דף מספר 2103
6/3/2014


דף מספר 2103  ה באדר ב' תשע"ד  7 מרץ 2014


עריכה והדפסה: נעה ידין, עדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: אייל אורן, טל גולן

רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
שער



מתנדבות

מימין לשמאל: לואיז (גרמניה) מאלין (שבדיה) מרי (דנמרק)

הודעות לדף

מזל טוב

  לניצן (איקסי) טריידל

לנעמה וצח

ולכל המשפחה – להולדת

הנכדה - הבת




מזל טוב

לעדה וקובי רון

לגיתית וגיל

ולכל המשפחה – להולדת

הנכד - הבן


ברכות לרותם ענבר – לשחרורך מצה"ל

&&&&&&&&&&&&&


מחסן פורים

המחסן יפתח ביום א' 2/3/14

מבוקשים תורנים (הרשימה על לוח המודעות) אנא הרשמו

על מנת שנוכל לפתוח את המחסו כל יום לשרותכם.

תודה שרה מזור


נהג הסעות משק

החל מיום ראשון 9/3 עד 23/3 נהג הסעות משק הוא יובל שבילי


פעילות חוג העמקים

לשבוע שבין  3 / 9-15

*

חוג ספרות

"הצוואה" הצגת תיאטרון העמקים

*

חוג יהדות

יום ד'  12/3/14, גבע, 20:30

פרופ' יאיר זקוביץ – בית-אל

ותולדותיו של מקום קדוש




משולחן המזכירות / צלילה לקס

משולחן המזכירות

                   

אסיפת חברי גבע נערכה ביום ג', 4.3.14

בסדר היום עלו הנושאים הבאים:

 

1.      מועמדות זוהר ברג לריכוז מערך החינוך הבלתי פורמלי (כתות א'-י"ב) –

.הצעת ו. חינוך.

בדיון אוזכר שינוי מבני שיוזמת הנהלת-החינוך שמשמעותו חלוקה לאגפים/נושאים וריכוז המערך ע"י יו"ר.

לאחר גיבוש סופי יובא הנושא לדיון ציבורי.

 

2.      עקרונות מינוי ואיוש תפקידים

התוכנית המפורטת גובשה ביחידת מש"א ונידונה במזכירות ובאסיפה.

 

3.      נוהל קליטה לבית-התינוקות בגבע.

הציגה את הנושא מורן רז, רכזת הגיל-הרך לאחר גיבוש בועדת-חינוך.

 

שלושת הנושאים מועברים להצבעה בקלפי – יום שישי, 14.3.14

 

מדיוני המזכירות

נושאים שעל הפרק:

1.      עדכון תקנון ועדת-פרט.

2.      עדכון תקנון ועדת-קליטה.

3.      גיבוש אמצעים נוספים לטיפול בחובות חברים.

 

    כל נושא לאחר דיון וגיבוש יובא לציבור באסיפת הקבוצה.

 

 

                                                                             שבת שלום

                                                                                                             צלילה
משולחן מנהל הקהילה / איציק מור

משולחן מנהל קהילה

 

 

הפרטת מזון-

               לקראת דיון והצבעה משלימה בנושא הפרטת מזון יוגשו נתוני חודש פברואר לחברים. הנתונים יכללו 1. תשלום עבור ארוחות  2.קניות במרכולית של מצרכים שניתנו בחינם עד כה.

יושלם תהליך יישום ההפרטה בפועל ומתן זִכוי / חיוב   לתקציבי החברים

שיחל ב - 1/4/2014


החברים יקבלו תקציב בהתאם להחלטות שיתקבלו ויחויבו על השימוש בפועל.(מבדיקה שנעשתה חודש פברואר ניכר כי מרבית החברים אינם מוציאים את כל ההקצבה ליום).

נשמח לקבל מחברים הצעות ייעול ושיפור ביישום הפרוייקט. רשמו את הצעותיכם ושימו בתיבה שנמצאת בחדר האוכל.

******************* 

 

חיוב/זכוי בתקציב בגין זמן בשימוש ברכבי הקבוצה- 1/4/2014


לאחר הטמעת התוכנה החדשה ולימודה ע"י החברים יועבר לתקציב החברים סכום שנקבע בגין זמן שימוש ברכב, ובמקביל יבוצע חיוב על הזמן לפי השימוש בפועל .

יש לזכור ששימוש בפועל  לצורך חיוב שעות הוא כדלקמן:

-         חיוב על פי שעות 08:00 – 20:00 (לא יותר מ-12)

-         2 ₪ לשעה

-         משעת תחילת ההזמנה ועד החזרת המפתח לארון.

                                                                              

                                                                      רשם איציק מור
לקראת הבאה לאישור בקלפי של מסמך עקרונות לאיוש ומינוי בעלי תפקידים / איריס מינדל

לקראת הבאה לאישור בקלפי של מסמך 'עקרונות לאיוש ומינוי מבעלי תפקידים'

 

בהמשך להצגת הנושא באספה ולקראת ההצבעה בקלפי:

 

במהלך שנה וחצי בה ריכזתי את וועדת מינויים, ניסינו לסייע בגיוס בעלי תפקידים ומרכזי תחומים וועדות. רוב הזמן הרגשנו שפעילותנו כוועדה פחות אפקטיבית מכפי שניתן היה לצפות.

 

מצד שני, כאשר בעל תפקיד / מנהל מגזר, פנה באופן ישיר לאנשים ובדק את נכונותם לבצע תפקידים,הנושא התקדם טוב יותר והייתה היענות טובה.

 

למעשה, זהו המצב הנהוג והמקובל בארגונים: מנהל/ מרכז תחום  אחראי, ולוקח חלק פעיל בבחירת העובדים אתוומסתייע באנשי מש"א לתהליכי הגיוס והמיון.

 

על רקע זה, מתוך אחריות לנושא ומתוך מחשבה, שלא הגון שנמשיך לפעול כוועדה ריקה מתוכן, שלא עומדת במשימה שלשמה נועדה - העלינו את ההצעה להגדיר את תחום המינויים כחלק מאחריות בעלי התפקידים השונים: כל מנהל/ מזכיר / מרכז מגזר, יגייס את בעלי התפקידים במגזר שלו ויסתייע במש"א (ו/או בוועדת איתור) לפי הצורך.

 

למעשה,ההצעה המובאת לקלפי מגדירה במסמך עבודה מסודר,את המציאות בה פעלנו. מדובר במסמך עבודה, שנועד לעשות סדר ולוודא, שנושאים יטופלו ולא 'יפלו בין הכיסאות'...המסמך ממפה את התפקידים השונים, מגדיר מי אחראי לגייס כל תפקיד ומעגן את אופן הבחירה והאישור. כל זאת בשקיפות, על פי עקרונות של מתן הזדמנויות ובכפוף לתקנוני גבע והתאגידים.

 

                                                  

                                                        בברכה,

                                                                                                              איריס מינדל
בין שיתוף לשותפות / רחלי וייס

בין שיתוף להשתתפות

 

לאחרונה, אנו עדים  למגמה של מעבר מהשתתפות שהיא פועל יוצא של יוזמה למעורבות מצד החברים ל-שיתוף שהוא פועל יוצא של יוזמה של "האליטה השלטונית"(מינוח מקצועי) . ניתן לראות זאת ב"חיסול" וועדת מנויים, שהייתה אחראית על איוש תפקידים ( וועדה המורכבת מנציגי ציבור בלבד, בלי השתתפות של בעלי תפקיד, כפופה לאסיפה )–  למעבר לאיוש תפקידים על ידי מנהלי מגזרים ויו"רים. ( על פי הצעת משאבי אנוש המובאת לקלפי) ניתן לראות מגמה זו גם בניסיון לא להביא לדיון בוועדה כלכלית את פירוט הוצאות קהילה כפי שהיה נהוג עד היום, במגמה לגרום ל" ניהול קהילתי יותר עצמאי" (ציטוט מדברי צלילה באסיפה האחרונה).אלה שנויים מהותיים בתפיסה ולא שנויים טכניים או קוסמטיים ועלינו להיות ערניים לכך. החלטות מסוג זה מעבירים אותנו מדמוקרטיה ישירה לדמוקרטיה ייצוגית , מעבירים את מרכז השליטה מהחבר ל"אליטה שלטונית".

כשאנו מדברים על שוויון בין היתר אנו מתכוונים  לשוויון בשליטה על הגורל האישי והקולקטיבי שלנו. לכן התפתחה בקהילות הקיבוציות דמוקרטיה ישירה, שהופעלה הן בתהליך קבלת החלטות בנושאים חברתיים-קהילתיים והן בנושאים כלכליים-יצרניים. טענות שיש להחליף צורה זו בדרך שבמסגרתה ההחלטות יתקבלו רק על ידי נציגים נבחרים, או ממונים בעלי ידע מתאים, "מקצועי" - כך שההחלטות יתקבלו במהירות, ללא התערבות של הציבור הרחב בקבלת ההחלטות, מאחר שאין לסמוך על התנהגותו והחלטותיו, הביאה לקריאה להחליף  את "כוח ההמון" ב"אליטה שלטת".

אנו צריכים להיות מודעים שמעבר זה בין השאר גורם לריכוז סמכויות בידי יחידים, להגדלת המרחק בין החבר לקהילה , לפגיעה בחלוקת העוצמה השוויונית וביכולת לממש שותפות בקבלת החלטות.

עלינו להיזהר לא ליפול לבורות של שיתוף סמלי המבטא שימוש לקוי ומכוון באסטרטגיות של שותפות ושיתוף- ללא כוונה אמיתית לחלוק עוצמה.  

                                                                                         רחלי וייס

המלצות לבחירת זהר ברג לריכוז מערכת החינוך הבלתי פורמלי / אורי ברזק וצוות החינוך הב.פ.

המלצת וועדת חינוך על מועמדותו של זהר ברג לריכוז מערכת החינוך הבלתי פורמאלי:

בישיבת הוועדה ביום ג' 28/1/2014 דנה וועדת חינוך במועמדותו של זהר ברג

לריכוז מערכת החינוך הבלתי פורמאלי. 

לישיבה הוזמן זהר ברג וכן, צוות האיתור שפעל בחודשיים האחרונים במטרה למצוא בעל תפקיד למשרה חשובה זו. 

 

זהר הציג את רצונו למלא את התפקיד והתייחס לתכונות ולכוחות שהוא מביא עמו. זהר ענה גם לשאלות חברות וחברי הוועדה בכל הקשור לקשיים שליוו את הקדנציה הקודמת שלו.

צוות האיתור הציג את המועמדות של זהר לאחר שנשקלה בכובד ראש יחד איתו, וכן לאחר בחינה אובייקטיבית של מכון פיל"ת. 

 

הוועדה דנה ביתרונות ובחסרונות של מילוי תפקיד על-ידי זהר.

 

זהר מביא עמו הרבה אנרגיה חיובית, רצון לתרום ולקדם את המערכת. לזהר קשר טוב עם הצוותים העובדים במערכת והיכרות עם קהילת גבע והתהליכים שהיא עוברת בימים אלה. 

 

נושא נוסף שעלה בדיון - זהר הוא חבר גבע שכבר מילא את התפקיד בעבר אך אין לו תעודה פורמלית בתחום החינוך. החלופה מולו היא המשך חיפוש אחר בעל תפקיד חיצוני שהכשרתו המקצועית הפורמלית מסודרת יותר אך אין לו היכרות עם המערכת המקומית ועם הקהילה.

 

בסיכומו של הדיון הוחלט להמליץ על מינוי זהר לתפקיד:

 

ההמלצה ניתנת מתוך אמונה ביכולתו של זהר למלא קדנציה שנייה כשהוא מביא דם חדש ונמרץ למערכת החינוך, נכנס לתוך מערכת מסודרת ויציבה וכן כשהוא מפיק את הלקחים מהקדנציה הקודמת.

המלצה זו מועברת לאישור הציבור. ומלווה באיחולי הצלחה לזהר ולכולנו.

                                                                                          בברכה, אורי ברזק

 

לכל חברות וחברי קבוצת גבע שלום.

שמחנו מאוד להתבשר על מועמדותו של זהר ברג לתפקיד ריכוז החינוך הבלתי פורמלי.

מהיכרות ארוכה שלנו עם זהר אנו רואים בו מועמד ראוי מאוד. זהר יכול להוביל את המערכת שלנו בצורה טובה ומרעננת. לרובנו כבר יצא בעבר לעבוד עם זהר. אנו מכירים אותו כאדם בעל מוטיבציה רבה, ניסיון חינוכי עשיר ואיכפתיות גבוהה כלפי המערכת.

לבחירתו של זהר בהקדם יש חשיבות רבה עבור המערכת. עם צאתו של אורי לשבוע עבודה מלא בבית הספר, אנו מתנהלים ללא מנהל. מצב זה פוגע בשגרת העבודה שלנו וגם במתן מענה מיטבי לילדים.

מכאן, מועמדותו של זהר רצויה מאוד ודחופה מאוד. כולנו מקווים כי הציבור בגבע ייתמוך במועמדותו ביום שישי הבא כדי שנוכל להמשיך ולחנך את ילדי גבע ברוח טובה ובהתקדמות מתמדת.

בברכה, - צוות החינוך הבלתי פורמאלי של גבע – כיתות א-יב'.

 

זוית ראיה / נחמן רז

העיתונות הקיבוצית והמציאות הממשית, אתמול, היום ומחר

עיתוני הקיבוצים בתקופה האחרונה "ידיעות הקיבוץ" וה"זמן הירוק" מתארים תופעות מעניינות ודי מדהימות של  קיבוצים שהפכו כבאורח-פלא מיצורים שבקושי מקימים את כלכלתם ורמת-חייהם שהורגלו לה, קיבוצים ששנים רבות נחשבו למתקשִים "לגמור את החודש" ובקושי מקימים את אוכלוסייתם הקיימת והם משוועים לתגבורת כֹח, לאנשים, לקליטה וגידול, בכל דרך שהיא, בכל מיני שיטות. דפוסי קליטה, חלקיים וזמניים מומצאים ללא הפסק. והנה אפילו באותו עִיתון רשמי ומהימן ב"ידיעות-הקיבוץ" מידע מרתק על קיבוצים, שהפכו בין לילה ל"גברים" "נס של חנוכה" ע"י כך שמצא קונה לנכסים שוֹנים של: מפעלי-תעשיה או חלק מענפי המשק ויש לו קונים שמקווים לעשות בהם שימוש שיביא להם הוֹן ומהר!

לאחר מכירת ענפים-מפעלים מה טיבו של ישוב הזה? קיבוץ? שכונה? או מה?

בין שפע המידע המצורף לידיעות אלה משתרבבת לה בצניעות הידיעה כי בחלק מאותם קיבוצים, שהפכו לפתע לבעלי-רכוש כבד, הרחיקו לכת וקבעו שאותם כספים שיתקבלו או מתקבלים עבור הנכסים האלה, יהפכו לרכושם הפרטי של חברים. לא חלילה להשתמש בהם לפיתוח נוסף ציבוֹרי ומשותף לשכלוּל ולחיזוק יסודות הקיבוץ – אלא פשוט לחלק לחברים. "מתנות" בסכומים ענקיים לעיתים, "כי כך רוצים מרבית החברים!" כפי שמוסרות הידיעות האלה. כל-כך פשוט, ושלום על ישראל! בלי משק ובלי דאגות.

מן הראוי שתימסר בצורה מוסמכת ואמינה ידיעה מטעם מזכירות התנועה הקיבוצית האם כל הידיעות האלה יש להן בסיס. או לא? ואם מטעמים שונים לא נוח להיכנס לנושא רגיש כל כך – אולי מוטב "לקפוץ לעבר השני בקפיצה אחת" ולא למשוך עינוים מתמשכים ואם לא – מה בכל זאת חושבת הנהגת התנועה לעשות? זו זכותה, זו גם חובתה!

גם העיתון התנועתי השני (מדוע הוא ממשיך להתקיים למרות החלטות חוזרות ונשנות שהחליטו על משהוּ אחר, ומדוע?) משמש לאחרונה במה לכתבות שהקורא שואל את עצמו – למי נועד העיתון הזה? לאלה השוללים כבר זמן ארוך את עצם התופעה שקוראים לה "קיבוץ", והם משתמשים בה בפומביות של העיתון ומפרסמים שם את יצירותיהם.

קיפוח בקבוץ פנסיה בראש / אילן גילאון

פנסיה בראש

קיפוח בקיבוץ

התרופה - חקיקה,    המרשם – המלצות ועדת גילאון

ועדת גילאון לענין הפנסיה בקיבוצים (המתחדשים) פעלה לאורך מספר חודשים וקיימה ישיבות בהשתתפות צדדים ממלכתיים (משרד האוצר - אגף הביטוח ושוק ההון, רשות המיסים - ביטוח לאומי, רשם האגודות) וצדדים קיבוציים (התנועה הקיבוצית, פנסיה בראש, ההסתדרות החלוצה).

המלצות הוועדה נסמכות על דו"ח הוועדה הציבורית לענין הקיבוצים (ועדת בן-רפאל), על תקנות קיימות, ולא מעט על יחסי השותפות העמוקים שאפיינו את הקיבוץ ועל זכויות החברים המשתמעות מ"המהות הקיבוצית".

 

על תפקידה החיוני של "הממלכה" בנושא זה קבעה כבר ועדת בן-רפאל, באריכות מסוימת, דברים נחרצים (ובלתי מחמיאים) -

"רשת הביטחון הנקבעת על ידי הקיבוץ עצמו אינה עמידה בפני החלטות למיניהן... ועלולה לקפח חלקי אוכלוסייה שונים... בקיבוצים מסוימים חשופות האוכלוסיות החלשות להחלטות שרירותיות של 'גורמים חזקים'. אפשרויות אלו מחייבות למנוע מכל קיבוץ לקבוע בעצמו את טיבה של רשת הביטחון...

חשיבות הנושא בכללותו מחייבת קביעת מנגנונים שיבטיחו את מימושה של הערבות ההדדית ויישומה, וימנעו פגיעה בחברי הקיבוץ הוותיקים, תוך עירוב גורם חיצוני לקיבוץ בקביעת המנגנונים האמורים".  

["גורם חיצוני לקיבוץ": המדינה, בחקיקה מחייבת].

 

הממשלה אימצה את המסקנות ובינואר 2006 נכנסו לתוקף תקנות מתאימות.

"תקנת הסיווג" מגדירה סוג חדש של אגודה שיתופית, "קיבוץ מתחדש". זו תקנת-המסגרת ("היִיסוד") של הקיבוץ שהופרט ובה נקבעו מהותו, "גבולות הגזרה" שלו ועקרונות התנהלותו הפנימית, בדגש על הגדרת הפרמטרים להקצאת תקציבים ושאר זכויות כספיות וקנייניות. כך קובעת התקנה את כלל השוויון הבסיסי בנושא תקציבי החברים באגודה -

"חלוקת תקציבים לחבריה בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם או לוותקם בקיבוץ".

התקנה קובעת, למעשה:  "התקציבים דיפרנציאליים, סרגל המדידה - אחיד".

בפועל, ה"תפקיד" (משרה) הוא הפרמטר הנמדד היחידי. תרומתו רבת השנים של החבר הוותיק בבניין "כל מה שעומד" בקיבוץ היא ללא כל בטוי בתקציבו. על פי פרשנות הקיבוצים, מגוּבָּה ע"י הרגולטור (רשם האגודות), אין החבר הוותיק זכאי אלא לתקציב מינימום שהוגדר ב"תקנת הערבות". מינימום זה צמוד לשכר הממוצע במשק, כלומר מנותק לגמרי מבצועי הקונצרן הכלכלי הקיבוצי שבו יש לחבר "מניית זהב" (רעיונית...). אם הוא מקבל מעט יותר מהמינימום – וזה נדיר – הרי זה בבחינת מעשה חסד.


כך סיכם זאת דו"ח ועדת גילאון –

1.     ביטול מרכיב היסוד של הותק הופך את הפנסיה מזכות צבורה אשר נגזרת משנות עבודתו של החבר ל"קצבת סעד" אחידה;

2.     ניתוק גובה הגמלה הפנסיונית מרמת החיים בקיבוץאשר מהווה את "קרן הפנסיה" של החבר, והצמדתה למדד שרירותי (השכר הממוצע במשק) ;

3.     השארת גובה הגמלה הפנסיונית המחייבת מכוח התקנות על רף נמוך אשר אינו מאפשר קיום בכבוד, ואינו משקף את התמורה האמיתית, ההוגנת והמתחייבת לתרומתם של החברים הוותיקים ביצירת המשק הקיבוצי לאורך השנים.

מכאן עובר הדו"ח לעקרונות עליהם נסמכת ההמלצה -

1.     "ההסדר בו זכותו הצבורה של אדם לפנסיה בגין שנות עבודה, נקבעת בהחלטת אסיפה של חברי האגודה בה הוא חבר, מעלה קשיים חריפים".  

2.     "יש למסד מנגנון אשר יסדיר בצורה נאותה והוגנת את זכותם של החברים בגיל הפרישה לגמלת פנסיה, תוך הכרה בתרומתם ומתן ביטוי לה ושמירה על כבוד האדם שלהם, ללא תלות בהחלטות האסיפה".

3.     "הזכות לפנסיה הינה זכות צבורה של החברים הוותיקים בגין שנות עבודתם במשך היותם חברים בקיבוץ."  "פנסיה זו זכות שהחבר רכש בשנות עבודתו והיא מגיעה לו" (ולוולה שור, מזכיר התנועה הקיבוצית).

4.     "הקיבוץ הוא הפנסיה של החבר".

 

מכל האמור נגזרת נוסחת הפנסיה ההוגנת (מסמך מנומק ע"י  פרופ' איתן ששינסקי)-

סכום הגמלה = השכר הממוצע בקיבוץ, כפול 2%, כפול שנות הוותק

הנוסחה מבטאת, ומקבעת, את שני היסודות האלמנטריים של זכויות החבר:

א'. שותפותו ב"קונצרן" הכלכלי הקיבוצי; 

ב'. הוותק כיחידת המנִייה של גובה הזכות.

לצד הנוסחה הראשית נרשמו המלצות "תמך" כגון קדימות הפנסיה ביחס לשימושים אחרים, מענה ראוי לשאירי חבר, הסדרי הגנה מפני נשייה (ולרבות ע"י הקיבוץ עצמו!).

הוועדה מכירה ב"צורך הדוחק והחיוני בהסדרה מידית של הנושאים לאור הפגיעה הקשה בכבוד האדם של חברות וחברי הקיבוץ הוותיקים" וקוראת, לפיכך, "לאמץ הסדר מידי בחקיקת משנה" גם בנושאים הראויים, בעצם, לחקיקה ראשית.

ותיקי הקיבוצים המופרטים, "מגזר" עתיר זכויות אך מקופח בביתו, מבקשים את תמיכתך ב"שדרוג" ההמלצות לחקיקה.

בהדגשה: כפי שהובהר היטב גם בפני הוועדה, המאבק הוא על הוגנות פנימית במסגרת השותפות הקיבוצית. אין שום דרישה, ולא ציפייה, לקבלת סיוע כספי כלשהו מאת "הממלכה". הציפייה היחידה היא להפעלת רגולציה/חקיקה הולמת כנדרש בכל תאגיד משפטי. 

הגלבוע בסכנה / הביאה לדף אסנת אברהם



הגלבוע בסכנה!בעליו של
"מפעל המוות" בעכו שזיהם ונסגר

מתכנן להקים מפעל חדש בגלבוע

*ראו קישורים בגוף הכתבה!

מפעל מבית היוצר של ג'ון פרבר ו"מפעל המוות" בעכו, מתקדם לעבר הגלבוע הירוק בצעדי ענק והוא מזהם, מסריח ומסוכן.

"פרוטרום", המפעל שכולם מכירים בעיקר ב"זכות" הניחוחות באזור מפרץ חיפה, עושה את דרכו בימים אלה ממש לכיוון פארק התעשייה "מבואות גלבוע".

המועצה טוענת שפרוטרום ישנה את החיים בעמק, מקומות עבודה חדשים, צמיחה כלכלית, פיתוח. מה שלא מספרים לתושבים הוא שכל זה במחיר האוויר הצלול והנקי של הגלבוע. הבריאות התושבים וילדיהם, ניקיון המים, והאפשרות שהייתה טבעית עד היום למי שבחר לגור הרחק מהעיר הסואנת - לצאת החוצה לטייל או לפתוח חלון לרווחה.כל אלה כבר לא יהיו מובנים מאליהם אם המפעל הזה יקום בגלבוע.

דמיינו את הגננת של הילד שלכם יום אחרי יום סוגרת חלונות ומודיעה לילדים שהיום אין טיול כי הריחות בחוץ חריפים.דמיינו שאתם רוצים למכור את הבית שלכם ולא מצליחים, כי מי ירצה לגור ליד מפעל מזהם ומפיץ ריחות?דמיינו תאונה בצומת מגידו, משאית מתהפכת ומאות קילוגרמים של חומרים מזהמים נשפכים על הכביש, נספגים בקרקע החקלאית של העמק ומגיעים לירקות המשווקים לכל קצוות הארץ.

במידה והמפעל הזה יקום - זו עלולה להיות שגרת החיים החדשה בגלבוע.

אז מי זו פרוטרום?חברה בבעלותענקית הכימיקלים האמריקאיתICC,העוסקת בפיתוח ייצור ושיווק של תמציות טעם ריח בשוק המזון והקוסמטיקה חומרי גלם למזון ועוד.על פי המפל"ס– אתר של המשרד להגנת הסביבה פרוטרום מסווגת כ"תעשיה כימית".

בידי אותם הבעלים של פרוטרום כיום, פעל בעכו עד 2004מפעל "תעשיות אלקטרו כימיות", אשר עסק גם בייצור PVC. מדובר במפעל שאחראי למחלותיהם של אחוזים גבוהים בצורה בלתי סבירהמעובדיו ולזיהום סביבתי נרחב.על חלק מאלה  נלקחה אחריות עד היום וכבר עבר מאז עשור! המפעל נסגר בשנת 2004 לאחר שריפה קשה שזיהמה את כל ישובי האזור.

אז התברר שלאורך תקופה ממושכת ביותר זיהם המפעל באופן חמור את הסביבה בחומרים מסוכנים ומסרטנים תוך פגיעה קשה בחוק, בעובדים, בתושבים ובסביבה.

דוגמא קטנה להתנהלות החמורה היא הטמנה של כספית וחומרים מזהמים בקרקע ובים באזור המפעל במקום לפנותם לאתר פסולת מסוכנת מוסדר.

80 עובדים שחלו תבעו את החברה וקיבלו פיצויים, למרבה הצער, חלק מהתובעים נפטרו טרם קבלת הפיצוי. בנוסף הועלו נגד הבעלים גם חשדות למרמה בכספים.

במפעל פרוטרום חיפה, הוגשו תלונות חוזרות ונשנות של אזרחים על מטרדי ריח בלתי נסבלים. התלונות נבדקו, כתבי אישום הוגשו, קנסות הוטלו, הריחות –לא פסקו.

בעקבות אלה, ניסה פרוטרום כבר תקופה ארוכה למצוא לעצמו בית חדש. ניסה במועצות האזוריות עמק  יזרעאל, ועמק המעיינות, ניסה באזורי תעשייה תבור, ציפורית ונוספים.... כל אלה הבינו את פוטנציאל הנזקים, הקשיבו לתושבים וקיבלו החלטה מושכלת –לא!לא רוצים זיהום, ריח, מחלות, פגיעה בתושבים, פגיעה בתיירות, פגיעה בערך הנדל"ן. התושבים שלנו חשובים לנו. איכות החיים שלהם ובריאותם חשובים לנו ולא ניתן לפגוע בהם.להפתעתם הרבה של תושבי הגלבוע, על אף המידע הרב על הסכנות האפשריות מועצה האזורית גלבוע אישרה את הקמת המפעל!

האם תושבי הגלבוע חשובים פחות? האם בריאותם, האוויר  שהם נושמים, איכות החיים שלהם, חשובים פחות?האם אחד האזורים היפים, הצלולים והפורחים בארץ המושך אליו מאות מטיילים כל שבת ייעלם ויהפוך לעמק מעושן, מזוהם ומסריח?

האם יתכן שג'ון פרבר, בעליו של המפעל המסוכן ביותר בארץ שקרס, יקים מפעל חדש? ועוד יקבל מענק על הקמתו? עד היום – עשר שנים לאחר קריסת פרוטרום-תעשיות אלקטרוכימיות, ומליוני דולרים שנצברו בקופת הבעלים, לא נלקחה אחריות ולא נעשה דבר כדי לפנות את הרעלים המסוכנים מעכו.

אנו קוראים לכולם להצטרף לתושבי אזור הגלבוע, לחתום על העצומה, ולומר בקול ברור –לא לפרוטרום בגלבוע!

מאת מטה המאבק נגד מפעלים מזהמים בגלבוע

הביאה לדף אסנת אברהם

מן התקשורת / ראש המועצה נוקם

ראש המועצה נוקם? "קיבוצים שלא הצביעו לא נחשבים"

מאת אחיקם דוד משה כתבנו בחיפה והעמקים

מערכת וואלה! חדשות

יום שני, 3 במרץ 2014,

בדיון על הרחבות בנייה אמר דני עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע ונציג הקיבוצים במפלגת העבודה, כי הקיבוצים בשטחו "לא נחשבים, בטח אחרי הבחירות". המועצה: הוא משרת את כולם 

התנועה הקיבוצית מנהלת מאבק מתמשך על מנת לאפשר לקיבוצים להתרחב ולהתפתח, אולם דווקא דני עטר, נציג התנועה ברשימת מפלגת העבודה לכנסת, התגלה כמי ששם לה מקלות בגלגלים, וזאת בשל נקמה פוליטית.

בפרוטוקול שהגיע לידי וואלה! חדשות נחשף כיצד עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע, שתחת תחום שיפוטה נמצאים שמונה קיבוצים - ביניהם עין חרוד איחוד ומאוחד, בית אלפא, גבע, חפציבה, בית השיטה ותל יוסף - לא נלהב לקדם אותם ומצהיר בפומבי כי הקיבוצים שבמועצה שבראשה הוא עומד "לא נחשבים" עקב הצבעתם בבחירות האחרונות לראשות המועצה..

עטר התמודד לפני כחודשיים וחצי בבחירות לראשות המועצה האזורית הגלבוע והצליח לנצח את המועמד

 עובד נור. ואולם, במחנה עטר נרשמה אכזבה קשה מהתוצאות בקיבוצים שבמועצה, כשהתברר לו שהוא "הפסיד" בהם לנור. סגנו של עטר, עיד סלים, אף הבטיח כמה ימים לאחר הבחירות בכנס שערך כי

 "אנחנו נבוא עמם חשבון" - בהתייחסו למי שלא הצביע לעטר

בדיון שנערך בחודש ינואר בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז הצפון, שבו נדונו ההליכים הנוגעים בהרחבות המושבים שבמועצה, ביקש עטר לאשר את הטיפול במושבים ואמר כי בכך יסתיימו תכניות ההרחבה בכל 33 היישובים שבמועצה. אחת הדוברות הזכירה לנוכחים כי יש גם "קצת קיבוצים". אזכור פלח האוכלוסייה שממנה ספג עטר תבוסה בבחירות העלה את חמתו והוא מיהר להשיב: "טוב, בסדר, הם לא נחשבים", ומיד לאחר מכן הוסיף: "בטח לא אחרי הבחירות האחרונות"".

עטר הבין מהר כי רצוי שההתבטאות האומללה שלו לא תתפרסם והוא ביקש שדבריו לא יירשמו בפרוטוקול. למרות הבקשה של עטר, נותרו הדברים בפרוטוקול, כולל הבקשה למחוק אותם. יש לציין כי עטר נמצא במקום ה-17 ברשימת העבודה לכנסת, ואם אחד מחברי הכנסת הנוכחיים של מפלגתו יפרוש, הוא ייכנס לתפקיד במקומו

מהמועצה האזורית גלבוע נמסר בתגובה: "ראש המועצה האזורית הגלבוע דני עטר מייצג נאמנה ומשרת את כלל תושבי המועצה, ללא יוצא מן הכלל, בכל שנות כהונתו. על כך יעיד הפיתוח המסיבי המתרחש במקביל בימים אלו בקיבוצים, במושבים, ביישובים הקהילתיים ובכפרים הערביים שבתחומי המועצה

מבזקי תנועה / נחשון נוימן

 

כלניות, פרידות והתחלות חדשות  מועצת התנועה הקיבוצית בקיבוץ "בארי"

ביום שלישי האחרון התקיימה מועצת התנועה הקיבוצית הראשונה בשנת 2014. את המועצה החליטה מזכירות התנועה לקיים בקיבוץ "בארי" הסמוך לגבול עזה בכדי לשדר מסר של תמיכה, הוקרה וחיזוק ליישובי האזור שמתמודדים יום יום עם איומים ביטחוניים . קיבוץ בארי אירח את מאות באי המועצה בנדיבות רבה. חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול סיפר לצירי המועצה על האתגרים המצויים בחיים תחת איום בטחוני מתמיד ובעיקר הדגיש את הצמיחה שמצליחה להמשיך ולהתרחש בתוכם. במועצה נפרדו צירי המועצה וחברי המזכירות ממרקי לוי, מנכ"ל התנועה הקיבוצית בשש השנים האחרונות אשר מסיים את תפקידו וחוזר לקיבוצו. לאחר הפרידה אישרו הצירים את בחירתה של מיכל וינברג (מסילות) להחלפתו בתפקיד. לאחר ההצבעה עלו נציגי קיבוצים ופעילים שונים בתנועה להציג נתונים וסיפורי הצלחה על הצמיחה והגידול בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות. איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית דיבר על הצורך להמשיך ולפעול יחד למען מיצובה מחדש של התנועה הקיבוצית כגוף מוביל ומרכזי בחברה הישראלית וזאת, תוך שמירת הערכים הייחודיים לחינוך, להתיישבות ולכלכלה הקיבוצית.

המאבק ממשיך

אישי ציבור מהתנועה הקיבוצית חתמו השבוע על מכתב הקורא לראש הממשלה להתערב באופן ישיר במשבר החריף בין התנועה הקיבוצית לבין רשות מקרקעי ישראל. בנוסף ביום ראשון הקרוב תצא שיירת משאיות לנסיעה בכבישי הארץ  בקריאה ברורה לראש רשות מקרקעי ישראל ולשר השיכון לפתור את המשבר.

את המכתב ניתן לקרוא בלינק הבא:

http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=131663

החותמים על המכתב הם: שר החינוך לשעבר,  אהרון ידלין, חצרים, ח"כ לשעבר עדנה סולודר, גשר ח"כ לשעבר, אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, נגבה ח"כ לשעבר, חיים (ג'ומס) אורון, להב, ח"כ לשעבר עו"ד חגי מירום, יפעת, ח"כ לשעבר, שי חרמש, כפר עזה, ח"כ לשעבר משה פלד, בית השיטה ,מוקי צור, מזכיר התק"מ לשעבר, עין גב, זאב (ולוולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית לשעבר, עין גב, פרופסור עוזי שביט, שדות ים, גברי ברגיל, מזכיר התנועה הקיבוצית לשעבר, רמות מנשה ,חניתא אטיאס, ראש דסק אירופה באגודה למען החייל, מעגן, יעל שאלתיאלי, מנכ"לית משרד החקלאות וראש מ.א. עמק המעיינות לשעבר, נווה אור, אריה שמחוני (וייסר), ראש מ.א. חוף הכרמל לשעבר, עין כרמל ,תא"ל במיל' ד"ר , מעברות.

חינוך בראש

מחלקת החינוך התנועתית ממשיכה לפעול במרץ, השבוע התקיימה פגישה בין מנהלת מחלקת החינוך, ד"ר גבי אסם לבין ראשות ממכללות החינוך אורנים וסמינר הקיבוצים, פגישה מסוג זה לא התרחשה כבר שנים רבות והיא עתידה לפרוץ דרך חשובה לשיתוף פעולה בין התנועה לבין המכללות. מטרת שיתוף הפעולה היא לבנות מחדש את הקשר בין המכללות לתנועה ולקדם יחד הערכים המשותפים. בנוסף, ביום ראשון הקרוב יתקיים כנס לכל מדריכי ורכזי החינוך והנוער בקיבוצים בנושא הקמת ארגון ילדים ונוער למערכות החינוך הקיבוצים, מוזמנים לקרוא עוד על הכנס : http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=131630

קול קורא לסטדונטים/ות לתקשורת בני ובנות קיבוצים

            מוזמנים לקרוא עוד על ההתמחות המוצעת ומלגת הלימודים : http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=131646           

בברכת שבת שלום! עופר נוימן     דובר התנועה הקיבוצית   0526719108/dover@tkz.co.il

*****************************************************************

לכבוד: הנהגות הקיבוצים,ראשי הארגונים הכלכליים הקיבוציים ,ראשי המועצות האזוריות

הנדון: היערכות להפגנת הקיבוצים ביום ה' הקרוב.

בהמשך לעדכונים בשבועות האחרונים, ולאחר ההיערכות המקדימה שבוצעה, נצא ביום ה' הקרוב, 6/3/14 בשעה 15:00 להפגנה בצמתים ולאורך הכבישים, בה ישתתפו כלל הקיבוצים ברחבי הארץ.

הקפאת הבניה, בה אנו שרויים מזה כשנתיים, אינה מציאות שעמה אנו יכולים להמשיך ולחיות. אנו עוסקים כל העת בהידברות עם גורמי הממשלה, החל מהדרגים הבכירים ביותר וכלה באחרון הפקידים. איננו חוסכים שום מאמץ באפיק זה, ועם זאת- איננו יכולים עוד לשבת ולהמתין לשיפור במצב. מטרת הפעילות היא לייצר סדר יום חדש ביחסינו עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, ולאפשר את חידוש הבניה, ביצוע הסדרי השיוך והסדרת השימושים הלא חקלאיים. אנו יוצאים למהלך בראש מורם וגאה כמי שמייצגים תנועה שבנתה מדינה, וכיום נדמה כי הפקידות שמה לה למטרה לחסל את מפעלם המפואר של הקיבוצים. במציאות כזו אנו נאבק על זכותנו להמשיך ולחיות בקיבוצינו, ולא ניתן לאיש למנוע מבעדנו להמשיך את המפעל הציוני המפואר הזה יום יום, שעה שעה, מדן בצפון ועד אילות בדרום.

כל קיבוץ קיבל על עצמו משימה ועליו לבצעה. יש לעמוד בקשר עם מטה התנועה, והחל מהשעות הקרובות תשלחנה ערכות הפגנה לכל קיבוץ וקיבוץ. בכל סוגיה ניתן לפנות לבאים: יואב מרגלית בטלפון 050-5550300, רזי יהל- מרכז הפעילות בדרום בטלפון 052-3893485, איציק שפרן, מרכז הפעילות בצפון בטלפון 050-5228600, בסוגיות משפטיות (לפני ובמהלך הפעילות)- עו"ד יעקב אברהמי בטלפון 052-3205968, או למלווים האזוריים התנועתיים.

הגיע הזמן לפעול. זוהי עת שבה נבחן, כל קיבוץ וקיבוץ וכך גם התנועה כולה, ביכולתנו להוכיח כי אנו יודעים לעמוד בנחישות על עמדותינו. כפי שידענו לקחת חלק בפעילות ציבורית ובטחונית ענפה כל חיינו, גם כעת נצליח בכוחות משותפים להבטיח את עתיד הקיבוץ.ב ב ר כ ה,  איתן ברושי מזכיר התנועה הקיבוצית

 

אף כי ההפגנה נערכה אתמול מן הראוי שחברים ידעו על קיומה ולכן אנחנו מפרסמים למרות האיחור.


קיבלנו במייל

נושא:  צעירה כותבת לאבא שלה

 

אבא! אני מאוהבת בבחור שנמצא כל כך רחוק ממני, אני באוסטרליה והוא חי באנגליה.
הכרנו באתר הכרויות באינטרנט.

נעשינו חברים בפייסבוק

וניהלנו שיחות ארוכות בווטס'אפ.
הוא הציע לי נישואים בסקייפ

ועכשיו אנחנו מנהלים כבר חודשיים מערכת יחסים בוויבר,

אבא, אני זקוקה לברכתך ולאיחוליך הטובים.

 

עונה האב: וואו!!! באמת?!

אז תתחתנו בטוויטר,

עשו חיים ב"טנגו"

תיקנו ילדים ב"אמזון"

ושילחו אותם דרך פיי-פל.

ואם תמאסי בבעלך, מכרי אותו באי-בי

תרבות בעמק

חודש מרץ במשכן לאמנות:

 

1/3   11:30 וילפריד ישראל - המציל מברלין סרטו של יונתן ניר-באודיטוריוםמירוןסימה

8/3   11:30 שש פעמים-סרטם של התסריטאית רונה סגל והבמאי יונתן גורפינקל-באודיטוריוםמירוןסימה

29/3   11:30 קונצרט-"הדואטים הבלתי נשכחים"-באודיטוריוםמירוןסימה

 

תערוכות מוצגות:

דוד פרלוב | רישומים, תצלומים, סרטים        עד סוף מאי

חנא פרח כפר בירעים | חששות                             עד15/3

רן הררי                                                       עד 5/4

תוספות | נשים מציירות תלמוד

 

 

 


משכן לאמנות עין חרוד, ע"ש חיים אתר

Museum of Art Mishkan Le'Omanut, EinHarod

עין חרוד18965

04-6486038,04-6485701,

04-6486306 FAX

museum@einharodm.co.il

www.museumeinharod.org.il

משכן לאמנות עין חרוד בFacebook

 

 

שעותפתיחה:

א - ה : 09:00 - 16:30

שישי וערבי חג: 09:00 - 13:30

שבתות וחגים: 10:00 - 16:30

 

Museum hours:

Weekdays, 09.00 am - 4.30 pm

Fridays and holiday eves, 09.00 am - 1.30 pm

Saturdays and holidays, 10.00 am - 4.30 pm


תאטרון העמקים בהצגה חדשה

 

הצוואה

דרמה טלוויזיונית מאת סביון ליברכט

אשר עובדה לבמה על ידי איציק הדר

                                      בימוי: איציק הדר                     

 

ההצגה משקפת את התמודדותו של הדור השני לשואה

מול עברם של אחד ההורים או של שניהם יחד.

 

סיפור ההצגה:

ביום השנה לפטירתה של מניה שמולביץמתכנסים ילדיהכדי לקבל מידי
העורך דין את צוואתה.פתיחת הצוואה חושפת את בני המשפחה לטלטלה עזה.
זוהי דרמה ישראלית הנוגעת בעצבים הפתוחים של המשפחהשלנו
ושלהמשפחה בדלת ממול.

שחקנים לפי סדר הופעתם:

אלכס רם- עו"ד ומנחה

טלי עזרא- זהבה

אריאל הלר- יהודה

שרי בר- יהודה

ציפי סהר- חנה

ריקה רם- מניה

ההצגה תתקיים ביום ראשון 9.3.14 בשעה19.30

בקיבוץ עין חרוד מאוחד, במועדון לחבר

משך ההצגה 55 דק'


דברים טובים

על הספר של עפרה טנא "הבתים הלבנים ימלאו:"

 חיי יומיום בדירות תל אביב בתקופת המנדט / עפרי אילני

מתוך מדור ספרות ידיעות אחרונות 28/02/2014

...אחד הפרקים המעניינים בספר עוסק בהתהוות המטבח של המהגרים – אותו מטבח שיהפוך בהמשך לבסיס של המטבח הישראלי. באירופה, יהודים אשכנזים צרכו מעט ירקות – בעיקר ירקות מוחמצים או משומרים. הירקות שבהם שבהם השתמשו תושבי הארץ הערבים עוררו רתיעה אצל המהגרים האשכנזים. אפילו עגבניות נכנסו לתפריט במזרח אירופה רק בסביבות שנות ה-20, ובקרב היהודים היו מכונות בזלזול "תפוח של גויים". בתפריט הציוני, העגבניה נקלטה במהירות והפכה לפריט איקוני שאפילו הוקדשו לו שירים. חצילים, למשל, נקלטו רק בשלב מאוחר, כשלמדו להכין אותם כך שיראו כמו כבד קצוץ. החומוס נכנס לתפריט האשכנזי רק בשנות ה-50, דרך המסעדות המזרחיות. במשך הזמן נוצר מטבח המורכב מחומרים מקומיים, אבל מבוסס עדיין על המטבח המזרח אירופי, עם מרכיבים כמו לחם לבן, גבינה לבנה, מרק ירקות, לפתן ומעט תבלינים (בעיקר שמיר ופטרוזיליה)

ואיך אפשר בלי עגבניות? במשך מאות שנים סברו שהן רעילות, אבל מזה 200 שנה בערך ידוע שאלה שטויות במיץ עגבניות: לא זו בלבד שהן לא רעילות, אלא שהן מאוד בריאות. יש בהן ליקופן, המחזק את המערכת החיסונית, ויטמין B, ויטמין C וסיבים תזונתיים

. קשה לעמוד בפניהן  ולראיה אלפי מתכונים עם עגבניות חיות,  מיובשות, אפויות, צלויות,  מטוגנות רק תגידו!

הבאנו מתוך המבחר הענק שני מתכוני סלטים קצת אחרים. שווה לנסות.

סלט עגבניות עם בורגול, מוצרלה וזיתים שחורים

מרכיבים (6 מנות)

  • 1/2 כוס בורגול גס
  • 1 ק"ג עגבניות שרי בצבעים שונים
  • 15 עלי בזיליקום
  • 20 זיתים שחורים מגולענים (רצוי מזן קלמטה)
  • 200 גרם גבינת מוצרלה או פטה
  • 1 שן שום כתושה
  • פלפל ירוק חריף פרוס (לא חובה)
  • 5 כפות שמן זית
  • מלח
  • פלפל שחור 

אופן ההכנה

1.      משרים את הבורגול במים במשך כחצי שעה. מסננים וסוחטים היטב מנוזלים.

2.      חוצים את עגבניות השרי – חלק לאורך וחלק לרוחב (שלא יהיה אחיד, ככה זה יותר יפה – ואפשר גם להוסיף רבעי עגבנייה רגילה).

  1. מערבבים את כל מרכיבי הסלט, ומתבלים במלח ובפלפל שחור.

סלט עגבניות מצומקות

המרכיבים



12 עגבניות חצויות
מלח גס
3 גבעולי תימין ורוזמרין
1 חבילה כדורי בייבי מוצרלה בופאלו חצויים
10 זיתי קלמטה מגולענים וקצוצים גס
1 כף לימון כבוש קצוץ(אפשר להשרות פלחי לימון לכמה שעות בשמן ומעט מלח והרי לכם לימון כבוש)
עלים קצוצים גס מ-5 גבעולי בזיליקום
1 כף צלפים קטנים
אופן ההכנה
- מחממים תנור ל-120 מעלות.
- מניחים חצאי עגבניות בתבנית מרופדת בנייר אפייה. ממליחים, מפזרים תימין ורוזמרין ומניחים להן להתייבש 3 שעות. מצננים.
- מוסיפים לעגבניות החמות מוצרלה טרייה ואת שאר המרכיבים, מערבבים ומגישים מיד.
מעדיפים בשר? מחליפים את המוצרלה בקוביות חזה עוף מבושל או פסטרמה הודו.
סלט-ארוחה: מוסיפים פסטה מבושלת או קרעים של פיתה או לחם קלוי.

מסע אל העבר

·         מסע אל העבר

קואופרטיב התובלה בית שאן-חרוד

קואופרטיב התובלה שאיגד בתוכו שירותי מוסך וסידור עבודה למשאיות

·         נדב מן (חבר מרחביה)

                       הביא לדף דני פלג28.02.2014 עודכן במתוך "ישראל היום"

Forward

בין אלפי התשלילים שאני מתעד בימים אלו במכון לידיעת הארץ בית שטורמן, מצאתי סדרת תצלומים שנעשתה ב-1957, במלאת עשור שנים לקואופרטיב התובלה בית שאן-חרוד שכבר לא קיים היום במתכונתו הראשונית. הוא התאחד עם קואופרטיב תובלה שכן "התבור" ונקרא "תבור שאן חרוד"' או בקיצור תש"ח' והוא מפעיל צי משאיות גדול, מעל 100, מסוגים שונים, על פני כל הארץ.

הראשית הייתה בשנת 1942 בקיבוץ בית השיטה כאחד מענפי הקיבוץ.  בשנת 1947 הפך ענף התובלה לקואופרטיב תובלה אזורי שאיגד בתוכו מתן שרותי מוסך וסידור עבודה ל-24 משאיות של קיבוצי העמק.

חצר הקואופרטיב נבנתה ליד צומת עין חרוד והמבנים עומדים עד היוםמעניין להסתכל בתצלומים של אותם ימים על שיטות העבודה במוסך ועל יחסי החברים שעבדו במוסך או שימשו כנהגים. ממש קיבוץ זער-אנפין.

1. משרדי התובלה הראשונים בקיבוץ בית השיטה


 

צומת עין חרוד, תל יוסף ולידו מבני הקואופרטיב. היום הצומת מרומזר ועומס התעבורה בו פעמים בלתי נסבל. אולי קו רכבת העמק העובר ליד הצומת ומתוכנן להתחיל לפעול בעוד שנתיים יביא לשיפור המצב.

 

.

מרכז העשייה היה חדר סידור העבודה בארגונו של עמוס בן יהודה

 


.


 

. באותם ימים עוד לא היו מכולות לתובלה. היו "סולמות" ולנהגים היה ידע צופי לקשרי בלוק ומתיחת חבלים.


 

. מאותן שיטות תובלה היה גם שימוש נרחב ביריעות ברזנט לשמור על המטען המובל. בתצלום מחסן הברזנטים.

 

. סמיטריילר מק מודרני מכספי הסיוע האמריקאי למדינת ישראל.


 

מיכלית החלב בה נהג משה אבני מקיבוץ חפציבה

 

 

 

. פיתוח מקומי לתחליף מלגזה.



 

 

 

העתקת קישור