9: זכרונות ממלחמת השחרור - אלי גורן

אלי גורן - זיכרונות  ממלחמת השחרור (מוטי אפרתי)

 

במלחמת השחרור הייתי בן 16.

היינו משמר נע בפיקודו של גדעון גלילי. גרנו בצריף (ליד אבן-הראשונים). מידי פעם עלינו למשלט הברקן מול הכפר הערבי פקועה.

אוכל ותחמושת היו מביאים על פרדות. לעיתים ישבנו בזרעין (כיום יזרעאל).

הזיכרון החזק ביותר היה בשבילי נפילתו של מוטי אפרתי בנם של חיה ויוסף אפרתי. מוטי התגייס לפלמ"ח לחטיבת הראל בגדוד הרביעי (הפורצים)בירושלים.

 הם כמעט מידי לילה היו יוצאים לפעולות כדי לפתוח את הדרך לירושלים הנצורה.

מוטי השתתף בקרב סן-סימון (רפול אומר שזה היה הקרב הקשה בחיינו). מוטי היה מפקד המחלקה בתוך אולם נצור, מוקף ערבים, הרבה פצועים והרוגים.

מוטי עבר מחלון לחלון עם עוד חיילים כדי להדוף את הערבים. הרבה מחשבות אובדניות עברו בקרב הלוחמים הנצורים.

בסוף, הערבים עזבו ומוטי חייליו אספו את הפצועים וההרוגים.

מוטי השתתף כמפקד מחלקה יחד עם דדו כמפקד מחלקה שני. פרצו לעיר העתיקה כדי להעביר מזון ותרופות לנצורי העיר העתיקה. (בסוף תושבי העיר העתיקה נפלו בשבי הירדני)

אני זוכר שני מכתבים של מוטי:

באחד מתאר את הפרחים הפורחים בשדות לאחר קרבות הלילה, והשני על הזכות שניתנה לו לפרוץ לעיר העתיקה ולעזור לנצורים.

זכורה לי ההודעה על נפילתו של מוטי דווקא בהפוגה, כאשר לא היו קרבות. חשבתי שבין כל הכדורים ששרקו סביבו הוא יישאר חי איתנו.

זכורים לי הוריו של מוטי חיה ויוסקה. בעיקר חיה שלא התאוששה עד יום מותה.

זכור לי גם שעמדנו ליד ארונו בחדר הקריאה הישן כמשמר כבוד


אלי גורן

מופיע בעלון:
תגובות לדף