זווית ראיה - נחמן רז

 

מדוע אין תשובות? מדוע מסתפקים בהצהרות?


בעלון האחרון מופיעה רשימה של רחלי וייס בשם"סיכום כלכלי 2014: וכן "תהיות" ובעקבותיה מהו תפקידו של הבטאון המקומי "העלון" אם לא להיות כלי לחברים להעלות דעות, לשאול שאלות לבקר או להודות על מעשים טובים? גם אלה וגם אלה.

צר לי אבל לשאלות שהעלתה רחלי אין ניתנות כלל תשובות כבר זמן רב.  למרות שנשאלו. ואין זו שאלה של תקנונים  ארוכים יותר מדוע? אולי מישהו חושב שבמידה ותהיינה יותר מודעות (?)   ופרסומת  (?}    על ישיבות ועל                אסיפות זה יהיה מקור לתשובה ומענה לשאלות. זו טעות גמורה!אכן לישיבות צריך לבוא. אבל לא תמיד – אפשרי, וגם אז לא תמיד ולא בכלל, ניתן ואפשרי לפרט ולפרש באסיפה איזו תשובה לשאלה מציקה.

לפעמים התשובה אינה מדוייקת בעיני מישהו או לא שלימה ואזזה נתפס כהתחמקות מתשובה, משהו מעין זריעת חול בעיניים ולא מענה ישיר ושלם לשואל.

לפעמים אין סבלנות למאזינים לשמוע את כל דברי ופרטי השאלות של השואל. וכך כל זה הופך  ל"כאילו". לא תגובה ולא מענה אלא תרגיל של התחמקות.

בקשתי שמטעם המזכירות תנתן בכל זאת תשובה . מפורטת לכל 5 – 6 השאלות שבהן עוסקת רחלי, בלעדי זה נוצרת תחושה שגבע נכנסת לימים של מצוקה כלכלית ואפס כיוון חברתי. על עניינים אלה יש לשמור מכל משמר ועליהם להגן בכל הכוח

זהו שלב חדש ומאיים בחיי גבע ואין לנו גבע אחרת


מופיע בעלון:
תגובות לדף