דף מספר 2165
8/5/2015
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2165

דף מספר 2165 י"ט באייר תשע"ה 8 במאי 2015

אתר גבע www.kvgeva.org.ilהערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח  ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il.

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

 

ברכה לבקרה גבע ליום החג  מאי 2015 

לאנשי בקרה גבע

העובדים של היום והאנשים שעבדו גם ביום האתמול

ברכה מאיתנו אנשי כפר-חרוב ועובדי א.ר.י

פרקים של אתגר וצמיחה עברו על בקרה עד ליובל – פרק קטן אחד היה קשור לכפר-חרוב, ועל כך תודות.

הראשית הייתה שותפות בחשיבה. מהי התרומה האפשרית ליישוב החדש?

כאן התחיל הכל. בקרה הובילה כוון של תעשייה עוד לפני העלייה על הקרקע בכפר חרוב.

נרכשו מכונות  והחל ביצוע קבלנות משנה עבור בקרה. הכוון הזה כלל הכשרת עובדים שהגיעו מדי יום מכפר חרוב לגבע, הדרכה בכפר-חרוב, הטמעה של תרבות איכות, ואפילו יום מרוכז של אנשי בקרה שבאו עם מטאטאים ומברשות. ניקו והברישו את המפעל החדש, שהספיק לאגור הרבה לכלוך.

פרק שני היה כאשר נרכש מפעל א.ר.י ויובל גוריון איש גבע עלה לחמש שנים לכפר חרוב, ליווה וחנך את המפעל הצעיר והפך לאבן יסוד בצמיחה ובעיצוב.

יובל עבד בבקרה עוד שנים רבות והווה חולייה מקשרת בין המפעלים.

אנשים רבים בבקרה וגבע היו שותפים לקשר הזה – וזו הזדמנות טובה להודות לכולם.

לאמי  גטריידה שסייע בימים הראשונים וליואל פרנס ששמר על הקשר בהמשך.

וכמובן לאנשים הטובים שלימדו והדריכו בנושאי תעשייה בסיסיים.

את הזרעים שנזרעו באותם ימים אנו נושאים עד היום הזה.

איחולינו לבקרה לשנים של עשייה מוצלחת, התמודדות מתוך חוזק בשוק,והמשך יצירת ערכים של תרבות ארגון, חדשנות, חברות, אחריות ועשייה בקהילה.

מאיתנו עובדי א.ר.י וחברי כפר-חרוב.

אריאל שגיא

בקרה חוגגת 50 - יפתח רונן

 

בקרה בת 50

נפל בחלקי הכבוד , לכהן כמנכ"ל בקרה כאשר החברה נכנסה לשנת ה 50 לקיומה, ציון האירוע השבוע, מהווה עבורי הזדמנות להפנות מבט לעבר ראשית הדרך .

מבט כזה מראה כי מייסדי בקרה ופרנסי קבוצת גבע באותה עת , חלקו מידה הגונה של חזון, ביחד עם: תבונה, חריצות וראיה עסקית מפוכחת ומתקדמת.

 חזרתי לספר " אל הגבעה שלנו " שיצא לאור בשנת השישים להקמת גבע, ובעמוד 266 מצאתי דברים שכתב אחיק שמחוני בחלוף 10 שנים ליסוד בקרה, הבאתי את הדברים נאמנים למקור גם אם בקיצורים מסוימים.

בקרה התחילה לפעול כמפעל בסוף שנת 1964, בשנת 1975 סיפר אחיק שהקים וניהל את המפעל אז, על המפעל :

"...היסודות שעליהם הוקם המפעל והמשפיעים עד היום על אופיו והצלחתו הם:

1.               המפעל ייצר ויפעל ללא עבודה שכירה.....

2.               המפעל יקבל לעבודה כל חבר או חברה שירצה לעבוד בו...צעד זה הטיל אחריות כבדה על הנהלת המפעל... אחריות שהתבטאה ביצירת מקומות עבודה ותחומי פעילות מעבר לצרכים המידיים של המפעל...

3.               המפעל יעסוק בתחום רחב של פעילויות בכל תחומי הייצור, המנהל, ההנדסה והשיווק. כמו ההחלטות האחרות גם החלטה זו היתה קשה לביצוע בראשית הדרך, אולם הוכיחה עצמה במשך הזמן ותרמה תרומה ראשונה במעלה להתבססותו ורווחיותו של המפעל ...

4.               תחום פעילותו של המפעל ייקבע בהתאם לרצונם של החברים...תחום המערכות והאוטומציה מאפשר עד היום התרחבות לשטחים נוספים..

5.              המפעל לא יהיה רק מכשיר כלכלי. המפעל ייבחן ביכולתו החברתית וביכולתו לתת את התשובה האישית לחבר. האדם במפעל חייב לשמש כמודד הראשון לכל החלטה טכנולוגית וכלכלית !


כשמעיינים במאזני בקרה הננו יכולים לראות את הגידול הרצוף מתחילת העבודה ועד היום..שיטות העבודה במפעל והשימוש בטכנולוגיות חדישות, ארגוניות וטכניות תורמים את חלקם בקידום כלל המשק והחברה..

עוד כתב אז אחיק: " אי אפשר לסכם את עשר שנות המפעל ללא הארת העתיד והתווית מסלולי הפיתוח, ההתפתחות ומסלולי הפיתוח של המפעל צריכים להיות :

א.              בשמירת חלקה של בקרה בשוק הישראלי..

ב.               הרחבת הבסיס הטכנולוגי ותחום המוצרים..

ג.                הגדלת הייצוא עד שליש מהיקף הייצור של המפעל..

ד.               איזון בפיתוח המפעל ביחס למשק החקלאי והקטנת תלות בגורמים שמחוץ למפעל.

ה.              הכנסת שיטות ניהול ופיקוח שיקטינו עד למינימום את התלות היום יומית של עובד אחד במשנה, שיטות שיבטיחו ידיעה עדכנית של הנעשה במפעל מכל ההיבטים.

ההישגים של היום הם תוצאה של מסירות ועבודה, רק אלו יוכלו להבטיח את עתיד בקרה !

כמעט 40 שנה עברו מאז נאמרו הדברים וחלק מהנקודות שהוזכרו, השתנו ללא הכר . בקרה של היום מעסיקה כמעט 200 עובדים שכירים בצד מעל כ 70 חברים בכל הגילאים, ואולם דברים אחרים לא השתנו כלל, כאז גם היום אנו עוסקים " בתחום רחב של פעילויות בכל תחומי הייצור, המנהל, ההנדסה והשיווק"

כאז גם היום ” המפעל לא יהיה רק מכשיר כלכלי. המפעל ייבחן ביכולתו החברתית וביכולתו לתת את התשובה האישית לחבר. ( והיום נאמר "לעובד" )  האדם במפעל חייב לשמש כמודד הראשון לכל החלטה טכנולוגית וכלכלית " ועל כך מצאתי לנכון להביא ציטטה מצדו השני של העולם וממורשת כלכלית ועסקית שונה לחלוטין:

" ברצוני לדון בשאלה מדוע ( ההדגשה במקור ) החברה קיימת בכלל? במילים אחרות, מדוע אנחנו כאן ? אני חושב שאנשים רבים מניחים בשוגג, כי החברה קיימת אך ורק כדי להרוויח, אף שזו תוצאה חשובה הנובעת מקיומה של החברה, עלינו להעמיק ולמצוא את הסיבות האמתיות לקיומנו, בעוד שאנחנו בוחנים את זה אנו מגיעים באורח בלתי נמנע למסקנה כי חבורת האנשים המתכנסת וקיימת כמוסד שאנו קוראים לו חברה בכדי שיוכלו לבצע משהו בצורה קולקטיבית, משהו שאינם יכולים להוציא אל הפועל בנפרד – הם תורמים תרומה לחברה שאנו חיים בה...תוכלו להסתכל מסביב בעולם העסקים ולראות בכל זאת אנשים מתעניינים בכסף ולא בשום דבר אחר, אבל ההנעות המקופלות תוך זה נובעות בעיקר מהתשוקה לעשות משהו אחר – לייצר מוצר, לתת שירות – בדרך כלל לעשות משהו בעל ערך, לכן שהדבר הזה לנגד עינינו, הבה נדון בסיבה לקיומה של חברת HP, הסיבה האמתית לקיום שלנו היא שאנו מספקים משהו יחודי, משהו שתורם תרומה.."  (דיוויד פקרד ממייסדי HP )

אם כך, מייסדי בקרה גבע היו בעלי חזון, ראייתם את חזון החברה תאמה בחלקה לעקרונות שנלמדים שנים אחר כך בספרי ניהול ובבתי ספר למנהל עסקים, חמישים שנה אחר כך יש בבקרה מקום לבדיקת האופן בו אנו מתנהלים ולהגדרה מחדש של חלק מערכי היסוד שאים רלוונטיים עוד, בצד הארתם וחיזוקם של ערכי יסוד, שהיו נכונים אז והנם יפים לכוון את דרכנו היום.

מבלי להיכנס לפרטים אוכל לציין, כי כיום נרצה להגדיר כי בקרה גבע תהיה: חברה תעשייתית חדשנית וצומחת  ותגדיל משמעותית את מחזור עסקיה בשנים הבאות  בהתרחבות לשווקי העולם בתחום הפתרונות היעודים והמותאמים מבוססי שסתומים מפוקדים (סולנואידים) לתעשיהלתחבורה למכרות, ולתחום ההשקיה והמים, נרצה לעשות זאת תוך שמירה על מעמדה כחברה המובילה בתחום הפנאומטיקה  במדינת ישראל והרחבת פעילותה בארץ לשוק האוטומציה.

כמו כן, נרצה לשמר את מעמדנו: כחברה יצרנית המאמצת טכנולוגיות חדישות, שיטות ניהול מודרני ומערכת יחסים הוגנת כלפי עובדיה. נרצה להמשיך ולקדם אנשים מתוך בקרה למשרות ניהול ולשמר ככל הניתן את קאדר העובדים הקיימים תוך הפניית משאבים להכשרתו, העצמתו והגשמת היעד שצוטט לעיל, "לאפשר לכל עובד לעשות משהו בעל ערך "

ובפרפרזה על דבריו של דיוויד פקארד: אאחל לחבורת האנשים האיכותית המתכנסת כאן יום יום וקיימת כמוסד שאנו קוראים לו בקרה , שיוכלו לבצע משהו בצורה קולקטיבית, משהו שאינם יכולים להוציא אל הפועל בנפרד – ועל ידי כך יתרמו תרומה לחברה שאנו חיים בה.

יפתח רונן.

הודעות לדף

 

מזל טוב

לבתיק וגוני אשוח

ליונה ודליה גפן

לתום וטליה

  ולכל המשפחה להולדת

 הנכד – הנין – הבן


************

שבועות בפתח

ברצוננו להקים דוכן "ביכורים תוצרת עצמית" מי שרוצה להביא ביכורים מתוצרתו (ריבות גבינות זיתים ועוד ועוד ) מוזמן לפנות להילי לוי או נעמה רז  פרטים נוספים בהמשך   החג יתקיים ביום ראשון 24.5 (מוצאי החג)

**********

תוכנית חוג העמקים לשבוע שבין 10-16/5

 

י ום א' 10/5 – חוג ספרות

שי זרחי – ברית גורל וברית יעוד

התמודדות עם הגורל היהודי ביצירתו של י.ח.ברנר

עין-חרוד-מאוחד- 19:30

*

יום ב' 11/5 ,חוג בטחון, 20:30, עח"א

דן מרידור – השר לשעבר  - תקציב הביטחון וסדר העדיפויות

*

יום ד' 13/5 חוג יהדות – גבע

פרופ ישעיהו גפני – יוסף בן-מתתיהו ויצירתו

************

תפירת-יד

מי שמעוניינת (או מעוניין) לעזור לי ולתפור ביד ולמלא חיות וגמדים קטנים לתמונות מוזמנת (או מוזמן) לפנות אלי.    

  בתודה ובברכה 

                                          אילונה רז (טל' 131)

*****************************

מפגש של גרעין רביד לרביד

של  מחזור פ"ז,  שבשנת  1986היו בשל"ת בגבע(הגרעין של יובל שבילי).

תקיים ביום ו', 15/5/15, בצהריים, במועדון לחבר.

חברים המעוניינים לפגוש את חברי הגרעין,  מוזמנים לתאם במהלך השבוע עם יובל שבילי

054-6633161

לזכרה של אורה אפרתי - יאיר קארו, נגה, טלי ודפנה (בנותיה)

אורה אפרתי – פרידה.

 

כשנפתח את ספר הטלפונים הבא של גבע משפחה אחת כבר לא תהיה רשומה בו - משפחת אפרתי. אורה הייתה האפרתי האחרונה בגבע. יוסקה ,חיה , מוטי , ניר  , מיכה ואורה  טמונים כאן באדמת גבע לעד.  הבנות הנכדים והנינים משפחה עניפה שאינה כאן – אדמת גבע גם אדמתכם היא.

אורה נולדה ב – 18.8.1928 בשם אורה גידרון למשפחה שעלתה מהונגריה בשנות ה – 20 ובנתה את ביתה בחיפה. אביה של אורה היה ממקימי קואופרטיב ההסעות – אגד. אורה גדלה בבית שוחר מוזיקה קלאסית . מגיל צעיר התעניינה בכתיבה ותיעוד והשאירה אחריה יומנים רבים שהיו סגורים ועכשיו אחרי לכתה נפתחים אט-אט.  כנערה בת 18 התגייסה לפלמ"ח ב - .10.1946. 6   אותו 6.10 שכחלוף שנים יגיח ממאורתו ויגבה מחיר כבד מנשוא.  אורה הגיעה לגבע בקבוצה של 6 פלמחניקים שהוכשרו לחיזוק קיבוץ גבים. בשהותה בגבע הכירה את מיכה ובחצי שנה שהייתה בגבים לא התראו הרבה אך האהבה התגברה על מכשול המרחק וצמחה דרך קשר מכתבים שוטף. 

ב- 11.6.1948 התחתנו מיכה ואורה לאחר שדחו מספר פעמים את מועד החתונה כדי שמוטי אפרתי  , מפקד פלוגה בפלמ"ח – יגיע לחתונה. מוטי לחתונה לא הגיע אך לבסוף בא לבקר ונתן מתנת חתונה יוצאת דופן – מוטי אורה ומיכה נסעו לעפולה לאכול גלידה.

חודשיים אחרי החתונה ב – 7.8.1948 פגע הברק בפעם הראשונה במשפחת אפרתי. מוטי נפל במלחמת השחרור. ההורים יוסקה אפרתי וחיה הסתגרו בתוך עצמם תקופה ארוכה  , דבר שפגע מאד במיכה ואורה יוחנן ודבורל'ה . אורה הייתה אז בחודשי הריונה הראשונים וב– 25.1.1949 נולדה הבת הבכורה נוגה , ואורה כבר מיהרה לבית ברל ללמוד בסמינר ציוני.  ב-12.3.1953 נולד ניר שקיבל גם את שם דודו , ניר מרדכי אפרתי. הגורל רשם לעצמו שורה במחברת שמרדכי קם שוב. חלפו שנתיים וב– 1955 יצאו אורה ומיכה עם נגה וניר לעזרה ביישובי עולים בחבל לכיש במושב כוכב.  העולים מצפון אפריקה והודו נזקקו לעזרה והדרכה סניטציה ,  היגיינה , בישול ומשק בית ואורה היה להם למדריכה ולאם. בלילות כובו האורות מאימת הפידאיון ובבקרים היו שירותים בחוץ ודלות רבה.  בהמשך נקרא מיכה לנהל את חוות "איבים" שיצרה מקומות תעסוקה בחקלאות לעולים. אורה ניהלה את חשבונות החווה וכשעלה מספר העובדים הוקם מטבח במקום והיא עברה לנהל את המטבח. על כשרונה בבישול ואפיה העידו לא רק המשפחה והשכנים אלא גם

דורות של חברי גבע שאכלו מתבשיליה בחדר האוכל בגבע ובחופשות בבית-שי.  עם חזרתם לגבע עברה אורה לטפל בילדים , כולל בנוגה שנאסר עליה לקרוא לה אמא בנוכחות ילדים אחרים אלא אורה ורק אורה.

טלי נולדה ב – 2.2.1958 ואורה עברה לעבוד במטבח  , שם נעשתה אקונומית ולבסוף למדה חינוך ב"אורנים" ושבה לעבוד בחינוך. דפנה נולדה ב – 29.7.1965 . כשנשאלה אורה על ידי בנותיה לפשר ההפרש בן 7 השנים בין טלי לדפנה ענתה :  מיכה היה בחוץ ואני הייתי לבד !

מ- 1965 יש למשפחת אפרתי שמונה שנים קדימה בהרכב מלא , אלא שהם אינם יודעים זאת אבל שעון החול עובד. מיכה מרכז המשק מהגדולים שקמו לנו , ואורה בחינוך וגם בכולבו . בשנים בטובות האלו אימצה משפחת אפרתי נערים ונערות כבני משפחה , ואלו השיבו להם באהבה ושמירת קשר שנים רבות.

אומרים שהברק אינו מכה פעמיים באותו מקום . ב – 6.10.1973 פגעו הברק והרעם בשנית במשפחת אפרתי. אותו 6.10 יום גיוסה של אורה לפלמ"ח שב והופיע שוב אחרי 27 שנים  , ומרדכי נפל בשנית. ניר מרדכי אפרתי נהרג ביום הראשון בשעות הראשונות של מלחמת יום-הכיפורים.  ב-28.3.1974 יום חתונתה של נוגה הבכורה התבשרה המשפחה כי ניר אינו עוד בחזקת נעדר אלא חלל. חצי שנה של סיוטים , חלומות בלהה , פנטזיות על שוב הבן , וטלטלה נוראה ומתמדת בין ייאוש לתקווה הסתיימו בבשורה האיומה הזאת. מיכה ואורה  , לבקשת מיכה , החליטו לתפקד ולא להתפרק תוך שמירה על איפוק מוחלט כלפי חוץ , כדי לחסוך מהבנות את מה שקרה ליוסקה וחיה ולהם בנפול מוטי , שנית משפחת אפרתי לא תיפול.  אורה סגרה הכל בפנים אך שילמה מחיר נפשי ובריאותי כבד.

שנים לא הסכימו אורה ומיכה לדבר פן כובד המהלומה יכריע אותם , וחשבו כי השתיקה תקל על כולם. רק מאוחר יותר עם הקמת אולם הכדורסל על שם ניר, הצליחו אורה ומיכה לומר  ולדבר על " ניר שלנו שנהרג ואיננו עוד ". אורה ומיכה התקשו לחמם את הקשר עם הבנות , אבל עם הולדת הנכדים נפתחו מחדש ושמחת החיים שבה אליהם מעט , כאילו מצאו נחמה בהתחלה חדשה  , בפריחה חדשה. אורה המשיכה לשמוע מוזיקה קלאסית ,  לטייל ולכתוב יומנים, ללמוד, לבשל ולאפות והעיקר אמרה – לעבוד לעבוד לעבוד כי זהו הקיבוץ , ולא פעם עשתה זאת גם על חשבון הזמן למשפחתה. שנים אחרי מלחמת יום-הכיפורים עוד נהגה לשאול אותי לשלום ילדי שלי , ולאמי אמרה פעם, אחרי מותו של גיורא אחי הבכור , "רחל מכל ילדיך יש לך נכדים ולי מניר לא יהיו ! ".

ככל שהתבגרה חששה להכביד , להיות תלויה , לאבד את העצמאות , את הכבוד האנושי שכה היו חשובים לה. וכאב לה כאב גדול, ועל זה לא אדבר כאן , מותו של מיכה.  אורה הגיעה לישורת האחרונה עם 3 בנות נכדים ונינים לרוב  , וכעת היא תפגוש שוב את מיכה וניר אהוביה אותם לא ראתה עידן.

וכשנפתח את ספר הטלפונים הבא של גבע , תחסר לנו משפחת אפרתי , היא לא תהיה רשומה בו עוד.  אבל לכם אומר:  משפחת אפרתי סלע גדול מסלעי גבע לנצח.

יאיר קארו

***************

לאנשי קבוצת  גבע היקרים

ברצוננו להודות מעומק הלב לכל אלו שעזרו, ליוו ותמכו באמא שלנו בתקופתה הקשה האחרונה ובכלל בכל השנים מאז שאבא נפטר.

תודה לצוות המרפאה, לצוות בית סביון, לכל המתעניינים, המבקרים ומציעי העזרה בחודשים האחרונים.

תודה על החיבוק החם, שנתתם לנו בימיה האחרונים ולאחר מותה של אמא.

טוב לדעת שישנם כאן רבים וטובים!

לא נציין שמות כיוון שהרשימה ארוכה, אך טוב לדעת שהמקום שבו גדלנו יודע כך לחבק וממשיך לתת לנו הרגשה של בית.
השורשים שלנו כאן בקבוצת גבע, אנו גאות להיות חלק ממנה  וכך נרגיש תמיד.

המון תודה

נגה, טלי, דפנה

בנות משפחת אפרתי

הערה נוספת:אנו מתכוונות להוציא חוברת לזכרה של אמא לקראת יום השלושים למותה.

מי שמעוניין לכתוב משהו לחוברת אנא העבירו אלינו למייל: talibd3@gmail.com

מקוצר הזמן חשוב שנקבל את החומר בהקדם ולא יאוחר מ- 12.5.15

הספדים מהלוויתה של אורה אפרתי - לילי אורן.| דוד שטנר

אורה

לא פשוט בשבילי, אורה, לעמוד כאן במעמד העצוב והמכובד הזה, ולהגיד מילים עליך, על מי היית, בעיניים שלי .

התהפוכות המוזרות של החיים הפגישו בינינו לפני יותר מ 40 שנה, את, אישה ששורשיה עמוקים באדמה הזו, ואני, נערה צעירה שעלתה לבדה לארץ לבנות לה חיים חדשים .

סדרנית העבודה שיבצה אותי לעבוד בגן גדול וכך הכרנו אחת את השנייה .

הזמנת אותי לשתות קפה של אחר הצהריים בחדר שלכם ומאז הפכתי לבת המאומצת של משפחת אפרתי.

לא יודעת למה בחרת בי, אבל כל השנים חשבתי שבין הנקודות שעמדו לזכותי הייתה העובדה שהייתי עובדת חרוצה, כי העבודה עבורך, אורה, הייתה לערך עליון .

המשכנו בחיינו, את ואני, במקום המופלא הזה ואני שפתחתם בפני את דלת ביתכם, למדתי מהמפגש אתכם על אהבת הארץ הזאת, על מסירות אין קץ לקיבוץ ולעקרונות שלו .

ראיתי אתכם בימים של אור ושמחה אך גם בימים של חושך ועצב .

אורה, לעולם אזכור איך נשאת את המטלות שהחיים זימנו לך באיפוק, צניעות ואצילות .

כשניר נהרג במלחמה הארורה ההיא נצמדת למיכה ובחרת להמשיך בחיים .

הבנות, הקיבוץ, העבודה, מילאו את חייך ומה שהיה לך על הלב לא תמיד נראה מבחוץ .

מיכה, אותו כל כך אהבת והערכת הלך לעולמו, הוא נקבר בבית הקברות היפה הזה בו קברתם גם את ניר .ואת המשכת בחיים אישה קטנה – גדולה .

כשנפגשנו נהגת לספר לי בגאווה על נוגה טלי ודפנה, וכמה הנכדים מוצלחים ומה הם לומדים ושיש כבר נינים .

דיברנו המון על כל מה שיש ורק מעט על מה שחסר והלך ואיננו .

אני הסתכלתי עליך וידעתי שעומדת מולי גיבורה אמתית, כי אין בעולם אובדן קשה יותר מאובדן של ילד להוריו .

באתי להיפרד ממך לפני שבועיים, לרגע קטן פתחת את העיניים ואמרת בקול חלש

" מה, באתם מאילת ? " .

ומכיוון שידעתי שלא אראה אותך יותר הרשתי לעצמי לנשק את ידך, כמו שעושים במקומות אחרים שרוצים להביע הערכה כבוד ואהבה .

יש אנשים, אורה, שנזכור אותם בגלל הרעש שהם עושים, אותך, אורה, אזכור תמיד בגלל השקט האצילי ורב העוצמה שלך .

יהי זכרך ברוך

לילי אורן

************

דברים לזכר אורה אפרתי נאמרו בעת ההלוויה

אני מבקש לומר מילים לזכרה הברוך של אורה אפרתי, מילים שעלו  בעת שנודע כי עצמה לתמיד את עיניה. אני מבקש לומר על העלמה הצעירה, שלפני 70 שנים הגיעה לגבע בהכשרה מגויסת. זו אורה גדרון החיפאית שהצטרפה לפלמ"ח, לפלוגה ו', לימים בגדוד הראשון של חוד כוח המגן. היא אחת מהנערות, שהן וחבריהם  היו "הראשונים תמיד אנחנו" שלנו, שכמו יצאו משיר של אלתרמן,והעמיסו על גבם את משימת הקמת המדינה היהודית. ימי בראשית אלו הם תפארת עלומיה, תפארת ימיה.

אורה ומיכה אפרתי, מאבני היסוד של דור הממשיכים בגבע, הם לא רק משפחה אחת, אלא מעין ישות אחת, זו הרואה את החיים עין בעין, זו המגייסת את כל כוחותיה למקום שצריך לפעול בו. כך בתחילה במושב כוכב, עמוס עולים חדשים. אורה הצעירה, והיא כבר אם צעירה, מלמדת את העולות החדשות איך מנהלים בית ואיך מתאקלמים בארץ צרובת השמש הזו, וכך בחוות איבים, מיכה ואורה ונוגה וניר, חיים עם העולים שיקימו אח"כ את שדרות, וכעת,בסבלנות ובהתמדה, הם מכניסים אותם לתלם הישראלי החדש. הם, אורה ומיכה הצעירים "נזירים ממרגוע",  הם מושכיי העגלה עמוסת הצרות, הם האליטה המשרתת את הכלל, "לתת ולא כדי לקחת".

אמרת "אורה אפרתי" – אמרת עבודה, כל החיים עבודה ועוד עבודה, בגבע ומחוצה לה: המטפלת אורה, והמבשלת אורה והאקנומית, וחנות הכל-בו שלנו,  והמתפרה, וגם מדור השכלה בתנועה, ואף השקדיה– בכולם אורה אפרתי,  בכל מקום היא העובדת המתמידה והמדויקת להלל. בצד זה היא הייתה סקרנית ולמדנית ושרה במקהלה והעולם נפתח בפניה. החיים האירו למיכה ולאורה.

אף אחד לא שיער שימי האושר, של אורה, מיכה וארבעת ילדיהם, נוגה וניר, טלי ודפנה, ימים אלו יסתיימו באחת בשעה הראשונה של מלחמת יום הכיפורים עם נפילת ניר בנם ואחיהן, איש חיל השריון, ששמו הנוסף היה מרדכי, על שמו של דודו מוטי אפרתי שנפל במלחמת הקוממיות. האבל בבית הפך ליגון נמשך ומאופק, אך  אורה ומיכה כאילו אמרו "ראשינו לא ישח". מיכה, שיום הבאתו למנוחות יחול מחר, אמר: צריך להמשיך לחיות. הם המשיכו לחיות אך בשונה מבעבר: אורה המוסיקלית הפסיקה לשיר במקהלה, השמחה הושבתה, ההתכנסות הפנימית גברה.עם זאת קומתה הנמוכה משהו של אורה כאילו גבהה בשנים שלאחר המלחמה, שנים של קבלת האסון בזקיפות קומה וקבלת הדין. כך מיום הגעת הידיעה המרה ועד לאחרית ימיה. רק בקשה אחת הייתה להם, אותה אמר לי מיכה: "זכרו את ניר". נזכור את ניר.

והיו למשפחה הגרעינית גם ימים קשים בגבע, ימים בהם נחרכו ואף נשרפו קשרים אישיים עבי שנים עם חברים אחרים, ותחושתם הייתה קשה מאד. נורא שהגענו לכך.

אורה היקרה, אמם של נוגה, ניר, טלי ודפנה, אם המשפחה הרחבה, הכוללת חתנים, 10 נכדים ותשעה נינים. אני מבקש להיפרד בשם הרבים שהוקירו אותה, הוקירו אותך מאד.

דוד שטנר

 

משולחן המזכירות - צלילה, יאיר קארו

אסיפת קב' גבע תיערך ביום ג' 12.5.2015, בשעה, 20:30

סדר היום:

הצעות לדיון בנושא ענף הבניין (כולל רשות הבינוי) ואירגונו.

מובאת בדף הצעתו של יאיר קארו  "אירגון מחדש של הטיפול בתחומי הבנייה והאחזקה השוטפת"

הצעת המזכירות  תפורסם  בתחילת השבוע, ותחולק בתאי הדואר לחברים לקראת האסיפה.

*********************

לחברי גבע שלום רב!

רצופה הצעתי המפורטת לארגון מחדש של הטיפול בתחומי הבנייה והאחזקה השוטפת.

נעזרתי בהערות חברים רבים לגיבוש נוסח סופי זה אשר מובא לאסיפה. חן חן על ההערות וההתעות

בברכה – יאיר קארו

הצעה לדיון - ארגון מחדש של הטיפול בתחומי הבנייה והאחזקה השוטפת .

הפעילות בענף הבניין  תחולק לשני תחומי פעולה מרכזיים:

1.בניה חדשה/שיפוצי דירות/תשתיות תחת סמכות רשות הבנוי.

2. תחום  אחזקה שוטפת לחברים ומוסדות תחת רכז אחזקה שוטפת.

א. אחריות רשות הבנוי: תכנון וביצוע פרויקטים גדולים:בניה חדשה/שיפוצים/תשתיות.

1. רשות הבינוי כפופה למנהל הקהילה.

2. בראש רשות הבינוי יו"ר רשות הבינוי  אשר הליכי בחירתו בקלפי כפי התקנון הקיים.

3. רשות הבינוי אחראית לתכנון ופרוגרמה של:בניה חדשה,שיפוצי דירות והנחת תשתיות ולאישורם במוסדות המתאימים.

4.רשות הבינוי אחראית לביצוע (לאחר קבלת האישורים המתאימים) וליווי הפרויקטים עד השלמתם. 

5.רשות הבנוי אחראית לקיום מכרזים הכוללים תכנון וביצוע כמו גם קביעת מנהל עבודה ומפקח עבודה כחלק מהמכרז – כמקובל בתחום זה.

6. פונקצית הפיקוח תתבצע על ידי מפקח בניה שזה מקצועו ועיסוקו  בגבע ( בין אם ישמש באופן קבוע כמפקח בניה בעבור גבע לצורך פרויקטים גדולים ובין אם במסגרת אד-הוק של פרויקט ) .

7.במידת הצורך תשכור רשות הבינוי שירותיו של מפקח בניה/יועץ  מקצועי לצורך סיוע  בהכנת פרוגרמה,וליווי המכרז.

8. פניות וקשר עם חברים בתחומים הלל ויעשו בינם לבין יו"ר רשות הבינוי.

ב.תחום אחזקה שוטפת: פניות חברים ומוסדות.

1. בראש תחום אחזקה שוטפת עומד רכז אחזקה שוטפת (להלן רכז אחזקה) כפוף למרכז המשק.

2. רכז אחזקה יבחר במשאל בקלפי ( לקדנציה של 3 שנים)  ויהיה כפוף למרכז המשק .                     

חתימת 10% מחברי גבע בעבור מועמד תחייב העמדתו להצבעה בקלפי ישירות.

3. תחום האחזקה השוטפת כולל: תקלות מים ודודים  - החלפת גז ותקלות בצנרת גז – תקלות שוטפות בתחום החשמל –  תקלות תקשורת – אחזקת מדרכות – אחזקת מזגנים , ואחזקה שוטפת בבתי חברים ובבניני ציבור ( ובסקטור היצרני על פי הצורך) .

4.  כל האמצעים הנדרשים לאחזקה שוטפת ובכלל זה: תקציב פעילות שנתי, כח אדם, משרדים  וציוד משרדי, אמצעי תעבורה ,יוקצו ישירות לתחום אחזקה שוטפת.

5. במידה ורשות הבנוי תזדקק לאחד מנותני השירות/כח אדם של תחום אחזקה שוטפת תפנה לרכז אחזקה לתאם העבודה.

6. יקבע מהו הסכום המקסימאלי ( ויעודכן לאחר צבירת ניסיון)   לטיפול בפניה בודדת ( בכל תחום שוטף)  שעד אליו רשאי רכז אחזקה לפעול באופן מידי על פי שיקול דעתו בין אם על ידי הצוות המקומי העומד לרשותו ובין אם על ידי קריאה לקבלן/ספק שירות חיצוני . כל פעולה מעבר לסכום זה תצריך אישור מראש של מרכז המשק.

7.  יוכן נוהל  קצר וברור של טיפול וחיוב אחזקה שוטפת בבתי חברים , ונהלי טיפול וחיוב לפעולה במבני ציבור ובסקטור היצרני,  ובכלל זה  ניסוח ברור של אחזקה שוטפת על חשבון גבע / על חשבון החבר – אשר יחייב את רכז האחזקה לפעול לפיו , ולידע את החבר מראש.

8. קבלנים וספקי שירות בתחומי האחזקה השוטפת יעברו מכרז/הליך אישור מסודר ויקבעו תנאי הפעלתם והם יחייבו את רכז אחזקה .

9.רשות הבינוי תוכל להשתמש, במידת הצורך, גם בנותני שירות אלו במסגרת תחומי אחריותה, בתיאום מראש ובאישור רכז אחזקה.

10. המייל של משרד  אחזקה שוטפת  והסלולר של רכז אחזקה יפורסמו לציבור ויהיו הכתובת אליה מופנות בקשות לאחזקה שוטפת. 

11. רכז אחזקה יהיה זמין לפניות דחופות בכל העת.

ג. יו"ר רשות הבנוי ורכז אחזקה יתאמו ביניהם במידת הצורך הקצאת אמצעים ושיתוף במידע הנוגעים לעבודתם. 

יתרונות:

1.                 הפרדה והתמקצעות בין שני התחומים אשר צריכים לתת מענה שונה, לדרישות שונות. 

2.                 מעבר לעבודה מקצועית בתחום התכנון והביצוע של תשתיות, בניה חדשה ושיפוצים.

3.                 מעבר לתפישת שירות לקוח בכל תחום האחזקה שוטפת.

דרישות בסיסיות לתפקיד :

פרופיל שירותי, יכולת הפעלת ספקי שירות,יכולת הפעלת צוות כפוף,ניסיון באחזקה שוטפת.

נספח – תרשים טיפול בפנייה לאחזקה שוטפת.

**************

א.                סיכום משאלים – מיום שישי 17.4.15 .

  משאל א' – אושרה תוכנית השקעות 2015 (139 בעד, 46 נגד, 25 נמנעים)

  משאל ב' -   בחירת נציגי ציבור למזכירות. נבחרו שרסטין רם וענת לוין.

משאל ג'    -   עדכון הסדר נסיעות לביקור בנים/הורים בחו"ל, במימון הקבוצה.

                      עדכון ההסדר אושר (137 בעד, 49 נגד, 24 נמנע)

*******

א.                תוצאות בוררות

לחברי המזכירות דווח כי התביעה שהגיש עופר נחשון כנגד קב' גבע למתן סעד משפטי, בגין תביעת לשון הרע שהוגשה נגדו ע"י חבר קיבוץ אחר, נדחתה ע"י הבורר.

התביעה התבררה בבוררות מטעם רשם האגודות, בפני בורר יחיד.

ב.                 בישיבת המזכירות (5.5.15) נידונו הנושאים הבאים

1.                                          הצעת יאיר קארו בנושא ענף הבניין תובא לדיון באסיפה הקרובה.

2.                                           דיון ראשון בפסק-הדין, בתביעת מיכה קארו נגד קב' גבע, בשל הטלת סנקציות כספיות בגין אי-מילוי תקן העבודה.

מצורף בזאת מכתב עו"ד יואב שימשי לצלילה ולמזכירות המתמצת את עיקרי פסק-הדין.

א.              המזכירות תערוך בזמן הקרוב ישיבה פתוחה לציבור אשר תעסוק בפסק-הדין ומשמעויותיו בניהול חיינו.

לקראת הישיבה יחולק לציבור עותק פסק-הדין המלא.

ב.               כפי שגבע מחויבת עפ"י פסק-הדין, יוחזר למיכה סכום הסנקציה במלואו וישולמו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

ג.                 לגבי חברים נוספים אשר אינם עומדים במילוי תקן עבודה  (8 חברים ,2014 ) תעוכב הסנקציה המוטלת עליהם (המופיעה בתקנון העבודה)                  

שבת שלום - צלילה

מש"א - אלון קרל

 

 

משרות ותפקידים בגבעה, קבוצת גבע

1.     נציג ציבור (1) - להנהלה הכלכלית.

(בעקבות פרישה של אחד מהנציגים)

דרישות מינימאליות לתפקיד : [

חבר\ת קיבוץ – חובה.

זמינות להשתתפות בישיבות - חובה.

רקע והבנה עסקית\כלכלית – רצוי מאוד.

פתיחות ורצון לתרומה למצב הכלכלי של גבע – רצוי מאוד.

2.     נציגי ציבור (2) - למזכירות גבע.

דרישות מינימאליות לתפקיד :

חבר\ת קיבוץ – חובה.

זמינות להשתתפות בישיבות – חובה.

פתיחות ורצון לתרום לקידום ענייני הקבוצה – רצוי מאוד.

יכולת התבטאות והבעת עמדה – רצוי מאוד.

השתתפות באסיפות– רצוי מאוד.

3.     מנהל\ת תחום בריאות ורווחה.

(בעקבות סיום קדנציה בתפקיד)

אחריות כוללת לבריאות ורווחת הציבור וכלל המערכות העוסקות בכך.

ניהול תקציב ואחריות למדיניות כללית בתחום ולכל מערכת, בנפרד.

דרישות תפקיד :

תודעת שירות – חובה.

יכולת ניהול תקציב גדול ומורכב – חובה.

דיסקרטיות – חובה.

ניסיון ניהולי ויכולת עבודה עצמאית – חובה.

היקף המשרה = חצי, (1/2, 0.5)

פירוט רחב מזה ניתן לקבל במש"א.

4.     עובד לול בגבע.

(בעקבות סיום עבודה, עובד זר)

עבודה במשרה מלאה

5 ימים בשבוע + תורנות.

אופק ניהולי של הענף.

כניסה מיידית.

רישיון טרקטור.

חריצות, יוזמה ואחריות למקום העבודה, לול - 24/7

המעוניינים והמוצאים עצמם מתאימים, מוזמנים לפנות למשאבי-אנוש למייל  masha@kvgeva.co.il

או במשרד מש"א לענת או לאלון. פניות יתקבלו בברכה.

 

סוף שבוע נעים ושבוע חדש וטוב לאחריו

אלון קרל, מש"א גבע

מנהגים חדשים(?) בגבע

מנהג חדש בא לגבע

שכנים/ות, בעלי בית,- מתנחלים  בטריטוריות שהן  שטחי ציבור, ומספחים אותן לעצמם. אלה הן מדרכות ציבוריות  או מדרכות המובילות לכניסות בבתי דירות המשותפים

המדרכות הציבוריות ושטחי ציבור הופכים לדעת המתנחלים עליהם לשטח פרטי שלהם שהמעבר בו לעוברים ושבים , דיירי הבית הסמוך למדרכה, תנועת קלנועיות, אופניים, בימבות, עגלות תינוקות , וכל השאר תלוי ברצונם של "המתנחלים" בכלל בלתי אפשרי!

ולראיה:


מדרכה הפכה לאיזור פרטי של משפחה יחידה שלא די לה  במרחב שלה  ...


קלנועית מיוחסת בעלת שתי חניות: האחת לטעינה במקום מוסדר (סככה ונקודת טעינה)


והשניה על המדרכה המשותפת לשתי הדירות החוסמת את הכניסה המערבית של הדירה ...

 

 

טיול הגיל השלישי

 

ביום שלישי, 12.5.2015, נצא לסיור בבית-הספר "ויצ"ו ניר העמק"

 

ביה"ס ניר-העמק היה כפר נוער השוכן בעמק יזרעאל.

המוסד הוקם בשנת 1927 "כמשק פועלות" ל – 9 חלוצות צעירות שהכשירו עצמן לעבודה חקלאית בהתיישבות.

בשנת 1938, נטלה ויצ"ו חסות על הכפר ופתחה את שעריו לפליטים שהגיעו ארצה לפני השואה ואחריה.

כיום לומדים בביה"ס למעלה מ 1,000 תלמידים בחטיבת ביניים ובחטיבה עליונה במגוון רחב של מקצועות.

 

הסיור כולל מפגש עם דגנית ווסלינג (לב) במחלבה ובגן האקולוגי. שם נאכל ארוחת-בוקר ממיטב הגבינות של המחלבה.

נשמע מפי דגנית וממנהל המשק על ביה"ס החקלאי, מאפייניו ואוכלוסיית התלמידים.

לאחר מכן, נמשיך לטייל עם אלי אורן. ניסע לכתף שאול, לתצפית על ציור שדה של פיטר ויינר שצייר את אריק אינשטיין ולמעלה גלבוע לתצפית על עמק בית-שאן והסבר על אנרגיה שאובה בגלבוע.                   

    יציאה בשעה, 8:30. נסיעה בטיולית.

נשמח לראותכם!

דובי, שוש, יונה

נ.ב. רשמו לפניכם. טיול אחרון לשנה זו,31.5.2015 למעבדה השטה בכנרת פרטים בהמשך

חומר למחשבה רחלי וייס

חומר למחשבה, רגע לפני.......

סערה בקיבוץ שפיים: חברים קנו מניות בחברה

הרוחות בשפיים (שוב) סוערות: מי אישר להעביר מניות אישיות לשני חברים העובדים ב"א. ב. מתכננים" (בבעלות 15 קיבוצים, ביניהם שפיים). המזכירה: התקיים תהליך לא-נכון. מנהל החברה: הקיבוצים-הבעלים ויתרו, והעובדים רכשו

אחת התגובות לכתבה  הייתה זו :

זה המצב ברוב הקיבוצים המתחדשים

חסימת מידע מהציבור, החלטות חשאיות בדיונים של מקורבים לצלחת, נפוטיזם בחלוקת ג'ובים למקורבים, העלמת כספים, קנאה מתמשכת
בדיוק כמו בעולם החיצוני , רק בהבדל קטן : בעולם החיצוני האנשים שחיים סביבך הם לא שותפים שלך, ואם דפקת אותם לא דפקת שותף שיש לו השפעה על חייך בכל תחום לשארית חייך וחייו

כשיש לקיבוץ כסף המצב רק מחמיר כי יש הרבה יותר על מה להתווכח

בקיבוץ המתחדש בהחלט נמצאה נוסחה מנצחת, לדפוק אחד את השני ולסבול מזה לכל החיים ע"י הטלת מיסים גבוהים, מיסי איזון, או לחילופין מימון תחומים מסוימים בלבד מכיסה של הקהילה בזמן שמדובר בכסף שהיה שייך קודם לכלל החברים בצורה שווה , ופוטנציאלית היה מגיע לכיסם גם בשיטה השיתופית. הקיבוץ המתחדש הוא מין אשליה עצמית, כי הוא ממשיך לנצל את כספם של החברים למטרות שונות (תשלום שכר גבוה לממלאי תפקידים מכיסם של החברים) רק שהפעם רוב החברים הם עניים ולא יכולים לעמוד בזה, בדיוק כמו כל אזרחי ישראל

שמיכת הכסף לא גדלה מאז שהקיבוץ השתנה, זו רק חלוקת המשאבים שהשתנתה והפכה לבלתי נסבלת

לכן היה מוטב במקום חתונה קתולית לכל החייםפירוק הוגן מרצון   

הביאה לדף רחלי וייס  מתוך אתר האינטרנט- ynet   קיבוץ.

בחירות לראשות המועצה - אורי ברזק

6/5/2015

שוב בחירות*

*ושוב רק אלטרנטיבה אחת לשינוי אמיתי

 שוב נתלים שלטים לצידיי הכבישים, שוב עפים מסרים מלאי ארס דרך הטלפונים הניידים שלנו, שוב הזמנות לחוגי בית... סימן שחזרה עונת הבחירות לעמק.

לפני שנה וחצי הלכנו לבחירות לראשות המועצה. מאות מתושבי גבע עשו את המעשה ובאו להצביע. יותר מ80% מתושבי גבע הצביעו בעד עובד נור. זאת, מתוך אמונה איתנה כי רק עובד נור יכול לשנות את דרכי הממשל במועצה האזורית הגלבוע ולהביא תקווה לעמק הזנוח שלנו. מול עובד נור עמד אז דני עטר – ראש המועצה המכהן מזה שני עשורים. הבחירות הסתיימו בניצחון של עטר בהפרש של כ-1400 קולות בלבד בכל המועצה. למעשה, אם 701 איש היו מצביעים לעובד ולא לעטר לא היינו היום שוב במערכת בחירות. אבל בבוקר שלמחרת הבחירות, קמנו לשחר של יום ישן.

והנה שוב מערכת בחירות – ביום ג' - 02/06/2015 נלך לקלפיות. ושוב מתייצב עובד נור לתפקיד חשוב ומלא אחריות. עובד אינו לבד - אתו קבוצה גדולה של אנשים אשר מאמינים, שהפעם סוף סוף נכון העמק לשינוי המיוחל. קבוצה זו גדלה והתפתחה מאז מערכת הבחירות הקודמת. היא מגוונת יותר ומעוררת תקווה שאפשר לפעול אחרת.

מאז הבחירות הקודמות המשיך עובד נור להנהיג קבוצות של מתנדבים שהחליטו שטרם נשלמה המלאכה. קבוצות מעורבות ובהן תושבי הגלבוע מגן-נר, מחבל תענך, מהכפרים הערביים, מהמושבים הוותיקים ומהקיבוצים. אנשים הפועלים כבר שנה וחצי יחד. נשים המתארגנות לעשייה משותפת, תושבים הנפגשים לאירועים חברתיים, רוקמים יחד פרויקטים של חיבור ופעולה שחוצה ומפוררת את החלוקה המגזרית. ארגון הנאבק בצורה אפקטיבית כנגד מפעל מזהם-סביבה הרוצה להתחיל לפעול בעמק.

זכיתי לקחת חלק באירועים אלה וחשתי כיצד הלב מתרחב. אתה מוצא את עצמך נפגש עם פנים חדשות שמעולם לא הזדמן לך לשמוע אותם ולהכיר אותם. אנחנו אנשים שלומדים להשיל את הזרות והניכור אשר הפכו לקרדום הפוליטי של המשטר הישן. אתה מרגיש שהנה הנה, אנשי חבל תענך כבר לא שונאים אותך רק בגלל שאתה קיבוצניק. שערביי העמק – אנשים מלומדים וחכמים מאוד - נכונים לחולל מהפך. אתה מרגיש שיש לך שותפים חדשים העומדים בגוו זקוף ובתבונה רבה. אנשים היכולים ללמד אותי איש הקיבוץ, דבר או שניים על התנדבות, תעוזה, נחישות ודבקות במטרה.

במהלך החודשים הללו פעל עובד כמו כל אנשי העמק בהתנדבות. לפרנסתו הוא ניהל בהצלחה רבה את היישוב הקהילתי 'תמרת' שבמועצה האזורית 'יזרעאל' וצבר עוד ועוד ניסיון. לצערו, ראה כיצד מהלכים שהחל לקדם ביישובו גן-נר, נסגרים ונדחקים לפינה במטרה להציגו כראש וועד לא מוצלח. כל זאת מתוך כוונה להקטין למינימום את סיכויי הצלחתו בבחירות הקרבות ובאות. אך למרות מאמצים ניכרים אלה, לא שינה עובד את תפישתו ואת אמונתו כי את המועצה ניתן לאושש רק בדרכי שיחה והתבטאות מסוג חדש. לכן, לא תמצאו את אנשי הקמפיין שלו מפיצים דברי בלע על מתחריו ולא על שולחיהם. עובד מוצא עצמו ניצב פעמים רבות מול תומכים הדורשים ממנו להשיב מלחמה באותם כלים בהם תוקפים אותו והוא עומד בפרץ בטיעון פשוט וברור: "השינוי מתחיל כאן – אצלי ובדרך בה אני מתנהל. ינסו למשוך אותנו להטחת בוץ, רפש, אלימות ואיומים ואנחנו נשיב בדרך חיובית בלבד. בסופו של דבר, אומר עובד, יום לאחר הבחירות ארצה להיות ראש המועצה של כולם. גם של אלה אשר הכפישו את שמי על כל גבעה נישאה ותחת כל עץ רענן. והם – המכפישים את שמי – הם תושבי המועצה אשר יקבלו ראש מועצה שבא לשרתם ברצון ובאמונה שלמה. ראש מועצה שיראה בהם שותפים לקידום האזור שלנו לעתיד חיובי.

אל לנו להתבלבל. עובד נור לא השתנה ולא שינה דרכו. קהל תומכיו במועצה גדל כל הזמן והוא היחיד שבא לשנות באמת את המתחולל במועצה שלנו. לכן, נכון לשוב ולהצביע בעדו גם הפעם.

בואו נביא שינוי יחד.

בשם תומכי עובד נור בגבע ומחוצה לה,

אורי ברזק

תרבות בעמק


משכן לאמנות עין חרוד

אודיטוריום מירון סימה

הסרט "גט" שבת 16.5 שעה 11:30

במאים: שלומי ורונית אלקבץ

סרט שלישי בטרילוגיית הסרטים: "ולקחת לך אישה" ו"שבעה". תלאותיה של ויויאן אמסלם, גיבורת שני הסרטים הקודמים, הנקלעת למאבק מתיש לקבלת גט מבעלה אלישע בבית הדין הרבני. ויויאן והטוען שלה זקוקים לעילה כדי לחייב את בעלה בגירושין וכשאין אחת כזאת, על ויויאן נגזר לחכות שנים.

פרסי אופיר על הסרט הטוב ביותר ועל שחקן המשנה הטוב ביותר (ששון גבאי)   פסטיבל קאן - פרס חבב הקהל 2014    שלושה פרסי וולג'ין, פסטיבל ירושלים על הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר -מנשה נוי ופרס חביב הקהל

*************

האירועים הקרובים:

שיח גלריה בתערוכות שישי 8.5 שעה 11:30

שיח גלריה עם האמן עודד הירש בתערוכתו "תכנית מגירה" שבת 9.5 שעה 11:30

שיח גלריה כללי בתערוכות שישי 15.5 שעה 11:30

הסרט "גט" שבת 16.5 שעה 11:30

שיח גלריה עם האמנית הילה בן ארי בתערוכתה "נעמה" שבת 13:15 (אחרי הסרט גט)

*******************

"התינוק של בן שטרית"

מונודרמה מנקודת מבטו של אסיר ללא שם. מאת אלישבע גרינבאום.

יום רביעי הקרוב , 29/4 , שעה 20:10- קפה ועוגה, 20:30- ההצגה מתחילה!

והפעם- ההצגה תתקיים בבית אשכול עפולה עילית (בשל צרכים ייחודיים של ההצגה)

בן שיטרית, השותף לתא של המספר, ואחד משני הכוחות המרכזיים בחצר בית הכלא, לוקח מהילה העובדת הסוציאלית את התינוק שלה ומתחיל לגדל אותו כבנו שלו. 

כיצד אדם נאבק על תקווה ואהבה במציאות כפויה, 

מתי אומרים די ומה קורה כשלא אומרים.

עלות כרטיס- 30 ש"ח בלבד!    לפרטים, שאלות, הזמנות:

מור ליפשיץ, "אֹהל"

תנועת תרבות- עפולה

0502029918

lif.mor@gmail.com

העתקת קישור