דף מספר 2167
22/5/2015
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2167

דף מספר 2167 ד' בסיון תשע"ה 22 במאי 2015

עריכה והדפסה: נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 

 

 

צילום אבשי בן-יהודה

מודעה לחג שבועות

 

ביום ראשון 24.5 נחגוג את שבועות

בשעה 16:30 במגרש הכדורגל

 

הפנינג קישוט כלים חקלאיים, עגלות, קלנועיות ועוד

בשעה 17:45 נצא בתהלוכה ממגרש כדורגל לדשא של חדר אוכל

ב-18:00 טקס הבאת ביכורים

ולאחריו קפה ועוגה מצפים לראותכם!

**********

ביום שבת בצהריים , ה23.5.15, לא תוגש ארוחת צהריים

בשבת בערב, ערב החג, תוגש ארוחת ערב חג חגיגית ועשירה- התשלום בקופות.

ביום ראשון ה24.5.15, שבתון שבועות: תוגש ארוחת צהריים בלבד בין השעות 11:30-13:00

 

הודעות לדף

 

שיפוץ "שקדיה הישנה" ע"י בקרה.

מזה כמה שבועות בקרה משפצת ומתאימה את מבנה "שקדיה הישנה" עבור פעילותה,

אנו מבקשים מהציבור לא להסתובב בחצרי המבנה ולא לקחת ציוד מפורק.

רענן

***********************************

לידיעת הציבור. בחירות...בחירות...בחירות

א.    ביום שלישי 2.6 בחירות לראשות המועצה.

     במידה והמנצח לא יקבל 40% יתקיים סיבוב נוסף.

    יו"ר ועדת הבחירות במועצה   - דני פלג.

ב.     ביום שלישי 23.6 בחירות למזכ"לות התנועה הקיבוצית

הודעה נוספת  תבוא.

מזכירות גבע

*****************************

מן המרפאה

ביום חמישי 28/5/2015  תערך ביקורת של משרד הבריאות  במרפאה ביום זה לא ילקחו בדיקות ומבקשים להגיע למרפאה במקרים דחופים בלבד.

בתודה על ההענות

צוות המרפאה  

**************************

 

ביום שבת בצהריים , ה23.5.15, לא תוגש ארוחת צהריים

בשבת בערב, ערב החג, תוגש ארוחת ערב חג חגיגית ועשירה- התשלום בקופות.

ביום ראשון , ה24.5.15, שבתון שבועות: תוגש ארוחת צהריים בלבד בין השעות 11:30-13:00


משולחן המזכירות - צלילה

 

אסיפת חברי קב' גבע תערך ביום ג' 26.5.15.

בשעה 19:00 במועדון

אסיפה שנתית לאישור דוחות כספיים של קבוצת גבע.

מוזמנים: רו"ח סילביה רוטברט, רו"ח מאיר מירון

מישיבת המזכירות 19/5/2015

המזכירות תערוך ישיבה פתוחה לציבור ביום ג' 26/5/2015 בשעה 17:00 במועדון לחבר.

הנושא: דיון במסקנות פסק הדין במשפט מיכה קארו נגד קב. גבע (בימ"ש השלום בנצרת. השופט – ערפאת טאהא), והשלכות פסק זה על החלטות האסיפה ומועדות הציבור.

בתחילת השבוע יחולק עותק פסק הדין (במלואו) לתאי הדואר של החברים.

שבת שלום

צלילה

*********************

רכבת העמק משקשקת כבר בדרך.

 

צילום אבשי בן-יהודה

הגדרת תפקיד עוזר למנהל הבניין - אלון קרל, מש"א

 22/05/2015

הגדרת תפקיד עובד\ת משרד, עוזר\ת למנהל בניין
המכרז נכתב בלשון זכר, אם זאת הפנייה היא לשני המינים כאחד

הגדרת התפקיד : ניהול משרד ועזרה תפעולית לרכז הבניין.

כולל קריאת מוני אנרגיה לחברים, בענפים ומבני ציבור.

תפקידים

·                    ריכוז תחום השירות לחבר לעניין אחזקת בתים ופניות אחרות.

·                    קבלת פניות חברים ובעלי תפקיד ומענה ועדכון על התקדמות הטיפול.

·                    סיווג פניות לפי תחום מקצועי בתיאום והנחיית מנהל הענף.

·                    ארגון סדר העבודות היומי לביצוע, לפי חלוקה לבעלי מקצוע ותיאום עם החברים או הענפים.

·                    עבודות משרדיות שונות, כולל: הדפסות, מענה טלפוני, טיפול בחשבוניות, הכנת רשימות לחיוב לקוח, טיפול בנושאי הנה"ח ועוד.

·                    ניהול מחסן: קבלת סחורה, ת.משלוח, סידור במחסן וניפוק לעבודה.

·                    מניית שימוש באנרגיה, חשמל, מים, גז – פעם בחודש, קריאה ורישום.

·                    ריכוז טבלה לחיובי חברים עבור שימוש באנרגיה והעברה להנה"ח.

כישורים

·                    יכולות הפעלת מחשב ברמה טובה.

·                    יכולת עבודה מאורגנת ויכולת ארגונית טובה.

·                    שירותיות וסובלנות ומתן שירות נעים, כולל מענה טלפוני.

·                    סגנון עבודה דינאמי\פעלתני ו"ראש גדול".

·                    היכרות עם עולם האחזקה\טכני – יתרון.

היקף המשרה – מלאה.

כפיפות ניהולית – רכז הבניין.

ימים ושעות עבודה – א' – ה'  07:00 -  6:00

כניסה לתפקיד – מיידית

המעוניינים והמוצאים עצמם מתאימים לתפקיד,

מתבקשים לפנות למשאבי-אנוש, גבע

משאבי-אנוש, אלון קרל

masha@kvgeva.co.il

054-6633107

חג הביכורים

חג הביכורים


חג הביכורים על פי המשנה

חג השבועות סימן הוא לתחילת עונת הביכורים שנמשכת עד לחורף. כיצד מפרישין את הביכורים ? יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה, שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר - קושרו בגֶמי [מעין רפיה לסימון] ואומר: "הרי אלו ביכורים."


כיצד מעלין את הביכורין?

כל העירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד, ולנין ברחובה של עיר ,ולא נכנסין לבתים ולמשכים היה הממונה אומר : "קומו ונעלה ציון אל (בית) ה' אלוהינו".

הקרובים מביאים התאנים והענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצימוקים. והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו. החליל מכה לפניהם, עד שהגיעו קרוב לירושלים. הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם, ועיטרו את ביכוריהם. הפחות, הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם, לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. וכל אומנויות שבירושלים עומדים לפניהן ושואלין בשלומם : "אחינו אנשי המקום פלוני, באתם לשלום".החליל מכה לפניהם, עד שמגיעין להר הבית.

הגיעו להר הבית - אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס,עד שהוא מגיע לעזרה. הגיע לעזרה, ודברו הלווים בשיר :"ארוממך ה' כי דיליתני ולא שימחת אויבי לי"

(משנה כיפורים פרק ג(

 

חג הביכורים צמח בקיבוצי העמק

בשנות הגלות התרוקן החג מתוכנו החקלאי - ורק הד רחוק עלה דרך מסורות ומנהגים שונים. מכאן כנראה נולד המנהג לקשט לקראת החג את בית-הכנסת ואת הבית בירק, בפרחים ובענפים .יש הנוהגים להרבות בשושנים ואף לפזר עלי-ורד על ספר התורה .עם שוב העם לארצו, לשדה ולגן, לכרם ולפרדס - נוספו תכנים ישנים חדשים לשמחת החג. בבתי-הספר, ובישובים ההולכים ונבנים אחר מלחמת העולם הראשונה העלו מורים עם תלמידיהם זיכרון הביכורים קודש "לקרן הקיימת לישראל"; בקיבוצים בעמק יזרעאל, אשר על אדמות ביצותיהם שיובשו צמחו ביכורי יבולים ,צמח ועלה חג הביכורים, חג קציר חיטים וחג ביכורי הפרי.

חגיגות אנשי העמק

כך חגגו אנשי העמק בשנת ,1923 למחרת חג השבועות:"ביום ראשון היתה תהלוכה, ממעין-חרוד לכפר טבעון: בראש התהלוכה הולכו עגל וסייח מקושטים בסרטים, אחריהם כל העגלות עם "פרי הביכורים" בלווית רוכבים. חברי עין-חרוד, גבע וכפר טבעון* סגרו את התהלוכה. על הגורן בכפר טבעון בילו את הזמן עד שקיעת השמש בריקודים ובשירה

* כפר טבעון הלא הוא כפר יחזקאל

שרה חזין - שנות השלושים

הבלטת זכר מעמד הר-סיני ומתן-תורה

משחרב בית-המקדש ואבד לחג הביכורים בסיסו הקרקעי - הלכו ופחתו המנהגים השונים שהחזיקו בהם אבותינו בארץ מולדתם ובמקומם באו כמה מנהגים, המבליטים את זכר מעמד הר-סיני ומתן-תורה. יש לציין, שבמקרא לא נזכר מועד של מתן תורה, אך אנשי המסורת חישבו וקבעו ותו בהסתמך על שמות י"ט: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים - ויחנו-נגד ההר". לפי זה החודש השלישי מניסן הוא סיוון ובששה בו היתה ההתגלות.רבי מנדלי מקוצק היה אומר: חג השבועות נקרא "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו", משום שנתינת התורה היתה בשווה לכל ישראל,כנגד זה קבלת התורה איננה בשווה אצל כל אדם מישראל: כל אחד מקבל את התורה לפי ערכו ולפי השגותיו...

שמות החג

חסידים מספרים: מדוע נקרא חג השבועות חג מתן תורה ולא חג קבלת התורה? משום שאת התורה נתן הקדוש ברוך הוא פעם אחת אבל קבלתה היא מעשה שעל כל יהודי לעשות מדי יום.

ההסבר הקצר הזה הוא טוב רק לאחד משמות חג השבועות, חג שנתברך בשבעה שמות שונים: חג הקציר; חג החמישים; יום הביכורים; עצרת; חג טנא; רגל וכן חג מתן תורה. החג הוא אחד משלושת המועדים אך הוא שונה מפסח וסוכות במהותו וצביונו: הוא נמשך יום אחד בלבד; אין לו מצוות ודינים מיוחדים ואף לא ספרות הלכתית ייחודית. בזמן בית המקדש סימל החג את הקשר של עם ישראל לאדמת ארץ ישראל. במרוצת השנים "זכה" חג השבועות לשמות נוספים שנתנו ביטוי למנהגי עדות ישראל: "מועד גול"- חג השושנים או הוורדים אצל יהודי פרס, אפגניסטן ובוכרה; "זיארה"- עליה לרגל, אצל יהודי כורדיסטן בבל ועוד; "לילת אלקראיה" על שום הלימוד בליל השבועות אצל יהודי תימן; "עיר אל ענצרה" אצל יהודי חלב וסוריה.

מתוך השמות השונים שהוזכרו, מן המקורות העתיקים ומן המסורות החדשות, ניתן ללמוד על חלק נכבד ממנהגי החג, אך כמובן לא על כולם. המכנה המשותף העולה מן השמות השונים הוא, כי חג השבועות הוא חגם של השניים: של הלחם ושל התורה,של הקציר וביכורים בצד מתן תורה ולימודה. זהו חג שבתוכנו מעניק משמעות חיה לאמרת חז"ל: אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה - אין קמח.

מושא חלומות - אורי ברזק

מושא חלומות מתנפנף ברוח*

נישא בידי פרשים נועזים

בירוק עז בוהק שיבולי פז רקומות

מניע אין סוף של רצון ותעצומות יצירה


שורות וסיסמאות נחרזות חרוזים - חרוזים

הצגות והמחזות על דייגים ועל עיזים

עגלות קשוטות בבוגנוויליה

ששרדה את ייקוד הצהריים

חבילות חציר שהועמסו ונפרקו

הועמסו ונפרקו

הועמסו ונפרקו

כול אלה למענו ולמענו בלבד

נוכח –

מתנפנף אל מול עיניים שוקקות

מבטיח -

את כס האולימפוס במרומי המתבן

את טעם הנקטר למיץ הפטל

את נועם זרי הדפנה לקוצי האספרגוס

את הניצחון!!!

ואז תור חבר השופטים...

מקום ראשון שוב לצוות הפרדס

על ריקוד העפרוני

ימינה ימינה – שמאלה סמול

לפנים.... אחורה....

יבוא יום ונזכה בדגל הביכורים.                

אורי ברזק

 

*מוקדש לדורות של מתאמצים שלא אמרו נואש..

מקום שני לילדי גבע בתחרות "כוכב נולד" אזורית - דניאל הקסטר

פרס שני  לילדי-גבע (ז' -יב')  בתחרות האזורית "כוכב נולד"

 

במוצאי-שבת (.16.5) התקיימה בבית-השיטה התחרות האזורית המסורתית הדו-שנתית "כוכב נולד",מייסודו ולזכרו של יותם לוטן, בן בית-השיטה, שנפל כקצין במלחמת-לבנון השנייה.זו הפעם השנייה שהוזמנתי לייצג את גבע כשופט בתחרות.  הפעם היינו חמישה שופטים בלבד, בעוד שבעבר כל ישוב מתחום המועצה האזורית גלבוע שהשתתף, שלח נציג-שופט.

זהו מפעל תרבותי וחינוכי מלהיב ומרשים, בו מעלה כל חברת-ילדים (ז'-יב') מהישובים השונים מופע-אמנותי בכוחות עצמה, ללא התערבות מבוגרים.   המופעים אמורים לכלול ריקוד, שירה, תנועה, המחזה, נגינה, וכו'. 

מושקעות בהפקת האירוע עבודה רבה, יוזמה, משמעת, שיתוף, ויצירתיות במשך כחודשיים שלמים,  כשהמדריכים, והמתאמים מטעם המועצה -האזורית רק מכוונים מרחוק.

הערב המסיים תקופה זו, שהיא לכשעצמה חשובה ומרתקת לכל הילדים המשתתפים, הוא גולת-הכותרת , ומפגש עם הרבה חוויות אמנותיות ופרגון של כמה אלפי משתתפים (הורים, בני-משפחה, חברים ותושבים מכל האזור). 

זהי כבר מעין מסורת, שאי-אפשר מספיק לשבח ולטפח אותה!  נקווה שראשי-המועצה החדשים שייבחרו בקרוב ימשיכו באותה דרך של מסירות ותמיכה כקודמיהם במפעל נהדר זה.

ברצוני לציין את הרמה הכללית  של הביצועים של רוב המופעים של ילדי הישובים השונים,אך במיוחד, ובהתלהבות רבה את המופע המלהיב, המלוטש והרענן של ילדי-גבע, שזכו הפעם במקום השני(!) (יחד עם בית-השיטה), עם "קזבלן", לצלילי שירו המפורסם של יהורם גאון, ובבימויין המבריק של עדן אלוני ותמר ברעם, הופעה שממש הלהיבה את הקהל הגדול.

ברכות חמות לכל הילדים, הנערות והנערים שהשתתפו או תמכו (כ-40), שנראה לי, שגם מאד נהנו בעצמם, וכמובן לבימאיות, להצלחתכם היפה! גרמתם לנו לגאווה ולהנאה גדולה.

ותודה רבה ומיוחדת לרז ברוד על תרומתו הגדולה.

דניאל  הקסטר


ליום ירושלים - מכתביה של פועה רז

ליום ירושלים שחל ביום א כ"ח באייר (  17/5)

1968– ירושלים שלי, מתוך כתביה של פועה רז ז"ל

 

כמו לכל אחד, גם לי, ירושלים שלי וזו שלי, של מראות וחוויות ילדות.

בת שתיים עשרה הגעתי לירושלים, שנה לאחר מלחמת השחרור, כש"משוריין חרוך ושם של אלמוני" בדרך שער הגיא לא היו רק שורות משיר, אלא ניצבו משני צידי הדרך העולה לירושלים – כך קיבלה את פניי.

גרנו בעין-כרם. כפר נטוש, יפהפה שהיה לי עולם ומלואו – בוסתני פירות, מעיין מפכה, ממנו מילאנו ממלאים את הפחים במים והובלנו אותם על גבי חמור אל ביתנו עב הקירות, והקריר...עין כרם, כפר קולט עלייה ובו כפר נוער, שאותו הקימה רחל ינאית בן צבי. חברי, ילדים בני גילי, יוצאי עשרים וכמה ארצות, בליל של שפות והרגלים. בכפר עצמו, ימים של "מרוקו סכין" ו"לחם! עבודה!" וצווחות וקללות ממרפסות. בחורף, שלג, כשאני מגיעה הביתה ברגליים כואבות וקפואות, אני ממהרת להיצמד אל תנור הנפט...

בימי הצנע, ליד הבית, בחלקת הגן, טמנו את מנת תפוחי האדמה והבצל כדי להגדיל את חלקנו. ופעם כשהכה המעדר, נשמע קול עמום וחשבנו שמצאנו אוצר. בעלי הבית הערבים שנסו, הטמינו את אוצרם – ארון גדול ובו כלי עבודה, בתקווה שישובו ויוכלו להמשיך במלאכה.

המים היו בצמצום, המשאבות העלו מים לירושלים רק בימי ראשון וחמישי, והמיכלים עמדו על הגג.

סבתא שלי הייתה אישה אדוקה, שבילתה את ימי הכיפור ותשעה באב בבתי נייטין, שבמאה שערים. פעם שכחה את סידור התפילות, כבר הייתי בת ארבע עשרה, והלכתי להביאו אליה במכנסיים קצרים. ובשכונת מאה שערים שלטים: "בת ישראל כשרה, לא תלך בבתי יד חשופים (כל שכן רגלים)", שמתי נפשי בכפי וקיוויתי שאולי ספר הסידור יעזור לי. אך נאלצתי לנוס משם כל עוד רוחי בי כשכמה "ישיבה בויחֶרי" רודפים אחרי, מטאטאים ומקלות בידיהם, והם "מברכים" אותי מכל וכל.

ובלב ירושלים קירות בטון, מגן מפני הצלפים. מדי פעם אני מתקרבת בחרדה ומציצה בחרכים, מזהה את מגדל דוד, ואת כיפת הזהב ו-"על חומותייך ירושלים" סובבים הלגיונרים...

עבר זמן. אני כבר גרה בגבע. מלחמת ששת הימים. מדי יום אני מתקשרת אל הוריי בירושלים ושואלת לשלומם. ביום כ"ח באייר, אני מצלצלת שוב ואימא  אומרת לי : "פועה, אומרים ששיך- ג'ראח בידינו, וחברים מאבו טור סיפרו לי שעל הכותל מונף דגל ישראל, אבל אני רואה שיירה ארוכה של אמבולנסים ומכוניות, עולות בדרך אל בית החולים 'הדסה' עין-כרם".

(הביאה לדף לילך רז)

 

פועה ודניאל רז  בקריית היובל, ירושלים 1968.

עמי גורן 48 שנים לנופלו

לפני 48 שנים נפל עמי גורן במלחמת ששת הימים בקרב על רפיח והוא בן 21

 

21/7/46 – 5/6/67

על עמי כי איננו –

עמי או כפי שכינוהו החברה, גורן, "היה עטרת ראשינו, אהוד על כולם, חביב, מבין, עוזר ומסייע, שקט ונחבא אל הכלים. אולם מים שקטים חודרים עמוק, כן גם גורן. ידע והבין הכל, ובשובו הביתה לחופשה מהצבא, היה ממעט בסיפורי גבורה מן הצבא וכל הקורות אותו. היה מתעניין במשק ובענפיו השונים. שואל לשלום החברה, מעודד וממריץ. בתור ספורטאי, עסק בכל המקצועות האהודים עליו ובהצלחה כלל לא מבוטלת.

כבן מחזורו שעבר עם עמי את כל שלבי החיים, מילדות ועד בגרות, שעל אחר שעל לא אשכח, כיצד יותר מכולם הצליח בכל מעשי ידיו ועיסוקיו. כבר בילדותו היה מנהיג מלידה, ועל זאת יעידו כל בני המחזור שהיו באים ומתייעצים עמו, שומעים לרוב עצתו. כמובן, בצבא, כפי ששמעתי, ממש העריצוהו, הבחינו בכושר מנהיגות, בקיאות וצניעות. לא התנשא מעל כולם למרות שהתעלה עליהם במספר דרגות, העריכוהו וכבדוהו פקודיו וגם מפקדיו.

שמעון זבולון

***************

. . תמיד פנינו לשמוע "מה יגיד עמי", כי משפטו היה נבון וישר, ומחשבתו מקורית.

קשה לנו בלעדיו. נקשרנו אליו, נקשרנו בכוחן של כמעט עשרים ואחת שנות גדילה משותפת וחוויות משותפות ובכוח אישיותו.

מקומו נשאר ריק, אבל זכרו נשאר בתוכנו

ורד קליין (גלילי)

*********************

לא האמנו לבשורה, היה קשה לקלוט את הידיעה, היא הייתה אכזרית מדי, מכאיבה. רק אותו תל-אדמה והשלט לידו המחישו את גודל האבידה. עמי שלנו איננו.

הדמעות זורמות. הלב נצבט – למה דווקא הוא? עדיין אנו מחכים ליום שישי, בודאי יגיעו חיילים הביתה וגם עמי, עם החיוך המלבב והמילים הידועות שלום, מה נשמע?

קשה להשלים עם המחשבה שעמי לא יהיה אתנו בלילות שבת. עמי היה בשבילנו חלק מישותנו. מגיל צעיר ביותר חכינו למילה שלו, להערכתו ואפילו לביקורתו. ידענו, דבר שעמי מצדד בו – יש בו טעם. בעמי התגשמו הטוב והיפה שבאדם אחד. עם הסתלקותו נפער לפנינו חלל גדול – שאי-אפשר למלאו.

נעמה (גרייצר) מלכי

 

האופק – כתה ח'

האופק ביום הוא פשוט לבן-כחול, המתמזג עם צבעי האדמה. אך מאחר שהוא  עמל כל יום, כדי להשאיר את פניו תמימים – עם ערב, הוא מתחיל להסמיק ממאמץ. וכל אשר סביבו נדלק באש חמתו. ואף הענן החוצפן ביותר אינו נשאר אדיש ומחזיר לו חימה אחת אפיים. העצים מנסים לצאת למרחבי השמים והם נדחקים מעלה, גם הם רוגזים.

אולם, אם תשב אתה ותחזה במראה – ירד עליך עצב, אשר את סיבתו אין לפרש. אולי בגלל מלחמת כוחות הטבע, אולי על היום הנאבק על קיומו, אולם ידוע, כי לאחר כל שעות המלחמה, עתיד היום לנצח.

מחשבות / מן הארכיון –2005

הקדמה

לפני כמה חודשים הופיעו מאמרים של דבורה'לה בן-יהודה וחנה גרייצר שמתנגדות להפרטות. למרות שהכנתי בעקבות המאמרים הנ"ל טיוטות למאמר תמיכה בהפרטות- גנזתי את הטיוטות. אבל נראה לי שהיום מתאים לפרסם את הדברים.

מי שרואה את מצבה של גבע היום מתחיל לפקפק אם לנו, לציבור מספרים את כל המצב. מכל מקום בקרוב נתחיל להרגיש את המצב גם בכיס של כל אחד מאתנו ואז אולי נבין שעלינו להיכנס לשינויים ולו רק על מנת למנוע בזבוז ולגרום לכל החברים להביא משכורות.

ועכשיו לעניין

היה סקר ובו תמך רוב הציבור בהפרטות בנושאים שהוצגו ע"י עורכי הסקר, וקבע גם מה הוא רוצה להפריט בשלב הראשון. עצם הסקר היה צעד נכון ומעכשיו צריך לקדם את העניין ובעיקר להפסיק לדרוך במקום. מי שרוצה להתעלם מהמצב בגבע או לשגות החלומות שלא יתפלא שיגיע רגע והמציאות תטפח על פניו.

גבע איננה קיבוץ כל-כך עשיר שיכול לממן בזבוז ומאווים של כל אחד ואחד.

ועכשיו תגובה קצרה לדבורה'לה וחנה.

את צבי כהן הכרתי היטב, הוא היה מדור החלוצים שהקים את המדינה, חלוצים אלה  היו חדורי אידיאולוגיה ומוטיבציה, וכמו הרבה דברים שהורינו האמינו בהם ולא רק הם, אלא רבים וטובים ברוסיה במיוחד וגם באירופה לא התגשמו

הקיבוץ היה חלק מתהליך זה ודברים שהיו ברורים בשנות הקמתה של גבע השתנו, וממשיכים להשתנות ובעיקר כשהפרט הופך להיות המרכז.

 

אפשר לראות יותר ויותר שאין מי שמוכן לשרת את הציבור בהתנדבות, וועדות מרכזיות אינן מאוישות וחלקן כבר יותר משנה

במאמר של דבורל'ה הייתה נימה של ניסיון "להפחיד" וכאילו להסביר לאנשים שמישהו צריך לנהל להם את העניינים והרי כולנו אנשים מבוגרים. אני שואל מה רע בזה שחבר יקבל תקציב לכביסה ויחליט כמה כביסה יכבס כל שבוע?

לסיכום דבריה מציעה דבורל'ה לבדוק "האם הרוב רוצה "לא קיבוץ, אלא לחיות אחרת" ואני אומר: הרוב רוצה "קיבוץ אחר".

ולחנה – הדוגמא שהעלית נובעת אולי ממחסור באמצעי פרנסה וניהול לא מוצלח. חנה ודאי מודעת שלא רחוק מהקיבוץ בו גדלה נמצא קיבוץ שמיר שעבר הפרטה מלאה וכולם, כולם חיים נהדר ומאושרים בחלקם.

החוכמה היא לעבור הפרטה ולו רק חלקית מעמדה של יציבות ולא כשאין אפשרות לממן את ה"קיבוץ".

ועוד משהו, דווקא לוותיקים, אל תחיו באשליות, לביטחונכם תמכו בשינויים

חבר. השם שמור במערכת

*********

 

הקריקטורות  פרי יצירתו של עמי גורן  ז"ל

זווית ראיה - נחמן רז


לבקרה – לחג ה-50!

בתקופה האחרונה "ירדו" עלינו מספר אירועים מקומיים, חשובים ומעניינים. בכלל נכרת עליה ביזמות למפעלי זכירה חשובים, הן הקשורים לחברים והן למועדים בקורותיה של גבע.

בשבוע שעבר חגגנוּ יחד עם אנשי "בקרה" את ציון 50 שנה ליסודה ופעולתה.

בשקט-בשקט כל מרכז "החצר" מן הבניין הצפוני של "בקרה" ועד הדרומי, הכולל את  בנין האורווה לשעבר ו"פאב" האורווה דהיום. הבניין הגבוה של האסם, שבלב השטח הזה, קושט בכתובֵת חגיגית ומאירת-עיניים, הכל מתחבר. כל השטח הגדול שובץ בפינות התכנסות שונות. פינות למזון, לשתייה ולישיבת חברים, לטעימה ולשיחות מכרים, כולל, כמובן, זיכרונות מרגשים. וביניהם מתכנסים עוד ועוד אורחים וידידים, מבוגרים וילדים אל הכיכר המרכזית הזו, שבולט בהם הצבע, האדום שהוא סימן-היכר לאותה חברה, קבלנית למיני אירועים כאלה.

ראוי לפרט את כל הזוטות האלה כיון שבקורותיה של "בקרה", החל מאי-שם בשנות ה-60 של המאה הקודמת לוותה הקמתו של המפעל התעשייתי הזה בהרבה מאוד גישושים, ויכוחים וגם

לא מעט חילוקי-דעות כיצד ישתלב מפעל כזה במערכת המוכרת כאן של חקלאות, אף כי פה ושם החלו לנבוט מפעלים חצי תעשיתיים


הדגשים העיקריים כיצד יבנה כאן המשק ומה יהיה אופי החברה שתצמח פה. תחושה הייתה כי יחולו בה שינויים, בארגון, באופן התנהלות העניינים, בחברה ובחינוך. טעות היא לא לראות את ההשלכות של החששות שצמחו באותם ימים בהקשר להקמת מפעל תעשייתי ולא רק בו. ברור היה שנוהגים והרגלים מקומיים יצטרכו להשתנוֹת. קודם כל במקצועות ההתמחות של אנשים. ברור היה, וזה התחזק יותר ויותר, נצטרך לפתח פה מומחיות שלא הייתה נחוצה לאותו משק חקלאי. לכן רבוּ החיפושים שהיו מלווים במעשים בכיוון זה.

אנשים נשלחו למשקים שוֹנים שיצא להם שם של תעשיינים טובים למשל: למעגן-מיכאל, לגבת ולמקומות נוספים לראות, לשמוע, לשאול ולאסוף ידע. כיצד מתנהלים שם היחסים בין המפעל לבין מוסדות המשק. עד כמה מתחיבים הרגלים כמוֹ שיתוף בקבלת החלטות, או כמו בשאלת העבודה – מי יהיו העובדים, וכמה מהם יהיו לא-חברים, ומה יקרה ביניהם לבין שאר חברי המשק? היה נחוץ גם ליווי משפטִי וניסיונם של משפטנים. נשלחו אנשים לצרפת לבדוק שם אפשרויות לימוד והתנסות. תחילה שלחוּ חברים את ידם והקימו "מפעל" שקראו לו :"ערפול" וענינוּ צורת צינון של הלולים למניעת תמותת עופות בימי הקיץ החמים. נשלחוּ אנשים ששהו שם בחוות לולים גדולה ורכשו ניסיון, הרחיבו את ממדי נושא ההיכרות עם הנושא והביאו אותו לכאן, וכו' וכו'.

באותו עניין נעשה ניסיון לצנן את דירות החברים ע"י חלונות רפודֵי עשב שציננו את הדירות בעזרת הרוח,  ולהבדיל אפילו שלחו חבר לבדוק  אפשרויות כאן בארץ והוא הביא הצעה להקים מפעל לטיפול במוצרי זהב כנושא שיש לו ביקוש רב לתכשיטים מבוקשים ע"י נשים. אבל אפילו לא התחילו לטפל במימושו!

האנשים ששהוּ בצרפת התמחוּ בתחום האוטומציה והמליצו לפעול בכיוון זה תוך חיפושים רבים לשם בחירה באפשרות הרצויה. לכל זה הצטרף גם ניסיון לפעול כאן בהכשרת נערים מביה"ס להכנת עתודות למפעלי התעשייה שכבר בנו כאן בעין-חרוד, תל-יוסף ובית-השיטה, והקימו במסגרת ביה"ס האזורי שלנוּ את המגמה המקצועית לבנים ובנות.  מגבע נשלחו שני בנים ללמוד בטכניון בחיפה מקצועות הקשורים בתעשייה כהכנה לצוות רחב יותר בעתיד ןכן נקלטו פה כמה בני-זוג לבנות מקומיות בעלי נטייה למקצועות מסוג זה.

כל התהליכים האלה נפגשו ביזמת צוות החברים שהחל להתגבש במפעל עצמו וחש שנחוץ לו מחווה של שיקול והחלטה ביחס להצבעות, לפיתוחים שונים והדבר לא היה פשוט במשק די משרש ודי מוצלח שעסק עד אותו זמן רק בחקלאות, כאמור.

מבנה הרפת הראשונה, רפת א', הותאם לשינוי, אח"כ צורף אליו מבנה רפת ב', ואח"כ גם מבנה מחסן-התבואות הגדול. על כל אלה צריך היה מישהו להחליט. הציבור הרחב לא הבין בנושאים אלה ואז הקימו ועדות שונות שהפכו בנושאים אלה שוב ושוב. למזלנוּ הקפידו כולם שההחלטות תתקבלנה ע"י האסיפה, ז"א ע"י כלל-החברים ולא תקום איזה הנהלת-מומחים מהמפעל רק מכח הביטחון העצמי וחלילה תפגע בהרגשת השייכות של כלל החברים. כל זה לא היה כ"כ פשוט.

אפילו בשאלה מי יהיו עובדי המפעל,  האם רק חברים או גם שכירים נחלקו הדעות לא מעט. היכן יאכלו השכִירִים  - האם עם כלל החברים בחדר-האוכל או שיוקם להם סידור נפרד?

מה שהציל את גבע מלהסתבך במחלוקות אין ספור – הייתה ההכרה כי נחוצה תשומת-לב לכל הגישות, ויש להביא את ההכרעות לכלל החברים לבל ייפגעו דברים חשובים המקובלים במקום הזה. על כל הדברים האלה אפשר, ואולי אפילו נחוץ אי-פעם, לכתוב ספר שלם, אבל אפשר לקבוע  היום: עצם תשומת הלב לגישות השונות, והכושר לקבל החלטות בדרך שלא תביא חברים לתחושה כי כל זה אינו שיך להם והם זרִים לו אִיפשר למפעל  בקרה לצמוח ולהיות כל-כך מרכזי ומקובל בגבע.

חג ה-50 לבקרה נתן לכולם הרגשה מצוינת של כח, של שייכות, של הצלחה. המפגש עם וותיקי העובדים, מקומיים וחיצוניים, שמחת החברות וההתרגשות שלטו הן במפגשים האישיים הרבים, הן בדבר המברכים וזה העיקר.

תודה לכל מי שנתן יד וכתף לעיצוב החג הזה. וחשוב לציין במיוחד את החוברת שנערכה ע"י חבורה מעובדי בקרה בשם: פעמוני היובל" – זיכרונות. תודות וציון הרגשתם של הכותבים שציינו – כולם כי, "בקרה" הפכה לכולם מעין בית שנעים לבוא אליו, לעבודה, למפגש עם ידידים, ולתחושת הישגים מקצועיים וכלכליים.

ועולה משאלה: לדאוג לשמר אותה התחושה הטובה לעתיד


בחירות לראשות המועצה - אורי ברזק, יוסי רבי

בחירות בחירות בחירות

 

לחברים שלום וחג שמח

בעוד כשבוע וחצי יערכו בחירות בגלבוע,  בחירות  שבהן מתמודדים שלושה מועמדים.  אחלוק אתכם את היכרותי העמוקה ורבת השנים עם גילי עוז- שנינו במקור מ"אותו הכפר" עין חרוד מאוחד ,שם הדרכתי אותו בגיל הנעורים .

גילי גם היה שותף בגבע לקבוצת הנוער המיתולוגית של אהרון לב שלנו שאפילו עלתה ליגה בתקופה ההיא.כבר אז התבלטו אצלו תכונות של מנהיגות ,אומץ, יושר,חברות ונחישות.

כמועמד לראשות מועצה אני חושב שהוא מביא אתו את אותן היכולות והתכונות בתוספת ניסיון בעבודה כעורך דין ומגשר ויכולת ללמוד ולהקשיב לאנשים, לחבר ולרתום אנשים ולהקיף את עצמו באנשים הנכונים למשימה.

במהותה ובאופייה - המועצה שלנו היא מועצה חקלאית.גילי ניהל בשנים האחרונות מאבקים רבים למען זכויות החקלאים, גם ברמת החקלאי הבודד וגם ברמת מועצות ואיגודים חקלאיים, גם בכנסת ביוזמות חקיקה ועצירת חקיקה וגם בבג"ץ. למשל, מאבק נגד משרד החקלאות בנושא שטחי הרדייה של הדבוראים והקפאת הגזרות,מאבק למען הלולנים בלולי המטילות (אוימו בסגירה),כולל בבג"ץ ועצירת הגזרות ועוד ועוד.

תפיסת עולמו היא שכעת, שהחקלאים הפכו לשק החבטות של המדינה ולאשמים בכל "צרות" יוקר המחיה, ושר אוצר שהוציא "מסמך כוונות" שמכוון לסגירת החקלאות ,החקלאי/הקיבוץ הבודד לא יכול להתמודד לבדו מול משרדי הממשלה,חייב שייצג אותו ראש מועצה שילחם את מלחמותיו ויגן על החקלאים.

בתחום החינוך - גילי מביא אתו תפיסת עולם מלאה לגבי עתיד החינוך במועצה שדוגלת בהתחברות מחדש אל הילד ,אל יכולותיו וכישוריו. נטישת "שפת המצוינות" ומעבר אל "כל ילד יכול" ו"לא משאירים ילדים מאחור",דהיינו שאין ילדים מחוץ למערכת הפורמאלית ומערכות נפלאות כמו "פרויקט הילה" נכנסות לתחומי בית הספר ומתחילים להתכוונן אל הילד וצרכיו במקום לכוון את הילד לצרכי המערכת.כמו כן המועצה בראשותו תהיה מעורבת בחלק מנושאי הלימוד ותילמד מורשת הגלבוע על כל גווניה (הסטוריה,טבע,איכות הסביבה, דו-קיום וכד'). גילי מאמין בחיבור המערכת הפורמאלית אל הבלתי פורמאלי לעבודה במסגרת אחת שמלווה את הילד לאורך כל היום ,עד הערב, כולל שימוש במתקנים לצרכי חוגים והעשרה .גילי מאמין שהחינוך הוא חזות הכל ולכן משמש גם כמראה לגבינו כחברה ולכן כל הדברים האחרים כמו ספורט, איכות הסביבה וכדומה נמדדים גם לפי הערך המוסף החינוכי שלהם.

בנושא איכות הסביבה - החזון של גילי הוא של גלבוע ירוק וחזון המרחב הביוספירי. כרגע המאבק העיקרי הוא בשתי חזיתות:1- מניעת כניסת מפעל פרוטארום ומפעלים מזהמים נוספים בכל האמצעים וצפוי מאבק ארוך. 2-סגירה והרחקה של מפגעים קיימים.אחד המפגעים נמצא מאחורי טמרה והוא בריכות החימצון של תנובה. והמפגע השני הוא המחצבה שמאיימת על בריאותם של תושבי גדעונה בעיקר (גם נורית וגן נר במעגל הקרוב)גם שם המאבק המשפטי צפוי להיות קשה וארוך.
אני מקווה שלא נצטרך לשנות את מילות השיר ל:"את ראשו של הגלבוע, מישהו איפשר לקטום"....אני חושב שמבין המתמודדים, המועמד היחיד שיש לו את היכולות המתאימות להתמודד עם האתגרים שניצבים בפני המועצה הוא גילי עוז.

לסיכום - אחרי 20 שנה יש לנו אפשרות לחזור להיות חלק מהמועצה ולשים שם מועמד מ"שלנו" , מועמד שהוא בשר מבשרנו ,חי ומבין את מצוקותינו,קשיינו ותקוותינו ובנוסף מביא ומחבר ומשלב את כל המגזרים, באמת הגיע הזמן למישהו כמו גילי.

אני קורא לכולנו להצביע לגילי, כדי שב- 3.6.2015 לא נצטרך לשבת ולשאול -איפה טעינו?

חג שמח ,יוסי רבי

**********

אף אחד לא קם? – שיר למתלבטים

מי שחושב שהמועצה האזורית שלנו פועלת נהדר

שיישב...

מי שחושב שאחרי השחרור לא צריך לחכות לו כאן כלום

שיישב...

מי שמתאים לו לחפש תרבות במועצות שכנות

שיישב...

מי שמאמין שאי אפשר לקדם ולייצר אלטרנטיבות לבית הספר הקיים

שיישב...

מי שמאמין כי הדרך היחידה לקבל היתר בנייה היא באמצעות טובה אישית

שיישב...

מי שמחכה שתבוא הרכבת ותיקח אותו לאוניברסיטאות רחוקות ולעבודה בתל-אביב

שיישב...

אבל מי שמאמין שאפשר אחרת

שצריך במועצה 'יחידה להכוונת חיילים משוחררים',

שאפשר לעשות תרבות ולהפוך את המקהל לאבן שואבת של מופעים כמו בקיסריה,

שיש מקום ליוזמות חינוכיות חדשות ומרחיבות אופקים,

שמינהל-תקין הוא מטרה ודרך חיים נכונה, ראויה ואפשרית,

שניתן יהיה ליצור כאן מקורות פרנסה מגוונים,

שיקום!!!

שיקום בשישה ביוני

ויצביע עובד נור לראשות המועצה

אל תתבלבלו....

בברכה, אורי ברזק

טיולי מאורות מאי יוני 2015 - טלילה רבי


טיולי "מאורות": מאי -יוני 2015

טיולי סיפור ותוכן מרתקים וייחודיים באווירה חמה ומשפחתית.

*** המחירים כוללים: הדרכה, אוטובוס, ליווי אירגוני, כיבוד ושתיה חמה.

*** קיום  הטיולים מותנה במספר מינימום של  משתתפים.

*** יתכנו שינויים במסלולי הסיורים בהתאם ללוח הזמנים ולמזג האויר.

***  ההרשמה מחייבת – ביטולים ללא תשלום עד 3 ימים לפני מועד הטיול. לאחר מכן 50% מעלות הטיול.

*** 24 שעות ממועד הטיול – מחיר מלא

===========

 

סיור בשעות שבין הערביים בחוף הבונים – דור

28.05.15,  יום חמישי (טיול אחה"צ – ערב)

 

בשעות אחר הצהרים, כשהשמש כבר לא קופחת על הראש והרוח הנושבת מן הים משכיחה את חום היום

נצא לסיור רגלי בחוף הבונים – דור

בדגש על רכסי הכורכר, בעלי החיים בשפל ובגאות, סיפור החוף המיוחד הזה, הצומח בו, מפרצי הצדפים וכמובן האתר הארכיאוליגי המרשים של תל דור :

 העיר הפיינקית - הלנסיטתית דור..

טיול עד שקיעה...


מדריך: דני אשכרי

מחיר: 140 ₪ (כולל אוטובוס, הדרכה, כיבוד קל ושתיה חמה, ליווי וארגון)

**************

חג האור - טיול ערב לירושלים

4.6.2015 – יום חמישי (טיול ערב- לילה)


 

"עשרה קבין של יופי ירדו על העולם – תשעה נטלה ירושלים..."

"ראיתי עיר עוטפת אור 

והיא עולה בשלל צבעי הקשת 

והיא נוגנת בי כנבל העשור 

   ראיתי עיר עוטפת אור."         

 מילים ולחן יוסף שריג

 

פעם בשנה עוטפות אבני העיר העתיקה וסמטאותיה אור אחר, אותו יוצרים אמנים שונים מישראל ומרחבי העולם.

בשילוב מרהיב ומיוחד של אור, צבע ותנועה, הופכת העיר העתיקה לבמה רחבה עליה מתרחשים סיפורים ונולדים מראות המהווים אתר התרחשות ססגוני ומלהיב.

נצא לטיול אחר, נהלך בסימטאות, נהנה מהמראות ונספר  מסיפוריה של העיר.

 

**ההליכה בעיר כרוכה בטיפוס במדרגות ובמאמץ קל.

**יציאה חזרה מירושלים בסביבות שעה 24:00 בלילה.

מדריכה: איריס זרטל

מחיר: 155 ₪ (כולל אוטובוס, הדרכה, כיבוד קל ושתיה חמה,תאום , ארגון וליווי)

למצטרפים בירושלים: 100 ₪ לאדם

***********

"בשבילי ההיסטוריה האווירית" 

15.06.15 , יום שני

יום טיול מרתק הפותח צוהר לעולמו של מוזיאון חיל האוויר בחצרים – "חמש דקות מבאר שבע.."   - בהדרכתו של אוצר המוזיאון, אבי משה-סגל.


הטיול יפתח בביקור במוזיאון חיל האוויר וממנו נמשיך בשעות הצהרים לשורת אתרים הקשורים ואחוזים בנושא המרכזי בבאר- שבע וסביבתה:

·                 מחנה אלוף אסף שמחוני,

·                 שדה תימן,

·                 תחנת הרכבת התורכית

·        ובית הקברות היהודי הישן.


מדריך: אבי משה סגל

מחיר: 160 ₪ (כולל אוטובוס, הדרכה, כיבוד קל ושתיה חמה,תאום , ארגון וליווי

לא כולל 20 ₪ כניסה למוזיאון

**************************

בתאריכים 08-16.07.15 – טיול לגיאורגיה  (מחזור שני)

יש עדיין 4 מקומות פנויים – למתעניינים פנו אלי ואשמח לתת לכם את כל הפרטים.

טלילה

קיבלנו במייל הודעה שעדיין יש עצים ביערות הגשם

 

1

מעמד הר סיני  / זלדה

   לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל

מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן

פֶּן יִבְלַע עָנָן

אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי

שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע.

אֵין לִי קִיּוּם

בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת

שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי.

2.

כל הדורות שלפני / יהודה עמיחי

כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנַי תָּרְמוּ אוֹתִי

קִמְעָה קִמְעָה כְּדֵי שֶׁאוּקַם כָּאן בִּירוּשָׁלַיִם

בְּבַת אַחַת, כְּמוֹ בֵּית תְּפִלָּה אוֹ מוֹסַד צְדָקָה.

זֶה מְחַיֵּב. שְׁמִי הוּא שֵׁם תּוֹרְמַי.

זֶה מְחַיֵּב.

3.

יהודים בארץ ישראל / עמיחי

מָה אָנוּ עוֹשִׂים כָּאן בְּשׁוּבֵנוּ עִם הַכְּאֵב הַזֶּה.

הַגַּעְגּוּעִים יֻּבְּשׁוּ עִם הַבִּצּוֹת,

הַמִּדְבָּר פּוֹרֵחַ לָנוּ וִילָדֵינוּ יָפִים.

אֲפִילוּ שִׁבְרֵי אֳנִיּוֹת, אֲשֶׁר טָבְעוּ בַּדֶּרֶךְ,

הִגִּיעוּ לַחוֹף הַזֶּה,

אֲפִילוּ רוּחוֹת הִגִּיעוּ. לֹא כָּל הַמִּפְרָשִׂים.

4.

הַיְּהוּדִים הֵם לֹא עַם הִיסְטוֹרִי

וַאֲפִלּוּ לֹא עַם אַרְכֵאוֹלוֹגִי, הַיְּהוּדִים

הֵם עַם גֵּאוֹלוֹגִי עִם שְׁבָרִים

וְהִתְמוֹטְטֻיּוֹת וּשְׁכָבוֹת וְגַעַשׁ לוֹהֵט.

אֶת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם צְרִיכִים לִמְדֹּד

בְּסֻלַּם מְדִידָה אַחֶרֶת. (י. עמיחי)

 

5.

וְכָל אָדָם הוּא סֶכֶר בֵּין עָבָר לְעָתִיד.

כְּשֶׁהוּא מֵת נִשְׁבָּר הַסֶּכֶר וְהֶעָבָר מִתְפָּרֵץ לְתוּךְ הֶעָתִיד

וְאֵין מֻקְדָּם וְאֵין מְאֻחָר. וְהַזְּמַן הוּא זְמַן אֶחָד

כְּמוֹ אֱלֹהֶינוּ, זְמַנֵּנוּ אֶחָד. (י. עמיחי)

הביאה לדף לילך רז

מי אמר שהעולם שייך לצעירים?

העולם שייך לזקנים הצעירים ברוחם הנהנים מזקנה פעילה ולא עושים מה שמקובל.

כל הכבוד

תרבות בעמק

 

משכן לאמנות עין חרוד פתוח בימי חג הביכורים:

בימי החג:

שישי    09:00 – 13:30

שבת     10:00 – 14:00

ראשון  10:00 – 16:30

טל לבירורים: 04-6531670

עודד הירש מארח בתערוכתו החד פעמית "תכנית מגירה"שבת 23.5 שעה 11:30

שיח גלריה יתקיים גם ביום שישי 22.5 שעה 11:30

קפה ביקלס שינה את פניו עם שף חדש  אתם מוזמנים!

 

דברים טובים

 

כנאפה

מאז אותו יום שטעמתי לראשונה כנאפה במסעדת אלבאבור בצומת אום אל פאחם אני מנסה לצוד מתכון אולטימטיבי שיעזור לי בהכנה של המעדן הנפלא הזה. מצאתי את הכתבה של רות אוליבר במגזין "על השולחן" וסוף סוף נחה דעתי. חשבתי שלחג השבועות מתכון כנאפה יתאים בהחלט.


רות אוליבר עוזרת להיפטר מכל העכבות בנושא אטריות הקדאיף. זה פשוט, זה טעים וזה פתח לאינספור משחקים, מלוחים ומתוקים

כמי שבילתה את ילדותה ביפו, מעולם לא הבנתי את הדימוי של הכנת הכנאפה כאירוע קולינרי מסובך, שאי אפשר לשחזר בבית. אני מכינה כנאפה כבר שנים, ורק לאחרונה למדתי שחברים ומכרים סביבי מנסים להכין אותה, מסתבכים ולבסוף מוותרים. השאלות דומות: איך עובדים עם קדאיף? מה זה ג’יבנה? מאיפה מגיע הצבע האדום? לכן, עבור כל מי שעדיין חושש, החלטתי לעשות סדר במלאכה ולהסביר כל מה שצריך לדעת על מאפה האטריות המתוק והפריך הזה. 
לא צריך להישאר רק עם הגרסה הבסיסית. אם משחקים עם המליות וצורות העיצוב, מקבלים מגוון רחב של מנות ראשונות מפתיעות ושלל מתוקים. רק עוקבים אחר כמה כללים פשוטים, וגם אתם בדרך להפוך לאלילי כנאפה מקומיים.

מקורה של הכנאפה

עמיתים ערבים מתחום הקונדיטוריה סיפרו לי שמקורה של הכנאפה בלבנון; אולם חוקרי אוכל טוענים, שהיא נוצרה דווקא בשכם, ומכאן שמה המקורי: “כנאפה נבלוסייה”. לכנאפה המקורית, השטוחה, יש גם אחות בלתי מוכרת, שמכינים לשבירת צום הרמדאן: “כנאפה מברומי” (מגולגלת). פשוט מגלגלים אטריות קדאיף רוויות חמאה סביב הגבינה, אופים או מטגנים ולבסוף מזלפים סירופ סוכר.

כנאפה - כללי המשחק

איך עובדים עם אטריות קדאיף? 

עבדתם עם פילו - עבדתם עם קדאיף. לא במקרה קוראים לאטריות הללו “פילו בחוטים”. הן עשויות מאותם חומרים וזקוקות לטיפול דומה, כלומר הרבה חמאה או שמן. יש שתי טכניקות שימון: מסורתית, של טיגון בהרבה חמאה (כמו במתכון לכנאפה קלאסית); ומודרנית, בה מערבבים את החמאה המומסת לתוך האטריות בעזרת האצבעות. חשוב להזכיר גם, שבדומה לפילו, יש לכסות במגבת את האטריות שלא עובדים איתן באותו רגע, כדי למנוע התייבשות.

איך מאחסנים קדאיף?

שומרים את הקדאיף במקרר, ולפני השימוש מפשירים לטמפרטורת החדר. אני אישית קונה כמות גדולה ומקפיאה במנות של 300 גרם. כשצריך, אני מפשירה 6 שעות במקרר ואז שעה-שעתיים על השיש.

מה זה ג’יבנה ומהם התחליפים?

ג’יבנה, או ג’יבנה נבלוסיה (“גבינה משכם”) היא גבינת צאן לבנה וחצי קשה, שהופכת לאלסטית עם החימום ולכן אידיאלית לכנאפה. הגבינה עצמה אינה מלוחה, אולם לפעמים מוכרים אותה במי מלח עדינים. אם לא מוצאים ג’יבנה, אפשר להמיר אותה בגבינת צאן עדינה וחצי קשה אחרת, כגון מוצרלה, צפתית או כנען. אם הגבינה מלוחה מדי, משרים במים לשעה-שעתיים.

היכן משיגים קדאיף וג’יבנה?

קדאיף אפשר לבקש בכלבו וכעבור כשבוע יגיע לידיכם. כמו"כ אפשר להשיג ב"כתרי" ובסופר

(אני מחליפה את הג'יבנה במוצרלה או ריקוטה  אם יש בכלבו) אפשר גם צפתית וכו'

כנאפה קלאסית 

הדבר האמיתי: אטריות פריכות וזהובות, גבינת עיזים וסירופ מתוק.

חומרים למחבת בקוטר 24-22 ס”מ

לסירופ

400  גרם (2 כוסות) סוכר

1 כוס מים 

או וניל 5 טיפות מי פריחת הדרים 

לכנאפה

 250 גרם אטריות קדאיף 

 100 גרם חמאה רכה 

(או כל גבינה חצי קשה אחרת לא מלוחה)  200 גרם ג’יבנה (גבינת עיזים מתוקה במי מלח) מסוננת ומפוררת

 100 גרם פיסטוקים קלויים וקצוצים גס

 מכינים את הסירופ 

מביאים לרתיחה את חומרי הסירופ, מנמיכים להבה ומבשלים על סף רתיחה כ-10 דקות. מצננים היטב.

מכינים את הכנאפה 

מורחים כ-70 גרם חמאה במחבת, מסדרים מעל מחצית מכמות האטריות ודוחסים מעט. מפזרים את הגבינה על הקדאיף (מומלץ להותיר שוליים של 1 ס”מ) ומכסים ביתרת הקדאיף.

מטגנים על להבה בינונית-נמוכה כ-5 דקות, ומדי פעם דוחסים בעדינות בעזרת תרווד. כשצבע התחתית זהוב, מעבירים את הכנאפה לצלחת.

ממיסים במחבת את יתרת החמאה, מחזירים את הכנאפה על צידה השני ומטגנים כ-5 דקות עד הזהבה . יוצקים את הסירופ, מעבירים לכלי הגשה מפזרים פיסטוקים בנדיבות ומגישים חם


 

העתקת קישור