דף מספר 2174
10/7/2015
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף מספר 2174

דף מספר 2174  כ"ג בתמוז תשע"ה  10 ביולי 2015



כי אבד אשר עבר

מילים: נחמן רז 
כי אבד אשר עבר, 
לא ישוב לנצח, 
לו נשירה 
ביגיעה 
ובאהבה 
אופל ליל נאירה. 
ביגיעה 
ובאהבה 
כל מכשול נסירה. 

בית הורים חמים עזבנו אי פעם, 
זיכרונות ילדות חלום נעורים, 
לעולם לא אשכח איך עזבתי את ביתי, 
ולדרך אז יצאתי, לבדי לבדי. 

כי אבד אשר עבר... 

נכר שחור גלות אחרי גבי השלכתי, 
עול גויים אכזר פרקתי עד תום, 
את הכל הכל זנחתי, כי לחש לי הלב, 
אין כל טעם לחיים, 
הן האסון כבר מתקרב. 

כי אבד אשר עבר... 

ארץ ארץ קדומים אליך שבנו, 
כאן רק בך תשוב נפשנו תפרח, 
אדמה יגיע גוף, עמל כפיים תום לבב, 
רק באלה יחודשו חיים ושמש אור תזרח. 



הגבעטרון שר: "כי אבד אשר עבר..."
נחמן רז ז"ל

בית גבע אבל על מותו של

חברנו נחמן רז ז"ל

ומשתתף בצער המשפחה


הספד

לאבא.

הצלחת לצאת בצורה יפה מכובדת, ואיתך מסתיים עידן. עידן של ערכים, עידן של התווית כיוון לדרך, שאולי לא מתאימה לכל אחד, אבל אתה הובלת אותו כמנהיג אמיתי.

גופתך שוכבת על הרצפה. אתה נראה כישן. אבל כשאני נוגע במצחך, אני חש קור מקפיא. אני מושך את ידי בחזרה ומבין שזו הפעם האחרונה שאני רואה אותך בצורתך הגשמית.

אבא, זה לא סתם בן - אדם. זאת אישיות, אישיות דגולה שמבוססת על פנימיות יציבה,  עניינית ומפוקסת ועל כיוון ברור ובלתי מתפשר.

אם הייתי שואל אותך עכשיו למה אתה חושב שזאת הדרך הנכונה היית אומר:הרי ברור לך שמטרתנו היא להמשיך את קיומו של העם היהודי.

איך עושים זאת? דרך חינוך !!! עיצוב דור של אנשים נאורים, ענייניים ומעשיים, עם מחויבות עמוקה להמשיך את דרכם של סבא יעקב וסבתא שרה שביחד עם קומץ צעירים יהודים אידיאליסטים כמוהם, עזבו את בתיהם ברוסיה מולדתם, וטילטלו את עצמם לישראל הלוהטת והלבנטינית חדורי הבנת הצורך הדחוף שבהקמת בית במדינה של יהודים. ולמה? כי לעמנו הרדוף והמוכה, אין אלטרנטיבה אחרת.

התמדת לכל אורך הדרך ולא דילגת על שום תפקיד.מדריך נוער, קצין חינוך בצה"ל, מתנדב להנחיל ערכי חקלאות ציונית לעולים מצפון אפריקה, מורה, מחנך, מנהל  בית ספר, מזכיר גבע, מזכיר האיחוד, חבר כנסת, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מרצה בסמינר אפעל ועוד.

תמיד ידעת לשמור על חזות עניינית וזקיפות קומה, ואפילו אם רתחת, מעולם לא ראיתי אותך משדר ייאוש, חוסר אונים או ספקות כלשהם בדרכך.

הייתה לך גאוות יחידה. ייצגת בכבוד רב את גבע, את התק"ם, את מדינת ישראל ואת העם היהודי.

בכשרון כתיבה נפלא, בניסוחים ישירים וביכולת נאום מרשימה בפני קהל, הצלחת להעביר את מסר ההכרח שבבנית יסודות יציבים למפעל ציוני טהור, המבוסס על ערכים של קידוש האמת, של מוסר עבודה,של שיויון ושל הגינות, ולשמור עליו מפני העשבים השוטים המכרסמים ביסודותיו, מונעים מאינטרסים אגואיסטיים, מסונוורים מתאוות ממון,עסוקים במניפולציות מלוכלכות, רומסים את כבוד האדם ומזנים את השפה העברית.


נחמן ונירקה והילדים בכפר אוריה

היית אבא אמיתי, שמגיע לחדר בערב, ונוקש בתיפוף מיוחד על הדלת כדי להכין אותנו לקפוץ עליך בחיבוקים, מארגן את התרמיל לצעדת הגלבוע ודוחק בנו לצאת בזמן לחדר אוכל ביום שישי שלא לאחר לקבלת השבת.

הגוף שלך כבר פה, למטה, אבל הנוכחות שלך קיימת בכל פינה בגבע, וההשראה שלך מרחפת מעל כל הלך רוח שנוצר כאן.

אין אנשים כמוך ולא מסתמן תחליף להמשך האחריות שנשאת על כתפיך. אבל, ימים יגידו לאן הכיוון ילך ואיך גבע תיראה בלעדיך, בעוד מספר שנים.שבעה ימים ניתנו לי כדי להיפרד ממך.אני מתכוון למצות אותם עד תום ולשחרר אותך לגמרי, לדרכך. היה שלום. אבא.

                                                                                                                               טולי
 

תודה תודה תודה על שנולדתי לאבא כמוך.

כל כך בטוח ויודע ומאמין בדרך

וכל כך מבולבל ואבוד בזוטות הקטנות של החיים, שאותן ניהלה אמא בטבעיות מוחלטת ובשנים האחרונות במיוחד עת שמרה עליך שהזדקנות הגוף לא תבייש או תביך.

אתה, שתמיד מכיר את המילים והביטויים והעובדות והרעיונות, אבל כשצריך לקדוח בקיר ולתלות מדף קוראים ליוסיק כדי שיהיה ישר ויציב ותלוי ועומד.

אבא שלעולם לא יגיד מילה שאינה בדיוק מה שהוא חושב, לעתים גם אם היא פוגעת בזולת, אבל הוא גם זה שיצא לתמוך בחלש וחסר האמצעים, גם אם זה נגד החלטת הרוב.

האמת החותכת הזאת נחתכת ומתפוגגת בסיפורים ודימיונות וגוזמאות ולרוב- אסור לקלקל סיפור טוב עם עובדות.

אבא שלעתים כועס ומתפרץ וזועם, בעיקר כשמקטרגים על כור מחצבתו, טבור העולם, השורש, גאוותו- גבע שלו, שהלכה והשתנתה אל מול עיניו והוא הלך ונעשה מריר ומאוכזב, כאהוב שננטש ע"י אהובתו ועדיין ממשיך לאחוז בכוח היפה והטוב שבה.

אני רוצה להודות על המעגל השלם והעגול והמלא שהושלם בזמן האחרון, ובעיקר בשנה האחרונה.

זמן בו מיציתי את הביקורת והטענות והתאפשר לי פשוט לאהוב אותך כל כך על כל צדדיך, ועל שהתאפשר וניתנו הזדמנויות לומר ולבלות ביחד. על שהספקנו, על כל הרגעים השקטים של היחד: על ארוחות הבוקר בשבת, על ההפלגה הנפלאה, על המסיבות בהן אתה מנגן בבנג'ו ובמנדולינה ובתערוכה האחרונה שלי, בה היית כה מעורב, סקרן ונרגש. על שציירת ורשמת בחופש גדול ודייקנות. רוצה להודות על כל מה שנטעת בי ונתת לי.                                                    נעה




הודעות לדף

ביום שישי האחרון נערך קונצרט חליליות בפאב האורווה בניצוחה של צלילה.

היה מקסים ומרגש

ואני רוצה להודות מאוד לצלילה על היוזמה והארגון.

נעמה רז ועדת תרבות

                                             *********************************** 

מערכת הבריאות

אמירה ידין תעדר מהעבודה בתאריכים 12/7 – 22/7

************************************************************************************************

החלפת כרטיסי אשראי

 

תזכורת אחרונה !!!!

 

1.     צילום של תעודת הזהות

2.     שם באנגלית (כמו שמופיע בדרכון)

3.     מס פלאפון\טלפון

4.     כתובת אי-מיל (אם יש)

 

את הפרטים יש להביא למזכירות, לאביב או לשלוח במיל או להשאיר בתיבה מחוץ למזכירות

 

* חברים אשר עדין לא הביאו את הפרטים הנדרשים להנפקת כרטיסי אשראי חדשים,

ידרשו לבצע את הפעולות באופן אישי ולא בטיפול מרוכז.

************************************************************************************

       החלפת כרטיסי אשראי

תיערך ביום שלישי 14.7

בין השעות 12:00-20:00

בחדר-האוכל

יש להביא: תעודה מזהה

ואת הכרטיס הישן

 


משולחן מרכז המשק - רענן פרנס

 

סיכום חצי שנתי – התאמות הכרחיות בתוכנית המשק

 

לחברים שלום,

בימים אלו הסתיימה הפעילות של 6 החודשים הראשונים של 2015. עוד לפני שנציג דוחות מסכמים לציבור, אנו מבינים שהתוכנית לחצי השנה הבאה אינה יכולה להתממש והפערים החזויים לעומת התוכנית גדולים ומשמעותיים. בשל כך, קיימנו השבוע דיונים בוועדת כספים, בהנהלת אחזקות (הנהלה כלכלית) ובמזכירות.

 

עיקר הפער בהכנסות הצפויות נובע מהיקף יבולים נמוך בענף השקדים, וירידה משמעותית הצפויה במחירי קליפות השקדים. כמו כן, קיטוּן ביבול השקדים בכלל המטעים בצפון הארץ, כך שסך כמות הפיצוח תהיה קטנה יותר בהשוואה לשנים עברו.. בנוסף יש שחיקה במחיר המטרה בחלב פרות וכבשים, מחירים נמוכים בתבואות בשל שנת השמיטה.

אנו צופים כי, סך הרווחים החזויים יקטן ב 2-2.5 מיליון ₪ לעומת התוכנית.

 

בקרה מתנהלת עצמאית הן בתזרים המזומנים והן בפעילות השוטפת, מדיניות חלוקת הרווחים נשמרת.

הכנסות הקהילה מעבודת חברים נשחקות בהשוואה לתקופה מקבילה שעיקרן בירידה בכמות שעות עבודת חברים (ולא במספר החברים).

 

בשל כל אלה, קיימה ההנהלה הכספית וההנהלה הכלכלית דיון לקביעת מתווה התנהלות שעיקרו התייעלות כללית בכל ענפי המשק והקהילה.

 

עקרונות התוכנית :

1.     סגירת הפער באמצעות התייעלות וצמצום הוצאות בתהליך שייפרש על פני שנה וחצי .

2.     עמידה בהסכם החזר חוב לבנקים כמתוכנן: 5 מיליון ₪ בשנתיים. (כ 2 מיליון ₪ השנה ו 3 מיליון ₪ בשנה הבאה).

3.     קיצוץ והתייעלות של כ – 1 מיליון ₪ באחזקות ובתאגידים.

4.     קיצוץ והתייעלות של כ- 1 מיליון ₪ בקהילה.

 

את התוכנית המפורטת לקיצוץ ולהתייעלויות נכין במהלך השבוע עם מנהלי הענפים והפעילויות. ביום ג'  נקיים ישיבה משותפת לוועד אחזקות (הנהלה כלכלית) ולמזכירות להצגת ואישור התוכניות. לאחר מכן, תתקיים אסיפה לאישור התכנית.

מניסיון עבר אנו יודעים, שהכי קל לקצץ בתוכנית ההשקעות וגם הפעם אני מניח שלפחות חלק יקוצץ מתוכנית זו, אבל זה לא מספיק.

הפעם נדרש לשנות חשיבה,למצוא נקודת איזון חדשה לגבע. כזו המאפשרת קיום רמת החיים המותאמת ליכולת האמיתית שלנו וללא השענות על הגדלת חוב בבנק. את רמת החיים כפי שהתרגלנו אליה, הכוללת גם פנסיות ראויות ,גם קרן חיים ,גם רמה של עשירון עליון בבריאות ובחינוך ועוד,אין ביכולותינו לשמר עוד.

אנו נדרשים להתקיים מהכנסות עבודה ולהיגמל מהתלות ברווחים לטובת קיום החיים המשותפים.

עלינו להתאים את ההוצאות המשותפות להכנסות מעבודה.עלינו לבחון בעיניים כלכליות כל פעילות ופעילות, גם אם הן מתקיימות כבר שנים רבות. לבחון אלטרנטיבות, ולהפנות עבודת חברים, שימוש בנכסים לערוצים מניבים.

יש להתאמץ מחד ולעשות ויתורים מאידך.להגדיל מקורות מהשכרות, לאחד חנויות תחת קורת גג אחת, לצמצם שכירים גם במחיר של הורדת איכות השרות שאנו רגילים אליו, לעודד חברים לעבוד בתפקידים שהיום מועסקים בו שכירים.

 

אנחנו קוראים למנהלי הענפים והפעילויות,לבעלי התפקידים וכמובן לכלל החברים לקחת חלק ולתרום לתהליך, להציע הצעות לקיצוץ וייעול בעיקר בענפיהם לקחת חלק בעיצוב פני עתידה הכלכלי של גבע.

 

 

בברכה

רענן פרנס

מדיוני ועדת חינוך - רועי לרון

לידיעת הציבור - מדיוני ועדת חינוך

1-גן מועצה לחינוך מיוחד

התקבלה בקשה מהמועצה לבחון אופציה להקמת גן חינוך מיוחד בגבע. ועדת חינוך דנה בנושא ורואה זאת באופן חיובי, כשנדרשת התייחסות למספר סוגיות:

א-מיקום הגן יהיה במשרד הגיל הרך וספריית הילדים, להם יימצא פתרון חלופי.

ב-תפעול הגן ושיפוצו באחריות המועצה. יש לבחון  מהי רמת הקשר עם המועצה מעבר לשכר הדירה שישולם.

ג-אנו רואים בעין יפה את היכולת לקבל את האחר ומקווים לקיים שיתופי פעולה בחגים במועדים ובאירועים עם ילדי וצוות הגן.

ד- כל נושא השכרת הגן יעשה בליווי מקצועי . אנו ממליצים להשאיר נקודות ליציאה מהחוזה במידה והדברים לא מסתדרים לאחר שנה או שנתיים.

ה-אנו מקווים ששיתוף הפעולה יגלוש גם למרכז סקרנות .

 

2-נושא טיטולים ומזון תינוקות

הועדה שמעה ממורן רז סקירה על נושא ההחזרים הכספיים על טיטולים ומזון התינוקות. התעסקות זו של חיובים וזיכויים דורשת זמן רב" וטופסיידה" רבה, לכן הועדה לאחר הדיון ממליצה לפעול לפי הנוהל הבא:

מצב כיום- מטרנה

*חצי שנה 10 קופסאות לחודש .                            

*מששה חודשים ועד שנה 6 קופסאות לחודש.

*משנה ועד שנה וחצי 2 קופסאות לחודש.

זיכוי לפי 40 ₪ לקופסה-ילד בשנה הראשונה מקבל 3,480 ₪.

בשנה השנייה מקבל הפרטת מזון.

מוצע לתת לכל משפחה בהולדת הילד תקציב שנתי של 3,480 ₪.

מצב כיום-טיטולים

מקבלים עד שנתיים וחצי 3,324 ₪ לשנה בממוצע. מוצע לתת לתינוק נולד עד גיל שנתיים וחצי  את הסכום לתקציב.

רשם: איציק מור

3-תקנון נערים ונערות המצטיינים בחוגים השונים.

בשנה האחרונה נתקלנו בבקשות שונות של הורים שילדיהם צורכים יותר מאשר גבע מספקת בתקנון החוגים הרגיל. לאחר מספר מפגשים החלטנו לרענן את תקנון מצטיינים בחוגים. הקמנו צוות מצומצם שבדק במספר קיבוצים שונים מה נעשה בתחום המצוינות והוגשה לוועדה הצעה למתן מלגות של מצוינות למי שעומד בקריטריונים.

ועדת חינוך רואה חשיבות רבה בפיתוח המצוינות בכול תחום שהוא ובפרט בחוגים. הקושי הגדול היה להגדיר מיהו מצטיין ומהם הקריטריונים, כשהרצון הוא שלא לחרוג מהתקציב הנתון ועדין לתת מענה לכל הנערים המצטיינים. להלן התקנון:

 

נוהל מתן מלגה לנערים מצטינים בחוגים

בתחום החוגים והספורט נדרשת השקעה רבה מאוד כדי לממש מטרות ולהגיע להישגים.

ההשקעה באה לידי ביטוי בשעות רבות של אימונים, נסיעות, וכן רכישת ציוד.

חינוך גבע שואף לעזור כפי יכולתו בכדי לעודד הישגיות בקרב בני הנוער ורואה בזאת חשיבות רבה.

א- ועדת חינוך תקבע סכום שיהווה את קרן המלגות לשנה הקרובה. סכום זה יהיה מוגדר מראש על מנת למנוע חריגות בתקציב.

ב-צוות המלגות יורכב מחמישה חברי גבע, ביניהם יו"ר החינוך ומנהל החינוך הבלתי פורמלי.

ג-סכום הקרן יחולק שווה בשווה בין ציבור הנערים אשר עומדים בקריטריונים לחלוקת המלגה.

ד-מקסימום גובה המלגה יהיה עד 3000 ש"ח לשנת חוגים - ספטמבר עד סוף יוני. סכום הכסף יועבר אל מול קבלות ואך ורק לצורכי רכישת ציוד, נסיעות, דמי הרשמה, מחנות אימונים. לא יוחזר כסף על אש"ל ולא על נסיעות לביקורי הורים.

ה-השתתפות הקיבוץ במלגה מותנית במילוי חובותיו של הנער כלפי הקיבוץ.

ו- הסכום שיוקצה לקרן המלגות מותנה באישור תקציב החינוך השנתי ע"י הקהילה.

קריטריונים לקבלת מלגה:

1- התמדה של שבע שנים, כלומר סיום שש שנים באותו התחום.

2- הגעה להישגים ברמה הארצית.

3-הצגת אישורים בגין הצטיינותו של הנער מאיגוד/עמותה/חוג בו הוא נמצא.

הגשת בקשות למלגה יש להגיש עד ה-30 באוקטובר.

אישור הבקשות יעשה בצורה דיסקרטית ולא מאוחר מ-1 לדצמבר.

במידה ותהיינה בקשות חריגות, ניתן לפנות לוועדת המלגות.

ניתן יהיה לערער על החלטת צוות המלגות לוועדת חינוך.

בנוסף לזאת כל תלמידינו  יצאו לחופשה והצוותים מוכנים עם שלל פעילויות והרבה מוטיבציה. בגיל הרך מרגישים את סוף השנה ומתכוננים במרץ לשנה חדשה.

מאחל לכולם קיץ קריר ובטוח.

רועי לרון 


זוית אחרונה - נחמן

מדוע אין תשובות? מדוע מסתפקים בהצהרות?

                           

בעלון האחרון מופיעה רשימה של רחלי וייס בשם"סיכום כלכלי 2014: וכן "תהיות" ובעקבותיה מהו תפקידו של הבטאון המקומי "העלון" אם לא להיות כלי לחברים להעלות דעות, לשאול שאלות לבקר או להודות על מעשים טובים? גם אלה וגם אלה.

צר לי אבל לשאלות שהעלתה רחלי אין ניתנות כלל תשובות כבר זמן רב.  למרות שנשאלו. ואין זו שאלה של תקנונים  ארוכים יותר מדוע? אולי מישהו חושב שבמידה ותהיינה יותר מודעות (?)   ופרסומת  (?}    על ישיבות ועל                אסיפות זה יהיה מקור לתשובה ומענה לשאלות. זו טעות גמורה!אכן לישיבות צריך לבוא. אבל לא תמיד – אפשרי, וגם אז לא תמיד ולא בכלל, ניתן ואפשרי לפרט ולפרש באסיפה איזו תשובה לשאלה מציקה.

לפעמים התשובה אינה מדוייקת בעיני מישהו או לא שלימה ואזזה נתפס כהתחמקות מתשובה, משהו מעין זריעת חול בעיניים ולא מענה ישיר ושלם לשואל.

לפעמים אין סבלנות למאזינים לשמוע את כל דברי ופרטי השאלות של השואל. וכך כל זה הופך  ל"כאילו". לא תגובה ולא מענה אלא תרגיל של התחמקות.

בקשתי שמטעם המזכירות תנתן בכל זאת תשובה . מפורטת לכל 5 – 6 השאלות שבהן עוסקת רחלי, בלעדי זה נוצרת תחושה שגבע נכנסת לימים של מצוקה כלכלית ואפס כיוון חברתי. על עניינים אלה יש לשמור מכל משמר ועליהם להגן בכל הכוח

זהו שלב חדש ומאיים בחיי גבע ואין לנו גבע אחרת.
תודה - משפחת גולן

תודה,

אנשי גבע היקרים,

רוצים להודות לכם על החיבוק הענק, ההקשבה וההשתתפות בשעותינו הקשות.

על כך ששמשתם לנו כמשפחה ונעניתם לכל בקשה.

על הלוויה מכובדת ויפה ועל כך שביחד אתכם לא שכחנו לאבינו את רגעיו היפים ותרומתו

למקום ולקבוצה.

תודה מיוחדת וענקית ליעל וצלילה שהיו שם בשבילנו לאורך כל הדרך.

                                                                                                         משפחת גולן.

זו דעתי - רוחלה רז

 זו דעתי

כל חבר שבחר לחיות בקיבוץ, חייב להכיר את תקנותיו ולמלא אותן.

אוי לאותה חברה שאין בה תקנון שהוחלט ברוב של חבריו.

יסודות חיינו הם לדעתי משמעת, כבוד החלטות, מלוי כהלכה יום עבודה, תרומה לציבור ככל יכולתו ושוויון לא יהיו בתוכנו עשירים ועניים.

בכל חברה יש כאלו שניחנו ביותר יכולות, ואשריהם בכך, אבל כל אחד ואחד חייב לתרום ולמצות את כוחותיו שלו, עד תומם.

כל אחד בתוכנו חייב למלא את ההחלטות שמתקבלות בצורה דמוקרטית, אפילו אם הן לפעמים לא לרוחו.

האם ישנו מקום בעולם שכל מה שמתקבל כאורח חיים, כולם מסכימים עמו בלב שלם? מותר לבקר נוהלים שנתקבלו, אבל חייבים לכבדם ולשמור על ביצועם.

נפקח עיניים נראה את הטוב שבתוכנו, ונדאג לקימוולהנות ממנו, אפילו אם איננו משלימים עמו בכול!

חובתה של המזכירות לטפל בחריגות ולא לדחות את הטיפול בהן, כי כאשר עניין לא מטופל בזמנו, קשה מאוד לאכוף את הסדר שקבעה החברה בהחלטותיה.

בתקווה שנדע לשמור, לכבד ולהעריך מה שיש לנו יוטב לנו מאוד, ולא נזדקק למהפכות.

רוחלה רז

זוית נוספת לראיה - רחלי וייס

זווית נוספת לראיה.... הכותרת לזכרו של נחמן רז- המגדלור הרוחני, ערכי  שכבה. תחסר לי מאוד.

מספר חברים ציינו את העובדה שלא הגיעו לשיחה חברים בעלי דעות אחרות מאלו שנשמעו." (מתוך ישיבת הסיכום של המזכירות ומוזמניה....)

מסקנה מתבקשת: המזכירות צבועה בצבע אחד.

מאז שוויתרנו על וועדת מנויים שהייתה וועדה המורכבת מנציגי ציבור וכפופה ישירות לאסיפה והעברנו את הסמכות למזכיר\ה, נצבעת המזכירות בפרופיל גילאים דומה ובעיקר בגוון דעות זהה, כזה שתואם לאיש היחיד ( בניגוד לוועדה- בעבר) שהסמכות בידיו למלא את שורות המזכירות. סביר להניח שמזכיר/ה לא יפנה להציע לחבר שדעתו לא נוחה לו או לא מתיישבת עם דעתו, או עם משהו שנמצא בסכסוך אישי איתו. גם השימוש במש"א כעלה תאנה, לא משנה עובדה זו. שהרי בהיות מש"א בידי אדם מבחוץ שלא מכיר אישית ולעומק את החברים, ברור שיש מי שלוחש אל אוזנו.... מה עוד שנהוג בגבע שמרבית החברים מחכים שייגשו ויציעו להם תפקידים והם לא יוזמים באופן אקטיבי פניה שכזו. השיטה אינה נכונה לדעתי ופוגעת באופי הפלורליסטי של הגוף האחראי להתנהלות של חיינו. אם לא נשנה את השיטה נשוב ונפגש בזה כל פעם מחדש.

יש להקים לצורך הצעת חברים לתפקיד נציג ציבור במזכירות- ועדה של 5 חברים המורכבים מגילאים שונים והאוחזים בדעות שונות – שיקבלו אישור למנויים בקלפי. וועדה זו צריכה לפעול באופן עצמאי ולהיות כפופה לאסיפה.

"מדוע אין תשובות? מדוע מסתפקים בהצהרות"?- (מתוך זווית הראיה האחרון של נחמן רז ז"ל)

מסקנה מתבקשת: פנה לעורך דין, או אז תקבל תשובה מהממסד ( סביר להניח כזו שעברה גם את עורך דין שמשי).

כל עוד אתה פונה כחבר בדרכים הלגיטימיות אותן קבענו לעצמנו לצורך העלאת שאלות, נושאים לדיון וכ'ו– למשל בדף השבועי- השאלה שלך נתקעת בתחתית הדפים לטיפול על שולחן הממסד. אך אם תהייה פחות "צמחוני", תארגן קבוצת חברים, תגיש תביעה משפטית, תעורר "רעש" ציבורי או אז תענה שאלתך או הסוגיה מהר מאוד. זהו מסר מסוכן שעובר מההנהלות שלנו לציבור... אין מה להלין עליו אחר כך, כשאנו נתקלים בתוצאה של ה"מסר" הזה.....

"רבים דברו על הצורך הדחוף בשינוי בקב' גבע" (מתוך ישיבת הסיכום של המזכירות ומוזמניה...).

מסקנה מתבקשת: אין כל קשר לוגי בין הבעיה לפתרון.

כל פעם נתלת הסיבה לצורך לעשות שנוי על קולב אחר, פעם דמוגראפי, פעם כלכלי, פעם חברתי. יש קבוצים מתחדשים ושיתופיים דלי אוכלוסין, במצב כלכלי וחברתי גרוע ולהיפך- לא צורת החיים יוצרת את ההבדלים. ומעל הכול כל עוד הבעלות על הרכוש שלנו תהייה משותפת , נהייה אחוזים זה בזה. נצטרך מערך של מוסדות שיטפל בדברים ( כמו היום) מוסדות אלו יכולים לתפקד לשביעות רצון הציבור או לא (כמו היום) נצטרך לקבל החלטות שנוגעות בכולנו (כמו היום) יהיו כאלה שיפרו החלטות אלו ויפנו לבתי משפט(כמו היום).....רק שבמתחדש הריבים הופכים למוקצנים יותר- כי בכסף עסקינן. (די לשמוע מה אנשים מוכנים לעשות היום בוויכוח על חצי מנה או מנה בחדר אוכל, כדי להבין מה הכיוון...)

עוד שאלה: היכן וועדת אסיפות? – חשובה ביותר לשמירה על נוהל תקין.......

                                                                                     רחלי וייס
ברכת ההורים למסיימי י"ב

ברכת ההורים למסיימי י"ב

(בהשאלה ובהתאמה מתוך: "אִם יוֹצְאִים מגיעים למקומות נפלאים" מאת דוקטור סוס(*החרוזים בתרגום בלשון זכר, אך מכוונים באהבה גם לבנות))

בְּהַצְלָחָה!

הִגִּיעַ הַיוֹם

אַתָּה יוֹצֶא לִמְקוֹמוֹת נִפְלָאִים!

אָז שָׁלוֹם.

 

עִם רַגִלַיִם בַּנַּעֲלַיִם, עִם שֵׂכֶל בָּראשׁ-

תִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ שׁלְּךְ,

אַל תָּחְשׁוֹשׁ.

אַתָּה יָכוֹל וְיוֹדֵעַ, מוּכָן וּמְזֻמַן,

וְאַתָּה הוּא זֶה שֶׁיַּחְלִיט לְאַן.

 

תִסְתַּכֵּל בָּרְחוֹבוֹת מִלְּפָנִים, מֵאָחוֹר,

יֵשׁ רְחוֹב שֶׁתַּחְלִיט: "לֹא כְּדַאי לִי לִבְחוֹר."

עִם רַגְלַיִם טוֹבוֹת וְעִם שֵׂכֶל לַחְשֹׁב,

תִּזָּהֵר לֹא לָלֶכֶת בִּרְחוֹב קְצָת לֹא טוֹב.

 

אִם בִּכְלָל לֹא תִּמְצָא

אַף רְחוֹב שֶתֹּאהַב-

תַּעֲזוֹב אֶת הָעִיר וְתֵצֵא לַמֶּרְחָב.

 

אֶל שֶׁטַח פָּתוּחַ

לָאֲוִיר וְלָרוּחַ.

 

שָׁם קוֹרִים הַדְּבָרִים,

שֶׁתֵּדַע לְךָ,

לִמְטַיְּלִים עִם רַגְלַיִם וְראֹשׁ כְּמוֹ שְׁלְּךָ.

 

כְּשֶׁיִּקְרֶה הַדָּבָר

אַל תִּפְחַד, אַל תַּזִּיעַ,

תַּמְשִׁיךְ וְתֵלֵךְ

וְתִרְאֶה שֶׁתַּגִּיעַ.

 

אִם יוֹצְאִים

מַגִּיעִים לִמְקוֹמוֹת נִפְלָאִים!

 

.....

לִפְעָמִים תִּסְתַּבֵּךְ,

לִפְעָמִים יֵשׁ צָרוֹת,

תִּסְתַּבֵּךְ

בֵּין הֲמוֹן צִיפּוְֹרִים מוּזָרוֹת.

תִּתְקַדֵּם בִּזהִירוּת,

בִּתְבוּנָה, זֶה לֹא קַל.

הַחַיִּים הֵם חָכְמָה שֶׁל שִׁיוּוּי מִשְׁקָל.

רַק תִּזְכֹּר לִהְיוֹת זָרִיז וְאָמִין,

וְאָסוּר שֶׁתַּחֲלִיף רֶגֶל שמֹאל בְּיָמִין.

 

תַּצְלִיחַ? נָכוןֹ?

תַּצְלִיחַ! נָכוןֹ!

(תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אֲחוּז בִּיטָּחוֹן)

יֶלֶד, אַתָּה עוֹד תָּזִיז הָרִים.

 

אָז...

אִם שִׁימְךָ: עוֹמֶר, רוֹתֶם, יַם, שָׁחַר, אוֹר,

גִיל, גַל נִיצַן אוֹ דוֹר.

הַמְּקוֹמוֹת נִפְלָאִים!

זָה הַיוֹם שֶׁלְּךָ!

הָהָר מְחַכֶּה!

אָז...צֵא לְדַרְכְּךָ!

 

לרז ברוד- תודה שהיית שם בשבילם וגם קצת בשבילנו...ולמערכת החינוך של גבע לאורך השנים- תודה על הכל!

 

תשמרו על עצמכם!

מההורים.

תודות בר-מצוה - הורי נערי שנת מצוה

תודות בערב הצגת בר המצווה תשע"ה 2015

רגע לפני שהמסך עולה ומשימת בר המצווה האחרונה לשנה זו תתחיל, ברצוננו להודות לאנשים הרבים שבזכותם ערב זה מתקיים:

תודה לעופרי ברעם שכתבה, ביימה, צילמה וערכה... והכינה את ילדינו למופע.

תודה לאיתי וילסון על העיבודים המוזיקליים ולשחר נתן על ההקלטות.

תודה לנרי רבי על ליווי מוזיקלי להורים.

תודה לזיו הכוריאוגרפית שהכניסה למופע ריקודים, קצב והומור.

תודה לזהר ברג, אבי אריאב ויורם ידין, צוות ההגברה והתאורה.

תודה ללילך רז ולדגנית ווסלינג על התפאורה, התלבושות והאביזרים למופע.

תודה לאבשי בן יהודה על תיעוד הוידאו.

 

לכל מי שתרם להצלחת הערב כולו:

ליואב ולצוות המטבח על הארוחה החגיגית והמגוונת.

לצלמי האירוע  מרליסשווגלר, אופיר אורן, איתי לב, יותם רון.

לכל התורנים בניצוחן של שרסטין רם וקרן לב.

לרז ברוד ולנערי השכבה שסייעו בכל הנדרש.

ותודה לכל מי שנתן כתף במהלך שנת בר המצווה בכלל ובהכנת ערב מרגש זה בפרט.

 

מהורי נערי שנת בר המצווה

ספרים חדשים בספריה

ספרים חדשים בספרייה – יוני 2015

         

          ספרות עברית

האיש שרצה לדעת הכל – משעני, דרור

האיש שרצה לדעת הכול, הספר השלישי בסדרת החוקר אברהם אברהם, הוא הרומן הנועז ביותר בסדרה עד כה. 
בעיצומו של יום חורף סוער נקרא רב-פקד אברהם אברהם לזירת הרצח הראשונה שלו בתפקידו החדש כמפקד אגף החקירות ונדהם לגלות שהוא מכיר את הקורבן: אישה בגיל העמידה שכבר הותקפה בעבר. הרמז היחיד לפתרון התעלומה הוא עדות על שוטר שנראה יורד במדרגות הבניין זמן קצר לאחר הרצח. אברהם נחוש לאתר את השוטר שנעלם בלי להשאיר עקבות, גם אם ישלם על כך בהתנגשות עם הממונים עליו. חקירתו תוביל אותו למלי בנגטסון, אישה צעירה המנסה לשקם את חייה אחרי טראומה שעליה היא מסרבת לדבר. מלי לא יודעת דבר על הרצח, ובכל זאת היא תשנה את כל מה שאברהם חשב שהוא יודע על התיק. 

האיש שרצה לדעת הכול מסופר משתי נקודות מבט: זאת של אברהם אברהם וזאת של מלי בנגסטון, דמות בלתי נשכחת שנכנסת אל עומק הלב. בעזרתם משרטט דרור משעני דיוקן עוצר נשימה של חיי נישואים שהשתבשו ומספר סיפור של אהבה רבת שנים שמוות ותשוקה נוראה מביאים אותה אל מבחנה האחרון. 

"תיק נעדר" ו"אפשרות של אלימות", שני הספרים הראשונים בסדרת החוקר אברהם אברהם, זכו לשבחי הביקורת, תורגמו ליותר מחמש עשרה שפות וזכו בפרסים רבים, ביניהם פרס ברנשטיין לרומן העברי הטוב ביותר ופרס מרטין בק המוענק בשבדיה לספר המתח הטוב

           

 איפה מינה  -  בן-דוד, מישקה

             חייל של כנרת  -  ישראלי אהרון

             בעד החלון נשקפה (ספר עיון) – רמון, לורית

 

ספרות מתורגמת

ללכת בשדות הכחולים – קיגן, קלייר

החלון הפתוח  -  סאקי

הבחורה על הרכבת –הוקינס, פולה

קבר הקיסר -  ברי, סטיב

 

החוחית   -  טיירט, דונה

יאו דקר, נער בן 13, מבקר עם אימו בתערוכה מתחלפת של ציורים פלמיים. לפתע מחריד את המוזיאון פיצוץ עז. תיאו ניצל באורח נס ממוות, אך מכל בחינה אחרת – חייו מתנפצים לרסיסים. ללא כל שארי בשר בניו־יורק, הוא מופנה על ידי רשויות הרווחה למגורים זמניים בביתו של אחד מחבריו. אלא שהבית מנוכר, ודומה שכל מכריו האחרים מהלכים סביבו נבוכים, מתקשים למצוא דרך אל ליבו. תיאו כורע תחת נטל געגועיו המייסרים לאימו ונצמד לדבר שמזכיר לו אותה יותר מכול: ציור קטן ורב קסם של חוחית שהוצג בתערוכה.
שנות התבגרותו עוברות עליו בחיפוש מתמיד, לעיתים נואש, אחר משמעות לחייו; הוא חובר לבוריס, נער כריזמטי ופרוע, וּלְהוֹבִּי, סוחר עתיקות טוב לב, ומקפיד להיצמד לאורך כל מסעו הרדוף ברחבי ארצות־הברית של ימינו לקמע שלו. אותו ציור רב קסם, שלימים ממקם אותו במרכזו של מעגל מסוכן ההולך וסוגר עליו.
דונה טארט (´ההיסטוריה הסודית´, ´הידיד הקטן´) מפליאה לשרטט דמויות בלתי נשכחות, ולטוות מהן סיפור מחשמל העוסק באובדן, בהישרדות, בזהות ובגורל, ובמסתורין העמוקים ביותר של האהבה

החוחית תורגם ללמעלה מ-30 שפות, ומיום יציאתו לאור הוא מככב ברשימות רבי־המכר כבר למעלה משנה ברציפות.
´
החוחית´ הוא ספר על האמנות בכל צורותיה. כבר בעמודיו הראשונים אנו זוכים להיזכר מדוע דונה טארט היא סופרת אהובה כל כך: העלילה נמרצת ומעוררת השתאות, הכתיבה אלגנטית, הדמויות חיות ונושמות, המקום מתואר באופן מושלם, השמחה והעצב מתקיימים בבת אחת, עד שבסופו נשארת החוחית תלויה עמוק בליבנו שנשבה." וניטי פייר

אבני הסליחה – ספילמן, לורי נלסון

את יודעת, האנה, נורא קשה להגיד את המילה 'סליחה'. עד שאומרים אותה. ואז מתברר שזאת המילה הכי קלה בעולם." 

להאנה פר יש כל מה שצריך בחיים: היא צעירה מלאת יופי וחינניות, מנחת טלוויזיה פופולרית בניו-אורלינס, ובת זוגו של ראש העיר החתיך והמצליח. אבל מתחת לעטיפה המבריקה הזאת מסתתרים סוד אפל, קרע כאוב ובעיות עבר שמעולם לא נפתרו. עד שיום אחד סוחף את האומה שיגעון "אבני הסליחה": שקיקי בד קטנים, המכילים שתי אבנים קטנות ועגלגלות ושתי בקשות פשוטות – לסלוח למישהו ואחר כך לבקש סליחה ממישהו אחר. 

הכלי הפשוט והמתוחכם הזה מאלץ את האנה להתמודד עם הדברים שניסתה להסתיר מעצמה ומן הסובבים אותה, והיא נאלצת לצאת למסע נפשי מטלטל, שבמהלכו תבחן מחדש את יחסיה עם כל הקרובים לה - וגם עם עצמה. 

אבני הסליחה הוא רומן סוחף על אשמה, על תיקון ועל אומץ לב. בכתיבה כנה הוא חושף את המחירים שאנו משלמים על טעויות העבר, ומזכיר שלפעמים הכי קשה לנו לסלוח לא לאחרים, אלא דווקא לעצמנו. 

לורי נלסון ספילמן היא סופרת אמריקאית. רומן הביכורים שלה, רשימת המשאלות, היה רב-מכר בינלאומי. אבני הסליחה הוא ספרה
השני.

כניעה  -  וולבק, מישל

הרומן השישי של מישל וולבק מתאר מציאות דיסטופית שבה צרפת עוברת מהפכה שקטה, מהפכה דמוקרטית לגמרי, במהלכה מפלגה איסלאמית תופסת את השלטון בצרפת. 
פרנסואה הוא פרופסור לספרות בסורבון, מומחה לסופר בן המאה ה-19, ז'וריס-קרל הויסמנס. בזמנים רגילים, הוא היה יכול לקוות לחיים שלווים, לקריירה אקדמית משעממת אך מספקת ואולי אפילו למערכת יחסים משמעותית עם אהובתו מרים, סטודנטית יהודייה.
אבל ההיסטוריה, הדמוגרפיה והפוליטיקה רצו אחרת: השנה היא 2022, אירופה שוקעת וצרפת על סף מלחמת אזרחים, לאחר תקופה ארוכה של אובדן דרך, אי שקט חברתי ואלימות גואה, בוחרת בנשיא חדש. הפוליטיקה הישנה, כמו שאר ערכי הרפובליקה, החברה והמשפחה, פשטה את הרגל, ובסיבוב הבחירות השני המפלגות המסורתיות שהנהיגו את צרפת מזה חצי מאה נאלצות לפנות את הבמה למארין לה פן, מועמדת הימין הקיצוני ולמוחמד בן–עבס, מועמד האחווה האיסלאמית.

בכניעה, הרומן השישי שלו, חוזר מישל וולבק לעסוק בשאלת הדת וביחסים בין האיסלאם ובין החברות המערביות

 

 הרי הפחם  -  גרישם, ג'ון

גיל 29 סמנתה קוֹפר נמצאת בדיוק במקום שבו רצתה להיות: פרקליטה במשרד עורכי הדין הגדול בעולם, עם משכורת נאה ולופט מעוצב. היא אמנם עובדת מאה שעות בשבוע ומוותרת על חיי האהבה שלה, אבל מבחינתה זה בהחלט משתלם... עד שמתברר לה שהמשבר הכלכלי של 2008 הוא מציאות כואבת, והיא מוצאת עצמה ברחוב, עם ארגז קרטון בידיה. בצר לה היא מחליטה לקבל את המלצת מנהליה ולחפש ארגון ללא כוונת רווח, שבו תוכל להתנדב כעורכת־דין למשך שנה ולשמור על זכויותיה במשרד בעתיד.
כך מגיעה סמנתה אל 'הקליניקה לסיוע משפטי' בעיירה בריידי, וירג'יניה. שם, בעומק הרי האפלצ'ים, שוכן עולם המרוחק שנות־אור מחייה: הרים עצומים, בתים קטנים ואנשים עניים שעובדים במכרות הפחם.
בעזרתה של מתי ואייט, מנהלת ‘הקליניקה', מתמודדת סמנתה עם עריכת דין מסוג שלא הכירה. כשהיא פוגשת את דונובן, עורך־דין לוחמני, היא מבינה מהי המשמעות האמיתית של חיים בצל מכרות הפחם: סכנות בריאותיות, אסון סביבתי, כסף גדול ובריונות. וכשהאלימות מגיעה קרוב מדי, היא מוצאת את עצמה מעורבת מקצועית ורגשית במאבק שלא חלמה עליו, אשר מעמיד בסכנה את כל מה ששאפה אליו. 

ג'ון גרישם הוא מחברם של רבי־מכר רבים, ביניהם 'שדרת השקמים', 'הסחטן', 'הערעור', 'הלקוח', 'הפירמה' ו'חף מפשע' - כולם יצאו לאור בעברית בהוצאת מודן. 

"עבודתו של גרישם מתפתחת למשהו רציני יותר, חזק יותר וראוי יותר לכישרונו יוצא הדופן" וושינגטון
פוסט

קיבלנו במייל

גילוי נאות א. נולדתי במרץ 1947 בירושלים, כך שיצאתי, קבוע כזה כאילו , עם מערכת החינוך הממלכתי החל משנת 1953 ועד שנת 1965.

 גילוי נאות ב.

 היה לנו פרק ב' כזה כאילו, בין השנים 1974 עד 1994 לערך. פרק ב היה ארוך ומתיש כיון שאני והמערכת גידלנו שלושה ילדים... המערכת כבר היתה קצת מעפאנית כזה כאילו, אבל כל שנה היא כבר התחילה להשריץ רפורמה חדשה כמו שארנבת משריצה ארנבונים...

 גילוי נאות ג.

מאז שנת 1999 אנחנו שוב מגדלים ככה וככה  נכדים ביחד (מי סופר בלי עין הרע טפו, טפו, טפו)... והרפורמות התחילו משריצות בנות רפורמות, בלי עין הרע... מתוך כך אתם למדים שאני והמערכת , אנחנו ממש כמו הנכד שלך והנייד שלו או כמו קרייקרוקרייקר - אנ-ספרטאבל כזה כאילו.

 גילוי נאות ד ואחרון.

שלשום, בהרצאה המיועדת לקשישים ולקשישות מסוגנו,  פגשנו לגמרי במקרה את אימא של ה.מ. שלמדה עם בתי הבכורה בבית הספר העממי. זיכרונם של פנסיונרים מתעתע בהם לא אחת, אבל מה שהיה לפני חמישים שנה ויותר נותר צלול ובהיר כגביש בדולח. "הו , מי יכול לשכוח אתכם" התנפלה עלינו הקשישה המאושרת שלא ראינו כחמישים שנה, "הרי הייתם כל כך מעורבים בחיי בית הספר...." מחמת הצניעות אעצור כאן.

 ולגופו של עניין.  הורי היי טק חביבים, הורי סמארט פון יקרים ואתם אלופי האקזיט, האקזמה והפילטיס.  אל תבלבלו לי את המוח עם מחאת סרדינים.

 ילדיכם צומחים להיות אנשים עילגים, שקריאה וכתיבה קשים עליהם. לא שמעתי איזו "מחאת העט והעיפרון" כאשר התברר לי ששיעורי בית זה פאסה.

 לא שמעתי מחאת "מורה פרטית" כאשר התברר לי שכדי להתכונן לגל בחינה משמעותית, יש לשכור מיד סיוע בכסף רב .

 לא שמעתי את מחאת "המחברת הנעלבת" כאשר עיינתי , לאסוני, במחברות (אם ניתן לאתר כאלה...)  וראיתי שם שרבוטים שהשטן לא היה מזהה.

 לא שמעתי את "מחאת מלאכות היד" כאשר התברר לי ששיעורי התעמלות, מלאכה, זמרה, תזונה, טבע, חקלאות אם הם קיימים בכלל פה ושם , הם מין בליל לא ברור של כלום עם שום דבר. לא מאמינים ? קראו לילד ובקשו ממנו לשיר מה שאתם שרתם בקבלת שבת בכיתה, בערב שישי בתנועה או אפילו בצבא.

 ראיתם פעם הופעה של ילדות בקטע מחול? מדהים, אבל השפה העברית בת זמננו הצליחה למצוא מינוח מיוחד ומדויק מאד ההולם את הדבר המביך הזה - זה מופע "כוסיות" ולא אפרט.

 ניסתם פעם לבקש מילדיכם לדקלם את שירת הים (לא, זה לא חוף פרישמן), את שירת דבורה (לא מאמי, אין קשר לדבש...), את קינת דוד (דאור? מה הוא בכוכב נולד? בטח שופט כאילו...) ?

 האם מישהו מילדיכם מכיר (בלי וויז...) איזה שיר של ביאליק, טשרניחובסקי , ז'בוטינסקי? האם הם יודעם מה זה "לאן? מסדה? ניל"י, הוא הלך בשדות?" האם הם יודעים לשרטט בערך את גבולות המדינה (ישראל, לא ברלין...)? האם הם מזהים  איפה מזרח ואיפה צפון?

 אל תנסו לענות לי. למרות היותכם מנויים על נטלי/שחל/לב אמיץ הרי התקף לב נוסף בגילכם עלול להיות קריטי.

 אל תנסו לדבר איתם על ההמנון, על בעיות פוליטיקה או חברה. אם תרצו לרדת לסוף דעתם סמסו להם. אם תבינו את ה ":)" או את ה":((("? מה טוב. אם לא, חבל. אבל זה המכסימום שתקבלו, חוץ מפרצופונים דביליים שמישהו דחף לסמארטפונם.

 אז מה אתם מבלבלים את המוח עם צפיפות? הסתכלו פעם טוב על ילדיכם: הם זקוקים למרחב המדויק שבין שני הבהנים למקלדת בסמארטפון שלהם. לא יותר. מכאן: בכל כיתה אפשר להכניס בעמידה 84 תלמידים עם 84 ניידים. מ.ש.ל. אגב, בשכיבה אפשר להכפיל את שני הנתונים).

 איך אני יודע? מאד פשוט:

 בשנים שאנחנו למדנו בהן, הייתה משמרת שנייה ואפילו שלישית. לא היו מזגנים בכיתות ולא היו תנורים. והיו הורים קשיי יום, פליטי שואה, מהגרים,  שחלק גדול מהם לא ידע כלל עברית (ואפילו לא קרא ו/או כתב בשפה אחרת ). וכן, היו 42 תלמידים בכיתה עם מורה אחת. אלישבע, לאה, רבקה - בוגרות סמינר למורים ע"ש ילין בבית הכרם ולא תגידו כולן אקדמאיות כזה עאלק....

 בדצמבר ינואר בירושלים קר. הכיתות קפואות. באפריל, מאי ויוני יכול להיות חם עד לוהט.  חמסינים של לפני פסח. הכתות הן תנורים. מכירים, נכון?  

 הבוקר נפתח ב"אנחנו מורידים מעילים וצעיפים. אנחנו עושים כמה תרגילי ספורט בכיתה."  אחר כך שיר. אחר כך שעור ראשון ושני. אחר כך, מפית על השולחן וכריך לארוחת בוקר. אחר כך שעור ועוד שעור. ובשתיים צריך לרוץ לאוטובוס כדי לנסוע הביתה . מורה אחת. ארבעים ושנים תלמידים. והיה שיעור מחנך והייתה קבלת שבת.

 הילדים לא הגישו עבודות מודפסות באיי 4 ומצגות שהוכנו על ידי הורים עצבניים. היו הצגות בבית ספר. הכיתה הייתה מקושטת  להפליא לאורך כל השנה. כן, בבריסטולים צבועים ומודבקים, בעבודות ובחיבורי תלמידים,  ולא בקישוטים תוצרת סין "שתים בלירה". היה יריד בבית ספר, מעבודות יד של ילדים ולא מעוגות שאימא אפתה, פירות מהסופרמרקט  ובקבוקי משקה שהביאו מהקניון. והיה דקלום של הבוקר והיה יומן קריאה, ויומן חופש, ויומן טיול. ומחברת טבע ומחברת גיאוגרפיה ומחברת תזונה. והיו 42 תלמידים והייתה מורה אחת. שגם לה היה בית וגם לה היו ילדים. כן מורה אחת. וזה עבד מצוין - ראו מי בנה את המדינה ומי ניהל אותה.

 היתה מסיבת סוף השנה בביום המחנכת  ומסיבת מחזור בביום המורה להתעמלות  ולא נשף פרום, ואורגיית אולם אירועים ובלי "תואם רני רהב".

אה, כן . לא היו מיליון  וחצי דיסלקטים ושבע מאות מליון בעלי קשיי למידה.... 

 אז מה לעשות ?

 תגידו למורות לעבוד. ואם אינן עובדות העיפו אותן הביתה והביאו גברים. תדרשו תכנים. קחו את החומר של תחילת השנה ונסו לבדוק לאיזה שלב הגיע הילד בסופה של השנה. אם הילד סיים כיתה גימל  ואינו יודע לקרוא ולכתוב, לסכם קטע בכתב יד  סביר ובהגיון  איה שהוא,  לבצע פעולות חשבון בלי מחשבון, לשיר, לרקום ולצייר- תתבעו בבית משפט את המורה והמנהל, את המפקח ואת שר החינוך על הפרת חוזה.  

 ואחר כך תחשבו על "מחאת התוכן".

 כסיף, אור יהודה 28.6.2015

סבא של סרדין, של לקס, של אנשובי ושל טונה במים.

נ.ב. כשתגיעו למחאת התוכן, אני ממליץ להתחיל ישר בשריפת צמיגים וסגירת האיילון,  כי תאמינו לי, בלונים צבעוניים על שער בית הספר זו הפגנה של נחנחים וכל מיני היי-טק ואקזיטים כזה כאילו. תלמדו מתושבי ואדי ערה, הבדואים והפלשתינאים.   זה לא בדיוק יעזור, אבל זה מצטלם יופי.
תרבות בעמק

משכן לאמנות עין חרוד   אודיטוריום מירון סימה

 

www.museumeinharod.org.il

museum@einharodm.co.il

 

 

 

 

תערוכה חדשה ואינטימית נפתחת בשבוע הבא במשכן לאמנות,

ג'אק גרינברג: ציורים

התערוכה תיפתח ב18.7 ועד 29.9

מצורפים דימויים וטקסט ליחסי ציבור

אשמח לעזור בפרטים נוספים

בברכה, לילך סמילנסקי

משכן לאמנות עין חרוד

054-49182222

 

א - ה : 09:00 - 16:30

שישי וערבי חג: 09:00 - 13:30

שבתות וחגים: 10:00 - 16:30

 

Museum hours:

Weekdays, 09.00 am - 4.30 pm

Fridays and holiday, 09.00 am - 1.30 pm

Saturdays and holidays, 10.00 am - 4.30 pm

 

* יעקב-ז'אק גרינברג, ציורים

אוצרים: גליה בר אור ונמרוד רייטמן

פתיחה: 27.6.2015 סגירה: 29.9.2015


העתקת קישור