפה והטוב שבה.

אני רוצה להודות על המעגל השלם והעגול והמלא שהושלם בזמן האחרון, ובעיקר בשנה האחרונה.

זמן בו מיציתי את הביקורת והטענות והתאפשר לי פשוט לאהוב אותך כל כך על כל צדדיך, ועל שהתאפשר וניתנו הזדמנויות לומר ולבלות ביחד. על שהספקנו, על כל הרגעים השקטים של היחד: על ארוחות הבוקר בשבת, על ההפלגה הנפלאה, על המסיבות בהן אתה מנגן בבנג'ו ובמנדולינה ובתערוכה האחרונה שלי, בה היית כה מעורב, סקרן ונרגש. על שציירת ורשמת בחופש גדול ודייקנות. רוצה להודות על כל מה שנטעת בי ונתת לי.                                                    נעה




מופיע בעלון:
תגובות לדף