יואב נחשון ז"ל - דברים לזכרו

 

בית גבע אבל על פטירתו של חברנו

יואב נחשון ז"ל

ומשתתף בצער המשפחה

 

אבא יואב

אבא חסון עקשן חזק אמיץ אופטימי סקרן וידען,איש מיוחד במינו.

גדלנו אתך לאורך כל השנים נפעמים מהאופי המיוחד שלך.

היית איש של מעשים  איש של אנשים איש של ידע עצום וזכרון מדהים ,לכל שאלה תשובה נכונה  ובכל תחום :  גיאגרפיה  היסטוריה תנ"ך חקלאות, מדעים ידיעת הארץ ותולדות העם והארץ. מאד דומה לאביך סבא אליהו שגם הוא כמוך היה אוטודידקט אמיתי.

בצעירותנו היית כל כך פעיל בגבעטרון ובמקהלות בעבודה בדיר ובוועדות המשק אולם תמיד כשיכולת בילית איתנו. בטיולים עם הסוסה כוכבה רתומה לעגלה בשדות העמק, בסיורים עם הג'יפ  של המוסך לבדוק את שטחי גבע  מזרעין במערב ועד קומי ואבו קראם במזרח, מוודא שאף עדר של כפרי השכנים לא העז לעלות על שטחי גבע, ושהעינחרודים לא חרשו תלם אחד בטעות מעבר לשטחם.

היית פטריוט גבעי במלא נשמתך ואמונתך.

נסענו איתך המון בנסיעותיך השונות ברחבי הארץ, לתל אביב בעבודתך כגזבר  וכמנהל הקואופרטיב, לביקורים אצל חבריך בכפרים באזור ולחבריך וקרוביך הרבים בכל הארץ.

מכל מעשיך הרבים בלטה במיוחד אהבתך הגדולה לשירה וזמר שהיו בשבילך הנאה גדולה ואתה היית זמר נפלא פשוט ענק.

קול הטנור המדהים שלך השתווה לזמרי האופרה המפורסמים בעולם והיית גאוותנו הגדולה בכל רגע ורגע.

גם כשחלית ואתה רק בן 42 לא ויתרת והמשכת להיות פעיל ונמרץ בעניניהמשק, בעבודה ובשירה.

לא פחדת משום דבר וידעת בצורה ברורה וצלולה לאן מובילה אותך מחלת הפרקינסון הארורה.

עם השנים נחלש גופך אך לא רוחך, סקרנותך העצומה שהיתה כה בולטת, הובילה אותך לקרוא ולהתעניין בכל דבר הקשור במוח האדם ובהשפעת המחלה.

למרות הקשיים הפיזיים, יזמת והקמת עם חברים נוספים את עמותת חולי הפרקינסון לסייע לאנשים נוספים שחלו במחלה.

ולך אימא שלנו, שמלווה אותך כבר 64 שנה במסירות, באהבה ובנאמנות אין קץ, אנו מצדיעים לך, מחבקים אותך ואוהבים אותך.

אבא שלנו, איש יקר ואהוב, גבר שבגברים, השארת משפחה גדולה ומלוכדת, השארת מורשת וחותם בעשיה ובשירה בקול הטנור הנפלא שלא נשמע כמותו.

קולך הנפלא השזור בשירי הארץ מוכר וידוע בכל רחבי הארץ וגם אפילו מעבר לים .

דמותך היפה והאמיצה לנגד עינינו לעד.

תנוח בשלום באדמת גבע שכה אהבת.

אוהבים,   ילדיך : איילת, עופר, עמיר ונירה.

ולבסוף תודה גדולה מכל המשפחה לצוות המרפאה לאורך השנים ולוועדות הבריאות לדורותיהן למטפלים הסיעודיים ובמיוחד למסאלחה  עותמן ואדי.

 

דברי פרידה בשם הנכדים,

נכתבה בהודו הרחוקה, על ידי יובלי הנכדה המטיילת והאוהבת,

ואנחנו הנכדים הוספנו עליה זיכרונות וגעגועים

סבא שלנו הגיבור והיקר.

אני נמצאת כרגע בהודו הרחוקה,

וחושבת מה לכתוב לך שעוד לא נאמר, אל מול נופים מטורפים והרים מושלגים

ועדיין מרגישה שהלב והמחשבות כולן איתך ואתכם המשפחה האהובה שלי.

סבא, הגיע הזמן שלך לנוח. גם לך מותר. כמה התעקשת ונלחמת על חייך עד טיפת הכוח האחרונה שנותרה בך. כמה כוח סבל וחוזק היו בך! אני מעריצה אותך.

אתה מהווה השראה לי ולכל המשפחה ולעוד רבים אחרים.

בכל הזדמנות אני תמיד מספרת על כמה סבא שלי מוכשר, חכם, מעניין ובעיקר אמיץ! התמודדת אל מול המחלה במשך 40 שנה בגבורה ולא נתת לה לשלוט עלייך.

רובנו, הנכדים, חווינו ממך שנים רבות וטובות בתור סבא פעיל ובריא. כל כך הרבה זיכרונות יש לנו, ממך ואיתך. הטיולים בגלבוע, יודע הכול על כל צמח, להסביר על הנוף, על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה. אין טיול משעמם, ובטח שאין טיול שלא לומדים ממנו.

לקום ב 5 בבוקר, עם הזריחה- לנסוע על האופניים לדיר, להסתכל עליך מטפל בכבשים בעדינות ובכבוד- היידה עולים על הטרקטור ונוסעים לשדות שצמודים לגבע לרעות את הכבשים. מי עוד יכול להגיד שסבא שלו- גם זמר דגול, וגם רועה צאן ? חוזרים הביתה ב 7-8 בבוקר, מעירים את כולם, אוכלים ארוחת בוקר, וחוזרים לישון עוד כמה שעות J.

סבא חכם וחריף, שיודע תמיד לענות על כל שאלה, בכל נושא- מיהדות ועד היסטוריה, של כל עם וכל תקופה- מתקשרים לסבא ומקבלים הסבר מפורט.  

למרות המחלה המשכת לתפקד כרגיל עד כמה שאפשר, עד לפני כמה שנים שהמחלה השתלטה לבסוף עלייך אחרי פייט של שנים מצדך, אתה סבלת ממנה כל כך ואנחנו רק רצינו והתפללנו שתהיה שלו וחופשי. ישבת אתנו בסלון, הקשבת לשיחות, השתתפת כשיכולת, הוספת, זוכר שמות ותאריכים, מסתכל עלינו, באותן עיניים, באותו מבט, שקט שקט, אך מלא בנוכחות.

סבא יקר ואהוב שלנו,

סיימת את חייך בשלווה במיטה בביתך בקיבוץ שכה אהבת, עטוף במוזיקה שלך, מלווה במשפחה מחבקת ומלטפת, עד נשימתך האחרונה- משפחה שכל כך אוהבת ומעריכה אותך. אין ספק, שקיבלת את הכבוד הראוי לך.

עכשיו סבושינקה, תנוח ותהיה חופשי אחרי שנים של מאבק.. מגיע לך. כמה שמגיע לך.

וסבתא שלנו, האמיצה והאהובה- אמנם סבא הוא זה שהיה רועה צאן, אבל גם את- מצעידה אחרייך שבט לא מבוטל של משפחה אוהבת, נכדים מחבקים ואפילו נינה מתוקה. אוהבים אותך ומחבקים אותך, תמיד תמיד איתך.

 

מאתנו, הנכדים.

****************

"רק הד קולו ושירת חייו של יואב ימשיכו להתנגן בלב אוהביו"

(שיר מזמור לאהובינו מלך הטנור)

עכשיו אתה "יוצא ואיתך הזמר מן הדרך"

למסע האחרון בנוף העמק בו גדלת

לנופים ועולמות אחרים,

ל"חופים" של מבטחים

ואנחנו- שיירה עצובה על הדרכים

נזכרים בימיך ובוכים.

אתה שהיית מזוהה בעיקר עם "עוד נשוב מחר"

כבר לא תיסוב על עקבותיך

וכמילות השיר "רחק רחק מאהוביך"

חיית חיים מלאי "גוונים"

מראשו של הגלבוע ל"עמק שלי"

מ"עבר אשר אבד" ל(איך לא) ל"הוי ארצי מולדתי"

בן העמק הנער השובב

שמתחיל כבר לעצב את חייו

וכרועה צאן לעתיד הרואה גם את הנולד

בחרת את הרחלה המשובחת בעדר

ולה הושטת יד

וכששרת לה את "אהובתי יפה שלי"

ענתה בלי היסוס "בוא ואשק לך"

ומאז הייתם שותפים לעד.

ולימים כש- "ים השיבולים" זקף קומתו גם בלילות

הקמתם משפחה לתפארת :איילת עופר עמיר ונירה

שהביאו חתנים וכלות נכדים ונכדות

ונדמה שכל אחד ממשיך אותך בדרכו,

דרך אהבת השירה , אהבת האדם

הסקרנות הבלתי נלאית לדעת

ואהבת המולדת ושביליה.

בין העשייה הציבורית הענפה ורעיית הצאן

ביססת את מעמדך הבלתי מעורער

כטנור של הגבעטרון

והרעדת וריגשת לב ואוזן של אוהבי שירתך

ואין ספק שהשארת חותם נצחי בפס הקול

של שירי הארץ.

אך לחיים יש תוכניות משלהם

וממרומי עגלה עמוסה בחציר

ימים בהם נתת את קולך בשיר

החלה הדעיכה בעקבות המחלה

ואנחנו עוד קיווינו ש:

"ואולי לא היו הדרים מעולם",

אך היו גם היו

ועל חלקם נתרפק ועל חלקם נתעצב

בעיקר בשנים האחרונות בהן איבדת את היקר מכל

ניגונו של הקול,

והתחלת להתמעט ולהתחסר מאיתנו, ומרוב הדברים שאהבת.

ליווינו אותך בשעותך האחרונות

וכמו בחייך עקשן, תאב חיים

ונילחם עד טיפת נשימתך האחרונה.

קול הטנור שלך יואב,

נדם עכשיו

אך הד קולך ושירת חייך

ימשיכו להתנגן

בלב אוהביך.

באהבה רבה מכולנו.

דרור

מופיע בעלון:
תגובות לדף