דף מספר 2151
30/1/2015
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2151

דף מספר 2151 י' בשבט תשע"ה 30 בינואר 2015

אתר גבע www.kvgeva.org.ilהערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן


המנון לט"ו בשבט

מילים: שמואל בס  לחן: מרדכי זעירא

ברחבי כרמי מולדת

השקד כבר פורח,

הנרקיס נותן ריח,

מתנוסס תכול רום.

נצא נא, כולנו אל גיא

ואל גבע,

כי חג הוא לטבע,

כי חג הוא היום.

תבורכנה הידיים

השולחות פה לזרע,

גם לשתל וגם לנטע

ממזרח ועד ים.

ומי אם לא אנו כל נערה ונער

נוסיף פה עוד יער אל יערות עם

תבורכנה הידיים

השולחות פה לזרע,

גם לשתל וגם לנטע

ממזרח ועד ים.

משולחן המזכירות - צלילה

משולחן המזכירות


אסיפת קב' גבע תיערך ביום שני, 2.2.2015 ,

בשעה: 20:30, במועדון לחבר.

סדר היום:

1.   תיקון תקנון האגודה קבוצת גבע

נוכחים באסיפה עו"ד עומר כהן ועו"ד יואב שמשי.

*********

אסיפה שלישית ואחרונה, לדיונים בתכני התקנון, בה יוצגו הצעות חלופיות למספר סעיפים.

מי שעדיין מבקש להעלות הצעה לדיון, יעשה זאת בכתב, לפני האסיפה, ויגיש את הצעתו למזכירה לצורך העברה לעורכי-דין.

לאחר אסיפה זו ניגש לתהליך אישור התקנון.

דף הסבר תיקון תקנון הקיבוץ

תקנון הוא מסמך הייסוד של הקיבוץ. לבד מהיותו מסמך היסוד של הקיבוץ כתאגיד, מהווה התקנון גם מעין חוזה בין הקיבוץ לבין חבריו ובין החברים לבין עצמם ועל פיו אמורים להתנהל חיי הקיבוץ.

חשוב להדגיש כי לכל קיבוץ וקיבוץ יש תקנון משלו ואין בנמצא "תקנון הקיבוץ" החל על כלל הקיבוצים, כפי שנוטים חלק מן החברים לחשוב.

הצורך בהתאמת התקנון אינו רק חיצוני כי אם נובע גם מן העובדה שבמשך השנים בוצעו בקיבוץ הפרטות ושינויים  והתקנון הקיים אינו משקף כלל את המציאות החברתית/משפטית בקיבוץ.

לאור האמור מוגשת הצעה לתיקון תקנון הקיבוץ והתאמתו ולאורח החיים בקיבוץ. להלן בתמצית,ולשם קבלת מושג כללי בלבד, השינויים המרכזיים המוצעים (הסברים מפורטים יימסרו בע"פ באסיפה):

סעיפים 4,7 העוסקים במטרות והגדרות- תיקונים נדרשים לאור העובדה שהעברת נכסי החבר אינה נאכפת מזה שנים ועל כן יש צורך להתאים את תקנון הקיבוץ למציאות (ראו להלן סעיף 53).

סעיף 44– הוספת שריון זכויות ותק.

סעיף 48 -  קובע כי על החבר מוטלת חובת העבודה ומדגיש את חובת הדיווח של החבר על הכנסותיו ומגדיר מהי  הכנסה החייבת דיווח.

סעיף 53– הושמטה לחלוטין חובת מסירת הנכסים שהייתה כבר שנים בגדר "אות מתה" בתקנון.

סעיף 66– שריון תקציב לחברים שהגיעו לגיל פרישה למקרה בו יחליט בעתיד הקיבוץ על שינויים באורחות חייו באופן כלשהו.

סעיפים 86- 110ב' - סעיפים העוסקים ברשויות הקיבוץ תקופת כהונתם, סמכויותיהם, ודרך בחירתם. שימת לב מיוחדת לסעיפים 96א' ו96 ב' העוסקים בהצבעה בקלפי, ולסעיף 102 העוסק בתקופת כהונת ועד ההנהלה. הסברים בע"פ באסיפה ככל הצורך.

סעיפים 111-113 - סעיפים העוסקים ביישוב סכסוכים ובנוהל ערעור החברים על החלטות רשויות הקיבוץ, לרבות דיון חוזר באסיפה.

סעיף 118– הותאם נוסח הסעיף לדרישת תקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) של שר הכלכלה.

ההצבעה על תיקון התקנון תתקיים בנוהל הבא:

1.     כינוס אסיפה שעל סדר יומה תיקון תקנון הקיבוץ. אסיפה זו תתקיים ביום ב', 2.2.2015 , בשעה - 20:30, במועדון לחבר.

2.     הצבעה ראשונה, בקלפי הפתוח לכלל החברים,על חלופות/הסתייגויות לתיקון סעיפים בתקנון הקיבוץ. בהצבעה זו אין צורך בקוורום (מספר מוגדר של מצביעים) .החלטה מתקבלת ברב רגיל מבין המצביעים בעד ונגד.

3.     הצבעה שניה בקלפי הפתוח לכלל החברים, על תיקון התקנון במלואו,(כולל הסעיפים שאושרו בהצבעה הראשונה).

4.     להצבעה שניה (ראה סעיף 3)בקלפי על אישור תיקון התקנון,נדרש על פי דין,קוורום השתתפות בהצבעה של שני שליש מכלל חברי גבע לפחות, ורוב של שלושה רבעים מכלל המצביעים בעד ונגד .

5.     במידה ובהצבעה בקלפי לתיקון התקנון לא ישתתפו מספר חברים כנדרש על פי הוראות הדין,(כמפורט בסעיפים 4-3)),תתקיים הצבעה נוספת,שלישית,בקלפי הפתוח לכלל חברי גבע, ללא צורך בקוורום כלשהו (כלומר: בכל מספר של מצביעים) אך נדרש לאישור התקנון רוב של שלושה רבעים מבין המצביעים בעד ונגד.

יודגש כי דף זה מהווה הסבר ותקציר לחלקים מרכזיים בהצעת ההחלטה בלבד. דף זה אינו מהווה הצעת החלטה ו/או חלק מהצעת החלטה וכן הוא אינו מהווה תחליף לעיון בנוסח התיקון המלא המוצע.כמו כן דף זה אינו מתיימר להסביר בפירוט את התיקונים המוצעים והוא אינו מחליף את ההסברים שיימסרו בע"פ באסיפה.

הודעות לדף

 

מזל טוב

לרותי וחייק פורת

לאפרת ותומר

ולכל המשפחה להולדת

הנכד - הבן

 

**************

 
  מחסום – ליד שכון יפה נוף

החל מתאריך 1/2/2015 , אנו נפעיל את המחסום בשכונה.

לטובת הציבור, יש שלט הנחייה למי שעולה  לתוך השיכון מלמטה למעלה.

הציבור מתבקש להימנע מחנייה באזור השיכונים וזאת על מנת שלא יגרם שום נזק לרכב אשר עומד באזור שבו אין חנייה מסודרת.

בבקשה אל תחנו בשכונה. יש מספיק חניות מחוץ לשיכונים והמרחק מהחנייה המסודרת אינו גדול.

כמובן אין הדבר מכוון לבעלי מקצוע ואנשי-שירות.

בתודה והתחשבות בדיירים הגרים בסמוך לכביש.

רן לוסטיג

הערה לא שולית - יפתח רונן

הערה לא שולית

תחת הכותרת " הארות שוליים " כתבה רחלי וייס בדף גבע מ 17.1 :

"לצמצם, לייעל? אותם צעדים נדרשים בתאגידים השונים. האם גם שם נבדקים תקנים של עבודה? האם גם שם יש חתירה לצמצום כוח אדם שכיר ? האם כל ההוצאות הנלוות כגון רכבים, וכ'ו נבדקות גם שם? – רצוי שאנו כחברה נקבל מידע על זה.."

ברצוני לדבר רק על תאגיד אחד : בקרה גבע .

לבקרה גבע הנהלה המתכנסת כמעט כל שבוע ודנה במגוון של נושאים, כולל בדיקת הוצאות.

 לבקרה גבע דירקטוריון בו יושבים אנשי מקצוע חיצוניים, לצד נציגים פנימיים בעלי תפקיד ונציגי ציבור.

דירקטוריון זה דורש מהנהלת בקרה יישום צעדים להגדלת המכירות,שמירת ההוצאות ושיפור הרווחיות, הדירקטוריון גם עוקב אחר ביצועם.

נשמת אפה של בקרה כגוף עסקי, הנה שיפור הרווחיות הכוללת הנגזרת מפעילותה, לאו דווקא " צמצום כוח אדם שכיר" ועל זאת ( הרווחיות ) ניבחן.

תכניות בקרה לטווח הארוך מחייבות גם השקעה במחקר ופיתוח, השגת תקנים למוצרים, ולתהליכי הייצור, בניית תשתית יצור, תשתית איכות ותשתית ניהולית שיאפשרו לספק את הגידול בפעילות – כל אלו אינם עולים בהכרח בקנה אחד עם "צמצום"

דו"חות בקרה גבע מדווחים גם להנהלה הכלכלית ביושבה על תקן אסיפת התאגידים. ההנהלהכוללת נציגי ציבור ובעלי תפקיד.  מטבע הדברים,בפורום זה המבקר את כל התאגידים כבר לא יכולים לרדת לרזולוציה ולפרטים אליהם יורדים ההנהלה והדירקטוריון.

פרסום הפרטים "כמידע לחברה ולציבור " לא יעזור לנו בכלום . מתחרינו מחברות כמו "קונלוג" "פסטו" " "אילן את גביש " ועוד, אינן מפרסמות מידע לציבור,אך הן ישמחו לקבל דרך דפי גבע, נתונים על פעילות בקרה.

במידה ואוזמן, אופיע בפני כל פורום קיבוצי ואציג פרונטלית,  את נתוני פעילות בקרה,אין לנו מה להסתיר.

לעומת התאגידים, קהילת החברים בגבע אינה ארגון עסקי, מטרותיה ואופן מימושן , שונות מאלו הניצבים בפני ארגונים עסקיים.

בתחום הכלכלי , הקהילה נדרשת להגעה לאיזון בין מקורות הכנסה יציבים העומדים לרשותה, לבין שימושיה השוטפים, לצערנו, איזון כזה רחוק מלהתקיים כיום.

לפיכך, הקהילה נדרשת תמיד לצמצום הוצאותיה, שכן כל צמצום כזה מאפשר יותר כסף פנוי בכיסו של כל אחד מאתנו! למרות זאת, גם ניהולו של צורך זה ימשיך להיתקל בקשייםכאשר חלקים גדולים של ההוצאות אינם באחריות החבר באופן אישי.

ראוי לפחות שאלו שמופקדים  על ההוצאות אותן הם מבצעים בשמו של כל אחד מאתנו, ידעו כי כספנו ורווחתנו מופקדים בידם, לפיכך הדאגה להפחתתן תמשיך ליפול על כתפיהם, ובשיטה הנוהגת, מלאכתם אינה קלה.

יפתח רונן.

אלי אורן בן 70 - מאיר רם וצוות הגד"ש

אליהו (אלי אורן) - בן 70


"אדם צובר זכרונות כמו נמליםבחדשי הקיץ" כתבה יונה וולך .

הנמלים צוברות מזון בקיץ שלא יחסר בחורף. הנמלים חיות את המחר .

גם א.א בענף שלנו שחוגג היום 70 הולך מהר עם המבט קדימה.

לא כתבתי על טיולים , ציפורים , מילואים  ושאר דברים מעניינים אלא על אלי הפלח,

החקלאי, הגדש"ניק כמו שאנו נקראים היום. אלי איש הגנת הצומח מתמחה במזיקים מחלות ועשבים,

שאמון על יישום הזרעים והדשנים זה עשרות שנים. בלי דיבורים מיותרים –תכל'ס מעשים.

כשבאנו צעירים על כל טעות או התחצפות אלי אמר לנו שנלך לרפת.

אלי דוגמא לאדם שראה כבר הכל ולא מתבייש לשאול , מתרוצץ ומתייעץ.

והכי חשוב אופטימי חסר תקנה – אה.. יהיה בסדר תמיד אומר.

אלי דוגמא להתמדה- בעבודה , בהליכות ערב , בטיולים והכי הכי – מדידת הגשמים.

היום ברור לנו כי אלי עבר דירה והמדיד שינה מיקום ולכן הייתה שנת בצורת.

כחצי יובל אני את עצמי שואל איך אלי משלב את אהבת הטבע עם חומרי ההדברה ,

אני מאחל לנו שאמשיך לשאול עוד הרבה שנים ..

אלי ממהר- מה בוער ? אנחנו הצעירים שואלים- " שומר רוח לא יזרע – ורואה בעבים לא יקצור"

היה עונה . אז ברוח הדברים – אקצר במילים ונאחל לאלי ולנו "להיות הכי טובים שאפשר ולהשתפר כל הזמן"

הרבה בריאות , עד 100 כמו 20 .. בשם חברי הענף  - מאיר

 

איתי וילסון: הכוכב הבא

 

לאיתי וילסון וללהקת היברו רסטה מן

כל הכבוד ובהצלחה בהמשך ההתמודדות ב"כוכב הבא".

כוכבים אמיתיים בדרך לאירוויזיון.

אנחנו גאים בכם.

 

זווית ראיה - נחמן רז


ט"ו בשבט


ט"ו בשבט, חג-האילנות אינו נכלל במקורותינוּ ברשימת חגי-ישראל המסורתיים.

הוא פסק כיון שהעם יצא לגלות ולא הייתה כלל מצווה בין המצוות לנטוע עצים באדמת הארץ.

 הייתה שארית-מה לחג הזה כשהיו יוצאים בחו"ל לטבע ושם טועמים משהו מפרי הארץ: חרובים, שקדים וצימוקים.

החג חודש בארץ-ישראל ע"י הסתדרות המורים לפי יוזמתו של מורה בזיכרון-יעקב, יעבץ שמו. ושם הוחלט ופורסם דבר החג הזה. נקלט במהרה. תנופה גדולה נתנה לחג הזה ע"י הקמת ההתיישבות החדשה בימי העלייה השנייה. אז חפשוּ מטרות חינוכיות הקשורות לחידוש ההתיישבות בארץ והמטרה לכסות את מערומיה.

בגבע חגגו את החג הזה שנים רבות. נטעו שדרות עצים במקומות שונים, נערכו טקסים, שרו שירים ודקלמוּ דקלומים הקשורים בתופעה חגיגית-טבעית זו.

הילדים אהבוּ חג זה מאוד. הכנות לטקס החג התקיימו זמן רב, למדנוּ שירים חדשים, דקלמנוּ דקלומים שחלקם זכורים לילדים מאז הימים ההם.

אחת התופעות שהקשתה על ההכנות היה מועד החג. ט"ו בשבט זהוּ זמן של גשם ושמש חלופות. לא פעם היינו יוצאים בבגדי-חג נקיים ויפים אל מקום הנטיעה ושרים במרץ:"הגשם חלף הלך לוֹ העננים התפזרו ואינם". ודווקא אז היה מתחיל גשם, לפעמים חזק למדי, וכל העניין היה משתבש. אבל זה לא הביא לביטול הטקס והנטיעה. ולא רק לדחייה. חלק מהורינו היו מקפידים כל שנה להשתתף בטקס הזה. בעיקר, עובדי המטעים שהיו מכינים את השתילים ודואגים לסמן את מקומות הנטיעה. חלקם היו נמנעים מלהשתתף. שטחי השיפוע בין גבע לכפר-יחזקאל  שמשו מרכז הנטיעות שנים רבות.

החג היפה הזה הולך ופוחת עם השנים וכך גם כישוב, הולך ואובד נכס חברתי ותרבותי חשוב ויפה.

ראוי ונחוץ שנשאף ונמצא דרך לחדש ולרענן את החג הזה, שיש בו הרבה תכנים ומשמעויות החשובים לחיים של מתיישבים וחקלאים, ולקשר עם עולם הטבע, הנוף, האדם והעץ.

כפי שנאמר: כי האדם – עץ השדה.


מה זה ט"ו בשבט - בנימין יוגב (בוג'ה)

מה זה ט"ו בשבט / בנימין יוגב (בוג'ה)

 למרבה ההפתעה אין ט"ו בשבט מוזכר כלל במקרא ואין הוא חג נטיעות כלל ושמא אף לא חג בכלל. מקורו במשנה במסכת ראש-השנה כיום ראשית שנת מעשר - שנת מסים חדשה,לכאורה כעין ראשון בינואר ראשית שנת מס. מט"ו בשבט עד ט"ו בשבט על האיכר לתת מעשרות מפרי העץ למשרתים במקדש הכוהנים והלווים, וגם לעניים. עונה זאת של השנה נבחרה כי רוב העצים בשלכת, אין בהם פרי ובעצם בתאריך זה מתחיל תהליך ההתחדשות לקראת שנת פרי חדשה.?וכמובן איזה חג וחגיגה יש בראש-השנה למסים עם החורבן, כאשר אין ארץ ישראל ואין מקדש וכוהנים ולווים ואיכרים בארצנו כמעט נעלם תאריך זה.

מי שגאל את היום משכחה הם המלמדים, המחנכים והמקובלים בדורות הגלות. המלמד אומר לתלמידיו להביא ביום זה לחדר פירות. סביב ערמת הפירות מספר הוא על פירות ועצי ארץ ישראל. בחורף הגולה הוא מעורר ניצוץ של אהבה וגעגועים לארץ בה האביב ינוה עולמים. באמצעות פירות הגולה מתעוררת הכמיהה לארץ ישראל ופרותיה.


מקובלי צפת ערכו סעודה מפירות הארץ ביום זה. רק במאה ה-, 17 בספר שמחברו עלום בשם "חמדת הימים" ובו תיקונים מיוחדים לחגים מופיע "תיקון" לט"ו בשבט. בתיקון זה אוכלים שלשים מיני פירות, שותים ארבע כוסות יין אדום ולבן ואומרים קטעים מהתורה, נביאים כתובים משנה וזוהר על עצים וצמחים.

עם ראשית הציונות כאשר ברור שלא מספיק לאכול פירות אלא יש לנטוע ולגדל עץ ופרי, פעם נוספת לוקח המחנך את היוזמה.בט"ו בשבט שנת 1890 מוציא מנהל בית הספר בזיכרון-יעקב את תלמידיו לנטיעת עצים. המנהג הולך ומתפשט בירושלים, אחוזת בית והמושבות העבריות. הרעיון מכה שורש עד כי נדמה שמנהג זה הוא עקרו של ט"ו בשבט מימים ימימה. כך במשך שנים מאה
הלכו ילדי ישראל עם את, שתיל ושיר בלב לטעת. הארץ השוממה שמצאו ראשוני המתיישבים הפכה לארץ ירוקה. בשנים האחרונות הפכה החברה להגנת הטבע את היום והשבוע כולו לשבוע שמירת
הטבע, שבוע איכות הסביבה ואקולוגיה, שבוע של פירות ונטיעות ואל נא תעקור נטוע, ושבוע של שמירה על ארץ יפה וירוקה שגם הדורות הבאים יוכלו לחיות בה. 

על פרחים, פרפרים, דבורים וכל השאר - אבשי

על פרחים פרפרים דבורים וכל השאר

 

בעונה הזאת של השנה חברים שואלים אותי שאלות כמו: האם היה מספיק קר השנה לשקדים? מתי השקדים יפרחו? תהיינה מספיק דבורים? איך הגשם או היעדרו ישפיע השנה על היבול? כמה שקדים יהיו? והאם יהיו השנה שקדים או תירוצים? ועוד המון שאלות באותו סגנון ורוח.אז לכל אותם שואלים אנסה לענות בצורה מסודרת ולהתחיל מההתחלה.

עץ השקד או שקדיה בפי העם על פי שיר הילדים הידוע הוא עץ שהגיע מאירופה וחלק ממהלך חייו התקין הוא השרת עליו בסתיו וכניסה לתרדמה, ובהמשך פריחה באביב חנטה ועשיית פירות (שקדים). למעשה את פוטנציאל היבול הצפוי אפשר לראות כבר בקיץ לפי עוצמת הצימוח.ככל שהצימוח בקיץ גדולה יותר כך הפוטנציאל לנשיאת פרי בעונה העוקבת רב  יותר.אמרתי פוטנציאל כי ישנם כמה תנאים שאם לא יתממשו לא יצליח העץ לממש את אותו פוטנציאל.

התנאי הראשון מספיק מנות קור. עץ השקד מבחינה זאת הוא כמו בן אדם שאם לא ישן טוב בלילה הוא קם בבקר על צד שמאל ומתנהג על העוקם כל היום שלמחרת.מה שקובע את כניסת העץ לתרדמה הן מנות הקור. כשמתחילים לילות קרים (אבל ממש) העץ משיר את עליו ונכנס לתרדמה. כמה מנות קור צריך העץ זה סיפור ארוך ולא אכנס אליו רק אומר שככל שיהיה יותר קר כן ייטב. ורצוי שיהיו הרבה מנות קור לפני סוף דצמבר יותר טוב ולא תמיד (כמו השנה למשל) זה קורה.

 

בסביבות אמצע פברואר העצים מתחילים לפרוח בד''כ וגם אז ישנם כמה תנאים שצריכים התממש.כידוע ישנם מספר זני שקד וכל זן הוא עקר לעצמו וצריך שאבקת זן שונה של שקד יפרה אותו. ולכן יש צורך שזני שקד שונים יפרחו באותו הזמן כי אם יפרח זן מסוים בצורה נהדרת אבל לבד לא יווצרו שקדים כי לא תהיה הפריה מזן אחר. לצורך זה פותחו במשך השנים זנים רבים של שקדים שאחד מהדגשים בפיתוח (מעבר לטעם וכמות הפרי ועוד) היה פריחה במועד שיתאים להפריה הדדית עם זנים אחרים. היו מקרים שחתכנו והרכבנו שורות רבות של עצי שקד (החלפת זן) ע''מ להכניס למטע עצים שיפרחו במקביל לזן אחר ויפרו אותו. כשמתכננים מטע חדש מתכננים את סדר הנטיעה כך שזנים שפורחים בזמנים דומים יהיו מה שיותר סמוכים אחד לשני להקל על עבודת החרקים המפרים. אבקת הפריחה של השקדים היא אבקה כבדה ולא רחיפה (להבדיל מאבקת הזיתים  למשל) ולכן אינה יכולה לעבור ברוח בין הזנים השונים וצריכה להיות מועברת ע''י חרקים. בכל מטע יש באופן טבעי חרקים שונים חובבי אבקה (פרפרים חיפושיות שונות ועוד) אבל מכיוון שמיליונים רבים של פרחים פורחים בבת אחת צריך מיליוני חרקים להפרותם בזמן קצר וכאן נכנסות לפעולה הדבורים. זמן קצר לפני מועד הפריחה הצפוי מכניסים לשטח המטע מאות רבות של כוורות לבצע את ההפריה. תשאלו בצדק כמה? בזמנו הכלל היה כוורת אחת על כל דונם מטע. קרו הרבה מקרים בהם בחלק מימי הפריחה שררו גשם וקור והדבורים הסתגרו בכוורת ולא ביצעו את חלקן בעיסקה ובמעט הימים היפים ששררו לא התבצעה מספיק הפריה והיבול היה נמוך בהתאם. ולכן הכלל הנקוט היום הוא כוורת על כל 2.5 דונם מטע והמהדרין (כמונו למשל) מציבים כוורת על כל 2 דונם מה שבטוח בטוח


מכיוון שהכוונה היא שהדבורים יעופו מה שפחות תעופת סרק (בלי להפרות) ויקדישו את מירב האנרגיה בהפריה הכלל הנקוט הוא להציב את הכוורות כך שדבורה בכל מקרה לא תעוף יותר מ-150 מטר לפני שתתחיל במשימה שלשמה הוכנסה למטע. מציבים את הכוורות בקבוצות של כ-8-12 כוורות לקבוצה בנקודות שתוכננו מראש על מפת המטע (בקבוצות כדי להקל על עבודת הכוורן מגיע למטע לטפל בדבורים) ומתפללים לטוב. ולמה מתפללים? כזכור בימים גשומים וקרים הדבורים אינן יוצאות לעבודה וכל פרח שקד כשר להפריה רק יומים ולכן כאן אנחנו ממש נתונים לחסדי שמים. והיו כבר שנים בהן רוב חודש הפריחה היו ימים גשומים וקרים וכמות הפרי הייתה נמוכה בהתאם.


כרגע ניתן להגיד שקיים אצלנו במטע פוטנציאל ליבול טוב אבל עכשיו צריכים להתקיים עוד כמה תנאים אותם סקרתי במאמר הנ''ל. בעגה המקומית התנאים הנ''ל נקראים ''תירוצים'' אותם אנחנו שולפים כשהיבול נמוך. כמובן שבנוסף לכל אלה צריך עוד להשקות ולדשן כנדרש לרסס (והרבה) נגד מחלות מזיקים ועשבים ועוד מגוון שיש לבצע בעיתן ולהתפלל לטוב.על עוד שאלות אם תתעוררנה אשמח לענות ושתהיה לכולנו שנת שקדים מוצלחת. וכמובן כולם מוזמנים לבוא לבקר במטע וליהנות מאחד המראות המדהימים (בעיני לפחות) כיצד אלפי עצים פורחים בו זמנית וממלאים את האויר בריח דבש משכר וזמזום מחריש אזנים של מיליוני פועלות עמלות העסוקות באיסוף אבקה כדי להזין את מיליוני הולדות הממתינים בכוורת.

בשם צוות הנוטעים, אבשי

תרבות בעמק

 


 אני שמחה מאוד להזמין להצגת הפתיחה של סדרת ההצגות החדשה!

"לה גאזטה" / תאטרון החלום

יום ד' 4.2 בשעה 20:00 תחילת הצגה

 - 19:30 פתיחת דלתות

בית פוזנק גבעת המורה

קומדיה פיזית מקורית, מצחיקה, אנושית וסוחפת - על נשים, יחסים, חלומות ונייר עיתון.

שלוש נשים, נפגשות במקרה על ספסל בפארק וקוראות עיתון.  לפתע הוא מתעופף ברוח, ותוך כדי סופת טורנדו, הן נסחפות איתו  לעולם של פנטזיה  בו הן מוצאות את עצמן באינסוף הרפתקאות.  הן מגלות את עצמן מחדש, מחליפות תפקידים, מתאהבות ובעיקר רעבות...

קברט ליצני המשלב דמיון, קצב, ריקודים ,עצב וצחוק .

 

מחיר ההצגה: 30 ש"ח לכרטיס בלבד.

השנה נפתחת תכנית מנויים!- כל המעוניין לעשות מנוי מוזמן לפנות אלי - 20 ש"ח לכרטיס+ בונוס (כל ההכנסות לטובת התאטרון)

מור ליפשיץ, "אֹהל"

תנועת תרבות- עפולה 0502029918

lif.mor@gmail.com

 

דברים טובים

 

ט"ו בשבט! ושוב אנחנו חוזרים לפירות היבשים, לעוגות הפירות למינהן וכל השאר. החלטנו לנסות משהו אחר, אולי לא כל כך

"טו'- בשבטי",  אבל בהחלט קשור לפרי העץ ולאדמה הזאת במזרח התיכון. כששוטטנו, והפעם במרחבי הכלבו החדש, הגענו למקרר, פשפשנו בין האריזות והקופסאות והגענו לקופסת עלי פילו.

החלטנו:  א. לנסות לאפות משהו עם עלי פילו וב. לקשור את ט"ו בשבט עם פילו באמצעות פיסטוקים, בוטנים, פקנים, שקדים, אגוזי מלך,( שלמה יגרע חלקם בחגיגות טו בשבט והלא זכותם עומדת להם כמו זכותם של פירות עצים התפוח, האגס והתאנה, למשל... ) כל אלה התכנסו בבקלווה – שאינה אלא "עוגה"   נוטפת דבש וסירופ סוכר, ויש כאלה המכורים לטעמה.

 בקלווהטורקית: Baklava) היא מאפה פופולרי מתוק במטבחים היווני, הבלקני, הרומני, הערבי, הארמני והטורקי. המאפה עתיר בסוכר, מה שגורם לטעמו להיות עשיר במיוחד.

משערים כי האשורים במאה השמינית לפנה"ס המציאו את הבקלווה. הימאים והסוחרים היוונים שהיו מפליגים מזרחה גילו את הבקלווה במהרה. הם הביאו את המתכון לקינוח לאתונה. התרומה העיקרית של היוונים למנה זו היא המצאת טכניקה של הכנת בצק שאפשרה לרדד את הבצק לעובי של עלה, בניגוד לבצק הקשה הדומה ללחם של האשורים. למעשה, המילה "פילו" הוטבעה בידי היוונים, שמשמעה ביוונית עלה. תוך זמן קצר בכל מטבח של עשירים הוכנו קינוחי בקלווה לכל אירוע חשוב.

בקלווה היא קינוח רב שכבות ומסובך, אשר עשוי עלים דקיקים של בצק פילו, ששומנו והונחו בשכבות בתבנית אפייה מלבנית, או שגולגלו לצורת צינור. אגוזים או פיסטוקים טחונים היטב מונחים בין שכבות הבצק, האגוזים והבצק נאפים ומושרים בתמיסה של סוכר ואו מיץ לימון או דבש ותבלינים עם מי ורדים. במטבח הטורקי והיווני מקובל לחתוך את הבקלווה למשולשים, מרובעים או מעוינים ולהגיש. כמו כן, במטבח הטורקי מקובל לרדד את הבצק ולחתוך אותו לעיגולים. בקלווה מגולגלת שנחתכה בצורת גלילים המושרים בסירופ קרויה במטבח הטורקי בשם "סאראיליאה" (סאראי הוא ארמון הסולטאן).

 

חומרים:

חבילה עלי פילו מופשרים לילה במקרר –

חצי ק"ג פיצוחים מעורבים טחונים גס- בוטנים קלויים, פיסטוקים קלויים, אגוזי מלך, פקנים ושקדים לא קלויים.

150 גרם חמאה/מרגרינה מומסת למריחת הבצק

1/2 כוס סוכר

1 כף קינמון

גרודת לימון מלימון שלם

לסירופ הסוכר

2 כוסות סוכר

3 כוסות מים

מיץ מלימון שלם

אופן ההכנה:

1. לחמם תנור ל-180 מעלות.    

2.לרפד תבנית בנייר אפייה.

3. לערבב את תערובת הפיצוחים עם הסוכר,הקינמון, וגרודת הלימון.

4. בעזרת מברשת מורחים עלה בצק אחד בחמאה, שמים מעליו עוד עלה וגם אותו מורחים בחמאה, שמים עלה שלישי ומורחים בחמאה.

5. בעזרת כף שמים מתערובת הפיצוחים כמות נכבדה לכל רוחב הבצק בחלק שקרוב יותר אלינו. סוגרים את הצדדים היטב כדי שהמלית לא תברח כשסוגרים ולגלגל לרולדה.

6. בעזרת סכין חדה לחתוך את הרולדות לפרוסות כמעט עד הסוף ולמרוח בחמאה.

7. לאפות בתנור שחומם מראש ל- 170 מעלות כ-40 דקות או עד שהבקלאווה מזהיבה יפה.

8. בינתיים שהבקלאווה בתנור להכין את הסירופ: לבשל על אש בינונית את הסוכר והמים עד שמתקבל סירופ די סמיך וזהוב. להוסיף מיץ לימון ולבשל עוד 5 דקות.

9. כשהרולדות מוכנות, להוציא מהתנור וכשהן עדיין חמות - בעזרת כף לשפוך מעל את הסירופ החם. גם את מה שנשפך לתבנית לאסוף עם הכף ולהרטיב את הבקלאווה בחריצים שחרצנו כדי שהרוטב ייספג גם בתוך העוגות.

זהו!! פשוט לא??


העתקת קישור